על פניו, תחום העיסוק של TankU לא מסעיר בכלל: תחנות דלק. מה כבר יכול להיות טכנולוגי בתחנות דלק? אז לכאן נכנסת טכנולוגיית AI בשיתוף מחשב העל של אנבידיה, חוקרי ראייה ממוחשבת מהעולם ושיתופי פעולה בארה"ב ובאירופה - וגם בהודו, באפריקה ובאמירויות. והם מקבלים גם כמה נקודות בונוס על הסביבה הציורית שבה ממוקמים משרדי החברה בעיר התחתית בחיפה, "בינות פאלפלים וחומוסיות", כמו שמתאר את זה מנכ"ל החברה, דן ולדהורן.
המיקום של החברה הוא חלק מהרקע הקצת מסתורי של החברה, שלמרות שגייסה כבר 8 מיליון דולר ועומדת לגייס סכום דומה נוסף, אתם לא שמעתם עליה. למען האמת, אחרי השיחה עם ולדהורן אפשר להשלים את ההסבר לחשאיות, שקשורה כנראה בביישנות – שלא לומר חוסר עניין – בחשיפה תקשורתית. "אגיד את האמת? לא השקעתי בזה מאמצים", הוא אומר, "את כל הכסף גייסתי ממשקיעים פרטיים ומהשקעות אסטרטגיות ולא מקרנות אז לא הרגשתי צורך בזה. עכשיו אני מבין שצריך להשקיע בזה מאמצים". ב'עכשיו' הוא מתכוון כנראה לכתבה שאתם קוראים.
אז מה TankU עושים שהופך נושא על פניו משעמם כמו תחנות דלק, למלהיב? החברה מפתחת מערכת לניהול תחנות דלק ועמדות הטענה לרכבים חשמליים, שמאפשרת לצרכנים פרטיים לשלם על דלק בקלות, לחברות בעלות ציי רכב להבטיח שהן משלמות רק על הדלק של העובדים שלהן ולרשתות תחנות הדלק לעקוב אחר התנהלות האירועים בשטח התחנה ולזהות כל בעיה ברקע שהיא נוצרת. ואת כל זה החברה עושה באמצעות עיבוד AI של צילומי וידאו של שטח התחנה. וזה אתגר לא פשוט.
אמזון גו של תחנות הדלק
בבסיסה, השיטה פשוטה: המכונית נכנסת לתחנת הדלק, המערכת קולטת את מספר הרישוי באמצעות המצלמות ואת הזיהוי של הנהג באמצעות האפליקציה שלו. אם זה האדם שאמור לנהוג במכונית, המערכת פותחת את משאבת הדלק בעמדה אליה נכנס. באותה דרך אפשר לקבל שירותים נוספים כמו שטיפת המכונית וקבלת מוצרים בחנות. השירות למכוניות חברה קצת יותר מתוחכם: כאן צריך לוודא התאמה בין החברה למורשים לתדלק על חשבונה וגם למנוע ניסיונות לגנוב דלק, שירות שמחליף את ה"דלקן" הוותיק. במקביל לכל אלה, המערכת משמשת למעקב אחר שגרת התנהלות התחנה, מוודאת למשל שמשאית התדלוק הגיעה בזמן ושעובד התחנה יצא לסיור ומתריעה אם זה לא קורה.
התנאים בתחנות דלק כוללים גשם, ערפל, תאורה משתנה ועוד. עיקר הסיבוך הוא בלנסות לאמן רשת נוירונית בלהבין למה לעזאזל הנהג הזה נכנס לתחנה בנסיעה לאחור, נעצר באלכסון והשתמש באקדח התדלוק של העמדה שלידו
יש לא מעט חברות שמשתמשות בראייה ממוחשבת לניהול חנויות. הדוגמה הבולטת היא רשת אמזון גו, שמאפשרת לקנות מוצרי סופרמרקט מבלי לעבור בקופה. טריגו הישראלית עושה דבר דומה, טראקס הישראלית-סינגפורית עוקבת אחרי המלאי בסופרמרקט באמצעות ניתוח וידאו. אבל בשטח תחנת הדלק העניינים מקבלים עוד דרגת סיבוך, כשהתנאים בשטח כוללים גשם, ערפל, תאורה משתנה. עיקר הסיבוך הוא בלנסות לאמן רשת נוירונית בלהבין למה לעזאזל הנהג הזה נכנס לתחנה בנסיעה לאחור, נעצר באלכסון והשתמש באקדח התדלוק של העמדה שלידו.
