מי שיצליח לחזות את מזג האוויר - אבל לחזות באמת, במדויק, באופן מהימן - יהיה איש עשיר מאוד. כי כמו שאמר מארק טוויין, "כולם מדברים על מזג האוויר, אבל אף אחד לא עושה משהו בנידון". קשה לחשוב על משהו עם שוק רחב יותר של לקוחות פרטיים וארגוניים: מאנשים שמוצאים עצמם רטובים על הטוסטוס בגשם הראשון וישמחו לקבל מידע מדויק יותר ועד חברות תעופה ענקיות שצריכות לכוון צי של מאות מטוסים לפי תנועת ענני הסערה.
הפוטנציאל האדיר לא חמק מעיניהם של איתי זלוטניק, רעי גופר ושמעון אלקבץ, שבספטמבר 2016 החליטו אכן "לעשות משהו בנידון". ולא סתם משהו: משהו ב"רמת דיוק חסרת תקדים בזמן עבר, הווה ותחזית", כפי שהובטח באחד הפרסומים של החברה שהקימו בצוותא. השלושה, מטכ"ליסט ושני טייסים, פיתחו פלטפורמת Weather Intelligence, שמאפשרת גישה לנתוני מזג אוויר ברזולוציה גבוהה. הרקע הצבאי המשותף גם שפך אור על הצורך הבוער בפתרון אמיתי. כך למשל נכתב באחד הפרסומים על המנכ"ל אלקבץ, שהקים את החברה "לאחר 11 שנה בחיל האוויר - ולא מעט מצבים מסכני חיים עקב שינויי מזג האוויר". לחברה החדשה עם החזון המרשים הם קראו ClimaCell.
הבסיס למוצר של קליימסל היה טכנולוגיה חדשה ומסעירה. לא עוד לווייני חיזוי אנכרוניסטיים, אלא אמצעי חישה אחר, שנמצא בפרישה רחבה יותר - רשתות הסלולר. הנה תמצית הרעיון מפרסום על החברה באתר אונלייף, 2017: "החברה מאפשרת לחזות את מזג האוויר בצורה טובה וממוקדת הרבה יותר ממה שהרדאר והלוויין מאפשרים היום. לשם כך נעשה שימוש באחד המשאבים הצומחים ביותר של השנים האחרונות: רשתות הסלולר והתקשורת, שמכסות שטחים אדירים ברחבי העולם". מכאן גם נגזר שם החברה - Clima עבור אקלים, Cell עבור תא סלולרי (אנטנה).
הרעיון היה להפוך את אתרי הסלולר (הקיימים כבר, ולכן האטרקטיביות הרבה שלהם) לסנסורים של אקלים, בעיקר משקעים. אלקבץ המנכ"ל אמר באותו הראיון: "אנחנו 'חשים' את הסביבה בצורה שלא מצריכה התקנה של חומרה, הכל נעשה באמצעות תוכנה בלבד. אנחנו מתחברים לרשתות תקשורת ומנתחים את ההתנהגות של האותות בזמן אמת".
כך נכתב באחד הפרסומים ב-2017: "החברה מאפשרת לחזות את מזג האוויר בצורה טובה וממוקדת הרבה יותר ממה שהרדאר והלוויין מאפשרים היום. לשם כך נעשה שימוש באחד המשאבים הצומחים ביותר של השנים האחרונות: רשתות הסלולר"
הטכנולוגיה החדשה הבטיחה דיוק שיא ועדכון בזמן אמת, מהיר יותר מכל מה שאי פעם ידע עולם המטאורולוגיה. "בעוד שלרדאר יש יכולת לשלוח אות פעם בחצי שעה, השימוש באותות של מערכות תקשורת שמשדרות כל הזמן מאפשר קבלת אותות פעם בדקה. היכולת לאסוף כמות גדולה כל כך של מידע גולמי מאפשרת חיזוי מדויק בהרבה, והפרישה הנרחבת של רשתות התקשורת מאפשרת גם תחזית ברזולוציה גבוהה הרבה יותר, שיורדת עד לרמת הרחוב", נמסר אז מהחברה.
קליימסל אפילו נתנה שם לקונספט החיזוי שהיא פיתחה - Weather of Things (על משקל Internet of Things). החזון של ה-WoT לא הוגבל לרשתות סלולר. בשיחה עם דה מארקר ב-2020 אמר אלקבץ: "למכונית שנוסעת, למשל, יש מד טמפרטורה, והיא מחוברת לרשת. אפשר אפילו לדעת אם המגבים שלה מופעלים, ולהסיק מכך לגבי גשם. בנוסף יש מצלמות ורחפנים. כל מקור מידע כזה הוא כמעט חסר ערך בפני עצמו, אבל כשאוספים סוגי מידע רבים, ניתן להטמיע את הנתונים האלה במודלים".
