מתנדבים מדריכים אזרחים אוקראיניים כיצד להשתמש בנשק (צילום: Chris McGrath/Getty Images)
צילום: Chris McGrath/Getty Images

חברות ישראליות עוקבות בדאגה אחר המתרחש במערכה המדינית ברוסיה ואוקראינה, היות שחלק מההייטק הישראלי נשען בשנים האחרונות על כח פיתוח אוקראיני. הערכות עדכניות הן שמספר העובדים באוקראינה עבור חברות ישראליות עולה על 10,000.

בלנד (Blend) הוקמה בשנת 2008 והיא ספקית של פתרונות לוקליזציה מבוססי טכנולוגיה לחברות וארגונים בצמיחה. החברה מעסיקה עובדים באוקראינה מזה תשע שנים, אך בעקבות הגדלת הביקוש לשירותיה בתקופת הקורונה הגדילה את הצוות שם, שמונה היום כ-50 איש.

"עד יום שישי האחרון לא הרגשנו יותר מדי דאגה מצד העובדים, אבל בסופ"ש הזה האווירה השתנתה וזה הפך רציני יותר", אומר ל-tech12 יאיר טל, מנכ"ל בלנד. "זה כמו שכל פעם שיש משהו בעזה והאמריקאים פונים אלינו, אנחנו מסבירים להם שבתי הקפה בתל אביב מלאים. ובדרך כלל זה כך גם בקייב, אבל עכשיו נשמע שפוטין רציני. ניסינו לראות איך עוזרים לעובדים ולמשפחות, רואים מההתנהגות שלהם בימים האחרונים שהם לוקחים את המצב הפעם יותר ברצינות".

עובדי בלנד באוקראינה. לא כולם רוצים להתפנות

 

ברמה הבסיסית ביותר, מסביר טל, בלנד איפשרה לכל העובדים לעבור לעבודה מרחוק ומאפשרת להם לעבוד גם מאתרים מחוץ למדינה. "אנחנו עוזרים להם בהתארגנות בבתי מלון ודירות ובגלל שיש לנו משרדים ברומניה הצענו להם לעבוד משם או ממשרדים אחרים שלנו בעולם".

לאפשר לעובדים להגיע לישראל, זה משהו ששקלתם? זה ריאלי?
"זה הדבר הראשון ששקלנו, אבל זו תפיסה טיפה רומנטית. בסוף מדובר באנשים עם משפחות ואי אפשר להביא רק את העובד הבודד. המציאות היא שהעובד שנביא לפה - אשתו נשארת שם, וההפך. כמה מהם ביקשו לעבור לערים רחוקות יותר מהגבול וכאלה שפחות מייצגות את סמלי השלטון. השלב הבא זה לעבור לרומניה, שזה גבול שאפשר לחצות באוטובוס".

לא כל העובדים בקייב מעוניינים לעזוב, מסביר טל, חלקם אמרו שישארו בכל מחיר בשלב זה. אבל בלנד נערכה מראש לכל סיטואציה. "יש שני מודלים להעסקה באוקראינה, אחד שנפוץ יותר הוא פרילנסרים או מיקור חוץ, שבסוף הם לא עובדים שלך. אבל אצלנו זו העסקה ישירה והם חלק מהמשפחה, אנחנו בשיחות ופעילויות משותפות כבר שנים והם חלק מהדנ"א של החברה בכל צורה. מבחינת החשיבה שלנו, זה כאילו היה קורה משהו בעיר מרוחקת בישראל".