"בתחום עיבוד תמונה, הדומיין (של צילום תחנות דלק, ט"ש) מאוד חשוב, ולנו יש הבנה מאוד טובה שלו", אומר ולדהורן, "החברה קיימת מאז 2014 ואספנו הרבה מאוד דאטה. בנינו מודלים שמאפשרים להבין סביבות מורכבות של רכבים ואנשים ואת הפעילויות בשטח". טנקיו לוקחת חלק בקבוצות העבודה של פרופ' גילרמו ספירו מאוניברסיטת דיוק, מומחה עולמי בתחום עיבוד התמונה וגם בתוכנית inception של אנבידיה. "יש להם מחשב-על אצלם, 100 מטר מאיתנו ואנחנו קיבלנו הקצאות ויכולים לעבוד על מחשב העל, שזה די מגניב", הוא אומר. טנקיו גם הגישה בקשות לרישום מספר פטנטים במדינות שונות בעולם.
האתגר החשמלי
בתחום המכוניות החשמליות טנקיו מתמודדת עם אתגרים מסוג אחר. כאן מדובר על עמדות טעינה הפזורות בערים, והרבה פעמים הן נתפסות על ידי מכוניות שמשתמשות בהן כמקום חניה וגם סובלות מוונדליזם. כאן הפיתרון של החברה מבוסס על מצלמות וידאו שהיא מתקינה על עמדות הטעינה, שמשמיעות צלילי הרתעה כשמזוהה עבירה, וגם שולחות התרעה למוקד החברה.
"הרכבים הופכים לאוטומטיים יותר ולאוטונומיים יותר, אבל מהצד השני השירותים לרכב נשארו די מסורתיים. מתחמי התדלוק צריכים להתאים את עצמם לעולם המשתנה הזה ואנחנו מאפשרים להם לנצל את הכוח של בינה מלאכותית וראייה ממוחשבת כדי לספק חוויית שירות אולטימטיבית"
"כל השוק עובר שינוי בשנים האחרונות", אומר ולדהורן, "הרכבים הופכים לאוטומטיים יותר ולאוטונומיים יותר, אבל מהצד השני השירותים לרכב נשארו די מסורתיים. מתחמי התדלוק צריכים להתאים את עצמם לעולם המשתנה הזה ואנחנו עוזרים להם בזה. אנחנו מאפשרים להם לנצל את הכוח של בינה מלאכותית וראייה ממוחשבת כדי לספק חוויית שירות אולטימטיבית".
מה בעצם ההבדל בין המערכת שלכם לבין האפליקציות שיש כיום במרבית תחנות הדלק?
"אנחנו לא מספקים את האפליקציה אלא את הטכנולוגיה מאחור, שמתחברת לממשקים הדיגיטליים ולמצלמות ומזהה את מה שקורה בתחנה. המערכת מתחברת לסביבת הענן שמחוברת לממשקי הקצה. באפליקציות האחרות אתה מקבל קוד שאותו אתה צריך להכניס למשאבה כדי לשייך את עצמך למשאבה. אצלנו הכל אוטומטי וזה מונע טעויות וזיופים".
בעיית ההונאות והזיופים בתחום התדלוק מוכרת היטב וכואבת במיוחד לחברות המנהלות ציי רכב. כרטיסי התדלוק, האמצעי הנפוץ ביותר בציי רכב, משמשים פעמים רבות לתדלוק מכוניות פרטיות. גם אמצעים טכנולוגיים כמו דלקן, שהצליחו להפחית את הוצאות הדלק של צה"ל ב-32% מאז החל השימוש בהם, לא מצליחים תמיד למנוע מגנב יצירתי לתדלק רכבים נוספים. אנשים שואבים דלק עם צינורות חיצוניים, יש כאלה שמנקבים את מיכל הדלק ומרוקנים את הדלק תוך כדי תדלוק למיכלים נסתרים.
המערכת של טנקיו מאפשרת להתמודד עם מרבית ההונאות. מכיוון שהבינה המלאכותית אומנה לזהות איך נראה תדלוק תקין, היא תתריע בכל מקרה בו היא מזהה אנומליה. בחלק מהמקרים האלה היא מונעת הונאות וחוסכת כסף רב לחברות.
טנקיו מתמודדת עם שני סוגים של מתחרים: בתחום התדלוק ומניעת הזיופים היא מציגה חלופה מתוחכמת יותר למערכות דלקן. בתחום המעקב אחר התנהלות תחנת הדלק היא מתמודדת מול מערכות מעקב שמתבססות על מידע דיגיטלי: פעילות המשאבות, פעילות הקופות, הפעילות באפליקציה. ולדהורן אומר שהמידע הויזואלי מהמצלמות נותן ערך גבוה הרבה יותר.
