שבת קשה עוברת על מנכ"לי חברות ההייטק הישראליות. אירוע קריסת בנק סיליקון ואלי (SVB) עלול להיות מכת מוות לחברות שגם ככה נאבקו חודשים ארוכים כדי לשרוד בתקופה של עצירה כמעט מוחלטת בהשקעות. דומה שכל היזמים ומנכ"לי חברות ההייטק עוסקים היום בדבר הזה בלבד, בקבוצות הוואטסאפ מסתמנת בהלה גדולה, כולם מנסים לצבור כל פריט מידע ולנסות לחשב את המהלכים הבאים.
"זה האירוע הכי דרמטי שיכול היה לקרות להייטק הישראלי", אומר עו"ד יאיר גבע, ראש מחלקת הייטק וטכנולוגיה במשרד הרצוג פוקס נאמן, "הרבה חברות נתקעו בלי הכסף והולך להיות בלאגן גדול".
אפילו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שיגר מסר מרומא ואמר כי הוא "עוקב מקרוב אחר נפילת בנק ההשקעות האמריקני SVB, שמייצר משבר עמוק בעולם ההייטק". לדבריו, קיים מרומא שיחות עם בכירים בהייטק בישראל, והוא צפוי לדון עם שרי האוצר והכלכלה ונגיד בנק ישראל על היקף המשבר עם שובו ארצה. "במידת הצורך, מתוך אחריות לחברות ועובדי ההייטק בישראל", הוסיף, "ננקוט צעדים שיסייעו לחברות ישראליות לצלוח את המשבר התזרימי שנוצר להן עקב הטלטלה".
אני עוקב מקרוב אחר נפילת בנק ההשקעות האמריקאני SVB שמייצר משבר עמוק בעולם ההייטק. קיימתי מרומא שיחות עם בכירים בהייטק בישראל, ובשובי לארץ אדון עם שרי האוצר והכלכלה ונגיד בנק ישראל על היקף המשבר >>
— Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו (@netanyahu) March 11, 2023
התמונה המצטיירת כרגע היא כזו: כלל הפעילות של SVB מוקפאת לחלוטין עד ליום שני, אין יוצא ואין בא. ביום שני ישולם סכום צנוע לכל בעלי החשבונות בבנק – 250 אלף דולר. זה גובה הביטוח שבו מבוטחים החשבונות. בהמשך, אולי רק בשבוע שלאחר מכן יוכלו לקוחות בעלי חשבונות עו"ש ובעלי פקדונות לחלץ סכומים נוספים.
משמעות הדבר שלמנכ"לי חברות שמרבית כספן או כולו מופקד ב-SVB, אין יכולת לשלם לספקים, אין יכולת לשלם משכורות ויש חשש משמעותי לתביעות שיוגשו נגד החברה. כל אלה יכולים להיתרגם לחשש ליכולתה של החברה להמשיך ולהתקיים. בשל כך, כל מי ששוחחנו איתו על המשבר משתף תחושה אחת ברורה: מנכ"לי חברות הייטק נמצאים בפאניקה.
עם תחילת הצניחה במניית הבנק המידע נפוץ במהירות בקבוצות יזמים ומנכ"לים. מי שמיהר להגיב הציל כנראה את החברה שלו. האחרים נותרו מבוהלים. ספקים שביקשו לקבל בהקדם תשלומים שמגיעים להם נתקלו בחלק מהמקרים במייל שמודיע להם שהמנכ"ל לא זמין. גם נסיונות שלנו לדבר עם מנכ"לים, שבדרך כלל שמחים להתראיין, נתקלו במקרים רבים בסירוב. עם זאת, המעטים שכן הסכימו לדבר, אותתו שהכל בשליטה ושאין סיבה לדאגה.
עו"ד יאיר גבע: "בעלי הפקדונות הם עיקר אלה שנתקעו עם כסף ב-SVB. התקווה היא שייכנס כאן שחקן שיחליף את SVB וייקח על עצמו את המחויבויות ואז אני מניח שתהיה איזושהי תספורת וככה זה יסתיים"
עו"ד גבע, שמקיים ביממה האחרונה שיחות עם בנקאים ועם עורכי דין במשרדים אמריקאיים שמטפלים בחברות הייטק, אומר: "אנחנו עוד לא יודעים את המשמעויות, אנחנו לא יודעים אם ייחלצו את SVB או שימצאו לו קונה. אנחנו לא יודעים מה אחוז הנכסים שקיימים שם, שבאמצעותם אפשר יהיה להחזיר כספים ללקוחות. אני שמעתי שלפחות 50% מהכסף נמצא, יכול להיות שיותר, אז התקווה היא שייכנס כאן שחקן שיחליף את SVB וייקח על עצמו את המחויבויות ואז אני מניח שתהיה איזושהי תספורת וככה זה יסתיים".
