"המימן מסומן כעתיד האנרגיה והאנרגיה של העתיד כבר מאות שנים, כבר לפני 150 שנה ז'ול ורן כתב בספרו אי התעלומות על הפוטנציאל של אנרגיית המימן", אומר אסף ציידה, מנכ"ל הסטארט אפ Hydro X, שמכוון לפתרון בעיית אחסון ושינוע המימן בדרכו לשמש כדלק נקי.
"בשנתיים האחרונות אנחנו רואים התעוררות גדולה בתחום אנרגיית המימן", מתאר ציידה את השוק. "זה נובע מהיעדים שממשלות הציבו להוריד את פליטות המזהמים - דבר שבלתי אפשרי לעשות בלי הפקת אנרגיה ממימן". מימן הוא החומר הנפוץ ביותר בכדור הארץ, מורכב מחמצן ומימן ושורה ארוכה של חברות פועלות לפתח טכנולוגיה שתאפשר להפיק אותו בצורה נקייה שתאפשר לו לשמש כדלק העתיד. "לכן אתה רואה השקעות אדירות בתחום, גם מצד ממשלות וגם ממשקיעים פרטיים".
אך גם לאחר שתיפתר הבעיה הבסיסית של הפקת האנרגיה מימן בצורה נקייה, עדיין נותר האתגר של נטילת החומר, אגירתו והבאתו לנקודות שבהן אפשר להשתמש בו. "צריך לפתור בעיות מהותיות שהפקת מימן היא אחת מהן, אבל העולם יגיע לשם בעשור הקרוב", אומר ציידה. "צריך גם להפוך מימן לחשמל בתאי דלק, אך גם שם יש התקדמות משמעותית. עם זאת, העולם עדיין לא פתר את בעיית התווך בין הייצור הנקי של מימן ובין היכולת להשתמש בו כמקור לחשמל. אגירה ושינוע של מימן הם עדיין בעיה טכנולוגית שצריך לפתור ומהווים חסם משמעותי לכלכלת המימן".
הוכחת ההיתכנות של החברה נראית כמו שני מקררי מיני בגובה 1.2 מטר: אחד הופך את המימן לסודה והשני מחלץ את המימן חזרה. בלב התהליך משולב זרז כימי שהוא הרוטב הסודי בסודה של החברה
לדברי ציידה, הדרכים הנוכחיות לשינוע מימן ממקום למקום הן יקרות ומורכבות: "השיטה הנפוצה ביותר היא מימן דחוס, בלחץ של עד 700 אטמוספרות. זה יקר ומורכב ומסוכן במקרה של תקלה. שיטה שנייה היא הנזלה, והיא דורשת קירור לטמפרטורה של מינוס 253 מעלות. שיטה שלישית היא הפיכת המימן לאמוניה, שהוא בעצמו חומר מסוכן ובעייתי לתפעול".
"נמכור את המכונות והזרז הכימי, כמו ביזנס של מדפסות"
הפתרון של Hydro X לבעיה מבוסס על 30 שנות מחקר שהוביל באוניברסיטה העברית פרופ' יואל ששון, שנמנה על מייסדי החברה. למעשה, החברה הוקמה בתהליך של מסחור ידע אקדמי מול חברת המסחור של האוניברסיטה. "הלב של הטכנולוגיה משלב כימיה מתקדמת והנדסת חומרים באופן שמאפשר לאחסן מימן במים ולקבל חומר חדש שדומה לסודה", מסביר ציידה, שמסרב למסור את ההרכב הכימי של החומר החדש. "זה חומר נקי לחלוטין שאפשר אפילו לשתות. הוא לא נפיץ, לא דליק, אפשר לאחסון אותו במיכלי פלסטיק רגילים ולשנע אותו בקלות".
לטענת ציידה, בהשוואה לתנאים הקיצוניים שדורשות השיטות הקיימו לאגירה ואחסון של מימן, הריאקציה הכימית בשיטה של Hydro X מתבצעת בטמפרטורה של עד 70 מעלות בלבד ובלחץ של עד 10 אטמוספרות. כך, אפשר להפוך את המימן לסודה בצד אחת של הדרך, לשנע אותה, ולחלץ אותו חזרה לצורך הגז שלו ביעד כשרוצים להשתמש בו.
כמו בכל מחקר אקדמי בכימיה, גם כאן הוכחת ההיתכנות בוצעה במבחנה בתנאי מעבדה. האתגר של Hydro X הוא להוכיח שהטכנולוגיה סקיילבילית, שאפשר לבצע אותה גם בקנה מידה גדול ובצורה רווחית. עד כה החברה בנתה מוצר שמהווה הוכחת היתכנות, שנראה כמו שני מקררי מיני בגובה 1.2 מטר כל אחד: מקרר אחד יודע להפוך את המימן לסודה והמתקן השני יודע לחלץ את המימן חזרה. בלב התהליך משולב זרז כימי שהוא הרוטב הסודי בסודה של החברה.
מה בעצם תמכרו?
"נמכור את המכונות ואת הזרז. זה קצת כמו הביזנס של מדפסות", אומר ציידה, שעבד מספר שנים ב-HP, ומשווה את המודל של Hydro X למכירה חד פעמית של מדפסות יצרן שמחייבת את הלקוח לקניות חוזרות של דיו וחומרי הדפסה. "אנחנו עוד לא בשלב הייצור ונגיע לשוק רק בסוף 2023. עם הזמן נגדיל את הקיבולת של המכונות".
מי קהל היעד של המוצר?
"בראש ובראשונה תעשיות כבדות כמו תעשיית הפלדה, שכבר משתמשות במימן אבל בטכנולוגיות אחסון אחרות. יישום שני הוא שדה האנרגיה המתחדשת, כחלופת אגירה לסוללות. שוק שלישי הוא יישומים ניידים - אבל ספינות ורכבות ולא רכבים פרטיים. בעולם הזה אנחנו כבר מנהלים שיח עם כמה גופי ענק.
בנוסף, ציידה חולם גם על שימוש בטכנולוגיה של החברה להובלה יבשתית של מימן בצינורות, באופן דומה להזרמה של נפט וגז נוזלי כיום.
Hydro X נוסדה בידי פרופ' ששון, אסא זיו וד"ר אריאל גיבנט. ציידה הצטרף לחברה כמנכ"ל שכיר לפני כחצי שנה. מאז ייסוד החברה ב-2019 היא גייסה קצת יותר מ-5 מיליון דולר, בין היתר מקרן ההון סיכון Other Sources Energy Group בראשות ראש השב"כ תמיר פרדו והשותף המנהל אסי שלגי, לשעבר מנכ"ל משרד האנרגיה. משקיעות נוספות הם ענקית האנרגיה האסייתית CLP וחברת בזן. Hydro X מעסיקה 15 עובדים וממוקמת בסמוך לקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים.
"בשנה הקרובה נצא לגיוס משמעותי במטרה לממש את תוכנית הצמיחה שלנו במוצרים ולהגדיל את מספר העובדים", אומר ציידה.