בשנים האחרונות משבר האקלים הפך לממשי. שינויים קיצוניים במזג האוויר, שרפות, סופות והצפות הם רק חלק ממה שחווה העולם. המצב מחייב הירתמות של מדינות העולם לשינוי ובפני האנושות עומדים אתגרים עמוקים ומשמעותיים, שבבסיסם ניצבת סוגיה מוסרית מהותית – האם עלינו לשנות את דפוסי ההתנהגות (ייצור וצריכה) שלנו בכדי לפתור את המשבר? מול האתגרים הרבים ניצבת קריאה לחברות הטכנולוגיה למצוא את הפתרונות – אבל האם היא יכולה להציל את העולם?
הייצור והצריכה המוגברת, בעיקר בעולם המערבי, הם-הם האחראיים לשינויים הקיצוניים שאנו רואים סביבנו בשנים האחרונות, והיום מוסכם ללא עוררין שהתנהגות אנושית היא שמחוללת את משבר האקלים.
בתשובה לסוגיה המוסרית – שינוי או שימור דפוסי ההתנהגות המוכרים שלנו – רבים בוחרים להצביע על פתרונות טכנולוגיים שעתידים להביא לפתרון המשבר וישנן לא מעט קריאות לחברות הטכנולוגיה, גם בישראל, לרכז מאמצים כדי למצוא פתרונות למשבר. אכן, קשה להתעלם מעוצמתה של הטכנולוגיה, וודאי שלא היינו יכולים לדמיין איך העולם היה נראה בלעדיה ואנו אנו ממש בפתחה של המהפכה התעשייתית הרביעית שכוללת דיגיטציה של כמעט כל רכיב בחיינו.
"מפתה לחשוב שגם את משבר האקלים נוכל לפתור באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, בעוד אנו משמרים – ואף מרוממים – את סגנון החיים שלנו", אומרת אירנה בן יקר, אשר מובילה את תחום ה-ESG ב Deloitte-. "מובן שהטכנולוגיה – שמאפשרת לנו לעצור ולעתים גם להחזיר לאחור השפעות שליליות על משאבי טבע – היא מה שעלינו לשאוף אליו. למעשה, לפי מחקר של Deloitte בריטניה משנת 2019, פליטות במדינה צפויות לרדת ב-11 אחוז לכל הפחות במהלך העשור בין 2020 ו-2030, כאשר 15 אחוז מההפחתה הזו מיוחסת לאימוץ טכנולוגיות סביבתיות ודיגיטציה של תהליכים".
לטכנולוגיה יש תפקיד חשוב במציאת הפתרונות ובעשור האחרון פותחו לא מעט טכנולוגיות בתחום. לכידת פחמן, חיזוי מזג אוויר מדויק, חלבון מהונדס, חשמל ממקורות מתחדשים, עיבוי ליצירת מים, איסוף מיקרו-פלסטיק מהאוקיאנוס באמצעים רובוטיים, ייצור גז משאריות מזון ושימוש באצות לייצור טקסטיל – כל אלה רק מעט משלל הפתרונות החדשניים, שמאפשרים לנו להפוך את הבעיה לפתרון ולעתים לשנות (ואף לייתר) כליל תהליכי ייצור עתיקי יומין.
בן יקר מפנה לדוח PLANETech, יוזמה של רשות החדשנות וקבוצת קונצנזוס על הפיתוחים הקשורים לעולמות האקלים באקוסיסטם הישראלי. לפי הדוח, נכון לשנת 2020, ישנן לא פחות מ-637 חברות ישראליות שעוסקות בפיתוחים שונים הקשורים בסוגיות שונות של משבר האקלים, ממיטיגציה ועד אדפטציה, רובן בנות פחות מ-7 שנים. עוד לפי הדוח, חברות סטארטאפ ישראליות בתחום האקלים, גייסו סך כולל של 2.97 מיליארד דולר בין השנים 2018 ל-2020 (רובו מחוץ לגבולות ישראל) יחד עם תוספת תמיכה ממשלתית ישראלית של כ-280 מיליון דולר בשנים אלה. כך שניתן בהחלט לומר שמדובר בתחום "חם", שצפוי לגדול בצורה אקספוננציאלית בשנים הקרובות.
"מפתה לחשוב שגם את משבר האקלים נוכל לפתור באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, בעוד אנו משמרים – ואף מרוממים – את סגנון החיים שלנו"
אבל טכנולוגיה לבדה לא יכולה לספק את הפתרון מסבירה בן יקר. "תופעות אקלימיות הן רחבות", היא מסבירה. "השפעותיהן נוטות להיות מתגלגלות, כך שתופעת משנה של תהליך אחד, מייצרת בתורה תופעה בעייתית אחרת שיש להתמודד עמה במנותק מן הבעיה הראשונה. מה שנשאב, נכרה ונחצב בצד האחד, מייצר השפעות עמוקות ומורכבות על מה שנעשה בו שימוש בצד השני, ולכן עלינו לסגל צורת התבוננות רחבה ומקיפה על הפתרונות שאנו מציעים ומוצאים להתמודדות עם המשבר המורכב הזה".
אחת הדוגמאות שנותנת בן יקר היא נושא המים המותפלים והמושבים: "לולא פתרונות טכנולוגיים סביר שלא היינו יכולים היום לקיים תושבים כה רבים כאן בישראל", היא טוענת. "מקורות המים שלנו מוגבלים ויותר ממחצית מכמות המים הנצרכת בשנה בישראל איננה ממקורות טבעיים".
אך גם לטיפול שעוברים המים יש מחיר. "התפלה כרוכה בזיהום משני, השבה כרוכה באיבוד נוטריאנטים מהותיים, והמחיר הכלכלי של אלה גבוה עשרות מונים מהפקת מים ממקורות טבעיים", מציינת בן יקר.
לכן, הסתכלות צרה על הטכנולוגיה לא מספיקה. בן יקר אומרת כי פתרונות סביבתיים צריכים תמיד להיות מלווים בהתבוננות מעמיקה על מחזור-חיים: מה המחיר הסביבתי ששילמנו ביישומו של הפתרון, משלב ראשית כריית חומרי הגלם מהשדה או המכרה, ועד שלב סיום השימוש במוצר והשלכתו כפסולת. זאת לצד בחינה מקיפה של זליגות אפשריות של חומרי גלם (פסולת) וזיהום במעבר בין השלבים השונים בכדי לוודא שהזיהום שנחסך מאימוץ הטכנולוגיה לא מיוצר דרך רכיבים אחרים בשרשרת.
"היינו רוצים להאמין שלא נדרש לשינויים מהותיים בחיינו ונוכל לקיים חיים כמו שהכרנו בזכות הטכנולוגיה", מסכמת בן יקר. "אך רוב המומחים מעריכים שלא כך הדבר – שינויי האקלים טומנים בחובם מאורעות קיצון שרובינו אינם ערוכים להם כראוי. הטכנולוגיה לבדה לא תוכל להציל אותנו מהשפעותיהם וכנראה שנדרש לאמץ שינויים מהותיים לסגנון חיינו המוכר - וזה לא בהכרח רע. אם יש משהו שהטכנולוגיה מלמדת אותנו זה שאנחנו הרבה יותר גמישים משהיינו רוצים להאמין ושמה שהיה נראה מופרך אך לפני כמה שנים, הוא רכיב יומיומי בחיינו היום".
לפתרונות ומידע נוסף על אחריות חברתית תאגידית (ESG) וערך משותף לחצו כאן