דוח מצב הנשים בהייטק: 96% מההון בתעשייה עבר לכיסים של גברים

תעשיית ההייטק הישראלי סובלת מבעיית נשים, אין דרך אחרת לנסח זאת. דוח של רשות החדשנות ו"אישה בהייטק" שמתפרסם היום חוזר על אותם נתונים עגומים של ייצוג נשים בהייטק, אבל מוסיף להם כמה חדשים, עגומים אפילו יותר: נשים מהוות כ-33% מהעובדים בתעשייה, אבל מכהנות ב-28% מהתפקידים הטכנולוגיים בלבד, מהוות 9.4% מהמנכ"לים שהקימו חברות וגייסו רק 4% מההון שזרם לתעשייה. נדגיש: 96% מההון בתעשייה עבר לכיסים של גברים.

התמונה העולה מהדוח היא כזו שמעידה על היררכיה - ככל שעולים בסולם, כך קטן מספר הנשים שניתן למצוא בתעשייה. בהתאם, הדוח משקף גם את העובדה שהקושי להשתלב במסלול ההייטק הולך וגדל עם הגיל. כך, מחצית מהניגשים לבגרות של 5 יחידות במתמטיקה הן נערות, אך הן מהוות רק 23% מהמשרתות בתפקידי פיתוח וסייבר בצה"ל (רק 13% מהעוסקים בסייבר, ועל כך בהמשך), פחות מ-31% מהסטודנטים בתואר ראשון במקצועות ההייטק, 28% מהעובדים בתפקידי ליבה טכנולוגיים בתעשייה, 16.5% מהשותפים בקרנות הון סיכון ישראליות וכאמור רק 9.4% מהמנכ"ליות בחברות שהוקמו בעשור האחרון.

ברשות מציינים כי התובנות העולות מן הנתונים יסייעו לגזור בהמשך תוכניות הנוגעות למגזר הפרטי והממשלתי, ומוסיפים: "ואולם, נראה שחברות הייטק ישראליות וקרנות השקעה יכולות לפעול כבר בטווח הזמן המיידי לשיפור המצב, כל אחת בתחומה".

קצב הגידול של גברים בתעשייה ב-2021 היה גבוה ב-50% מזה של נשים ובדוח מצביעים על סגירת מערכת החינוך כגורם משפיע

צירוף נשים להייטק, מעירים בדוח, אינו לשם שמיים: "נשים יזמות המקימות סטארט אפים מגייסות יותר עובדות. מחקרים אף מראים כי הן מקדמות יותר נשים לעמדות ניהול בכירות". המשמעות היא כי לנשים יזמות תהיה השפעה על שיפור אי האיזון המגדרי המאפיין כיום את ההייטק.

להתחיל לטפל מוקדם

"המטרה של הדוח הייתה לעשות צילום מצב ולהראות את המשפך, כדי שאפשר יהיה להתחיל לטפל בבעיה ולהעלות את המודעות", אומר מנכ"ל הרשות, דרור בין, בשיחה עם tech12.

המחסור בכוח אדם בהייטק הוא בעיה ותיקה אבל היא החריפה לאחרונה בגלל הצמיחה של החברות וההון שמוזרם לתחום. עם הקורונה היית מצפה שדווקא תהיה כאן הזדמנות להגדיל את אחוז הנשים. למה לדעתך זה לא קורה?

"נכון שעכשיו באורח פלא היה אפשר לגייס הרבה אנשים, אבל זה לא שהנשים היום זמינות להייטק והוא לא מגייס. הדוח ממפה את כל המשפך שמזרים נשים לתעשייה ורואים ממנו שהוא לא מכשיר את הנשים כדי שתהיינה זמינות להיכנס להייטק. זה שיש מחסור לא אומר שאפשר להגדיל את כמות הנשים".

אנחנו כן רואים בדוח שיש נשירה של נשים בכל שלב בסולם, למשל ההפרש בין אחוז בלומדות לאלה שמשתלבות בעבודה, אז יש עתודה נשית לעבוד איתה.

"הירידה בין השלבים לא גדולה, אז כשיש מחסור אפשר יהיה לנצל את האחוזים. אבל זה לא יביא אותנו ל-50% נשים בתעשייה".