הטכנולוגיה נזנחת, הפאונדרית עוזבת
אבל המציאות היתה מאתגרת יותר מההודעות לעיתונות והפרסומים המלטפים. עדויות כתובות שהגיעו ל-tech12 מראות שכבר בראשית 2018 הבינה החברה שעליה לזנוח את הטכנולוגיה הסלולרית, בין היתר משום שנתקלה בקשיים "להיכנס" לחברות סלולר.
זה לא קרה במקרה, וקדמה לכך סערה מאחורי הקלעים. בכל הפרסומים של החברה תוכלו לראות את שלושת היזמים שהזכרנו לעיל, אבל למעשה לחברה הייתה פאונדרית רביעית: פרופ' חגית מסר (ירון). מסר היא בעלת הפטנט שנזנח בסופו של דבר, שכן היא זו שפיתחה במשך שנים את הרעיון של שימוש ברשתות תקשורת קיימות על מנת לנטר מזג אוויר, מתוך הבנה שאותות אלקטרומגנטיים מושפעים מתנאי מזג אוויר. זה היה רעיון כמעט תיאורטי במשך שנים אך מרגע שרשתות סלולריות הפכו דיגיטליות והתחילו לרשום הכל, ניתן היה לעשות "הנדסה לאחור" לנתונים ולהבין את מזג האוויר מהרישום של האות.
את מסר הכיר זלוטניק כשהיה סטודנט שלה וכך נוצר הקשר, סביב 2015. השלושה התחילו בתהליך מסחור ידע מול אוניברסיטת תל אביב, וביקשו במקביל מהפרופסורית שתבוא להיות פאונדרית - שוות זכויות. מסר הצטרפה והיתה על תקן ה"מבוגר האחראי" מול שלושת הסטודנטים: היא זו שחתמה על המסמכים הפורמליים בראשית החברה, בהם הוגדרה נשיאת החברה, מזכירת החברה והגזברית שלה, מיום ההתאגדות בארה"ב. חלוקת המניות שלה רק במעט נמוכות משל שלושת הפאונדרים האחרים - בשל הקצאה לחברת מסחור הידע של אוניברסיטת תל אביב.
הדברים התחילו לחרוק די מהר בין הצדדים, סביב נושאים מדעיים וטכניים. על פי הלינקדאין שלה, מסר ירון עזבה את החברה ב-2017 אבל הסכסוך, מטבעם של סכסוכים, נמשך מעבר לזה והגיע לבתי משפט. ביולי 2019 קליימסל הגישה תביעה נגד מסר בבית משפט במסצ'וסטס. לבסוף, הצדדים הגיעו להסכם בינואר 2020 במסגרתו קליימסל רכשה החוצה את מסר בסכום מכובד. מסר סירבה להגיב.
קליימסל מנסה כיוון חדש: ביג דאטה
מה עושה סטארט אפ שהטכנולוגיה שעל בסיסה הוא נוסד וגייס כסף הופכת לא רלוונטית או לא ריאלית? מחפש הר חדש לטפס עליו. יש לציין, כי בשנים שאחרי נטישת הטכנולוגיה של הרשתות הסלולריות, אלקבץ המשיך לדברר את חזון "מזג האוויר של הדברים" ובאתר החברה עדיין ניתן למצוא עד היום שרידים לחזון הזה.
בפועל, בקליימסל חיפשו טכנולוגיה חדשה. הרי כסף יש, חזון יש ויזמים יש - והטכנולוגיה כבר תימצא. לאחר האכזבה מרשתות הסלולר, במשך שנתיים ניסתה ClimaCell ללכת לכיוון ביג דאטה, ולטעון שאלגוריתמיקה היא החוזקה שלה - ועל בסיס מקורות המידע הקיימים (כולם ממשלתיים וגלויים), היא יכולה לספק חיזוי טוב יותר מכל תחרות.
"כל הביג דאטה מוכנס למודלים של AI שפיתחנו ומאפשרים לנו ליצור תחזית מזג אוויר בכ-60% שיפור לעומת התחזיות הממשלתיות המקובלות כיום. התחזית היא פר דקה ופר רחוב. כלומר מקבלים מידע שיכול להעיד שבעוד 14 דקות יתחיל גשם ברחוב שלך, למשל", נכתב במייל רשמי בן כמה שנים מהחברה. עד היום טוענת החברה, אגב, שהמודלים שלה טובים ומדוייקים מכל מתחרה או סוכנות ממשלתית.
