חברות ההייטק הישראליות פועלות בעיקר בשווקים הבינלאומיים, ולכן רוב הכנסותיהן אינן בשקלים, אלא בדולרים או במטבעות אחרים. האם להיחלשות השקל, במקביל לעליית האינפלציה בישראל, יש בכלל השפעה על תעשיית ההייטק הישראלית? בדקנו בכמה מחברות הטכנולוגיה הציבוריות הגדולות שנסחרות בוול סטריט.
בשנה האחרונה השקל נחלש והאינפלציה בישראל מתגברת. מדד המחירים לצרכן עלה באפריל בעוד 0.8%, כשהוא משלים עלייה של 2% מתחילת 2023 ובכך משקף אינפלציה שנתית של 5%. במקביל, שער החליפין של השקל מול הדולר האמריקאי ירד ביותר מ-6% ומול היורו ביותר מ-6.7% מתחילת השנה (לפי Bloomberg Markets, נכון לאתמול). ב-12 החודשים האחרונים צנח השקל ב-11.5% מול הדולר.
בשבוע שעבר החליט בנק ישראל להעלות את הריבית ל-4.75%, רמתה הגבוהה ביותר מאז 2006. לאחר החלטת הריבית אמר נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון, בראיון ל-TheMarker כי "בימים כתיקונם היה שער החליפין בישראל מתחזק כאשר יש עליות בשוק המניות בארה"ב, ולהפך. מתחילת השנה אנו רואים התנתקות בהתנהגות הזו, כאשר חל פיחות בשקל. אפשר לבחון את הפיחות מכמה נקודות זמן, אבל בסך הכל מדובר בירידה של 5%-6% בשער השקל, והמשמעות היא אינפלציה עודפת של לפחות עוד כ-1%".
"חלק גידרו כבר ל-2024"
בנק ההשקעות אופנהיימר ישראל בדק לאחרונה את השפעות היחלשות השקל בכל חברות ההייטק הישראליות שנסחרות בוול סטריט, שאותן מסקרת מחלקת המחקר שלו. סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר של אופנהיימר, אמר ל-tech12 כי לפי הבדיקה "כל החברות האלה כבר גידרו את החשיפה השקלית לשנת 2023 באופן מלא, ולכן השנה לא צפויה השפעה חיובית כלשהי. חלק מהחברות כבר עשו גידור חלקי אפילו לשנת 2024".
בנוסף, הסביר וסצ'ונוק, "במרבית החברות, מבנה ההוצאות כבר אינו מוטה ישראל. הדבר נוגע בעיקר להוצאות מחקר ופיתוח, המוערכות בממוצע בכ-20% מההכנסות לכל היותר. חלק מהוצאות המו"פ האלה נעשות מחוץ לישראל כי כל החברות ביצעו השקעות כבדות במיקור-חוץ במקומות כמו הודו או מזרח אירופה. בהנחה שהשקל נחלש ב-20%, ויש לחברות הוצאות מו"פ גדולות בשקלים, מדובר בהשפעה של כ-4% בלבד על הגידול בהוצאות. ההשפעה השלילית הזו לעתים פחותה מההשפעה החיובית של הכנסות מימון כתוצאה מהריבית הגבוהה. אגב, גם כאן חברות רבות 'תקועות' עם אג"ח ארוכות טווח, כך שהן לא ממש נהנות מהריבית הגבוהה על המזומנים שלהן".
מעבר להשפעה הפיננסית על חברות ההייטק, להיחלשות השקל יש גם משמעויות רחבות יותר. "אם הדולר מתחזק מול השקל בעקבות ההפיכה המשטרית בישראל, זה כמובן לא סימן טוב גם לחברות ההייטק הישראליות", אמר בשיחה עם tech12 ד"ר דייבי דישטניק, חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב וממובילי מחאת הכלכלנים. "אמנם מפתה לומר שחברות ההייטק מרוויחות מדולר חזק, אבל בטווח הארוך, יהיה בכך עבורן יותר נזק מאשר תועלת. בעבר, כשהון זר זרם לישראל והחברות נהנו מהשקעות גדולות, הדולר נחלש מול השקל. בתקופה האחרונה ההשקעות הזרות הפסיקו לזרום לכאן, וזה אחד הגורמים להיחלשות השקל".