ענבל אורפז, מייסדת יוזמת "אישה בהייטק", מוסיפה: "הנקודה המהותית היא שאלה תהליכים מאוד ארוכי טווח, בראייה של עשור הכמויות עולות, אבל אחוז הנשים לא מצליח לפרוץ גבולות. הצמיחה של הנשים בשנה האחרונה קטנה יותר, אבל אלו שיעורי צמיחה משמעותיים יחסית למשק".

אורפז מתייחסת לכך שלפני עשור, ב-2012, מספר השכירות בהייטק עמד על כ-70 אלף ואילו היום הוא עומד על 120 אלף, אולם בגלל הגידול בהיקף המגזר עצמו - אחוז הנשים מכלל השכירים נותר זהה: 33.4%.

אורפז ובין מדגישים שניהם את העלאת המודעות למחסור בנשים, ובין מציין גם שהוא מאמין שדוח בהיקף כזה יביא להאצת טיפול בתופעה. לשאלה האם לרשות יש תוכנית אקוטית בעקבות הפרסום הוא עונה: "ברשות יש העדפות מובנות לנשים, למשל סטארט אפ שמבקש השקעה מקרן המו"פ שלנו יקבל 30-50% מהסבב וכשמדובר באישה יזמת זה יכול להגיע ל-70%. אבל אנחנו כבר בקצה המשפך. אם אין מספיק בנות שלומדות בתיכון ומשרתות ביחידות ולא הולכות ללמוד, אז אין יזמות שמגישות בקשות. החשיבות היא להתחיל לטפל מוקדם".

אורפז: "גם לתעשייה יש אחריות גדולה. למשל הקרנות, שבחלקן אין אף שותפה אישה ולכן אין נשים בדירקטוריון החברות וכו' – יש לזה השפעה גדולה".

בין הוסיף: "אני הייתי בקרן, ומי שנהיה שותף בקרנות זה או יזם שעשה אקזיט או מנהל בכיר בחברת הייטק שעבר להיות משקיע ובסוף זה אותו משפך שמוביל לשם אנשים. ככל שנראה יותר נשים בתעשייה נראה יותר שותפות בקרנות. זו תעשייה שפועלת על בסיס מצוינות ואי אפשר להגדיל את הייצוג באופן מכני".

לפני עשור, ב-2012, מספר השכירות בהייטק עמד על כ-70 אלף ואילו היום הוא עומד על 120 אלף, אולם בגלל הגידול בהיקף המגזר עצמו - אחוז הנשים מכלל השכירים נותר זהה: 33.4%

ובכל זאת, הדוח שלכם אמנם חדש אבל הרבה מהנתונים בו כבר מוכרים לנו שנים אחרונה ונדונו בהרחבה ואנחנו לא רואים שינוי. אולי הגיע הזמן לשיטה של מקל וגזר שתעודד מינוי נשים בקרנות למשל אבל גם תעניש על חסרונן?

בין: "זו שאלה קשה. בסוף זו תעשייה שחייבת להיות מבוססת על אלמנט של מצוינות, ולקדם אנשים רק על בסיס מגדר או מגזר זה משהו שצריך להיות מאוד זהירים איתו, כי אנחנו עלולים לאבד את היתרון היחסי שלנו בעולם. אנחנו מסתכלים בעולם ואף אחד לא כופה דברים. יותר נכון לעשות שני דברים - להגדיל את כמות הנשים במשפך ולהעלות מודעות באמצעות פעולות רכות, כמו התוכניות שלנו ברשתות החברתיות למשל. לא חקיקה".

אתה אומר שזו תעשייה שמבוססת על מצוינות ואין בה מספיק נשים. עולה מדבריך שאולי נשים לא מצוינות מספיק, אולי הבעיה היא שהן לא מקבלות אותן הזדמנויות?

בין: "זה ממש לא מה שאני אומר, ברור שנשים מצוינות באותה מידה, לי אישית היו 4 סמנכ"ליות. אבל חסרות לנו עוד כאלה. חשוב לי שקרנות והנהלות יקבלו את האנשים הכי טובים שיש ואני חושב שהמודעות תגרום לכך שהם יחפשו נשים מצוינות לקבל".

