אוניברסיטאות נאלצות להתמודד עם שימוש הולך וגובר בבינה מלאכותית לכתיבת מאמרים לאחר השקת ChatGPT, שמסוגל לחקות עבודות אקדמיות ברמה גבוהה ביותר. ההתפתחויות הטכנולוגיות מאלצות אותן לחשוב מחדש על דרכים טובות יותר להערכת סטודנטים בעתיד.
ChatGPT, הצ'טבוט שאותו יצרה OpenAI, יכול לגבש טיעונים ולכתוב טקסטים משכנעים בכל אורך שנדרש, מה שמוביל לחשש רחב כי סטודנטים ישתמשו בו כדי לרמות במטלות שעליהם להגיש בכתב.
אקדמאים, יועצי השכלה גבוהה וחוקרים בתחומים קוגניטיביים ברחבי העולם מציעים כעת שאוניברסיטאות יפתחו אופני הערכה חדשים, בתגובה לאיום שמציבה הבינה המלאכותית על היושרה האקדמית.
פרופ' מייק שרפלס: "מערכת החינוך בכללה רק התחילה להתעורר לזה, בדומה לנושא הטלפונים הניידים בבית הספר. התגובה הייתה התעלמות, דחייה, איסור ואז ניסיון להתאים"
ChatGPT הוא מודל שפה גדול שמאומן במיליוני נתונים, וכולל נתחים גדולים של טקסטים וספרים. הוא מפיק תגובות משכנעות וקוהרנטיות לשאלות באמצעות ניבוי המילה הבאה המתקבלת על הדעת ברצף של מילים, אבל לעתים קרובות תשובותיו לא מדויקות ומחייבות בדיקת עובדות. לדוגמה, אם מבקשים מהמודל להפיק רשימת קריאה בנושא מסוים, הוא יכול לייצר רשימת מקורות כוזבים.
It's happening! HT @LTF_01 pic.twitter.com/DPlACVX19y
— Marc Andreessen (@pmarca) December 20, 2022
דיון ברדיט ששיתף השבוע המשקיע מארק אנדריסן. הסטודנט רימה, אבל אין לי איך להוכיח את זה
השבוע השתתפו נציגים של כ-130 אוניברסיטאות בסמינר ביוזמת JISC, מוסד ללא כוונת רווח בבריטניה שמייעץ למוסדות להשכלה גבוהה בענייני טכנולוגיה. שם הגיעו המשתתפים למסקנה כי ש"מלחמה בין תוכנות פלגיאטים ובינה מלאכותית גנרטיבית לא תועיל לאיש" ושניתן יהיה להשתמש בטכנולוגיה כדי לחזק את הכתיבה והיצירתיות.
אבל בשורה התחתונה, זה רק עניין של זמן עד שהנגישות הנרחבת של הכלי, החינמי לציבור, תהפוך מאמרים למיותרים.
למוסדות אקדמאים היתה עד כה דרך לזהות העתקות בעבודות של סטודנטים: Turnitin היא תוכנה שמשמשת כ-16 אלף מוסדות חינוך בעולם כדי לזהות פלגיאט בעבודות אקדמיות ויכולה לזהות סוגים מסוימים של כתיבה שהסתייעה בבינה מלאכותית. החברה האמריקאית מפתחת כלי שינחה אנשי חינוך בהערכת עבודות עם "שרידי" בינה מלאכותית, אמרה אנני צ'צ'יטלי, סמנכ"לית המוצר בחברה. צ'צ'יטלי הזהירה גם מפני "מרוץ חימוש" של זיהוי רמאים ואמרה שעל אנשי חינוך לעודד מיומנויות אנושיות כמו חשיבה ביקורתית ועריכה.
ציונים נמוכים יותר
החשש רחב יותר מהעתקה: הסתמכות-יתר על כלים באינטרנט יכולה להשפיע על ההתפתחות או היצירתיות. מחקר שנערך ב-2020 באוניברסיטת ראטגרס טוען כי סטודנטים שמחפשים בגוגל תשובות לשיעורי הבית שלהם מקבלים ציונים נמוכים יותר בבחינות.
"סטודנטים לא יקבלו אוטומטית טוב-מאודים אם יגישו תוכן שיצרה בינה מלאכותית; זה כלי דומה יותר לסוס עבודה ופחות לאיינשטיין", אמרה קיי פירת'-באטרפילד, מנהלת הבינה המלאכותית בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, שהוסיפה כי הטכנולוגיה עתידה להשתפר במהירות רבה.
אנשי אקדמיה הזהירו כי תגובת מערכת החינוך לכלים אלה היא איטית. "מערכת החינוך בכללה רק התחילה להתעורר לזה, בדומה לנושא הטלפונים הניידים בבית הספר. התגובה הייתה התעלמות, דחייה, איסור ואז ניסיון להתאים", אמר מייק שרפלס, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה הפתוחה ומחבר הספר Story Machines: How Computers Have Become Creative Writers [מכונות סיפור: איך הפכו המחשבים לכותבים יצירתיים].
המעבר לאמצעי הערכה אינטראקטיביים יותר או לעבודה רעיונית יותר עשוי להיות יקר ומאתגר בעבור מגזר שכבר עכשיו אין בו די כסף, אמר צ'ארלס נייט, יועץ להשכלה גבוהה. "הסיבה שמאמרים כתובים מצליחים כל כך היא בחלקה כלכלית", הוסיף. "אם תתבצע הערכה [מסוג אחר], יגדלו העלות והזמן הדרושים לכך".
Universities UK, הגוף היציג של המגזר, אמר שהוא עוקב מקרוב אך לא פועל בנושא, ואילו TEQSA, הגוף הרגולטורי העצמאי להשכלה הגבוהה באוסטרליה אמר שעל המוסדות להגדיר את כלליהם בבירור ולהבהיר אותם לסטודנטים.
"למידה היא תהליך שלא קשור לתוצאה הסופית בהרבה מקרים, ובהרבה משרות אין שום שימוש למאמרים", אמרה רבקה מייס, פילוסופית דיגיטלית וחוקרת בתחום החינוך במכון החינוך של יוניברסיטי קולג' לונדון.
https://www.ft.com/content/2e97b7ce-8223-431e-a61d-1e462b6893c3
© The Financial Times Limited 2022. All Rights Reserved. Not to be redistributed, copied or modified in anyway. tech12 is solely responsible for providing this translation and the Financial Times Limited does not accept any liability for the accuracy or quality of the translation