"אנשים מוטרדים, המתיחות גדולה"

בקבוצת Aman, קבוצת IT מהגדולות בישראל, שמפעילה בין היתר שירותי מיקור חוץ של עובדי הייטק, זיהו גם הם נטישת של עובדים אוקראינים מערים שממוקמות בגבול עם רוסיה, והם מחפשים דירות איירבנב בקייב או קרוב לגבול הפולני. אלון רייטר, סמנכ"ל משאבי אנוש ומיקור חוץ מסביר: "החברות לא מושבתות, אבל כבר יש ירידה בתפוקה ובהיקפי העבודה, כי אנשים מוטרדים, דואגים למשפחות שלהם, המתיחות גדולה. מנהלים ישראלים שהיו שם התפנו (ארצה, א"ז) ובכלל יש תחושה של לחץ. אנחנו שלחנו לעובדים שלנו חבילות עידוד, כמו ששולחים פה ליישובי עוטף עזה בזמן מבצע".

אלון רייטר, סמנכ"ל משאבי אנוש ומיקור חוץ, קבוצת AMAN (צילום: ניב קנטור, יחצ)
אלון רייטר. מזהים נדידה של עובדים הרחק מהגבול | צילום: ניב קנטור, יחצ

אמן שחקנית קטנה יחסית באוקראינה, כ-20 איש, אבל המגמות שהיא מזהה יכולות להשליך על כלל התעשייה: "אנחנו מספקים שירותי מיקור חוץ ופרויקטים על ידי עובדים ישראלים, ובשנים האחרונות באופן הולך וגדל גם באמצעות עובדים באירופה. יש לנו מספר אזורים ולא התמקדנו רק באוקראינה, אלא פיזרנו את הסיכונים ויש לנו פעילות ברוסיה, סרביה, ובשנה האחרונה נכנסו לפעילות אינטנסיבית בפורטוגל. באוקראינה אנחנו משרתים לקוחות שונים כמו צים, אאוטבריין ואחד משני הבנקים הגדולים בישראל", אומר רייטר.

לדבריו של רייטר, הפניה לפיתוח באוקראינה קשורה במיוחד לקושי לגייס עובדים, אבל באופן טבעי גם לעלויות ההעסקה. "היום באוקראינה נוצר מצב שמרבית העובדים בפיתוח מועסקים על ידי חברה ישראלית", מסביר טל מ-Blend, "גם כשאני מתחרה על עובד זה לרוב יהיה מול סטארט אפ ישראלי אחר, שמנסה להעסיק אותו".

המתיחות הנוכחית באוקראינה, להערכת אמן, תפגע בצורה משמעותית בקצב הפיתוח: "צפויה האטה בקצב פיתוח המוצרים, וזה יכול להשליך על חברות הייטק, ממש על ה-Delivery", טוען רייטר. "אם צריך להשוות, הרי שקרה משהו דומה בקורונה עם הודו, בחברות שנשענו על מרכזי הפיתוח שם ממש נעצר הפיתוח, ברמה שזה עיכב פרויקטים".

רייטר מעריך שאם אכן תיפתח מלחמה, בהדרגה תהיה הסבה של מרכזי פיתוח מאוקראינה למקומות אחרים. "הכיוון שאנחנו הלכנו אליו זה פורטוגל, בה אנחנו נהנים עם מדינה שהיא חלק מהאיחוד האירופי, עם מספר בוגרים במקצועות מדעי המחשב דומה לישראל ומחירים שהם יותר גבוהים ממזרח אירופה, אבל בשיעור חד ספרתי, ועדיין הרבה יותר נמוכים מבישראל".

"נפנה לעובדי מפתח ואם הם ירצו נפעל עבורם לקבלת ויזה לישראל"

בחברת ורביט (Verbit) נערכו להחרפת המצב באוקראינה מבעוד מועד, וכבר בסוף ינואר הקימו צוות שהורכב מראשי המחלקות הרלוונטיות בחברה, כדי שיגבש ויוציא לפועל תוכנית המשכיות עסקית. ורביט, שמפתחת יכולות תמלול בזמן אמת, מחזיקה 37 איש באוקראינה שמועסקים בחוזה קבלני ישירות מול החברה הישראלית.

