קשה להפריז בעוצמת ההתרחבות שעובר בתקופה זו הדאטה סנטר. המירוץ ל-AI הגנרטיבי, למחשוב הקוונטי ולרכב האוטונומי – כל כל אלה מגדילים אקספוננציאלית את ה-Processing הנדרש, את ה-Networking, ואת האופרציה כולה. הדרמה הזאת הולידה צורך ביחידת בקרה מרכזית שתשלוט בתשתית המורכבת, שתתאם בין שלל הרכיבים והפעולות הרצות במקביל, שתפקח על נקודות הכניסה והיציאה ועל הרשת כולה. לא עוד מערכת שהיא CPU-centric, אלא יחידת קונטרול ייעודית שחולשת על ה-CPUs, ה-GPUs (כולל המוחות של הבינה המלאכותית), האקסלרטורים ומה שביניהם. כך נולד באינטל ה-IPU - Infrastructure Processing Unit.
"כשעוד ועוד ארגונים עוברים טרנספורמציה דיגיטלית ומגייסים טכנולוגיות ואפליקציות חדשות, הדאטה סנטר חייב לעבור טרנספורמציה משלו", מסביר נדב טורבוביץ, מנהל קבוצת הארכיטקטורה של החומרה באינטל ישראל, ומי שמוביל את ההגדרות בפרויקט ה-IPU. "הדאטה סנטר כולו הוא הסרבר החדש, וזה מחייב אותנו להקצות לו יחידת תיאום ובקרה משלו. ה-CPU כבר לא יכול להיות המלך - זו לא הפונקציונליות שלו, ולשים אותו שם כבר פוגע ביעילות. ה-IPU, לעומת זאת, הוא רכיב שתפור למשימה. הוא יושב על כל מה שעובר בדאטה סנטר. הוא לא מבצע את הפעולות עצמן, אבל שולט בכל האלמנטים ומנהל את התשתית, המשאבים והרשת".
"אנחנו רואים את הטרנספורמציה של הדאטה סנטר ואת הגדילה של החברות", ממשיך טורבוביץ. "מבחינתנו, זה אומר שנכנסנו לעולם חדש, מתפתח, והמוצרים בהתאם. הם משתנים לגמרי מדור לדור יחד עם הצרכים המשתנים. זו לא טכנולוגיה שהגיעה לבשלות ויציבות ומעתה יש רק שיפורים מינוריים, אלא עולם חדש ומרתק, עם המון לקוחות ותרחישי שימוש שונים".
כשהלקוח הוא חלק מהפיתוח
בשלב האפיון, וגם עמוק לתוך הפיתוח והפריסה, ביצעה אינטל מהלך שאיננו מובן מאליו: היא חברה ל-GCP, פלטפורמת מחשוב הענן של Google, לעבודה משותפת. זה הקנה לה יתרון אדיר בהבנת הצרכים, השימושים של התעשיות השונות והדרך האופטימלית לספק מענה לדאטה סנטר של אחת הספקיות המרכזיות בשוק הענן (Hyperscalers). "ההזדמנות לעבוד איתם צמוד, כשכל חברה מביאה את המומחיות שלה, הייתה פנטסטית", אומר טורבוביץ. "לשבת יחד באפיון, לבחון את השלבים השונים, להריץ סימולציות ולקבל פידבק מיידי על ביצועים מלקוח מרכזי - זה משהו שלא תמיד מתאפשר. וזה מכפיל כוח דרמטי".
שיתוף הפעולה ההדוק בין ענקית השבבים אינטל לבין ענקית התוכנה והענן Google לא הסתכם באפיון ובעיצוב הכללי. "העבודה עם הלקוח מחלחלת לא רק לאנשי המרקטינג אלא גם לצוותי הפיתוח, הדזיין והווריפיקציה", מעיד אמיר פרן, דירקטור בקבוצת ה-IPU ומי שמנהל את קבוצות הדיזיין והווריפיקציה של אינטל בישראל ובאירלנד (כ-150 מהנדסות ומהנדסים). "החבר'ה בכל הרמות, גם ברמה הנמוכה ביותר ששם לא תמיד רואים את התמונה הכוללת או יודעים לאן כל רכיב הולך ומשתייך, יושבים יחד עם המקבילים ב-Google ומפתחים את המוצר".
"כיוון שמדובר במוצר שמתפתח ומשתנה גם תוך כדי הפיתוח", מוסיף פרן, "זה מחייב קשר קרוב בין אנשי הדיזיין בכל הרמות, תיאום בהגדרות הארכיטקטורה והבנה עמוקה של שקלול התמורות, כי על השולחן יש יותר ממה שאפשר לעשות בזמן נתון. לא תמיד יש לקוח קונקרטי בסיפור, אבל כאן הוא חי מול העיניים. כל מהנדס יודע שעכשיו מבצעים פריסה, שרכיב שעבד עליו נכנס לענן, שהוא חייב להבטיח איכות גבוהה שתענה על דרישות הלקוחות. זה גוזר רמת אחריות גבוהה מאוד".
