תמונת גראז' אליתיאה (צילום:  אליתיאה, יחצ)
צוות אליתיאה. "האוניברסיטאות רוצות להעניק לסטודנטים חוויה פדגוגית ברמה אחרת" | צילום: אליתיאה, יחצ

משבר החינוך שלח את אנשי החינוך והטכנולוגיה לחפש דרכים יצירתיות לתפוס את תשומת ליבם של התלמידים. אחת הדרכים היא פיתוח של אפליקציות לימודיות שמשתמשות באלמנטים של משחוק (גיימיפיקציה), וידאו וגימיקים אחרים כדי לחקות את חווית השימוש ברשתות החברתיות.

הסטארט אפ אליתיאה (Alethea) בחר בדרך אחרת כדי להתחרות על מעט הריכוז של הסטודנטים – העמקת הידע וחיזוק הכישור החשוב של ללמוד איך ללמוד. "אנחנו רוצים להגניב אנשים על חשיבה בלי גימיקים ובלי גיימיפיקציה, אלא באמצעות עיצוב מוצר חכם, שמבין את הדרך ללמוד והופך את חוויית הקריאה הליניארית והפאסיבית לקריאה משמעותית, עמוקה ואקטיבית", אומר ערן סגל, מנכ"ל ומייסד משותף של אליתיאה.

"40% מהסטודנטים בארצות הברית נושרים מהלימודים משתי סיבות עיקריות: לחצים פיננסים ואי מוכנות אקדמית. אי המוכנות כוללת שתי קטגוריות – כישורים קוגניטיבים כמו אינטליגנציה ומטה קוגניציה, שאלו הכישורים של לדעת איך לומדים", מסביר סגל. "לסטודנט שעובד 20-30 שעות בשבוע נותרות בין 5-10 שעות ללמוד. אם הוא לא יודע לארגן את המשימות והיעדים, להבחין בין עיקר לטפל, ואיך לשמר את הידע – האתגרים האלו מובילים ישירות לנשירה. הסיכוי של סטודנטים שנושרים להיות מובטלים גבוה פי שניים, הסיכוי שהם לא יצליחו להחזיר את ההלוואה של הלימודים גבוה פי ארבעה והם ירוויחו מיליון דולר פחות במהלך חייהם".

ערן סגל, מנכ"ל אליתיאה: "סטודנט שעובד ולומד ולא יודע לארגן את המשימות והיעדים - נושר. הסיכוי של סטודנטים שנושרים להיות מובטלים גבוה פי שניים, הסיכוי שהם לא יצליחו להחזיר את ההלוואה של הלימודים גבוה פי ארבעה והם ירוויחו מיליון דולר פחות במהלך חייהם"

כדי למנוע את הנשירה בחרו באליתיאה לתקוף את בעיית כישורי הלמידה של הסטודנטים. "המצב היום הוא שהמרצים שולחים מטלות קריאה לקראת השיעור והסטודנטים כמעט אף פעם לא מגיעים מוכנים. בנינו אפליקציית דסקטופ, שבה נמצאים כל חומרי הקריאה וסטודנט שמתחיל קריאה של מאמר למשל, מקבל בתחנה הראשונה שלנו הנחיה איך לסקור טקסט לפני הקריאה, שזו מיומנות בסיסית שלא מלמדים אותה בשום מקום".

"בשלב הבא הסטודנט מסמן את הנקודות החשובות והמשמעותיות בטקסט ולאחר מכן הוא מגדיר שאלות רלוונטיות. השאלות האלה הופכות להיות נתיב הלמידה, כל שאלה הופכת לפולדר וככל שמתקדמים בקריאת הטקסט, מוציאים תשובות ו'מתייקים' כל תשובה בפולדר הרלוונטי. בסיום הקריאה הסטודנט מקבל את כל הפולדרים עם השאלות והתשובות וזה סיכום של הנושאים החשובים בטקסט", הוא מוסיף.

