אדאלום: האקזיט ששינה דיסקט במיקרוסופט

ביולי 2015 רכשה מיקרוסופט את אדאלום הישראלית בעסקה של כ-320 מיליון שקל במזומן - מה שהפך עם השנים לאחד האקזיטים המוכרים והמדוברים של תעשיית הטק המקומית.

למה הוא הפך למוכר כל כך בעצם? האקזיט היה מכובד - הרכישה הגדולה ביותר של מיקרוסופט בישראל. גם ההחזרים היו נאים - עד למכירה גייסה החברה כ-50 מיליון דולר בסך הכל. אבל זה לא היה אקזיט גדול במיוחד, ואפילו בתחום הסייבר היו אקזיטים גדולים ממנו: שנתיים קודם נרכשה טראסטיר בידי IBM ב-800 מיליון דולר. ובכל זאת, ממרחק הזמן, זה היה אקזיט מיוחד שאיפשר למיקרוסופט ישראל, ובמידה מסוימת למיקרוסופט הגדולה, להחליף מערכת הפעלה.

עוד בפרויקט האקזיטים: האקזיט שסימן את שיאה של הבועה - ואת התפוצצותה

אדאלום הוקמה ב-2012 על ידי חבורה של יוצאי 81, וקצת התברברה בהתחלה. היה לה מוצר שלא כל כך תפס, אבל בשלב מסוים ראשיה החליטו להתמקד בתחום הענן. "בהתחלה לא עשינו קלאוד סקיוריטי, אבל אז קיימנו תהליך חשיבה ואמרנו 'בכל ארגון יש היום אפליקציות ענן אבל הענן לא נראה, לא נשלט ולא מוגן'", משחזר נעם לירן, שהיה העובד הראשון בחברה שהוקמה על ידי עמי לוטבק, רועי רזניק והמנכ"ל אסף רפפורט.

שלושת המייסדים החליטו להמציא פתרון שמנטר את כל אפליקציות הענן שבהן משתמש הארגון: סיילספורס, אופיס 365, גוגל אפס וכל היתר. הפתרון שיקף את האפליקציות, ניהל את ההרשאות, זיהה אנומליות, חסם מה שצריך לחסום. לירן מודה שהיה קשה בהתחלה מסיבה די פרוזאית: "לגרטנר לא הייתה קטגוריה למה שאנחנו עושים". זה אולי נשמע מוזר, אבל אם אין ראשי תיבות של גרטנר - קשה יותר למכור בחלק מהארגונים. היום כבר יש: קוראים לזה CASB - ראשית תיבות של cloud access security broker - או בלשון העם: קאסבי. אדאלום הייתה מהחלוצות העולמיות בתחום שהיום כולל עשרות פתרונות.

יאיר שניר, מנהל המיזוגים והרכישות במיקרוסופט דאז: "במקור הדיון היה שיתוף פעולה אסטרטגי עם אדאלום. אני שאלתי אם זה כל כך אסטרטגי ומעניין, למה אנחנו לא שוקלים לרכוש את זה? מה יהיו ההשלכות אם נשקיע בשיתוף פעולה, ובסוף יבוא מישהו חיצוני וימשוך את השטיח מתחת לרגליים שלנו?"

הפעילות התחילה לצבור תאוצה, אבל לא בהיסטריה. בעת הרכישה עצמה היו לחברה רק כ-40 לקוחות. אבל מה שעזר מאוד לאקזיט הייתה קצת חוצפה ישראלית. "מצאתי חולשה די חמורה בשירותי הענן של מיקרוסופט", מספר לירן על אירוע דרמטי בחיי החברה ב-2014. "היא אפשרה לנו לקרוא את ה-Share Point וכל המיילים של כל לקוחות מיקרוסופט בענן". אדאלום פתחה בהליך אסגרה מסודר של הפרצה מול מיקרוסופט והמתינה עד שהחור ייסגר כדי לפרסם את הגילוי שלו. "יכולנו להיות יותר ערסים - חיכינו עם פרסום החולשה שישה חודשים", מגלה לירן.

הגילוי הזה עורר את תשומת הלב של הענקית מרדמונד. "במקור הדיון היה שיתוף פעולה אסטרטגי עם אדאלום", משחזר יאיר שניר, היום שותף מנהל ב-Dell Technologies Capital ואז מנהל המיזוגים והרכישות של מיקרוסופט בישראל. "אני רק שאלתי שאלה: אם זה כל כך אסטרטגי ומעניין, למה אנחנו לא שוקלים לרכוש את זה? מה יהיו ההשלכות אם נשקיע בשיתוף פעולה, ובסוף יבוא מישהו חיצוני וימשוך את השטיח מתחת לרגליים שלנו?". התהייה של שניר חלחלה למעלה בארגון עד שהוחלט לרכוש את החברה, ואחרי משא ומתן זריז, העסקה נסגרה.

"זו הייתה תקופה שמיקרוסופט עברה לענן. היום זה נשמע טריוויאלי אבל אז זה לא היה", אומר ינון קוסטיקה, שנמנה עם העובדים הראשונים באדאלום. "כמובן שהפתרון של אדאלום אפשר לארגונים לעבור לענן בצורה בטוחה, בלי לפסול אותו על הסף".