כמה זמן לוקח לפתח מוצר? במקרה של ה-IPU, גיבוש הקונספט הראשוני היה תהליך ממושך. מרעיון ועד מוצר מוטמע, חלפו שנתיים וחצי. ברור לגמרי שלא את הכול ניתן להכניס בפרק זמן שכזה. בימים אלה נמצאת אינטל בשלבי פיתוח אחרונים של הדור השני, ובמופיעים כבר פיצ'רים לדור השלישי. טורבוביץ מעריך שנראה גם רביעי, אם לא יותר. "זה שוק שרק מתחיל לצמוח והוא לא עוצר לרגע. הוא חייב לגדול בקצבים גבוהים כדי לשפר את ביצועי ה-AI. וספציפית ב-AI, חלק משמעותי מהמידע לא נמצא במחשוב אלא ברשת עצמה, בהנעה מצד לצד". פרן: "מדור לדור, מפרויקט לפרויקט, זה לא המקרה של לקחת מוצר ולעשות לו ליטוש קטן. יש הרבה מאוד פיצ'רים חדשים, חזרה להגדרות, עבודה ב cutting edge של הטכנולוגיה והכלים איתם נדרשים המהנדסים להתמודד כל פעם מחדש".
בונוס משותף על עמידה ביעד בין-צוותי
מוצר ה- IPU פותח במסגרת תוכנית ייחודית שאינטל יצרה, אותה היא מכנה Enclave. התוכנית מאפשרת לקבוצת שמפתחת את ה-IPU לפעול בצורה יותר אג'ילית, כמעין סטארט-אפ, עם קבלת החלטות מהירה, הפחתת תקורות, ותמריצים עבור ביצועים. התוכנית הושקה ב- 2022 עם הצטרפותו של המנהל הכללי וסגן נשיא באינטל, מור בן אשר.
הצלחתה של קבוצת Intel Enclave נובעת מהגישה החדשנית שלה לניהול. הקבוצה מעודדת עצמאות ויזמות, ומעניקה לעובדים את החופש לקבל החלטות ולהוביל פרויקטים תוך שימת דגש על מיקוד בתוצאות וצמצום תהליכים מיותרים . הקבוצה גם מעודדת שיתוף פעולה והחלפת מידע, ויש בה תרבות של למידה והתפתחות.
במסגרת העבודה על ה-IPU הוחלט להכניס תמריץ מעניין (Milestone-based incentive) לעובדי הקבוצה: בונוס רבעוני משמעותי, כנגד עמידה ביעדי לוחות זמנים וכמובן איכות. החידוש הוא שהיעד הזה איננו אישי ואפילו לא צוותי, אלא מחושב באופן הלוקח בחשבון את כל המעורבים בפרויקט. למעשה, ככל שיותר קבוצות יעמדו ביעד – הבונוס גבוה יותר, וההיפך. אם קבוצה תישאר מאחור, ותיכנס לקרבות אגו במקום לפעול בערבות הדדית, הבונוס ייפגע משמעותית.
אבל זאת לא הייחודיות היחידה של קבוצת IPU. הקבוצה שפרן מוביל ייחודית בכך שהיא אוצרת ותק, ידע וניסיון של פיתוח סיליקון מקצה לקצה - מההגדרה, דרך הדיזיין והווריפיקציה בכל הכלים ועד לפוסט סיליקון. "אנחנו מכינים הכול ויודעים לייצר מוצר סיליקון ממקום אחד, וזה לא שכיח בתעשייה. כל מהנדסת ומהנדס אצלנו רואים את התהליך כולו. כדיזיינרים, יכולים לקרוא להם למעבדה כדי לעבוד על סיליקון שחזר. כווריפיקטורים, הם יידרשו להסביר מדוע דבר מה השתבש לאחר מכן ב-firmware. אחד העקרונות המנחים אצלנו הוא שכולם, ותיקים וצעירים כאחד, כותבים קוד. זה בית ספר לא נורמלי לכל העולם הזה, עם אינטראקציה מתמדת עם קבוצות אחרות והשפעה אדירה וישירה על המוצר".
כמוצר אסטרטגי לאינטל, פיתוח וניהול ה-IPU מתבצעים במקביל במרכזי פיתוח שונים בעולם. אולם ההובלה, ודאי במה שנוגע לליבה ולרכיבים המרכזיים, נעשית מישראל. כאן מפתחים את הקומפוננטות העיקריות וגם את כל מה שקשור לאינטגרציה, ה-SOC (System on a chip, מערכת על שבב). "כאנשי פיתוח", מעיר פרן לסיום, "אנחנו יושבים על אוצר טכנולוגי. התמזל מזלנו להיות חלק מהאוצר הזה, וזה מספק לנו המון עבודה מעניינת. למי שאוהב טכנולוגיה וחדשנות, ונאמר בכנות - גם לא נרתע מעבודה אינטנסיבית, כי אנחנו לא קורפורייט קלאסי אלא דומים יותר להתנהלות של סטארט-אפ - זה המקום בשבילו".