קשה לאפיין באופן אחיד תעשייה מורכבת ורבת פנים כמו תעשיית הגיימינג העצמאית (אינדי): חברות קטנות ומפתחים יחידים שעומלים על משחקים שונים, שלא בהכרח מצייתים לכוחות השוק או למקובל בענף. אבל כמו כל תחום בידור עצמאי, גם הוא בסופו של דבר כפוף לטרנדים, לתפיסות ולנורמות, פשוט כאלו השונים מהמקובל במיינסטרים. כך, בשנים האחרונות אגף האינדי גיימינג חווה הצפה של ממש למשחקים המנסים להוות אלטרנטיבה חיובית, מודעת פוליטית ומתקדמת למשחקים שוברי הקופות.
אך תחקיר חדש מבית People Make Games, ערוץ יוטיוב העוסק בעיתונות חוקרת בתחום הגיימינג, מביא השבוע שורת תלונות על התנהלות בלתי תקינה מצד בכירים בחברות משחקים עצמאיות בולטות: Fullbright, Mountains ו-Funomena. ראשי שלוש החברות הם דמויות מוכרות ופומביות מאוד בעולם האינדי גיימינג שמתעטפות בתדמית נקיה ומתקדמת כמו המשחקים שהן מייצרות ועומדת, כך לפי התחקיר, בסתירה מוחלטת למה שהתרחש בחברות האלו בחדרי חדרים.
כך למשל, Mountains האוסטרלית היא החברה של קן וונג, שהתפרסם באמצע העשור הקודם בזכות להיט האינדי למובייל Monument Valley (שזכה לפופולריות בין היתר כאשר המשחק הופיע באחד הפרקים המוקדמים של "בית הקלפים", שם הנשיא פרנק אנדרווד, בגילומו של קווין ספייסי, שיחק במשחק ארוכות באייפד שלו). Mountains הוציאה גם את Florence, סיפור אינטראקטיבי על חייה הרומנטיים של בחורה צעירה שזכה לשבחים רבים. וונג תיאר את העבודה על המשחק כ"אתגר" שהציב לעצמו ליצור משחק נטול אלימות, אך לפי הדיווח, וונג נקט באלימות רגשית חמורה מול העובדים שלו, עד שאחד העובדים, טוני קוקולוצ'י, אף ניסה לשים קץ לחייו. וונג מתואר בתחקיר כשתלטן ומניפולטיבי, והגבולות האישיים והמקצועיים ב-Mountains מתוארים כמטושטשים עד כדי כך שוונג הציע לצוות שלו להשתמש ב"מילת ביטחון" (מושג השאול מעולם הבדס"מ) אם הוא או מישהו אחר חוצה גבול אישי - מבלי לחשוב שהתנהלות שפויה במקום עבודה לא אמורה להזדקק לאמצעי בטיחות שכאלה.
חלק אחר של התחקיר עוסק בחברה Fullbright, שהתפרסמה בזכות המשחק המינימליסטי Gone Home, שגם הוא פותח עם מילות מפתח מהוללות כמו "משחקיות מבוססת אמפתיה" וקיבל שבחים על האופן בו הציג דמויות להט"ביות. גם כאן ההתנהלות של המנכ"ל, סטיב גיינור, עמדה בסתירה מוחלטת לאידיאולוגיה הרשמית של הסטודיו. במרץ של השנה שעברה גיינור פרש מתפקיד ניהולי בסטודיו ונותר בו כשותף עסקי בלבד, לאחר שאתר פוליגון דיווח שכ-15 עובדות של החברה התפטרו בחודשים שקדמו לכך לאחר שגיינור התנהל כלפיהן "באופן רעיל", כולל השפלות פומביות - כך עד שרק שישה עובדים ועובדות נותרו בסטודיו במרץ 2021 והפיתוח של המשחק הבא שלהם הושהה.