לדברי גבע, נושי הבנק יקבלו את החובות שמגיעים להם אחרי בעלי החשבונות והפקדונות. מה שאומר שלאחר תשלום הסכום המבוטח – 250 אלף דולר – הכספים הבאים שישולמו הם כספי הפקדונות. זו בשורה מעורר תקווה להרבה חברות הייטק ישראליות שהחזיקו בבנק פקדונות ולא הצליחו לשחרר אותם בזמן. "מי שהחזיק פקדונות לא הצליח להוציא אותם, כי לוקח זמן להנזיל אותם", אומר גבע, "בעלי הפקדונות הם עיקר אלה שנתקעו עם כסף ב-SVB. מי שהיה לו מזומן והספיק לתת הוראת העברה - הרי שחלק מההוראות האלה כן כובדו (והכסף ניצל, ט"ש)".
כמה המצב הזה קריטי להמשך פעילות שוטפת של חברות ישראליות בארה"ב?
"לא רק בארה"ב. גם חברות שפעילות בישראל וצריכות להעביר הנה כספים למשכורות, חד משמעית נמצאות בבעיה גדולה".
מה העצה שלך ליזמים ישראלים?
"כרגע מה שאומרים לנו מארה"ב, זה שצריך לארגן את מסמכי החשבון, שיהיו לך את כל החומרים, כולל מסמכים שמראים את המאזנים שהיו לך, ולחכות ליום שני. ביום שני ישולמו ה-250 אלף דולר הראשונים, זה לא הרבה אבל זה הסכום המבוטח. צופים שבימים לאחר מכן ישוחררו גם כספים יותר משמעותיים. פרו-רטה, בצורה שוויונית. זה יקרה מתישהו בשבוע הקרוב, אולי זה ייקח יותר. בסוף הם ייבדקו מה מאזן הנכסים/התחייבויות וישחררו עוד חלק מהנכסים שנותרו".
"ברבור שחור, אירוע של פעם בחיים"
עומר כילף, מייסד ומנכ"ל חברת אינוויז (Innoviz) נשמע מעודד כשהוא אומר שהכספים של החברה לא נמצאים ב-SVB. "אני לא נתקלתי בזה בעצמי, אבל אני שומע דרך חברים שכולם עכשיו בטרפת". לפי הערכתו החברות יצליחו לקבל בסופו של דבר חלק מהכסף, בניכוי סכומים שנובעים מהפסדי הבנק. "הרבה חברות מחלקות את הכספים שלהן בין מספר בנקים ולכן הבעיה שלהן פחות גדולה. אבל חברות שנמצאות בחשיפה גדולה ל-SVB יצטרכו לדווח על זה".
מה יכול לעשות מנכ"ל חברה ישראלית שאין לו גישה כרגע לכסף של החברה?
"הוא צריך למצוא פלטפורמות אחרות לנזילות עד שהכסף של החברה יחזור אליו. גם אלינו פנו כל מיני גופים לברר אם אנחנו בחשיפה גדולה ל-SVB כי רצו להציע לנו הצעות לקבלת כספים".
עו"ד וכלכלן איל בר-צבי, שותף וראש מחלקת מחירי העברה בהרצוג פוקס נאמן, מצביע על בעיה נוספת: האם מנכ"לים יישאו באחריות על הפקדת כספים ב-SVB והאם הם עלולים להיתבע על החלטות שקיבלו. "יש פה שאלה תאגידית מעניינת: אם חברה ישראלית העבירה לשם כספים ועכשיו מחזירה או הפסידה, יש לזה עלויות. האם בעל מניות יכול לתבוע את הדירקטור או נושא משרה שעשה זאת - מסיבות פוליטיות, נניח?"
לדברי בר-צבי, יציבות הבנקים הישראליים אף פעם לא היתה בסכנה, שכן רמת הפיקוח עליהם מאוד גבוהה, ואם החברות מחלקות את הסיכונים ומנהלות חשבונות בכמה בנקים, בישראל ובחו"ל, זה ניהול סיכונים סביר.
