חברת קו צינור אילת אשקלון הממשלתית רוצה להיכנס לתחום נוסף - שירותי תקשורת, כך נודע ל-tech12. בכוונת קצא"א לסלול בצמוד לצינור הנפט שברשותה, גם סיב אופטי. מדובר בפרויקט של עשרות מיליוני שקלים ואף מעבר ל-100 מיליון שקל על פי הערכות בשוק, אך הוא עדיין זול מכל חלופה, היות שלקצא"א יש זכות מעבר לאורך כל התוואי, 250 קילומטר, והיא לא צריכה לקבל אישורים מבעלי הקרקע.
הפרויקט נמצא בשלבי תכנון ואישורים, אבל כבר מזמן עבר את שלב הרעיון ושולחן השרטוטים. במסגרת כך, קצא"א אף מינתה בדצמבר אחרון בעל תפקיד אשר אמון למכור את קיבולת הסיב לחברות רב לאומיות שרוצות "לחצות" את ישראל עם סיב אופטי קרקעי ולחבר את אסיה עם אירופה (דרך הים התיכון). מדובר בליאור ברק, אשר קיבל את הטייטל Director Of Telecom Sales בקצא"א. הוא גדל בתחום התקשורת וקודם לתפקידו זה שירת בתפקיד קשרי טלקום גלובלים בחברת בזק בינלאומי.
מלבד ברק, שכרה קצא"א כיועצת לפרויקט את חברת 11Stream של יונית גולדברג ואורן נאומן, דמויות מוכרות בענף הדאטה סנטרס בישראל שמעורבות במספר גדול של פרויקטים.
גורם בכיר בשוק התקשורת: "ברמה הגלובלית, ישראל נמצאת במיקום אסטרטגי בין המזרח למערב כאי של יציבות. לאור ההתפתחויות במזרח התיכון, המעבר דרך ישראל הוא כבר לא טאבו, לכן יש בפרויקט הזדמנות למדינה"
הלקוחות של פרויקט כזה יכולים להיות ענקיות טלקום כמו Tata או חברות הביג-טק דוגמת גוגל או פייסבוק שבשנים האחרונות תוספות אחיזה יותר ויותר גדולה בתחום הסיב הבינלאומיים, ומחפשות כל הזמן צירים חדשים לפרוש בהם סיבים. מנגד, לקוחות יכולים להיות גם מפעילות תקשורת ישראליות שמחפשות חיבור גיבוי מהמרכז לבאר שבע ואילת.
ציר התקשורת יעבור בישראל במקום במצרים
נסביר שהיום כל צירי הסיב שמחברים את אירופה ואסיה עוברים בסמוך לתעלת סואץ ומשלמים דמי מעבר גבוהים למצרים. מטרת הפרויקט היא להעביר חלק מהתעבורה הזו לציר חדש, שעובר בישראל ויכניס כסף לקופת החברה, ובעקיפין למדינה. הפרויקט מחייב גם תחנת נחיתה בנדל"ן של קצא"א באשקלון ועל פי הערכה, כולל גם הקמת דאטה סנטר (חוות שרתים) גדולה באזור אשקלון.
ראש עיריית אשקלון הביע בעבר תמיכה בהקמת דאטה סנטרס באזור העיר. באפריל האחרון הוא אף כתב מכתבים לגוגל ואמזון בהם הזמין את הענקיות (עקב מכרז נימבוס) להקים את מתקני האירוח שלהם בשטחי אשקלון. "פארק הייטק החדש והמתקדם של אשקלון, נהנה ממיקום אטרקטיבי, במסיכות לתחנת הרכבת המרכזית של העיר, עם שטחים פנויים, עיליים ותת קרקעיים, בהתאם לנדרש לצורך הקמת חוות השרתים", כתב אז ראש העיר תומר גלאם. "בפארק הייטק מתוכננים מתקני קו-גנרציה להפקת אנרגיה מגז טבעי דבר שיכול לתרום להתייעלות אנרגטית ולחסכון משמעותי בעלויות תפעול מצד החברה". בדיון בכנסת בנובמבר חזר ודיבר גלאם על הקצאת שטח של קצא"א לטובת חוות שרתים.