אורפז: "אנחנו מסתכלות על מספר המנכ"ליות, שהוא הדובדבן שבקצפת. אבל בשביל זה אותה אישה צריכה ללכת את כל הדרך ולעלות בסולם הדרגות והבעיות מתחילות כבר בשלב הראשון. ה'טאלנט פול' של מי שיכולות להיות מנכ"ליות – קטן".

מתחילות מהר ומאבדות גובה

הנתונים בדוח אכן מעידים שמספר היזמות קטן מאוד, אבל הפרשנות למספרים האלה יכולה להיות שונה מאוד מזו שסיפקו בין ואורפז. אי אפשר להתעלם מצורת המשפך שבין התייחס אליה, אבל לשאלה מדוע המשפך הזה שונה כ"כ בין נשים לגברים יש בוודאי כמה תשובות שונות.

נערות מהוות אמנם כמעט מחצית (49.4%) מהניגשות לבגרות 5 יח"ל במתמטיקה בשנת 2020, עלייה של 2% מ-2016, אולם מכאן והלאה הפערים רק מתרחבים. 30% מתוכן ממשיכות לתואר במקצוע STEM (אשכול המקצועות המובילים להייטק - Science, technology, engineering, and mathematics). באוכלוסייה הכללית האחוז הזה עומד על 48. הסיכוי של תלמידה שלא למדה לבגרות "ריאלית" לבחור באקדמיה במקצועות ה-STEM הוא 5% בלבד (לעומת 13% אצל תלמידים), כלומר פי שישה.

הנתונים מראים שגם כאשר תלמידות בוחרות במקצועות המתמטיקה והמדעים בתיכון, הנטייה שלהן ללמוד בהמשך את מקצועות ההייטק נמוכה מזו של תלמידים - הסיכוי של גבר שלמד לבגרות מוגברת במתמטיקה ומדעים לבחור במקצוע STEM באוניברסיטה גבוה ב-60% מזה של תלמידה שסיימה בגרות זו. כאשר בוחנים את שיעור התלמידות הניגשות לבגרות ברמת 5 יחידות מדעי המחשב ישנו פער משמעותי 35.5% מהנבחנים בלבד הם נשים.

שיעור המשרתות בתפקידי הליבה הטכנולוגית בצה"ל נמוך משיעורן בתעשיית ההייטק (28%) ובתפקידי סייבר שיעור המשרתות היה נמוך אף יותר, 13%

בנקודת ההכשרה הבאה להייטק, הלא היא הצבא, הפער הזה שוב מתרחב. 47% מהעובדים בתפקידי פיתוח בחברות סטארט אפ הם בעלי רקע טכנולוגי בשירות הצבאי. הדוח מציין כי בצה"ל סרבו להעביר נתונים עדכניים לגבי שיעור הנשים, נקודה חשובה למחשבה, אולם ציינו כי ב-2019 שיעור המשרתים בתפקידי מחשוב ותוכנה עמד על 31% לפי פרסומים בתקשורת. כאן מגיעה כוכבית, והיא כוכבית גדולה למדי, יותר כוכב לכת: שיעור הנשים בשירות חובה בתפקידים בליבה הטכנולוגית - תפקידי פיתוח וסייבר - היה 23% בלבד מכלל המשרתים בתפקידים אלה.

כך שלמעשה שיעור המשרתות בתפקידי הליבה הטכנולוגית בצה"ל נמוך משיעורן בתעשיית ההייטק (28%) ובתפקידי סייבר שיעור המשרתות היה נמוך אף יותר, 13%. גם בקרב המשרתים במסלולי העתודה האקדמית המצב עגום: רק 15% מקרב הלומדים במגמות ההנדסה והמדעים המדויקים - המהווים כ-75% מכלל העתודאים בצה"ל - הן נשים.

