את צמח הטבק אנו מכירים בדרך כלל כשהוא מגולגל בעטיפת נייר, כשחלקיקיו השרופים דחוסים בריאות וגורמים לנזק עצום בקרב המעשנים. לצד חברות ענק שמתקיימות מייצור חומרי עישון, קיימת חברה בקריית שמונה שרוצה לרתום את הצמח המוכר לטובת ייצור המוני של בשר מתורבת.
"ביו בטר (Biobetter) עושה שימוש בטבק לצורך גידול של חלבונים מסוימים המכונים גורמי גדילה - Growth factors", מסבירה ד"ר דנה ירדן, אחת משתי המייסדות של החברה. האתגר איתו החברה מנסה להתמודד הוא גידול בשר מתורבת, אחת ההבטחות הגדולות של עולם הפודטק - הבטחה נוצצת עם הרבה משוכות לפניה.
בשר מתורבת שונה מהתחליף הצמחי שכולנו מכירים, הוא בעצם מזון המורכב מתאים שנלקחו מבעלי חיים, אשר גודלו במעבדה מחוץ לגוף, בתנאים מלאכותיים. תהליך היצור שלו מתחיל מתא בודד, שאותו משכפלים כמה פעמים עד שמגיעים לנתח הראוי למאכל. המכשול העיקרי עבור פיתוח בשר מתורבת הוא התלות בחלבונים, שאותם ביו בטר מגדלת.
ד"ר דנה ירדן, מייסדת משותפת בביו בטר: "הורמון הגדילה הזול ביותר שמצאנו הגיע למחיר של 55 אלף דולר לגרם, יש פקטור שעולה 800 אלף דולר לגרם, ויש גם אחד שעולה 1.3 מיליון דולר לגרם. אלו מוצרים מאוד יקרים, מסובכים לייצור, ובכל מקרה אין להשיג אותם בכמויות גדולות"
"כדי לייצר את התא נדרשים תנאים המדמים תהליכים ביולגים הקורים בגוף חי: חומצות אמינו, מלחים סוכרים ועוד", מסבירה ירדן. "התא מתחלק בגוף על בסיס סיגנלים או מרקרים שהוא מקבל - יש הורמונים שזה התפקיד שלהם, להתנהג כמו אינסולין", אלו הם גורמי הגדילה, החלק היקר בסיפור, שתפקידם לאותת לתא להתמיין ולהתרבות.
אנחנו מדברים על הורמונים כמו אינסולין, טרנספרין ו-FGF2. "הורמון הגדילה הזול ביותר שמצאנו הגיע למחיר של 55 אלף דולר לגרם, יש פקטור שעולה 800 אלף דולר לגרם, ויש גם אחד שעולה 1.3 מיליון דולר לגרם", מסבירה ירדן. "אלו מוצרים מאוד יקרים, מסובכים לייצור, ובכל מקרה אין להשיג אותם בכמויות גדולות".
כעת, ביו בטר מודיעה על גיוס הון של 10 מיליון דולר בסבב A. "את ההשקעה הנחשבת לגדולה ביותר אי פעם בחברת פוד טק בקריית שמונה, הובילה קרן JVP במטרה להקים מתקן פיילוט להפקת גורמי גדילה מצמח הטבק, להאיץ את קצב ייצור הבשר המתורבת בעולם ולהפוך אותו נגיש וזמין לצרכנים", נמסר בהודעה לעיתונות. בסבב השתתפו גם Milk and Honey Investments ורשות החדשנות. החברה קשורה גם לאוניברסיטה העברית, דרך חברת מסחור הידע שלה: יישום.
ביו בטר משתמשת בהנדסה גנטית כדי שהפקטורים האלו ימצאו בתוך הטבק כבר כשהוא גדל: "הורמונים כאלו מגודלים בדרך כלל בביו-ריאקטורים, או בתהליך של פרמנטציה (התססה, א"ז) - שניהם מצריכים ציוד מאוד יקר ותהליך תעשייתי. בטכנולוגיה שלנו כל מה שצריך הוא זרעים, אדמה, מים, אוויר ושמש", מסביר מנכ"ל החברה עמית יערי. "ברגע שהחלבון נמצא בצמח אנחנו קוצרים וממצים את החלבון ויכולים להוזיל את המוצרים בצורה משמעותית. בנוסף לזה, הסקייל הוא אינסופי, כי אפשר לזרוע שדות כאלו ככל שהשוק ידרוש - אלו היתרונות של חקלאות מסורתית שמאפשרת לייצר בסקאלות אדירות עם כל היתרונות של טבק".