שחקן בשוק התקשורת הגיב ואמר: "ככל שיהיו יותר ניתובים מהמרכז לדרום זה מצוין ברמה הדומסטית. כיום יש מספר מוגבל של ספקים וניתובים. ברמה הגלובלית, ישראל נמצאת במיקום אסטרטגי בין המזרח למערב כאי של יציבות. לאור ההתפתחויות במזרח התיכון, המעבר דרך ישראל הוא כבר לא טאבו, לכן אני רואה בפרויקט הזדמנות למדינה".
הקשיים שבדרך: מי יפקח על הפרויקט?
המהלך הגרנדיוזי של קצא"א לא נטול מכשולים וביקורת. ראשית, ישנה סוגיית רישוי וחוקיות המהלך. הסכם מועצת מקרקע ישראל עם קצא"א קובע, תחת הסעיף שימוש במקרקעין כי: "הזכויות המוענקת לחברה בקרקע ניתנות לצורך ביצוע תפקידה על החוק שהן פעילויות הולכה ואחסון של נפט". זה כולל למשל: "טעינה ופריקה של נפט, אספקת שירותי תשתית, ובכלל זה שירותי נמל למוצרי אנרגיה וכמיקלים". אך הרישיון קובע בפירוש כי: "החברה לא תהא רשאית לבצע כל פעולה אחרת בקרקע ללא קבלת אישור מראש".
מלבד תיקון רישיון זה, החברה תזדקק כפי הנראה לרישיון משרד התקשורת. זו אינה מכשלה גדולה אך נכון לעכשיו אין רישיון כזה לקצא"א באתר משרד התקשורת ואת תגובת המשרד להאם הוגשה בקשת רישיון טרם קיבלנו.
אתגר שני הוא תחרותי. מדובר במקרה של חברה ממשלתית שעתידה להתחרות בספקי תמסורת מהשוק הפרטי, כמו בזק ו-HOT. בעבר, משרד התקשורת למשל לא אפשר לדואר ישראל כחברה ממשלתית לקבל רישיון לפעול כחברה סלולרית וירטואלית (MVNO). בנוסף, כאשר נכנסה לשוק חברת הסיבים IBC, הותר לחברה החשמל להחזיק בה 40% אך לא להיות בעלת השליטה, בדיוק מסיבה זו - היותה חברה ממשלתית בשוק של שחקנים פרטיים.
שלישית, ישנן שאלות לשרידות הפרויקט. אשקלון, כידוע, היא בטווח הטילים של עזה, והייתה "שיאנית" היעדים במבצע שומר החומות. כידוע, לאורך המבצע הייתה גם פגיעה ישירה במיכל נפט באשקלון. אתגר שני בהקשר זה הוא נמל אשקלון; קיים חשש שהספינות שנכנסות לנמל יובילו לקריעת סיב (במקטע הימי שלו).
נזכיר כי קצא"א חברה עם מוניטין גרוע בהיבטי סביבה ומתועדים לפחות שלושה מקרים של דליפות נפט חמורות מהצינור שלה לקרקע בעשורים האחרונים. בחלק מהמקרים הסיפור לא הובא לידיעת הציבור אלא שנים אחר כך
לבסוף, נשאלת שאלת הפיקוח על הפרויקט. נזכיר כי קצא"א חברה עם מוניטין גרוע בהיבטי סביבה ומתועדים לפחות שלושה מקרים של דליפות נפט חמורות מהצינור שלה לקרקע בעשורים האחרונים. בחלק מהמקרים הסיפור לא הובא לידיעת הציבור אלא שנים אחר כך. מי יפקח על קצא"א בפרויקט הזה?
מדובר קצא"א רונן משה נמסר בתגובה: ״קצא״א חברה ממשלתית, מפוקחת ומבוקרת הפועלת בכפוף להנחיות גורמי המדינה הרלוונטיים ולפעילותה חשיבות אסטרטגית לאומית למשק האנרגיה ולתפקודו הרציף. החברה פועלת על פי חוק ועל פי רישיון העסק שניתן לה. ככל חברה ממשלתית, שמטרתה להשיא את רווחיה לטובת הציבור, בוחנת קצא״א מעת לעת את האפשרויות העסקיות והמסחריות הניצבות בפניה״.