כשמגיעים לאקדמיה יש אולי מקום לקצת אופטימיות: שיעור הנשים במקצועות ההייטק גדל ב-64% בעשור, אבל למרבה הצער גם אחרי הגידול הזה מדובר בפחות משליש, 30.7% בשנים 2019–2020. שיעור הנשים בסגל הבכיר במקצועות הללו עומד על כ-20% והוא אחד הנמוכים באקדמיה.

בהצלחה בתפקיד

כשהן כבר מגיעות לשוק העבודה, מספר הנשים עומד היום על שליש (33.4%) אך הוא משקף ירידה של 0.6% בשנת 2021 בהשוואה ל-2020. זאת בגלל שקצב הגידול של גברים בתעשייה ב-2021 היה גבוה ב-50% מזה של נשים ובדוח מצביעים על סגירת מערכת החינוך כגורם משפיע (יותר נשים נשארו בבית עם הילדים).

ברשות בדקו גם את מספר הנשים בתפקידים בכירים באמצעות מדגם של 53 חברות וציינו שב-23% מהן יש רק אישה אחת בהנהלה ושסה"כ אחוז הנשים בתפקידי הנהלה בכירים עומד על 22.6%. כאן יש נתון אחד חשוב ומעניין במיוחד: חלק ניכר מאותן בכירות מגיע מתחום משאבי האנוש - 28.5% מהמנהלות במדגם. במילים אחרות, ללא התחום הנשי במובהק הזה, היה קשה למצוא נשים בכירות בהייטק הישראלי. המשמעות, נכתב בדוח, היא שגם כשנשים נמצאות בתפקידי בכירים זה לרוב בתחומים שנחשבים פחות מתגמלים. תחומים פופולריים נוספי בקרב נשות הנהלה הם ייעוץ משפטי (16%) וכספים (11%).

כדי לבדוק את אחוז הנשים בקרב היזמים, בדקו מחברי הדוח כמעט 8,700 חברות שהוקמו בין השנים 2010-2021 אשר זהות המנכ"לים שלהן ידועה. הנתונים שנלקחו ממאגר IVC מעידים על 9.4% יזמות בתפקיד המנכ"ל וכאשר בודקים רק את מספר הסטארט אפים שעדיין פעילים, האחוז הזה עולה ל-10%.

בראייה היסטורית יש כאן נתון מעודד, שכן ב-2010 אחוז הנשים עמד על 5% בלבד, וככל הידוע מתוך כלל הסטארט אפים שהוקמו ב-2020 לכ-12% מהם יש מנכ"לית (נתונים חלקיים).

אחוז הנשים בתפקידי הנהלה בכירים עומד על 22.6%. חלק ניכר מאותן בכירות מגיע מתחום משאבי האנוש - 28.5% מהמנהלות במדגם. במילים אחרות, ללא התחום הנשי במובהק הזה, היה קשה למצוא נשים בכירות בהייטק הישראלי

כשנשים כבר מקימות ומנהלות סטארט אפים יש להן העדפה ברורה לתחומים מסוימים: 27.6% שייכים לסקטור התוכן והמדיה, 21.7% מדעי החיים, תוכנה ארגונית 17.7%. ומה קורה בסייבר, אולי התחום שחווה את הצמיחה המרשימה ביותר בשנתיים האחרונות וכזה שההון המוזרם אליו חסר תקדים בהיקפו? כאן נשים מייסדות וממנכלות רק 2.2% מהחברות שקמות.

אחד האתגרים המשמעותיים שנשים נתקלות בהם הוא גיוס הון לסטארט אפ שהקימו ושבראשו הן עומדות. בין השנים 2018–2021 רק 7.7% מסבבי ההשקעה היו בחברות שמובילות נשים, נמוך ממספרם הכולל בתעשייה בכמעט 2%. אבל האם גם 7.7% מההון הכולל הוזרם לאותן חברות? התשובה היא כמובן לא, למעשה מדובר ב- 4% מההון בלבד עם ממוצע של 8.7 מיליון דולר לסבב גיוס לעומת 17.6 מיליון בקרב מנכ"לים גברים.