הלידה מחדש כ-TomorrowIO
אבל גם בחברה יודעים שזה לא מספיק וב-2021 מציגים שם חדש וחזון חדש לגמרי: באפריל אותה השנה קליימסל מגייסת 77 מיליון דולר בסבב C ובאותו מועד החליטה לשנות את שמה. ה-Cell (של האתר הסלולרי) כבר לא רלוונטי הרי, והיא נולדת מחדש כ-Tomorrow IO.
וטומורו מכריזה על הכיוון החדש: לוויני חיזוי. בסמוך לגיוס, החברה מציגה את Operation Tomorrow Space שכולל "שיגור מערך לוויינים" לחלל. באוקטובר 2021 היא אף מודיעה בהודעה לעיתונות כי חתמה על חוזה בשווי 19.3 מיליון דולר במסגרתו ישלם חיל האוויר האמריקאי לטומורו בעבור פיתוח ופריסת מערך לווייני מזג האוויר שלה. לדברי טומורו, החוזה "סולל את הדרך עבור החברה להמשך פריסה של כ-32 לוויינים קלים המצוידים במכ"מ מזג אוויר ייחודי, ולספק לראשונה בהיסטוריה יכולות ניטור משקעים ומדידות מז"א נוספות בכיסוי גלובלי ובקצב עדכון גבוה".
זו היתה התחלה טובה, אך לא מספקת. הצפי היה ששני הלוויינים הראשונים יגיעו לחלל כבר ב-2022, מה שלא קרה - ובנוסף במסמכי ה-SPAC (ועל כך בהמשך) הוערך פרויקט החלל של טומורו בהוצאות תפעול מצרפיות של 193 מיליון דולר עד 2026.
הלוויינים היו אמורים לספק את קפיצת המדרגה הטכנולוגית שרשתות הסלולר אכזבו בה, באמצעות אורך גל אחר מהמקובל שאמור לחזות בצורה מדוייקת יותר משקעים באמצעות "כניסה" לענן. פרופ' דניאל רוזנפלד מהמכון למדעי כדור הארץ, שאינו קשור לחברה, מסביר: "הם עושים נכון בלנסות לדייק את הדבר הזה וצריך לתת להם קרדיט על כך שהחזון נכון. היום עיקר האינפורמציה הוא על העננים אבל לא על תכולת הגשם שלהם. לכן הכיסוי העולמי של מדידת גשמים דליל יחסית ועיבוי של היכולת הזו עשוי להקפיץ את דיוק החיזוי. אבל לוויין אחד לא יעשה את ההבדל - צריך להעלות הרבה מאד לוויינים כדי להצליח".
הלוויינים היו אמורים לספק את קפיצת המדרגה הטכנולוגית שרשתות הסלולר אכזבו בה, באמצעות אורך גל אחר מהמקובל שאמור לחזות בצורה מדוייקת יותר משקעים
חוקר אחר, שהעדיף להישאר בעילום שם, נשמע נלהב פחות: "עם כל הכבוד ללוויינים, זה Remote sensing ולא מידע שקרוב לשטח - ומה שמעניין את בני האדם זה מזג האוויר על פני הקרקע".
בינתיים, השינויים הטכנולוגיים משפיעים גם על הבכירים שהתגייסו לחברה. מסר היא לא היחידה שלא שורדת זמן ארוך. פרופ' רותם בר מונה למדען הראשי של החברה בתחילת 2017 במקום מסר והחזיק בתפקיד זה רק עד יולי אותה השנה. המחליף שלו: Farshid Alizadeh-Shabdiz, החזיק בחברה 8 חודשים. מומחה אחר לתחום החישה, Aravind Ravichandran, עבד עבור החברה בתור דירקטור ל"אסטרטגיית החלל", אך החזיק בתפקיד 11 חודשים עד שעזב ביוני 2022. סמנכ"ל שיווק בשוק מתיו דאפי החזיק בחברה 10 חודשים. והיו עוד מקרים.
הכסף זורם, ה-SPAC לא מתרומם
בעוד יזמי טומורו מנסים לפצח את האתגר הטכנולוגי, החזון נשאר משכנע ומאפשר להם לגייס 285 מיליון דולר בחמישה סבבים (סיד עד D) - האחרון שבהם טרם הוכרז. קצב הגיוסים גבוה מאד ולמעשה בין ראונד A ל-B יש פחות משנה ובין סבב C ל-D כשמונה חודשים בלבד. בין הקרנות שהשקיעו בטומרו לאורך השנים נמצאות המוכרות והגדולות ביות: סקוור-פג, סופטבנק (תחת זרוע האנרגיה של הענקית היפנית - שנמצאת בעיצומו של מהלך התייעלות אגרסיבי באחזקות שלה), סטונקורט קפיטל ואחרות. הקרן הישראלית שהכי מזוהה עם טומרו היא פיטנגו, השקעה שהוביל הפרטנר אהרון מנקובסקי דרך קרן ה-Growth של פיטנגו.
