המדינה, בהובלת משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, חשפו היום רשמית את עיקרי התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. הדבר נעשה בכנס, בהשתתפות השרה אורית פרקש כהן ונציגי משרדי ממשלה אחרים שהיו שותפים לפרויקט. התוכנית נבנתה לאחר עבודת מיפוי של כשלי שוק בתחום או נקודות בהן המדינה יכולה לסייע לחיזוק מעמדה של ישראל בתחרות העולמית.
מי שהציג את עיקרי התוכנית בכנס הוא תום דן, המשנה למנכ"לית משרד החדשנות. "למה בעצם צריך תוכנית לאומית לבינה מלאכותית", שאל דן והשיב: "כמות הכסף שנכנסת לתחום ה-AI עולמית גדלה ב-43% מ-2018 וכמות המחקרים האקדמיים הכפילה את עצמה בשלוש השנים האחרונות; זה אומר שהאנושות נסמכת יותר ויותר על בינה מלאכותית".
דן הציג נתונים לפיהם ישראל נמצאת במקום טוב בטבלה העולמית של מעצמות ה-AI אבל יש תתי קטגוריות, כמו תשתיות לאומיות והטעמה של AI במגזר הממשלתי, שבהן אנחנו בפיגור. "60 מדינות כבר פרסמו תוכנית AI", הסביר.
לתוכנית הממשלתית 6 ראשי פרקים:
הראשון נוגע להטמעה ממשלתית של בינה מלאכותית. "יש משרדי ממשלה שעוד עובדים עם עט, נייר ופקס", טען דן. "נבוא לממשלה עם קונספט של 50-50 במימון פרויקטים בתהליך תחרותי ונטמיע AI במשרדי הממשלה בצורה בטוחה וחכמה. סוגי הפרויקטים יכולים לנוע מדימות במערכת הבריאות (MRI, CT) כדי לקצר זיהוי של גידולים סרטניים, סיוע למערכות הרווחה לזהות משפחות במצוקה, התקנות במשרד החקלאות כדי לזהות קרקע טובה ועד צ'אט בוט ממשלתי בשפה העברית כדי לשפר את השירות לאזרח".
תום דן, המשנה למנכ"לית משרד החדשנות: "ראינו דוגמה עלובה כשחברות הפינטק המוצלחות בעולם, כמו למונייד, ריסקיפייד ומיליו, מפתחות מישראל, אבל הפתרונות שלהן לא מונגשים כאן כי הרגולטורים לא יודעים לעבוד עם הטכנולוגיות האלו"
החלק השני בתוכנית נוגע בתשתית רגולטורית שתאפשר פעולות של חברות AI בשוק האזרחי. "ראינו דוגמה עלובה כשחברות הפינטק המוצלחות בעולם, כמו למונייד, ריסקיפייד ומיליו, מפתחות מישראל, וגם כמה מרכזי פיתוח של חברות רב לאומיות, אבל הפתרונות שלהם לא היו מונגשים כאן כי הרגולטורים לא יודעים לעבוד עם הטכנולוגיות האלו. צריכים כללי משחק ברורים שיאפשרו להטמיע פתרונות בינה מלאכותית במערכת החינוך למשל בלי לחשוש לפרטיות הילד, או במערכת הבריאות בלי חשש לאחריות הרפואית".
החלק השלישי בתוכנית נוגע לחיזוק האקדמיה, דן: "בהון האנושי אנחנו רוצים להכפיל את מספר הפרופסורים בארץ שעוסקים בבינה מלאכותית, כי הם יכשירו את הדור הבא של המהנדסים והמתכנתים". חלק חשוב מהסעיף הזה נוגע להעמדת יכולות מחשוב על לתעשייה ולמחקר, מכרז שכבר יצא לדרך לבניית מחשב על בישראל.
החלק הרביעי בתוכנית נוגע ל"תעשיית החדשנות". הוא קשור להקצאת משאבי רשות החדשנות למיזמי בינה מלאכותית כמו גם יצירת "ארגזי חול" שיאפשרו ניסויים מתואמים בטכנולוגיות כאלו.
החלק החמישי בתוכנית נוגע בדאטה. "אנחנו צריכים לתת גישה למסדי נתונים", הסביר דן. "יש המון דאטה ממשלתית שצריך להנגיש בצורה אחראית וזהירה". חלק זה בתוכנית מקודם בשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי, הלמ"ס והרשות להגנת הפרטיות.
חלק שישי בתוכנית ואחרון הוא נוגע לשיתוף פעולה בינלאומי הן בפרויקטים בתחום ה-AI והן בקידום אתיקה ורגולציה לפי הידע והניסיון שנצבר במדינות אחרות. "אנחנו בקשר יומיומי עם מדינות ה-OECD, עם הבית הלבן, עם יפן, סינגפור וקוריאה".
לבסוף, דן התייחס לפיזור הכנסת והממשלה הזמנית ואמר ראשית שהפעימה הראשונה של התוכנית כבר תוקצבה, חצי מיליארד שקל מתוך כללית של 2 מיליארד שקל וסיכם ואמר ש"עובדים למצוא איך ניתן לאגם את המשאבים כדי להמשיך את התוכנית".
דן הציג מדדי הצלחה (או כשלון) לתוכנית, ביניהם: מספר חוקרים באקדמיה, מספר מיזמים ממשלתיים, מספר פרויקטי דאטה שיונגשו, מספר פרויקטים ממשלתיים שיטמיעו בינה מלאכותית ועוד.