"המידברן של ההייטקסטים", קוראים לזה המייסדים; "נקמת היורמים" קרא לזה הנואם הפותח של הכנס - כל קלישאה קבילה כשזה נוגע לכנס "רברסים", כנס קהילת הטק שננעל בשבוע שעבר בפעם העשירית. רברסים הוא אחד מיני עשרות כנסים של קהילת הטק בישראל, אבל הדגש בו הוא על המילה "קהילה". זהו כנראה הכנס היחידי שמנוהל כמו קואופרטיב - אין לו אף מוביל מסחרי והוא לא נעשה למטרות רווח. ובכל זאת, או דווקא בזכות זאת, הפך רברסים לאחד האירועים המרכזיים של קהילת הטק המקומית. לאורך שני ימי הכנס הגיעו לכאן 2,200 אנשים מ-280 חברות, אבל הכל נשמר עדיין באווירת קאמפ נעימה, ממש כמו בפסטיבל המדברי.
"זה כנס על טכנולוגיה. בלי להעליב - עיתונות הטק זו הרכילות שמסביב לטכנולוגיה. גיוסים, אקזיטים, קצת מיתוג מעסיק. פה זה טכנולוגיה נטו". את הדברים אומר אורי להב, מייסד שותף וה-CTO של Outbrain, אבל לענייננו, הוא אחד משני האבות המייסדים של כנס רברסים. "הקהל פה זה מפתחים, מנהלי פיתוח, אנשי DevOps, דאטה, QA ועוד. זהו כנס של הקהילה בשביל הקהילה", אומר האב-המייסד השני, רן תבורי. שלא בימי הכנס הוא ה-Head of Data Science של אפס-פלייר.
ואכן, רוב ההרצאות בכנס אלו הרצאות טכניות, עד טכניות מאוד, ההרצאה הסוגרת למשל הייתה על Quantum DevOps, מה שזה לא יהיה. אבל לא רק. יש גם הרצאות לא טכניות שקשורות בתרבות הייטק, כמו זו של מורן וובר, על "לקודד כמו אישה - איך לשבור את הסטריאוטיפ המגדרי".
"אחד הטרקים שלנו (טרק הכוונה מסלול בכנס - א"ז, נ"ש) מבין ארבעה-חמישה טרקים נוגע בתרבות: תרבות של ארגוני פיתוח - ההיבטים הרכים של העבודה", מסביר תבורי. "זה הטרק הכי פופולרי מבחינת הגשות וגם הנושאים שיותר קל לדבר עליהם", אך להב מנגיד: "למרות שבואו, להוציא מפתח אינטרוברט ולהביא אותו לדבר מול קהל, זה עניין". שנה שעברה למשל, היה ספוקן וורד על הבמה על SQL ויציאה בשאלה וכל שנה יש גם מסורת: שיר של צמד מפתחים.
מייסד כנס רברסים, אורי להב: "זה כנס על טכנולוגיה. בלי להעליב - עיתונות הטק זו הרכילות שמסביב לטכנולוגיה. גיוסים, אקזיטים, קצת מיתוג מעסיק. פה זה טכנולוגיה נטו"
למה בעצם אתם עושים את זה? למה לחלוק ידע? הרי תיאורטית אתם מתחרים.
"זו התזה, אבל אנחנו באנו עם אנטיתזה", מסביר תבורי בשיטה הדיאלקטית, "אפשר לקרוא לזה גישת האופן-סורס. באיזשהו מקום יש אולי סוד מסחרי אבל הרוב הוא לא כזה. בזמנו התפרסם גם 'מניפסט החומוס', טקסט של המשקיע מייקל אייזנברג ששאל למה כולם בונקר בישראל ואף אחד לא משתף פעולה".
להב מוסיף: "לא היינו צריכים להמציא את עצמנו, זה עבד בסיליקון ואלי. רק בארץ כולם היו בונקר ולא שיתפו פעולה. בחיי החברה אולי 10% אלו יכולות הליבה, היתר זה מה שמכונה 'לגלח את היאק', להתעסק בכל המסביב, וכל המסביב יש בו המון ידע וערך ולא צריך לשמור עליו בסוד. תראה אני מאאוטבריין, הכנס גם בחסות אאוטבריין, אאוטבריין וטאבולה הן מתחרות, אבל עדיין יש פה הרצאות של טאבולה והכל בסדר".