"בהתחלה אנחנו הישראלים נורא נלחצנו, וכל הצוותים שם היו מאוד רגועים", מספרת רותי בן אשר לביא, VP HR EMEA בוורביט. "בשביל להבין את התחושות יותר לעומק, ניהלתי שיחות עם הצוות שלי שנמצא שם, שאמרו שיש מצב חירום כבר מ-2014 ולא נלחצו. אבל אנחנו מכירים קצת מצבי חירום, ולא רציתי שזה יתפתח במהירות ולא נהיה מוכנים. בסופ"ש הזה התחלנו לקבל שאלות דווקא יותר מהצוות הישראלי שעובד עם העובדים באוקראינה, וגם קצת מהמקומיים ששומעים מחברים שעובדים אצל חברות ישראליות אחרות באוקראינה".

רותי בן אשר לביא, ורביט (צילום: ורביט)
רותי בן אשר לביא, ורביט. "בסופ"ש הזה התחלנו לקבל שאלות" | צילום: ורביט

בוורביט בחרו להציע לעובדים מענק מעבר למעוניינים בכך, שיכלול שכר דירה לחודש במדינה נבחרת: "גיבשנו אמנם רשימה של מדינות מסוימות שניתן לעבור אליהן, אבל אני לא רוצה להיות זו שממליצה למישהו לאן להעביר את המשפחה", אומרת בן אשר לביא. "אז הסברנו להם שהם יוכלו לקבל את המענק עבור כל מקום שיבחרו".

הבאת עובדים מאוקראינה לישראל היא ריאלית?
"לא, כי עד שהם יקבלו את הוויזה כבר נהיה בתוך האירוע. אבל יש לנו כמה עובדי מפתח שמחזיקים פרויקטים משמעותיים, ואליהם נפנה ספציפית ונוודא איתם מה הם מתכננים לעשות. אם הם ירצו, נתחיל לפעול לקבלת ויזה.

"אולי זו העובדה שאנחנו ישראלים, אבל אנחנו מאוד מתורגלים במצבי חירום כאלה, אז כולם מבינים ולא נלחצים. הכי הכי חשוב לנו להיות כל הזמן בשקיפות ולתקשר לצוות המקומי".

"הניידות הגבוהה מקלה עלינו"

גם נמרוד וקס, מנכ״ל חברת BigID לא יכול שלא להשוות את המצב הנוכחי באוקראינה לגלי הלחימה בישראל. "כבר לפני חודש פנינו לעובדים בסקר מה הם ירצו לעשות במקרה של מלחמה כדי לגבש תוכנית, אבל מפלס החרדה דווקא ירד מאז. זה מאוד מזכיר את מה שקורה אצלנו ואיך המצב נתפס מבחוץ לעומת איך הוא נתפס מבפנים".

נמרוד וקס, BigID (צילום: רועי שור, יחצ)
נמרוד וקס, BigID. יש פער בין מה שרואים מבחוץ למפלס החרדה בחברה | צילום: רועי שור, יחצ

BigID פיתחה פלטפורמה לניהול ואכיפה של מדיניות פרטיות המידע ברשת בהתאם לדרישות רגולטוריות ולתקנות מחמירות חדשות כדוגמת החוק האירופאי וחוקי קליפורניה. היא מעסיקה היום למעלה מ-530 עובדים, כמה עשרות מהם באוקראינה דרך חברה חיצונית - אבל וקס מציין שהם זכאים לתנאים ולהטבות של חברת האם ונחשבים עובדי החברה לכל דבר. לחברת ההעסקה יש תוכנית פינוי משלה, אבל ב-BigID מגבשים במקביל פתרונות משלהם שיכללו כנראה אפשרות של מעבר זמני לישראל או למדינה במזרח אירופה של העובד ובני המשפחה הקרובה. "בגלל הקורונה אנחנו מורגלים בעבודה מהבית בשנתיים האחרונות אז גם ככה יש ניידות מאוד גבוהה, וזה מקל עלינו עכשיו".