ברוב המקרים זה סוף הסיפור של האקזיט ושל החברה: היזמים מתברגים למרכז הפיתוח המקומי, קצת משתעממים, סופרים את הכסף, ומחכים לסוף תקופת ההתחייבות כדי לצאת ולהקים משהו חדש. "רוב המיזוגים נכשלים, זו הסטיסטיקה", טוען שניר. "הגוף דוחה את השתל". כשתרבות הסטארט אפ פוגשת את תרבות הקורפורייט - זה מתכון לכישלון. אבל לא במקרה של אדאלום.

ברמה הכי יבשה, אדאלום הופך להיות מוצר בשם הלא-מאד-סקסי Microsoft Cloud App Security. יודעי דבר אומרים שהיום זה ביזנס של כמיליארד דולר מכירות בשנה במיקרוסופט - כבר הצלחה גדולה. אבל זו רק ההתחלה. "אף אחד לא ציפה שזה יתפתח בצורה כל כך טובה", טוען שניר. "כן, היתה שם טכנולוגיה מעניינת וצוות חזק, אבל זה נשמע כמו עוד הרבה רכישות. שלושה דברים תרמו להצלחה החריגה של המיזוג: שנתנו להם חופש, שזה היה צוות גדול יחסית, והאישיות הדומיננטית של הפאונדרים".

בעת הרכישה היו באדאלום כ-90 אנשים. לא רק שהם לא התפוגגו בארגון הגדול שאליו נקלטו אלא הם עשו תהליך, אולי-חד פעמי בהיסטוריה של הטק המקומי, של השתלטות ידידותית על מרכז הפיתוח. ב-2018, בגיל 34, הפך מנכ"ל אדאלום אסף רפפורט למנהל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל, וגם יתר הפאונדרים (ואף חלק מהעובדים), הגיעו למשרות רמות יחסית בחברה.

בעת המינוי של רפפורט היו במיקרוסופט ישראל כ-1,000 עובדים; כיום יש שם כ-2,200 איש, כמחציתם בסייבר. באוקטובר 2021 הודיעה מיקרוסופט שבכוונתה לפתוח בישראל עוד חמישה מרכזי פיתוח בשנים הקרובות. הסניף הישראלי הפך לאסטרטגי בפיתוח מוצרי אבטחת מידע עבור הענקית האמריקאית, ואחרי אדאלום היא רכשה עוד חברות סייבר בישראל.

ואפילו זה לא כל הסיפור: "אם נחזור אחורה בזמן ל-2015, בעת הרכישה זו לא הייתה מיקרוסופט המדליקה, הזוהרת והנחשקת של היום. זו חברה שהיה לה קשה למשוך טאלנט איכותי. היום היא המעסיק מספר אחת בישראל", מספר שניר. ואכן, לפי דירוג D&B, מיקרוסופט שומרת על הכתר כבר כמה שנים ברציפות. "אדאלום השתלטה על מרכז הפיתוח במובן החיובי והפכה אותו למרכז מוטה סייבר ולאבן שואבת עבור אנשים עם הרקע הנכון, שקודם לכן לא ראו במיקרוסופט אופציה רלוונטית להיות מקום עבודה", הוא אומר.

"אף אחד לא ציפה שזה יתפתח בצורה כל כך טובה. כן, היתה שם טכנולוגיה מעניינת וצוות חזק, אבל זה נשמע כמו עוד הרבה רכישות. שלושה דברים תרמו להצלחה החריגה של המיזוג: שנתנו להם חופש, שזה היה צוות גדול יחסית, והאישיות הדומיננטית של הפאונדרים"

היה פה גם מזל, כי קצת לפני העסקה גם במיקרוסופט התחלף הקודקוד. סטיב באלמר עזב ובמקומו מונה סאטיה נאדלה שידע להפנות את מיקרוסופט לענן וגם תרם רבות לרוח החברה. אבל לטענת שניר, השלוחה הישראלית הינה אקזמפלר חריג גם במיקרוסופט העולמית.

ובכל זאת, התרומה של אדאלום גדולה יותר גם מהשינוי במיקרוסופט הענקית: "אדאלום שינתה את האקוסיסטם כולו", טוען קוסטיקה. "יצאו ממנה הרבה סטארט אפים". הדוגמה הבולטת היא כמובן Wiz שייסדו יזמי אדאלום, ושנחשבת היום לאחד הסיפורים המבטיחים ביותר של ההייטק המקומי. גם לירן, עמו שוחחנו, ייסד חברה בשם Sightfull שבדיוק גייסה סכום נאה אף שאינה עוסקת באבטחת מידע.

גם חלק מעובדי אדאלום הפכו ליזמים, בהם יבגני דיברוב שייסד עם נדיר יזרעאל את יוניקורן הסייבר ארמיס, ובוגר נוסף של החברה עומד מאחורי סטארט אפ הסייבר Dazz. במידה רבה גם קרן הון הסיכון סייברסטארטס של גילי רענן חייבת לא מעט לסיפור ההצלחה של החברה ההיא. רפפורט עצמו הפך גם למשקיע אנג'ל פעיל שמשקיע ביזמים בוגרי אדאלום, ואירוע הסייבר ההוא ממשיך לייצר אדוות בשלולית ההייטק המקומית גם היום.