כשלהב אומר "בזמנו" הוא מתכוון לבאמת מזמן במונחי הייטק, עוד לפני שכנס רברסים היה קיים. אז אולי כדאי לספר איך הכל התחיל: "הכרתי את רן כשניסיתי לגייס אותו בתור המפתח הראשון שלנו, אבל הוא הלך לעבוד בחברה קטנה אחרת, גוגל, אז לא הצלחתי", משחזר להב. "זה היה לפני עידן הטוויטר אבל היו בלוגים, ולרן היה בלוג ובו הוא שאל אם מישהו מכיר פודקאסט טוב בעברית שמדבר על טכנולוגיה. ענו לו שאין דבר כזה". תבורי: "כבר אז, לפני 14 שנים, היה פה אקוסיסטם מדהים עם הרבה אנשי טכנולוגיה וחברות טובות, אבל אף אחד לא דיבר על זה, לא בזווית של הגאדג'טים אלא איך עושים טכנולוגיה".
השניים נפגשו והחליטו להרים פודקאסט. הם קראו לו "רברס עם פלטפורמה", איזשהו רפרנס לעולם הטרקטורים. "מכיוון ששנינו בוגרי קיבוץ, כנערים הדבר הטכנולוגי הכי מורכב שהיה זה רברס עם עגלה, קל וחומר אם זה מה שנקרא פלטפורמה, עגלה עם ארבעה גלגלים", הם הסבירו בפרק הראשון של הפודקאסט, "ככה הפגינו גבריות בתקופה היפה ההיא". הפרק עלה לאוויר ב-1 בינואר 2009 ועסק, איך לא, בקוד פתוח.
"הפודקאסט הזה פתח בפנינו צוהר גם לטכנולוגיה שלא הכרנו וגם לאנשים שאחרת לא הייתה לנו הזדמנות לפגוש אותם", מסביר תבורי. "הרי בדרך כלל אתה לא מזמין בן אדם לקפה ושואל אותו 'מה אתה עושה ביום יום', זה קצת מוזר חברתית, אבל אם עושים את זה כשיש מיקרופון פתוח זה פתאום בסדר". מאז השניים יצרו כבר 450 פרקים, אחד הפודקאסטים הוותיקים בפודקאסט-ספרה הישראלית.
ג'ם סשן
באולם A1 אין מקום ישיבה, ובקושי עמידה. זה כבר המאני-טיים, ההרצאות המקצועיות. המפתח רן בר זיק העביר הרצאה תחת הכותרת Jam session (משחק מילים כמובן) על איך אפשר לחסום את הקריוקי של השכן. אבל שלא תטעו, זו הרצאה מקצועית שעוסקת בהגנות והתקפות סייבר בתווך האלחוטי: ציוד, פרוטוקולים, פקודות. בר זיק משלב בדיחות אבא בקצב של אחת לעשר שניות והקהל זורם איתו.
אחת הסוגיות הלוהטות סביב רברסים היא מי יתקבל להרצות וגם כאן רוח וודסטוק שורה על רברסים. "אנחנו מגייסים צוות תוכן, ויש מי שמנהל אותו, השנה זה היה דותן נחום (מצ'ק פוינט) ומיכל ברוש (מ-Riverside.fm)", מסביר תבורי. צוות התוכן כולל 20 אנשים, כולם עובדים בהתנדבות. "אנחנו משתדלים מאוד שבתוך צוות התוכן יהיה דם חדש כל שנה, בשביל הגיוון".
יש הרבה יותר הצעות מהרצאות, 592 הצעות הוגשו השנה, והתקבלו 33, שיעור הצלחה של כ-5%. תהליך המיון רב שלבי ויש בו שיקולים רבים כמו שלא תהיה כפילות בנושאי ההרצאות, שלא יהיו שני מרצים מאותה חברה, ושיהיה ייצוג הולם למרצים חדשים. "התהליך די מורכב", אומר תבורי. "אבל בגדול בשלב הראשון אנחנו עושים הצבעה עיוורת על ההגשה מבלי לדעת מי המרצה, וזאת כדי להימנע מהטיות, לא רק של מגדר; אפשר למשל לחשוב שמי שמדבר הרבה מול קהל יש לו הרצאה טובה, אבל זה לא תמיד ככה. בשלב המיון השני כן רוצים לדעת מי הדובר והאם יש לו את הרקע לדבר על נושא מסוים".