ד"ר עמית יערי, מנכ"ל ביו בטר: "ברגע שהחלבון נמצא בצמח הטבק אנחנו קוצרים וממצים את החלבון ויכולים להוזיל את המוצרים בצורה משמעותית. בנוסף לזה, הסקייל הוא אינסופי, כי אפשר לזרוע שדות כאלו ככל שהשוק ידרוש"
הטבק עצמו כצמח, משחק תפקיד חשוב. "זה צמח שמגדלים בחוץ ולא בחממות, יש לו ביו מאסה גדולה, זאת אומרת יותר חומר בצמח, ויש לו 4 מחזורי גידול בשנה, בניגוד לרוב הצמחים שיש להם מחזור גידול אחד בשנה", אומר יערי. "גם מבחינת המסלול הרגולטורי יש לטבק יתרונות כי הוא גידול שלא אוכלים אותו", הוא מוסיף. "יש לו טעם מר ודוחה ולכן אין חשש שהוא יגיע למזון. זה מוריד חומות רגולטוריות כי הפיתוח מוגדר בקטגוריה של 'מסייע ייצור'". גם חלק מהמזיקים לא אוהבים את צמח הטבק בשל טעמו.
מבחינת לוחות הזמנים, החברה כבר סיפקה כמה מהפקטורים שלה לחברות בשר מתורבת, מהן גם כאלו שאתם אולי מכירים את שמן, והתוצאות בינתיים טובות. "אנחנו בשלב מעבדתי ועוברים בעוד שלושה חודשים למתקן יותר גדול", אומר יערי. "כרגע המעבדה שלנו נמצאת בין מוסך אופנועים למועדון קריוקי באזור התעשייה הדרומי של קריית שמונה, ואנחנו עוברים למתקן פיילוט של 500 מ"ר באזור התעשייה של תל חי. אחרי זה נתחיל בשלב סקייל אפ חקלאי בשדות פתוחים, בהתחלה בדרום כי בגליל יהיה חורף". "בתחילת 2024 נגיע לייצר מסחרית לתעשיית המזון. יש כבר שורה של תאגידי ענק שרוצים דוגמאות כדי לבחון את הפקטורים שלנו עם המוצרים שלהם או להיות מפיצים שלנו".
הדרך מתעשיית הפארמה לבשר המתורבת
ביו בטר נוסדה בשנת 2015 ובתחילת דרכה עסקה בפיתוח על בסיס אותו עיקרון, אבל עבור תעשיית הפארמה. בתקופת הקורונה החליטה החברה לשנות מיקוד עסקי לאור פניות מהתעשייה, ולפתח את המוצרים שלה עבור תעשיית הפודטק. מייסדי החברה הם ד"ר ירדן, ופרופ' עודד שוסיוב, אחת האושיות המרכזיות בפודטק הישראלי, עם לא פחות מ-17 חברות שהוא מעורב בהן. קצת אחרי הפיבוט, החליטה החברה לגייס את יערי (גם הוא ד"ר בהשכלתו), כמנכ"ל מקצועי. קודם לכן הוא עבד ב-Coolplant, חברה אחרת של שוסיוב.
"ישנן שלוש מטרות לגיוס: אחת לעבור לייצור בשדות פתוחים, השניה לקבל אישור רגולטורי והשלישית להרחיב את סוגי הפקטורים, וזאת כדי שהסבב הבא יהיה סיבוב גרות' באמצע 2024", אומר יערי.
למעשה, מטרה רביעית היא הגדלת כח האדם בחברה. ביו בטר מעסיקה 24 עובדים ועקב הגיוס מתכוונת לגדול ל-44 עובדים. "אנחנו מגייסים לתפקידי רגולציה, QA, ייצור וניסויים. יש אצלנו הרבה בוגרי תל חי, חלקם מצטרפים כג'וניורים, וזו הדגמה יפה לאקוסיסטם שנבנה פה", סיכם יערי.
ביו בטר נבחרה להיות חלק מתוכנית שמובילה קרן JVP עם קבוצת BMW בניו יורק, המיועדת לסטארט אפים מכל העולם במטרה לסייע להן להוביל את מהפכת הקליימטק של השנים הבאות. התוכנית היא חלק ממרכז הקליימטק הבינלאומי החדש
בנוסף לגיוס, ביו בטר נבחרה להיות חלק מתוכנית שמובילה קרן JVP עם קבוצת BMW בניו יורק, המיועדת לסטארט אפים מכל העולם במטרה לסייע להן להוביל את מהפכת הקליימטק של השנים הבאות. התוכנית היא חלק ממרכז הקליימטק הבינלאומי החדש, "מרגלית סטארט אפ סיטי ניו יורק", שמקים אראל מרגלית ושיושק בימים הקרובים. "המרכז מציע פרדיגמה חדשה לפיה כדי להתמודד עם משבר האקלים צריך שקטגוריות כמו סייבר, פינטק, אג-טק ופודטק יתחברו לעולם הקליימטק ויפתחו פיתוחים חדשניים למשבר האקלים", נכתב.
"לביו בטר יש את המפתח הטכנולוגי לפתוח את צוואר הבקבוק, להגדיל את קצב הייצור של בשר מתורבת, והכי חשוב - להנגיש אותו במחיר הוגן לצרכנים ברחבי העולם הכל תוך הגנה על כדור הארץ שלנו", מסר מרגלית.