את זה שה-AI משנה לנו את החיים ומשחק לנו עם המוח אנחנו כבר יודעים. גם בפוטנציאל הנפיץ שלו לסנתז קולות של זמרים מוכרים כדי להמציא שירים שהם מעולם לא הקליטו כבר נתקלנו: רק לפני כמה שבועות שיר של דרייק ודה וויקנד הפך ללהיט וגרף עשרות מיליוני האזנות - מלבד הפרט הקטן שדרייק ודה וויקנד מעולם לא הקליטו אותו.
דרייק כבר הביע בעבר מורת רוח מהעובדה שנעשה שימוש כל כך מטעה בקול המסונתז שלו, אבל יש אמנים שדווקא מאמצים את הטכנולוגיה החדשה ואפילו הבינו איך אפשר לרתום אותה לטובתם. גריימז, הזמרת הקנדית ואשתו לשעבר של אילון מאסק, החליטה לשחרר את הקול שלה למעריצים שיוכלו להפיק עבורה שירים חדשים ב-AI. לפני כשבוע היא צייצה בטוויטר כי היא מוכנה לחלוק את ההכנסות משירים שישתמשו בקול המסונתז שלה באופן שווה עם כל אחד מהיוצרים, "אותה עסקה שאני עושה בכל שיתופי הפעולה שלי", הבהירה. בהמשך היא אף הציבה מספר תנאים, למשל שהיא תוכל להסיר שירים שישתמשו במילים רעילות במיוחד.
I'll split 50% royalties on any successful AI generated song that uses my voice. Same deal as I would with any artist i collab with. Feel free to use my voice without penalty. I have no label and no legal bindings. pic.twitter.com/KIY60B5uqt
הקהל נענה מהר מאוד להצעה של גריימז ומשתמשים רבים החלו לפרסם שירים חדשים שהם הפיקו עבור הזמרת בעזרת AI. בעמוד הרדיט של גריימז הצטברו עשרות שירים חדשים שהזמרת מעולם לא שרה. הבעיה היא שהם פשוט לא כל כך טובים. כמות השירים בהחלט מרשימה, אבל קשה להגיד שאחד השירים האלה יהפוך ללהיט כמו שקרה במקרה של דרייק ודה וויקנד. השירים שהתגלגלו ליוטיוב הניבו מאות בודדות של האזנות, ובעמוד הרדיט של מעריצי הזמרת לא מעט התלוננו על האיכות של התוצרים. בין השירים החדשים אפשר למצוא גם גירסת כיסוי לשיר הקאנטרי המפורסם ״אני רוצה לחיות את חיי למען ישו״, וגירסת כיסוי לשיר של לנה דל ריי ״פריז, טקסס״.
כך או כך, מדובר במהלך חדשני: זאת הפעם הראשונה שאמן מאשר באופן חופשי להשתמש בקול שלו לשירים חדשים המבוססים על חיקוי קול בבינה מלאכותית. הכלים לסינתוז קולות נהיו נפוצים יותר, והם הולכים להציף את השוק בהרבה מאוד קאברים ושירים חדשים שהאמנים ששרים בהם מעולם לא הקליטו.
הדבר עומד להציב בפני תעשיית המוסיקה הרבה מאוד שאלות, חלקן כלכליות, חלקן משפטיות וחלקן אתיות. סוגיות של זכויות יוצרים, של חופש אמנותי וגם של יכולת הסכמה כבר צפות על פני השטח. המקרה של עפרה חזה וזוהר ארגוב הוא דוגמה חיה לכך: משפחותיהם של השניים אמנם נתנו את הסכמתם למהלך, אך המנהל של חזה תקף את היוזמה וטען שהזמרת סירבה בעבר לשתף פעולה עם ארגוב. מעבר לכך, השיר - שהשניים מעולם לא שמעו, ובוודאי לא שרו - עלה לערוצי הסטרימינג תחת שמם ומיוחס להם. האם זה אכן שיר של עפרה חזה וזוהר ארגוב? התשובה לשאלה זו ודומות לה צפויות להעסיק את התעשייה זמן רב קדימה.