"תקנות הפרטיות בעולם מחייבות אותנו להקים סביבת ענן ייעודית לכל לקוח. אנחנו לא מזהים את הפנים של הלקוחות אלא מבצעים טשטוש של הפנים. המידע לא עולה לענן כלל, וכל העיבוד מתבצע מקומית בתחנת הדלק. זה דבר שהתעסקנו איתו המון כי עבדנו באירופה, אכלו לנו את הראש איתו"
מבין השניים, מה אטרקטיבי יותר לתחנות הדלק?
"במדינות כמו הודו וטורקיה יותר מעניין אותם מעקב הבטיחות והתפעול. בארה"ב, באירופה ובישראל יותר מתעניינים בשירות ללקוח ובנאמנות הלקוח: להכיר את נהג המונית שמשלם במזומן ונכנס לתחנה חמש פעמים בשבוע. היום אין להם שום מידע לגביו. בעזרתנו הם יכולים לצרף אותו למועדון, לפנות אליו ישירות, למשוך אותו לחנות. החברות מתאמצות מאוד לצרף לקוחות למועדון כי הרווחים מדלק הולכים וקטנים ורוב הרווחים מגיעים ממוצרים שאינם דלק. לקוח נאמן שווה להם הרבה יותר".
איך אתם מתמודדים עם שמירה על פרטיות הלקוחות בעידן של תקנות ה-GDPR באירופה והמקבילות בארה"ב?
"זה מצריך אותנו להקים סביבת ענן ייעודית לכל לקוח. אנחנו לא מזהים את הפנים של הלקוחות אלא מבצעים טשטוש של הפנים. המידע לא עולה לענן כלל, וכל העיבוד מתבצע מקומית בתחנת הדלק. זה דבר שהתעסקנו איתו המון כי עבדנו באירופה, אכלו לנו את הראש איתו... זה גם שונה בין המדינות, בארה"ב יש פוקוס שונה ויש מקבילות ל-GDPR באפריקה, בהודו ובמקומות נוספים".
הטכנולוגיה כבר פועלת בתחנות הדלק של סונול
טנקיו הוקמה ב-2014 על ידי דן ולדהורן המנכ"ל, אלון אמסטר (CTO), נדב מעוז (CSO – Chief Scientific Officer) ועוז גורן (VP Marketing). החברה מעסיקה כ-20 עובדים ומתעתדת לגדול בכ-50% בשנה הקרובה. החל מ-2018 החברה גייסה 8 מיליון דולר לפי שווי של 30 מיליון דולר: יותר ממיליון דולר קיבלה מרשות החדשנות והיתרה מ-Israel Oil and Gas Fund של דודי ויסמן, הבעלים של סונול, וממשקיעים פרטיים בהם ז'אן בטיסט רנארד, לשעבר בכיר בבריטיש פטרוליום. כמו כן קיבלה החברה תמיכה מחממת Road2 מחיפה, מ-HiCenter, ומ-InvenTech.
ובינתיים, ככה בשקט בשקט, טנקיו הספיקה לעשות לא מעט. יש לה לקוח גדול בישראל – חברת סונול, והטכנולוגיה שלה מופעלת בכל תחנות הדלק של החברה. בנוסף לזה, טנקיו חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם חברה בינלאומית לאספקת ציוד לתחנות דלק, שאת שמה אנחנו לא רשאים לחשוף. שו-שו כבר אמרנו? ניסוי POC שנערך בארה"ב לאורך השנה האחרונה כלל בחינות בתנאים מפרכים והסתיים בהצלחה, עכשיו מקווים בטנקיו לראות הסכמים מסחריים ראשונים עם תחנות דלק אמריקאיות. יש פרויקטים בעבודה בבריטניה, באחת ממדינות אפריקה, בהודו והסכם עם נציגות מקומית באיחוד האמירויות.
המודל העסקי של טנקיו מבוסס על התחלקות בהכנסות מהשימוש במערכת עם השותפים, כשהחברה מטפלת במקטע הענן ועדכוני התוכנה. את הניהול השוטף של המכירות והתחזוקה בשטח מבצעים השותפים המקומיים.
על הפרק כעת גיוס הון נוסף בהיקף שבין 4 ל-8 מיליון דולר, בהובלת קרן הון סיכון. הפרטים המלאים אפופים בערפל. ולדהורן אומר שזה יוגדר "גיוס פוסט סיד" בהתאם לקונבנציות המקובלות: גיוס מוגדר כסבב A בהתאם להיקפו הכספי או למצב ההתקדמות של החברה לשוק. "זה עדיין לא הסיבוב הגדול ומבחינת היקף השוק - יש לנו מוצר מסחרי עובד אבל אנחנו מתחילים את הסקייל-אפ רק עכשיו. אז זה היה אתגר שיווקי בשבילי איך לקרוא לסיבוב" הוא אומר.