מסיבות שונות - תחרותיות, מיתוגיות ורגולטוריות - ענקיות הטק מאמצות "פרטיות" כאסטרטגיה. זה כולל שורה של צעדים כולל צמצום ההרשאות ויכולת המעקב של אפליקציות עלינו. עוד כחלק מזה, חברות הדפדפנים מפסיקות בהדרגה עם ה"עוגיות", האמצעי המזהה של גולש ותחומי העניין שלו שמלווה אותו לאורך הגלישה. בפיירפוקס וספארי המהפך כבר קרה, בכרום של גוגל, הקוקיז ייאסרו ב-2023.
"הדבר שומט את השטיח מתחת לתעשיות שלמות: פרסום מקוון, מדיה, גיימינג, אי-קומרס", מסביר גל רפפורט, "זה מייצר נזק פיננסי אדיר לבעלי העסקים אונליין וירידה בכל המדדים העסקיים, כי היום, כשגולש מגיע לאתר, הסוחר יודע עליו דברים, הוא מפלטר את הקטלוג בהתאם, ומציע דילים ספציפיים. כעת, הערכה היא ש-68% מתהליכי המכירה יתחילו עם יוזרים לא ידועים". את הערך האדיר שנעלם מהשוק, כנראה בצדק, אנחנו יכולים לראות למשל בדו"חות פייסבוק שחטפה מכה מהתמורות.
רפפורט הוא המנכ"ל ואחד משלושת היזמים של חברת Kahoona.io, חברה שפיתחה מודל חדש לחיזוי, של משתמשים והעדפותיהם, ובצורה אנונימית. החברה קהונה מודיעה כעת על סבב גיוס הון ראשון.
"היום, כשגולש מגיע לאתר, הסוחר יודע עליו דברים, הוא מפלטר את הקטלוג בהתאם, ומציע דילים ספציפיים. כעת, הערכה היא ש-68% מתהליכי המכירה יתחילו עם יוזרים לא ידועים"
בחזרה לבעיה: רפפורט מסביר כי גם דרכים עקיפות לזהות גולש נחסמות בהדרגה, למשל, מה שמכונה תביעת אצבע דפדפנית. זוהי שיטה לזהות בקירוב טוב יוזר לפי גרסת הדפדפן שבו הוא משתמש, רזולוציית המסך ועוד נתונים שנשלחים לאתר לצורך התאמת התצוגה. גם זה נחסם כבר בפיירפוקס ובקרוב גם בכרום. "יש גם פתרונות הזדהות, באמצעות אימייל או מספר טלפון, פרט מזהה כלשהו, אבל הנתונים מראים שרק 6-8% נרשמים", הוא אומר.
אז מה עושים? האתרים צריכים ללמוד הכי מהר שאפשר, מאפס ותוך כדי תנועה, מי הוא היוזר, ומה תחומי העניין שלו. "הקוקיז היו כמו דרכון, שאיפשר זהות בינלאומית, ועכשיו אנחנו עובדים לעולם של תעודות זהות", מסביר רפפורט על דרך המשל.
קהונה מייצרת הבנה על היוזר מבלי לפגוע בפרטיות: רק על בסיס ההתנהגות שלו באתר, ממש תנועות העכבר, הקליקים וכן הלאה, ובשילוב בינה מלאכותית
קהונה באה לעולם כדי לסייע לאתרים במשימה הזו. "יש לנו כיום את היכולת הכי מהירה בעולם לייצר הבנה על היוזר, דמוגרפיה, תחומי עניין, מאפיינים אחרים, וזאת תוך מספר אינטראקציות שלו", טוען רפפורט.
את זה קהונה עושה בלי לפגוע בפרטיות היוזר, רק על בסיס ההתנהגות שלו באתר, ממש תנועות העכבר, הקליקים וכן הלאה, ובשילוב בינה מלאכותית. זהו תחום המכונה Behavioral biometrics והיום משמש בין היתר לזהות אותנטיות של משתמש למשל באתר של הבנק מסיבות של אבטחת מידע, אבל קהונה לקחה את היכולת הזאת למקום אחר כאמור.
קהונה יצאה לדרך בראשית 2021 וכבר משרתת מספר לא קטן של אתרים בניהם קונסרציום אתרי המדיה הישראלי IDX (שגם מאקו חברה בו, ג"נ), אתר הסחר של חברת האופנה פקטורי 54 ובחו"ל משררת גם פאבלישרס גדולים ואתרי אי-קומרס מוכרים.
את קהונה הקימו שלושה יזמים בעלי ניסיון עשיר: רפפורט עצמו שירת ביחידת עילית קרבית, אחר כך למד בטכניון ועבד באמזון בהטמעת בינה מלאכותית על שבב, ויש לו ניסיון גם בקמפיינים פוליטיים. השותף השני הוא אלון אשכנזי, גם הוא בוגר הטכניון, שעבד באינטל כמהנדס שבבים ומכהן בקהונה כסמנכ"ל המוצר. השותף השלישי הוא אוהד צור, שלמד בעברית וב-MIT ועבד שנים בגוגל, וכעת הוא סמנכ"ל התפעול בחברה.
כעת, קהונה מודיעה על גיוס של 4.5 מיליון דולר. בהודעת הגיוס נכתב: "קהונה מפתחת טכנולוגיה חדשנית לניתוח וחיזוי משתמשים באתרי תוכן ו-ecommerce תוך שמירה מלאה על פרטיותם. החברה מודיעה היום על השלמת סבב גיוס בגובה 4.5 מיליון דולר בהובלת גלובל פאונדרס קפיטל.
בסבב השתתפו גם קרדומן קפיטל, קרן פלאג אנד פליי, קרן ההשקעות Fourth Realm ומשקיעים אסטרטגיים מעולמות הפרסום וה-eCommerce. אל משקיעים אלו הצטרפו גם טל שקד מאיירון סורס, ליאור וייצמן מ-SAP, ודייב מקדאוול מ-NBC Universal".
"קהונה תומכת בפרטיות היוזרים ומאפשרת לאתרי התוכן להרוויח יותר", מסכם רפפורט. לחברה 16 עובדים.