עד כה גייסה החברה 1.25 מיליון דולר מאנג'לים ובינהם נטע ויואל בראל, מייסד טראקס; ורוד ג'ונס, מנכ"ל נביטאס. החזון הגדול של החברה כפי שמנסח אותו סגל: "המשימה שלנו היא לשנות את האופן שבו אנשים לומדים ומלמדים ולהוביל את הטרנספורמציה הפדגוגית. יש כאן מניע שהוא מעבר לניסיון לסדר את החיים של הנכדים שלי. זה משהו שאני בתור תלמיד עם קשב וריכוז נאבקתי בו כל החיים. החינוך הוא הזדמנות משנה חיים".

סטודנטים באקדמיה  (צילום:  Matej Kastelic, shutterstock)
סטודנטים בשיעור. "לסטודנט שעובד 20-30 שעות בשבוע נותרות בין 5-10 שעות ללמוד" | צילום: Matej Kastelic, shutterstock

מאיצים תהליכים במערכת חינוך שתקועה מאחור

אליתיאה הוקמה בתחילת 2020 על ידי סגל ושותפו מאיר מורגנשטרן וה-MVP הראשון שהם שחררו היה בחוג של נוער שוחר מדע באוניברסיטת תל אביב. "הפידבק שקיבלנו מהם היה שהמוצר צריך להיות קהילתי, שהסטודנטים יוכלו לעבוד ביחד כמו בגוגל דוקס". הם נכנסו לאקסלטור של MindCET (חממה לחדשנות טכנולוגית בחינוך, ר"ס) ובמקביל התחילו פיילוטים באוניברסיטאות בארצות הברית. הראשון היה עם 60 סטודנטים בפקולטה למדיניות ציבורית במרילנד וגם שם הפידבק היה מוצלח. "המרצה של הקורס אמרה לי שהיא מעולם בחייה לא לימדה כיתה יותר מעורבת ויותר מושקעת", מתגאה סגל. "היא אמרה שהיא היתה צריכה לקרוא את כל הטקטסים שוב כי השאלות של הסטודנטים היו מאוד מפורטות".

סגל: "כל המרצים שהשתמשו בפלטפורמה אמרו שזו הדרך שבה הם רוצים ללמד מעתה ואילך. ראינו גם את המעורבות מהצד של הסטודנטים, באחד הקורסים ראינו שהסטודנטים עובדים בממוצע 3.2 ימים בשבוע"

הפיילוט הבא היה באוניברסיטה היוקרתית ייל וגם שם סגל קיבל משובים שחיזקו את האמונה שלו במוצר. "כל המרצים שהשתמשו בפלטפורמה אמרו שזו הדרך שבה הם רוצים ללמד מעתה ואילך. ראינו גם את המעורבות מהצד של הסטודנטים, באחד הקורסים ראינו שהסטודנטים עובדים בממוצע 3.2 ימים בשבוע". בשנת הלימודים הקרובה אליתיאה תתחיל לפעול בכמה חוגים באוניברסיטת תל אביב ותרחיב את הפיילוטים בייל וג'ון הופקינס.

על השאלה מדוע לבחור בתחום ה-EdTech, שלא נהנה משפע ההשקעות והאקזיטים שיש בתחומים אחרים משיב סגל: "בשנים האחרונות ראינו הכפלות ושילושים של כמויות היוניקורנים בתחום שלנו. שנית, בעבר היתה חדשנות באוניברסיטאות כלפי אימוץ של טכנולוגיות חדשות. הקוביד היה קטליזטור עצום והבנה עד כמה מערכת החינוך תקועה מאחור. ראינו סטודנטים שלא ידעו מה לעשות מחוץ לכיתה, אין להם כלים ללמוד לבד. האוניברסיטאות ראו שיש בטכנולוגיה ערך עצום והם יכולים להעניק לסטודנטים חוויה פדגוגית ברמה אחרת"