אז נשים מקימות פחות חברות, מצליחות להביא אותן פחות לגיוס הון וגם כשכן, הן מקבלות פחות כסף. קשה שלא לייחס את הנתון הזה לאפליה מובנית בראיית העולם של משקיעי הון סיכון (גברים ברובם המוחלט, אבל על זה בקרוב), אם כי הסיבה לכך לא נבדקה בדוח הנוכחי.

בדוח כן מנסים לציין כסיבה אפשרית את העובדה שנשים מגייסות בעיקר בשלבים מוקדמים, שם היקף הסבבים קטן יותר, אבל בד בבד מציינים שסבב גיוס סיד של אישה עומד על 1.7 מיליון דולר בממוצע ואילו עבור גבר על 2.3. היקף ההשקעות בנשים יורד ככל שעולים בסולם: עם 8.2% מכלל עסקאות הסיד, דרך 7% מסבבי ה-A, ועד ל-6.2% מסבבי B. ככל שסבבי ההשקעה גדלים, חלקן של הנשים קטן.

הדוח טרח והשווה את הנתונים הללו למה שמתרחש בעולם והממצאים מעציבים. במרבית המדינות המערביות שנבדקו יש יותר נשים יזמיות. למעשה רק באקוסיסטם של פריז ואמסטרדם נצפה מצב עגום יותר. בעמק הסיליקון יש 12.9% יזמיות ובניו יורק 16.8%, בלונדון 13% ובברלין 10.2%. באירופה נשים גם מקבלות הון בהיקף זהה לאחוז שלהן בתעשייה ובחלק מהמדינות בשיעור גבוה יותר אפילו.

בהון סיכון המצב גרוע אפילו יותר

נתחיל מהסוף: ב-57% מקרנות ההון סיכון הפעילות בישראל אין אף שותפה, ב-31% מהקרנות שותפה אחת בלבד. במילים אחרות, מי שמקבלים את ההחלטות לפתוח את הארנק וכמה כסף לשים על כל חברה הם גברים, ואז עוד גברים וכמעט רק גברים שמשקיעים – במפתיע! – בגברים.

ב-57% מקרנות ההון סיכון הפעילות בישראל אין אף שותפה, ב-31% מהקרנות שותפה אחת בלבד. במילים אחרות, מי שמקבלים את ההחלטות לפתוח את הארנק וכמה כסף לשים על כל חברה הם גברים, ואז עוד גברים וכמעט רק גברים שמשקיעים – במפתיע! – בגברים

רק 16.5% מהשותפים בקרנות הון סיכון הפעילות בישראל הן שותפות וגם אז לא כולן בתפקידי השקעה. הבדיקה נערכה בקרב 58 הקרנות הפעילות ביותר בישראל בשנים 2018-2021.
עם נתונים כאלה זה בוודאי לא מפתיע שלכ-40% מהקרנות אין בפורטפוליו אפילו מנכ"לית אחת וב-13% מהקרנות רק חברה אחת כזו.

רק ב-7% מהקרנות יש יותר משותפה אחת. הנתון הזה מעיד גם הוא על הטיה שאין לה ביטוי בדוח אבל רבים מהעוסקים בתעשייה בוודאי יכירו: מדובר בתפקיד "האישה הסמלית". בהרבה סביבות גבריות במהותן הרצון לשנות מביא למינוי אישה ייצוגית לתפקיד בכיר - ואז חזרה לעסקים כרגיל. המינוי הזה מאפשר לעוסקים במלאכה לטפוח לעצמם על השכם, להצביע על האישה כשהם נדרשים לנהל שיחה על הנושא אבל לרוב זה מוביל לתוצאה הפוכה משום שהיא נשארת האישה היחידה בחברה. מעניין לבדוק כמה נשים יש בתפקידי עתודה ניהוליים לשותפות בקרנות הון סיכון למשל, ואפילו מה ההבדל בין קרנות ותיקות לחדשות יותר לראות האם יש שיפור.

אגב, גם כאן מצבה של ישראל גרוע יותר מהעולם. כאשר בארה"ב ב-65% מהקרנות אין שותפה משקיעה ורק ב-10% יותר משתי נשים. שם גם נבדק מספר הנשים בתפקידי ג'וניורים בתחום ונמצאה עלייה, כאשר היום הן מהוות 33%.