ה-NFT, שבילה את 2021 כילד המגניב של הטק, גילה שהוא פותח את 2022 עמוק בתוך המיינסטרים.
ה-NFT הומצא ב-2014, עשה מיני גיחה לתודעה הציבורית ב-2017 עם CryptoKitties אבל נהיה תופעת רשת של ממש רק ב-2021. כמו כל טרנד חברתי-תרבותי-כלכלי-טכנולוגי, יש ל-NFT עדת עוקבים הולכת וגדלה, אבל כזו שרואה את עצמה לפעמים כשומרת הסף של הטכנולוגיה הזו. חובבי הטרנד מעוניינים להגן עליו משימוש יתר וכן, יש בעיניהם שימושים נכונים ושימושים בזויים בטכנולוגיה.
עולם האמנות היה מהראשונים לאמץ את ה-NFT והשיא הגיע בנובמבר האחרון, כששלל גלריות בניו יורק הציגו גרסאות פיזיות ובמקביל מכרו מראש במיליוני דולרים את הגרסאות הדיגיטליות של יצירות NFT. אבל בדצמבר ה-NFT חצה את הרוביקון והפך רשמית למרצ'נדייז. להקות קיי פופ החלו להציע למעריצים אפשר לקנות טוקנים, פפסי הודיעה שהיא משחררת NFT והחליפה כיפים וירטואליים עם באדוויזר, במה שכונה בקהילת ה-NFT בטוויטר "הדיאלוג הכי קרינג'י ברשת" ושלל חברות אמריקאיות הוסיפו להנדל שלהם בטוויטר את הסיומת ETH (קיצור של Ethereum) שמעידה שהן חלק מהקהילה.
מביך כמו אבא שמנסה לעשות היפ הופ
הסכר נפרץ. בחודש האחרון חשבונות הטוויטר של כל מותגי הענק, מרשתות מזון מהיר, דרך מטא ועד קרן סקויה, החלו לשלב את הלינגו של קהילת ה-NFT בציוצים שלהם והתוצאה מביכה כמעט כמו לראות את אבא שלך קולע cornrow ועושה היפ הופ. התגובות מהקהילה לא אחרו לבוא, "סוכנויות מרקטינג חושבות שהן יכולות לקנות אותנו אם הן ישתמשו בסלנג שלנו נכון", צייץ יוצר NFT בשם gmRENDER.
והסלנג הזה הוא הרבה יותר מכמה קיצורים מקצועיים. בתקופה הקצרה שבה הקהילה הזו קיימת היא יצרה לעצמה שורה ארוכה מאוד של ביטויים, קיצורים ומונחים, שאופן השימוש בהם ייחודי עבורה. בחלק מהמקרים מדובר בקיצורים למילים באנגלית, כמו למשל השימוש הנפוץ ב-GM קיצור פופולרי לגוד מורנינג. או למשל מקדונלד'ס, IRL רשת מזון מהיר, מילה שבטוויטרספירה מתארת מונח שמתאר מה יקרה לך אם ההשקעה שלך תיכשל: "ה-Fidenza שלי על הפנים, בדרך למקדונלד". לינגו ייחודי לקהילה הוא תופעה מוכרת מאוד, מה שיוצא דופן במקרה הזה הוא המהירות שבה נוצרה שפה חלופית עשירה והדינמיות שלה. היום GMI זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לך, מחר זה אסון.
הסיבה להתנהלות המביכה, הסביר ל-The Information משקיע בתחום, היא שערכם של NFTs נקבע ע"י ההייפ והביקוש להם בקהילה. לא מספיק רק להנפיק יצירה כזו, צריך גם לתחזק אותה בטוויטרספירה וליצר רושם תוך כדי שאתה crypto native. אפשר להשקיע כמה שבועות וחודשים בלמידה של התחום, אבל קל ומהיר יותר פשוט לאמץ את הסלנג. לפחות זה מה שאנשי השיווק חושבים.
המדיום הוא המסר, וזה לא בהכרח מבטיח
קהילת ה-NFT מאופיינת בהרבה הומור, לפעמים אפילו עצמי, הדיונים נעים בין רצינות תהומית למגוחך ורבים מהמשתתפים חולקים השקפת עולם תרבותית וערכית שרואה את ה-NFT כחלופה חתרנית לתרבות הצריכה. "זו דרך לשמר תרבות" אמר מייסד חברת הגיימינג Animoca לאתר Cointelegraph באוקטובר ויצא נגד מי שנכנסים לתחום בשביל רווח. אבל ההשוואה לאמנות, לגיטימית ככל שתהיה, קצת מפספסת את הפואנטה.
יצירות NFT פופולריות היום בגלל המדיום ופחות בגלל האיכות. ה"ניו יורק טיימס" ציין באוקטובר שהפלטפורמות הווירטואליות עמוסות ביצירות דיגיטליות של בני נוער, חלקן טובות יותר וחלקן פחות, וכולן נמכרות היטב. גם אם כמה מהיצירות האלה ישרדו את הקדחת הנוכחית ויוצריהן יבססו לעצמם שם בשדה האמנות, קשה לומר שהסיבה לפופולריות היא שמדובר בפיקאסו הצעיר מברוקלין.
השוואה מתאימה יותר, אם כך, תהיה למוצרי אופנה למשל. אייר ג'ורדן הן סמן של תקופה, מוצר מעוצב, אבל גם ממותג ומשווק היטב. ולמרות הקיום הדיגיטלי במהותו, יש ל-NFT גם השפעה הרסנית על הסביבה: מעריצי הקיי פופ למשל, קהילה שמונה מאות מיליוני צעירים ברחבי העולם וידועה בזכות האקטיביזים שלה ברשת, יצאה נחרצות נגד NFT ממותג. הפאנדומים השונים ציינו שמדובר בטכנולוגיה שדורשת משאבים רבים ופוגעת באקלים ושהיא מורכבת וספקולנטית מדי עבור קהל שכולל בתוכו לא מעט בני נוער. הלייבלים הקשיבו, הפנימו וגנזו או שינו תוכניות.
הזעם של הקהילה על ניכוס הטרנד הביא לא מעט מותגים לשכור שירותים של חברות ייעוץ מתמחות, וכאלה יש היום עשרות, מה שכנראה מעיד יותר מהכל ששימוש ב-NFT למטרות שיווק אינו ניסוי חולף. אבל זו דרכו של עולם, אתמול היית אבן מתגלגלת והיום אתה מוכר את הזכויות על היצירה שלך במאות מיליונים למרבה במחיר.