"מהחברות שאני מכיר, המקסימום שנשאר תקוע ב-SVB זה בערך 5% מהכסף. אז יפה מאוד לראות איך בכל הקבוצות משתפים מידע על בנקים חלופיים, ישראליים כמובן ועל אנשי קשר, וכיצד לפעול מול הרגולטור האמריקאי שהשתלט על SVB. זה מחמם את הלב", הוא אומר. "מצד שני, מי שהוציא את הכסף כהצהרה פוליטית ובלי לפזרו היטב, נושא גם בהפרשי מט"ח וגם בעמלות לא קטנות. צריך לבדוק אם זה יוצר לו חשיפה במישור התאגידי, ואם פעולות כאלה מכוסות בביטוח".
עו"ד איל בר-צבי: "מהחברות שאני מכיר, המקסימום שנשאר תקוע ב-SVB זה בערך 5% מהכסף. יפה מאוד לראות איך בכל הקבוצות משתפים מידע על בנקים חלופיים, ישראליים כמובן ועל אנשי קשר, וכיצד לפעול מול הרגולטור האמריקאי"
כמה ממשקיעי ההון סיכון הישראלים נשמעים ביממה האחרונה כמי שמקוננים על ההייטק הישראלי. שחר צפריר, משקיע מקרן TLV פרטנרס כותב בטוויטר: "כל הסיפור של קריסת SVB בתוך 24 שעות, זה הכי ברבור שחור, שמי מאיתנו יזכה לראות שוב בקריירה. אפילו בנפילת ליהמן היה כמעט שבוע למשוך את הכסף. זה היה יום מהמטורפים בקריירה שלי עד כה... אירוע של פעם גג פעמיים בחיים, שעוזר לראות מי מתפרק ומי נשאר שקול וקר רוח בנסיבות מפחידות ולא ברורות וחד פעמיות".
מוסר ההשכל של צפריר מהפרשה כבר לא עוזר ליזמים שנמצאים בבעיה: להקפיד לחלק את ההון בין שלושה בנקים לפחות. עם זה הוא מעריך שהכספים של חברות ישראליות הם "טיפה בים" של הסכומים הכוללים ובעלי החובות האמריקאים יפעלו כדי שהכסף יוחזר בסופו של דבר. להערכתו גם לממשל האמריקאי יש עניין לדאוג להחזר החובות "אחרת תעשיית ההייטק הגלובלית תקרוס עם גלי הדף עצומים".
רונן ניר, שותף בקרן השקעות ההון סיכון PSG, כותב שיש שני תרחישים אופטימיים - האחד, שתמצא הדרך להפוך את הנכסים של SVB לנזילים ותתאפשר הגישה של הלקוחות לכסף הזה. השני, ש-SVB יירכש ע"י אחד הבנקים הגדולים בארה"ב או שממשלת ארה"ב תיחלץ להצלתו ותערוב לכספי הלקוחות. והתסריט הפסימי? "אין מספיק נכסים, אף אחד לא יציל את הבנק. שאלוהים ישמור... אי אפשר בכלל לדמיין את המשמעויות".
המשקיע שחר צפריר כתב: "זה היה יום מהמטורפים בקריירה שלי עד כה... אירוע של פעם, גג פעמיים בחיים, שעוזר לראות מי מתפרק ומי נשאר שקול וקר רוח בנסיבות מפחידות ולא ברורות וחד פעמיות"
יש עוד שאלה שמעסיקה את הפורומים של המנכ"לים והרשתות החברתיות: האם הכספים שהועברו מישראל בשבועות האחרונים בגלל החשש משינוי המשטר בישראל נחתו ב-SVB? האם מדובר בנפילה מפח אל הפחת, או עונש משמיים כמו שטוענים השמחים לאיד. ניר מעריך שמרבית הכספים האלה לא הגיעו ל-SVB, ולדבריו ידוע על הרבה חברות שפתחו חשבונות בבנקים אחרים בארה"ב. הוא אומר שהאירועים האחרונים רק מצדיקים את העברת הכספים לחו"ל שכן נפילת SVB ממחישה כמה מהר מאבדים המשקיעים אמון, ומה עלול לקרות אם ירד דירוג האשראי של ישראל.
גורם אחר המצוי בשוק אומר, שבהרבה מקרים חברות דיברו או יזמו העברת כספים לחו"ל, כולל ל-SVB, אבל מדובר בפעולות כמו פתיחת חשבון וקבלת אשראי שאורכות זמן, ולכן חלק גדול מההצהרות האלה עוד לא הגיעו למימוש – אולי לשמחתם הרבה של המצהירים.