מה לגבי דיוורסיטי?
"יש לנו שני קווים מנחים לזה: הראשון זה לא לפגוע בתוכן ולא להביא מישהו מקבוצת מיעוט על חשבון מישהו שיש לו הרצאה יותר טובה. והשני, שיש אוכלוסיות בתת ייצוג וצריך להנגיש להם את ההגשות", מסביר תבורי.
איך זה מתיישב? הוא מסביר: "אחת המטרות בכנס היא לקדם אנשים שלא יצא להם להתנסות בדיבור מול קהל, אנחנו עושים להם מפגשים של עזרה בהגשה. מגיעים לקהילות כאלו - נשים, חרדים, ערבים, פריפריה ועושים להם סדנאות הגשה. איך להגיש הצעה לכנס, שלנו או כל כנס אחר. אחרי זה כל המישורים משתווים ואנחנו לא מפלים לטובה. באופן כללי יש כל מיני דרכים לעשות anti bias (למנוע הטיות - א"ז, נ"ש) ואחת מהן היא לעשות זאת ל-input (קרי להגשות במקרה הזה - א"ז, נ"ש). יכול להיות שה-output לא יצא שווה בסופו של דבר אבל זו הדרך שבחרנו ואני חושב שהתוצאה לא רעה".
כדוגמה מביא תבורי את שיתוף הפעולה של רברסים עם קבוצת "באות": "אנחנו בקשר איתן, הן חלק מצוות המודרציה, אז יש משם הרבה הגשות וזה מורגש". אבל כאמור, אין הבטחה ל-output שוויוני והשנה למשל אין דובר ערבי אחד בין כל ההרצאות. עם נשים יש הצלחה יותר ניכרת לעין, כ-32% מכלל המבקרים, וכ-30% מהדוברים.
מייסד כנס רברסים, רן תבורי: "אחת המטרות בכנס היא לקדם אנשים שלא יצא להם להתנסות בדיבור מול קהל. מגיעים לקהילות כאלו - נשים, חרדים, ערבים, פריפריה ועושים להם סדנאות הגשה. אחרי זה כל המישורים משתווים ואנחנו לא מפלים לטובה"
מחוץ להרצאות המקצועיות, קצת כמו גרסה מבוגרת של תנועת נוער, כולם ממותגים. על ה-T-Shirt מופיע שם החברה, עם או בלי גימיק נוסף - וחלק מהחברות מדפיסות סוואג ייעודיי לרברסים (שגם לו ככנס יש חולצה שנתית כמובן). החברות קונות את הכרטיסים לעובדים ומעודדות אותם להגיע, אולי הם ילמדו משהו, אבל הפגנת הנוכחות לא פחות חשובה.
כנסים הם סוגה מעניינת בעולם קפיטליסטי. אם נשים בצד את הכבוד והיוקרה שמתלווים לדיבור בכנסים הללו, אנשים משקיעים מזמנם ומרצם כדי לחלוק את הידע המקצועי שלהם בפני קהל של קולגות, חלקם מחברות שמתחרות על נתח שוק זהה והאירוע כולו נעשה בהתנדבות וללא כוונות רווח. אלטרואיזם בצד, השתתפות בכנסים כאלה גם מצד חברות ששולחות עובדים לדבר, וגם מהצד של העובדים שרוצים שורה יוקרתית בקורות החיים שלהם - היא חלק בלתי נפרד היום מתפיסת העולם של מיתוג מעסיק.