הפרסומים האלו הם משמעותיים לא רק בגלל התוכן שלהם אלא גם בגלל סוג האולפנים שהם נוגעים בהם. בשנתיים האחרונות ראינו גל של חברות גיימינג גדולות נחשפות כמקומות בעייתים מאוד לעבוד בהם, עם תחקירים מאסיביים על התעמרות והטרדות מיניות בחברות ענק כמו יוביסופט ואקטיביז'ן-בליזארד, מה שהיה קל להפוך לעיתים להסתכלות פשטנית של "המיינסטרים הרע, האינדי הטוב". בפעמים המעטות בהן הזרקור הופנה גם כלפי חברות אינדי, הוא לרוב התייחס לאנשי מפתח ספציפיים שההתנהגות שלהם חצתה קווים אדומים, כמו פרשת ההטרדות של אלכסיס קנדי (Sunless Sea) או אלק הולובקה (Night in the Woods). עכשיו לראשונה הפרסומים עוסקים ממש באווירה רעילה בחברות אינדי - ויתכן שזו רק ההתחלה: זמן קצר לאחר התחקיר של People Make Games, למשל, באתר VentureBeat פורסם כי אווירה רעילה בחברת המשחקים Moon, האחראית ללהיט Ori and the Blind Forest, לא רק הובילה לשורה של עזיבות בחברה - אלא גם גרמה לסוף מערכת היחסים המקצועית שלהם עם מיקרוסופט, שהפיצה את המשחקים שלהם עד כה.
קידום נשים מבחוץ, התעמרות בעובדות מבפנים
אבל נחזור לתחקיר של People Make Games, השם המשמעותי ביותר בתחקיר הוא זה של רובין הוניק. הוניק היא לא רק מפתחת משחקים ותיקה, העובדת בתחום מזה 20 שנה, היא גם הייתה אישיות מפתח ב-Game Developers Conference, אחד מהכנסים הגדולים ביותר בתחום. כלפי חוץ, הוניק עסקה רבות בקידום נשים בתעשייה וקיבלה על כך פרסי מפעל חיים מגופים כמו מיקרוסופט ואתר חדשות התעשייה GamesIndustry. כלפי פנים, כך חשפו People Make Games, היא התנהלה אחרת לגמרי: התעמרה בעובדים (ובעיקר בעובדות), חשפה פרטים אישיים על חייהם והשתמשה בהם כנגדם במקום העבודה. פרטי התחקיר מתייחסים אמנם ישירות למה שהתרחש בחברה של הוניק, Funomena, אבל עדויות רבות בטוויטר מציינות שאלו דפוסים המלווים את הוניק מזה שנים.
לפי תסריטאית המשחקים ועיתונאית הגיימינג לשעבר לי אלכסנדר, היחסים הבינאישיים הקלוקלים של הוניק הם הסיבה לכך שלמרות הוותק והנראות שלה בתעשיה, היא בקושי חתומה על פרויקטים שיצאו לאור. אחד המשחקים הבודדים תחת חסותה שהעבודה עליו הושלמה, Wattam, נעשה בשיתוף עם מפתח המשחקים האגדי קייטה טקהאשי, יוצר הסדרה המפורסמת Katamari Damacy. אלכסנדר כתבה בשרשור ארוך כי הוניק נהנתה להתרברב בחברות הקרובה שלה עם טקהאשי; בפועל, היא מספרת, טקהאשי בשלב מסוים נאלץ לחסום את הכניסה למשרד שלו עם כיסאות (!) על מנת להגן על הצוות שלו מפני ביקורים חוזרים ונשנים של הוניק. לרוע מזלה של הוניק, התחקיר עליה פורסם רגע לפני שהחל ה-Game Developers Conference של 2022, שהיה נותן לה מדי שנה במה ציבורית משמעותית. הפעם היא נאלצה להסתפק בציוץ התנצלות מכובס בו כתבה ש"מנהיגות היא מסע, ולעיתים תכופות הוא קשה", משפט שהוליד כבר עשרות, אם לא מאות, ממים לעגניים ברחבי טוויטר.
Leadership is a journey, and often a difficult one.
— Robin Hunicke (@hunicke) March 22, 2022
It saddens me to know people are hurting from mistakes I’ve made. I am truly sorry. Right now I’m taking time to talk to people, focus on the feedback everyone is sharing, and figure out next steps.
כמו שלפני שנתיים תחקיר אחד היה רק קצה הקרחון של חשיפת שורת בעיות עמוקות בתעשיית הגיימינג, יכול להיות שהגיעה שעתה של תעשיית האינדי לפתוח את ערימות הכביסה המלוכלכת שלה. יכול להיות שהיום הזה עוד לא כאן. אבל לקח אחד משמעותי כבר אפשר להסיק מהסיפור הזה: החזות החיובית וה-wholesome בה התעטפו הרבה משחקי אינדי וחברות אינדי היא בדיוק זה, מעטפת. זה שמפתח מתחייב לעשות משחקים ללא אלימות לא אומר שהוא מתחייב לעשות אותם ללא אלימות. ובני אדם, כמה מפתיע, לא תמיד נוהגים לפי האידיאולוגיה שלהם.