בסוף 2021, שלהי הבועה, ומעט אחרי ההכרזה הלוויינית, טומורו IO מודיעה הודעה דרמטית: החברה תבצע מיזוג-SPAC דרכו תהפוך לחברה ציבורית בוול סטריט. המהלך היה אמור לכלול גיוס של 420 מיליון דולר. הכסף אמור היה להיות מושקע בשיגור הלוויינים. באותה נקודת זמן לחברה 160 עובדים.
מסמכי ה-SPAC מספקים הצצה לקרביים של טומורו וחושפים כי טומורו יצרה הכנסות של 11 מיליון דולר ב-2021 אך הוציאה על שיווק ומכירות 21 מיליון דולר, שזה יותר מהוצאות המו"פ שלה, שעמדו על 16 מיליון דולר. לפי אותו הדו"ח החברה שרפה ב-2021 57 מיליון דולר ותזרים המזומנים השלילי צפוי היה להפך לחיובי רק ב-2025.
מסמכי ה-SPAC מספקים הצצה לקרביים של טומורו וחושפים כי יצרה הכנסות של 11 מיליון דולר ב-2021 אך הוציאה על שיווק ומכירות 21 מיליון דולר, שזה יותר מהוצאות המו"פ שלה, שעמדו על 16 מיליון דולר. לפי אותו הדו"ח החברה שרפה ב-2021 57 מיליון דולר
כמו מרבית מחלומות ההנפקה שנולדו ב-2021 ונהדפו ב-2022, טומורו רצתה לגייס הון לפי שווי חברה של 1.2 מיליארד דולר אך ארבעה חודשים מאוחר יותר, במארס 2022, החברה מבטלת את ה-SPAC לאור התקררות השוק.
הלוויין עולה לאוויר - באיחור
החל מאפריל 2022, טומורו מתחילה להגשים את ההבטחה הלוויינית שלה. החברה שיגרה לחלל (באיחור קל) את Tomorrow-R1, הלווין הראשון שלה ששוקל 300 קילו ושוגר לחלל כחלק ממשימת טרנספורטר-7 של ספייס איקס. כך מתאר מכון דוידסון לחינוך מדעי: "זהו לוויין קטן בהרבה מלווייני מזג האוויר שנמצאים בשימוש כיום. הוא מצויד במכ"ם למיפוי העננים ומדדים אטמוספריים נוספים, וכן בחיישן אולטרסאונד למדידת טמפרטורת האוויר וריכוז אדי המים. מערך הלוויינים של החברה מתוכנן לכלול עשרות לוויינים כאלה. הם יוכלו כך לכסות אזורים נרחבים יותר, כולל כאלה שהחיזוי בהם כיום מוגבל למדי. כמו כן הם יגדילו מאוד את תדירות המדידות בכל אזור, וזה אמור לשפר מאוד את דיוק התחזיות".
לאחרונה, איך לא, החברה הכריזה פתרון חיזוי ב-AI ג'נרטיבי. לפתרון קוראים Gale - אם תרצו גרסת ChatGPT למזג האוויר, פתרון שנועד להקל את תמצות המידע האקלימי ולענות על שאלות ספציפיות של עובדים בארגון.
כיום, לטומורו IO יש לקוחות אמיתיים כמו פורד, חברות התעופה דלתא וג'ט-בלו, אובר, פורשה, Via, פוקס-ספורט - חברות מעולם התחבורה, האנרגיה, הספורט, טכנולוגיה ולקוחות ממשלתיים. ההערכה היא שהחברה עומדת על קצב הכנסות שנתי של 30-40 מיליון דולר - לא סכום מבוטל. כמו רוב חברות הצמיחה, לפני כשנה עברה החברה סבב פיטורים קטן שכלל 15 עובדים לערך. סך הכל מונה החברה כ-200 עובדים כיום.
עם זאת, השאלה היא האם זה יספיק בשוק מזג האוויר הסוער? התחרות בו עזה: ב-2016 רכשה IBM את The Weather Company בעסקה של 2 מיליארד דולר והפכה אותה ליחידה עסקית בחברה הגדולה. בשבועות האחרונים יש פרסומים ש-IBM שוקלת למכור את היחידה הזו. עוד מתחרות גדולות בשוק הזה הן AccuWeather (עם מעל ל-450 עובדים), DTN, חברת ESRI ואחרות.
מטומורו IO לא נמסרה תגובה.