בנק ישראל מפרסם כעת סקירה חדשה על הייטק הישראלי וספציפית בוחן האם ירידת מניות הטק בשוק הציבורי ישפיעו על "יציבות מגזר ההייטק הישראלי", כפי שנכתב בדוח. הדוח מתייחס להיבטי כח אדם ופיטורים, סגירת חברות, האטה בגיוס הון לחברות פרטיות וגם על ההשפעה על הכנסות המדינה ממיסים. בנוסף, כותבי הדוח משווים את המשבר הנוכחי לבועת הדוט קום בראשית שנות ה-2000.
"מתחילת 2022 אנו עדים לירידות מתמשכות במדדי הטכנולוגיה ובשווי המניות של חברות טכנולוגיות ישראליות הנסחרות בחו"ל, וזאת לאחר עליה מתמשכת בהם בשנים האחרונות ובפרט ב-2021", נכתב בפתח הסקירה. "התפתחויות פיננסיות אלה מעלות חשש כי סקטור הטכנולוגיה העולמי, יכנס לתקופה של ירידה בזמינות להון, שעלולה להביא גם להאטה בפעילות החברות, לצמצום בגיוס העובדים ובשכר, ולהקטנת ההכנסות ממיסים".
לדברי בנק ישראל, יכולות להיות לכך גם השלכות מאקרו על ישראל היות שהייטק מהווה 15% מתוצר המדינה, 11% מהמועסקים וכ-56% מייצוא הסחורות והשירותים. הירידה בשווקים שהתרחשה מתחילת השנה צפויה להקטין את המרות המט"ח, על ידי חברות הייטק מקומיות וזו עלולה להביא לירידה של כ-700 מיליון
דולר - שהם 0.16% מהתוצר הנומינלי - בהשוואה למצב בו הנאסד"ק היה נשאר בשיא של סוף
2021.
צפי לירידה בהכנסות ממסים
באשר לגיוסי הון, ה"דלק" של התעשייה, חוקרי בנק ישראל אינם אופטימיים. "לאורך העשור האחרון שיעורי הצמיחה של מדדי הטכנולוגיות היו מתואמים עם שיעורי הצמיחה של גיוסי ההון בהייטק הישראל - מתאם שעל פי נתוני העבר מצוי בשיאו בפיגור של חצי שנה. לכן, סביר, כי ירידת מדדי המניות יתבטאו בהאטה בגיוסי ההון בהמשך השנה". זאת אמרת, ההאטה המורגשת בגיוסי ההון בהייטק תמשך בחודשים הקרובים. כותבי המחקר מגדילים ומעריכים כי הדבר יוביל גם לסגירת חברות, או כפי שהם מנסחים זאת: "עליית השכיחות של סגירת פירמות עם קשיי נזילות".
באשר להכנסות המדינה ממיסים נכתב כי: "הרווחים בשוק ההון של פירמות ופרטיים ב-2021 הם בין הגורמים שתרמו במיוחד לגידול החריג בתקבולי המיסים ב-2021 לעומת 2019 שנרשמו בישראל, לרבות אלה שנגרמו בשל אקזיטים". מול זאת: "רמת ההנפקות של חברות טכנולוגיה ישראליות ב-2022 נמוכה, וצפויה להישאר נמוכה יחסית במהלך השנה כולה". לכן צופים מחברי המחקר כי בטווח הקצר תירשם ירידה בהכנסות המדינה ממיסים, בעיקר בשל ירידה בהכנסות מימוש רווחי הון.
"מכיוון שבשנים האחרונות הייטק הישראלי מאופיין בביקוש גבוה לעובדים ובמחסור בכח אדם מיומן, סביר כי פגיעה בתעסוקה בחלק מהחברות במגזר תתבטא בעיקר במעבר עובדים לפירמות יציבות יותר ופחות באבטלה מתמשכת"
באשר לתעסוקה, כותבי הדוח מחלקים את הייטק לפי גודל ובגרות חברה, ובהתאמה מדרגים את רמת הסיכון שלה. חברות הזנק צעירות מוגדות ב"מידת הפגיעות" הגבוהה ביותר אך הן מהוות רק 9% מסך עובדי התעשייה. חברות תוכנה בוגרות מוגדרות ברמת פגיעות בינונית ושם יש 21% מהעובדים. מרכזי מו"פ בינלאומיים מוגדרים ברמת פגיעות נמוכה בינונית ושם נמצאים 18% מהעובדים, ויתר החברות הן מעולם ה-IT או מפעלי ייצור בהייטק ומוגדרים בפגיעות נמוכה.
מתוך הסקירה של בנק ישראל
"מכיוון שבשנים האחרונות ההייטק הישראלי מאופיין בביקוש גבוה לעובדים ובמחסור בכח אדם מיומן, סביר כי פגיעה בתעסוקה בחלק מהחברות במגזר תתבטא בעיקר במעבר עובדים לפירמות יציבות יותר ופחות באבטלה מתמשכת", מסיקים המחברים.
"אין אינדיקציות לתחילתו של משבר הדומה לדוט.קום"
אותה "בגרות" של ההייטק הישראלי גם מבדילה את המצב כעת מול בועת הדוט קום, כותבים מחברי הדוח: "יש לזכור שמגזר ההייטק הישראלי בתוצרתו הנוכחית הוא רחב ומגוון בהרכבו, מכיל מספר רב של חברות בוגרות ובשלות בהשוואה לחברות ההזנק של תחילת המילניום. כמו כן, שוק העבודה הנוכחי בהייטק הוא הדוק עם שיעור גבוה של משרות פניות, עקב היצע מוגבל של כח אדם מיומן ביחס לביקושים. לכן, סביר שהמגזר יכול לספוג האטה מסוימת מבלי שמספר העובדים יצטמצם".
ומסכמים: "לעת עתה אין אינדיקציות לתחילתו של משבר ריאלי במגזר ההייטק הדומה בחומרתו למשבר הדוט קום בשנת 2000, עם זאת, מגזר הייטק חשוף לשווקים העולמיים ולכן אינו חסין מפגיעה. בעת כתיבת שורות אלו קיימת אי וודאות רבה לבי האטת ביקושים עתידית הצפויה בעקבות העלאת הריבית ברחבי העולם וזעזועים אחרים לכלכלה הגלובלית".