תומר צח, קרופקס (צילום: רונית לה פוזה, יחצ)
תומר צח, מנכ"ל קרופאקס. הכסף ישמש לרכישת חברות אחרות | צילום: רונית לה פוזה, יחצ

חברת האגריטק קרופאקס (CropX) הודיעה היום על סגירת סבב גיוס C של 30 מיליון דולר. קרופאקס פועלת בשוק של ניהול דיגיטלי של חוות חקלאיות (Farm Management System - FMS). המערכת שהיא פיתחה מורכבת מחומרה וחיישנים שמזינים את המערכת בנתונים מן השדה (למשל לחות בקרקע ובאוויר, מליחות, טמפרטורה, וכיוב'). בנוסף לכך היא גם מוזנת בדאטה טופוגרפי של פני הקרקע, דאטה לוויני ותחזית מזג האוויר. כל אלה מייצרים תובנות שבאמצעותן ניהול השדה אמור להיות יעיל יותר מבחינת השקיה, דישון, ריסוס ועוד.

גיוסי הכסף בשוק הטכנולוגיות החקלאיות אינם שכיחים כמו בתעשיות אחרות. "לסטארט אפים בתחום האגריטק לוקח הרבה זמן באופן יחסי להגיע לסקייל. זה שוק מאוד מבוזר של חוות וחקלאים בכל העולם, ולחברה לוקח הרבה זמן למכור ולהגיע לצמיחה", מסביר תומר צח, מנכ"ל החברה. "לוקח 15 שנים בממוצע עד שהחברה נמכרת. 15 שנים זה יותר מאורך חיים של קרן הון סיכון", אומר צח. "זה שוק איטי והחקלאים הם עם מאוד שמרן. כלומר עד שטכנולוגיות מוטמעות בשדה והגידולים גדלים, צומחים ורואים שהמוצר עובד - לוקח זמן. כל זה מאוד מקשה על גיוסים ומשקיעים שנמצאים בתחום צריכים להגיע עם סבלנות".

אבל הקושי לגייס מייצר גם הזדמנויות למיזוגים ורכישות. עד היום קרופאקס רכשה ארבע חברות, וגם כספי הגיוס הנוכחי אמורים לשמש לרכישות נוספות: "בדקנו עשרות חברות, ויש לנו בין שלוש עד חמש חברות, שכנראה אחת מהן תירכש השנה", אומר צח. מעבר לזה, הכסף ישמש גם להמשך פיתוח המערכת, הרחבת השיווק, וכניסה משמעותית יותר לשוק באוסטרליה ואמריקה הלטינית.

תומר צח, מנכ"ל קרופאקס: "זה שוק איטי והחקלאים הם עם מאוד שמרן. כלומר עד שטכנולוגיות מוטמעות בשדה והגידולים גדלים, צומחים ורואים שהמוצר עובד - לוקח זמן. כל זה מאוד מקשה על גיוסים"

"הגיוס לא היה קל", מודה צח. "למרות שהיה לי מוצר חזק והגעתי מעמדה חזקה, לקח לי כשנה לסגור את הסיבוב". יותר מזה, צח מסביר שמדובר ב-up round (סיבוב גיוס בשווי חברה הגבוה מהשווי שלה בגיוס האחרון) משמעותי: "אין הרבה חברות שמשלימות סיבוב כזה באגריטק, ובטח בתקופה כזו. אנחנו מתחרים בכסף שהולך לסייבר ולפינטק, וזה מאוד קשה, בטח במה שקורה היום גם בעולם וגם בישראל".

 50% חיסכון במים

קרופאקס הוקמה ב-2015 על ידי יצחק בנטוביץ', שלא פועל בחברה מאז 2017 (צח החליף אותו כמנכ"ל). בשנתה הראשונה גייסה החברה 10 מיליון דולר, בשנים 2019-2020 היא גייסה 20 מיליון דולר בסבב B, והגיוס הנוכחי מביא את סכום סך כל הגיוסים ל-60 מיליון דולר.

קרופאקס (צילום: CropX)
המערכת של קרופאקס. כ-10,000 לקוחות | צילום: CropX

נתקלת בקרנות שאמרו משהו על המצב בארץ, או לא רצו להשקיע בכם?

"כן. יש קרן משמעותית שאמרה בצורה מאוד ברורה, שבשביל להשקיע ולהמשיך איתנו הם צריכים לקבל התחייבות שהחברה יוצאת מישראל ועושים היפוך שרוול (הפיכת החברה מישראלית לאמריקאית). אני מקבל כמות מטורפת של שאלות ממשקיעים, ובחוויה האישית שלי קיבלתי יותר שאלות מהאמריקאים, שהמצב פה מאוד ברור להם, מאשר מהאירופאים".

בוא נדבר על השוק של קרופאקס. כמה לקוחות יש לחברה?

"יש לנו כ-10,000 לקוחות שהם בעיקר ארגונים. בתחילת הדרך החברה פנתה לחקלאים, והבנו שזה לא סקיילאבילי אז שינינו את האסטרטגייה ל-B2B. למשל פפסיקו היא לקוחה שלנו כי היא צורכת המון תירס, חיטה ותפוחי אדמה למותגי הדגנים שלה. היא גם מכתיבה לחקלאים את הזנים והתקנים שהיא רוצה. גם מקדונלדס אגב עושה את זה עם תפוחי האדמה".

צח: "אין הרבה חברות שמשלימות סיבוב כזה באגריטק, ובטח בתקופה כזו. אנחנו מתחרים בכסף שהולך לסייבר ולפינטק, וזה מאוד קשה, בטח במה שקורה היום גם בעולם וגם בישראל"

"אחד המשקיעים שלנו היא חברת Reinke, שמייצרת מערכות השקיה כמו גשם מלאכותי. אז את החיישנים שלנו הוספנו למערכת ההשקייה שלה, ועכשיו היא לא משקה את הקרקע בצורה אקראית, אלא רק איפה שצריך. זה חיסכון אדיר של מים וכסף".

איזה שיפור או חיסכון אתם רואים אחרי שמתחילים להשתמש במערכת שלכם?

"בממוצע, רואים חיסכון של 50% במים, הגדלת היבול ב-10%-20% וחיסכון בכימיקלים, ריסוס ודשן של 20%-40%. חוץ מזה יש גם חיסכון גדול באנרגיה, למשל בשאיבת מים. עד כדי כך שלפעמים זה החיסכון הכי גדול".

צח מוסיף כי המערכת מאוד פשוטה להטמעה. גם התקנת החומרה וגם הפעלת התוכנה מבוסס על תשלום שמורכב מעלות ראשונית על החומרה, והיא משתנה בהתאם לגודל השדה. בנוסף, יש תשלום שנתי על שימוש בחומרה (SAAS). "העלות הממוצעת אצלנו היא בין 5 ל-50 דולר לאקר. אנחנו מאוד זולים לעומת המתחרים, ולכן יכולים לתת פתרונות גם לגידולים שבהם הרווחיות נמוכה - כמו תירס, חיטה ותפוחי אדמה".

את הגיוס הנוכחי של קרופאקס הובילה זרוע ההון סיכון של Aliaxis - יצרנית עולמית של תשתית להובלת מים, וקרן האימפקט בתחום האקלים Edaphon, שמנוהלות שתיהן מבלגיה. כמו כן יש משקיעים נוספים בסבב כמו Reinke Irrigation, NTT Finance, OurCrowd, Finistere Ventures, Victrix ויאיר שמיר.

 

_OBJ