המעסיקים מבינים היום שכנסים הם רובד ציבורי נוסף בו הם יכולים לפרגן לעובדים שלהם ועל ידי כך למשוך עובדים טובים נוספים - עסקה טובה למעסיק ולעובד. להב: "מהראייה שלי כמעסיק, אני רוצה להשוויץ באנשים שלי ומת שהם יהיו על הבמה, וזה גם תורם להם למותג האישי", אומר להב. "התפיסה של מעסיקים שרוצים להחביא את העובדים הטובים שלהם כדי שלא יגנבו אותם היא תפיסה ישנה; היום אתה כמעסיק רוצה להתגאות בעובדים טובים כדי שהם יבלטו וימשכו עוד אנשים טובים. ותכלס אם אני כמעסיק לא אתן להם להציג בכנס - אפסיד אותם. הם ילכו למישהו שכן מאפשר".
אין מגאפונים
כבבואה של ההייטק הישראלי, גם רברסים התבגר וגם הוא הפך מסטארט אפ לחברת צמיחה, אם אפשר לומר כך. "הכנס הראשון היה בגוגל קמפוס. רן ניצל את הקשרים שלו שם, למרות שהוא כבר עזב את גוגל. היינו למעשה האירוע הראשון אי פעם בקמפוס, ובאו 200 איש", משחזר להב. זה היה בשנת 2013. "כבר אחרי הכנס הראשון אמרנו: יש מלא תוכן - בואו נעשה את רברסים יומיים. מהיום הראשון זה גם היה קהילתי. אמרנו: למה שאנחנו נחליט מי מרצה ומי לא, נגייס צוות מודרטורים וכל אחד יכריע בתחומים שלו. הצוות הראשון היה חמישה אנשים".
"עד 2021 היו חסויות מאד מינימליות בכנס עם לוגואים על החומרים. באותה שנה החלטנו לעשות סקייל אפ לרברסים ועברנו למודל חסות בחלל הכנס, אבל גם זה במוד מוגבל". את הדברים אומרת גילי אלפרוביץ׳ זוהר, מנהלת הברנד הטכנולוגי של אאוטבריין בשגרה, ומפיקת הכנס בחמש השנים האחרונות. האמת, היא לא אומרת אלא לוחשת, צרודה לגמרי מימי ההכנות. "אנחנו שומרים שהערך של התוכן לא נפגע, הוא לפני הכל. אין מגאפונים, אין תחרויות, כל עמדות התצוגה נראות אותו דבר, ולא עושים פעילויות בדוכנים בזמן ההרצאות".
זו גם נקודה חשובה: אם ברוב הכנסים עיקר האקשן הוא בחוץ, בנטוורקינג, ברברסים בזמן ההרצאות המסדרון שקט. "לא ניתן לספונסר להביא איזה סלב ולחסום את כל המעבר", אומר להב. "עוד עניין הוא שאי אפשר לקנות את מקומך בכנס, וספונסרים שלנו לא מקבלים slot בהרצאות. אני עצמי כוסס ציפורניים לראות אם נכנסה הרצאה של מישהו מאאוטבריין".
אחרי גוגל קמפוס רברסים עבר לאולם סמולרש באוניברסיטת תל אביב, ומ-2019, בשל הביקוש, לגני התערוכה. גם מחיר הכרטיס עבר מחינם, לדמי רצינות של 50 שקל, והיום 250 שקל, עדיין סכום סמלי ביחס לכנסי טק.
"עוד עניין הוא שאי אפשר לקנות את מקומך בכנס, וספונסרים שלנו לא מקבלים slot בהרצאות", אומר להב, "אני עצמי כוסס ציפורניים לראות אם נכנסה הרצאה של מישהו מאאוטבריין".
איך אתם מודדים את עצמכם? מה ה-KPIs?
"אני חושב שהיום קשה להבחין בזה", אומר תבורי, "אבל עזרנו לפרק את הבונקרים. לפני עשר שנים שנים התעשייה לא נראתה ככה, אנשים לא חלקו ידע. יכול להיות שזה היה קורה גם בלעדינו". "זה לא כנס של גוגל ואמזון שיש אוכל טוב, אבל בעצם מנסים לדחוף לי משהו לגרון; לכאן אני בא כדי להחכים", טוען להב. "ראינו לא מעט אנשים שרברסים שינה להם מסלול וקריירה וחיים, בין אם ביכולות דיבור מול קהל, או כהזדמנויות תעסוקה".