"אם הדולר מתחזק מול השקל בעקבות ההפיכה המשטרית בישראל, זה כמובן לא סימן טוב גם לחברות ההייטק הישראליות", אומר ד"ר דייבי דישטניק, חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב וממובילי מחאת הכלכלנים
בשיחה עם tech12 הסבירו מנהלי הכספים של כמה מחברות הטכנולוגיה הציבוריות הגדולות שנסחרות בוול סטריט כיצד משפיעות המגמות הכלכליות על המאזנים הכספיים של החברות, ואיך מתמודדים עם השפעות אלה. בכמה מהחברות אמרו לנו כי היחלשות השקל מיטיבה עמן מבחינה פיננסית ("יצואנים אוהבים שקל חלש"), ואילו בחברות אחרות ציינו כי ההשפעה עליהן אינה דווקא חיובית, אבל קטנה יחסית.
כך למשל, בחברת התוכנה והשירותים אמדוקס מסתכלים על ההגנה מפני חשיפה לשער החליפין של השקל כעל אסטרטגיה ארוכת טווח. תמר רפפורט-דגים, מנהלת הכספים והתפעול הראשית של אמדוקס, אומרת כי "כחברה שפועלת ב-90 מדינות ברחבי העולם ומדווחת בדולר ארה"ב, השקל הוא אחד ממטבעות רבים שאנחנו חשופים אליהם. המדיניות שלנו זה להגן על הרווח ותזרים המזומנים כנגד חשיפת מטבעות, ולפיכך אנו נכנסים לעסקאות הגנה על שקל/דולר לטווח ארוך. כתוצאה מכך, ההשפעה המיידית עלינו פחותה, ותהיה לכך השפעה פוטנציאלית רק מעבר לשנה הנוכחית".
גם בחברת אבטחת הסייבר צ'ק פוינט נוקטים באסטרטגיה של גידור השקל. רועי גולן, סמנכ"ל הכספים החדש של החברה, אמר ל-tech12 כי "ככלל, אנחנו בחברה מגדרים את השקל, שכן מטבע הפעילות שלנו הוא דולרי, ובכך אנחנו מצמצמים חשיפות פוטנציאליות. הגידור הוא לתקופה של חודשים ספורים עד שנה, כך שאנו פחות מושפעים מתנודות נקודתיות בשער המטבע. עליית מדד המחירים יכולה להשפיע בעקיפין על הוצאות החברה בישראל, כי הן צמודות למדד, אבל אלה אינן בהיקפים משמעותיים, ולכן האינפלציה לא משפיעה על המאזן הכספי הכולל של החברה".
בחברת התוכנה מאנדיי, השיב לנו אלירן גלזר, מנהל הכספים הראשי כי "ההשפעות של שער המטבע והאינפלציה תלויות מאוד במבנה ההכנסות וההוצאות של כל חברה ובמטבע הפעילות. כך למשל, חברה שרוב הכנסותיה בדולרים, אבל עיקר פעילותה והוצאותיה בישראל, אמורה ליהנות מהמצב, מכיוון שכאשר ההוצאות בארץ (בעיקר שכר), הן בשקל חלש יחסית, התרגום שלהן לדולרים יהיה נמוך יותר וישפר את שורת ההפסד או הרווח, ובידי החברה יישארו יותר מזומנים שמקורם בדולר. חברה שהכנסותיה הן בעיקר בשקלים ועיקר פעילותה בישראל, אבל מדווחת בדולרים, תרשום הכנסות נמוכות יותר לצד הוצאות נמוכות יותר, ואז השפעת השינוי בשער הדולר יכולה להתבטל או אפילו להיות שליליות לרעת החברה. במאנדיי קיימות השפעות סותרות של שער המטבע - ולכן, לפחות בשלב זה, אין השפעה מהותית על השורה התחתונה".
בחברת סולאראדג', שמספקת טכנולוגיה "ירוקה" לניהול יעיל של הפקת חשמל מתאים סולאריים, רואים מעט אחרת את היחלשות השקל. "מבחינתנו שקל חלש זה טוב", אמר ל-tech12 רונן פייר, סמנכ"ל הכספים של סולאראדג'. "את כל המוצרים שלנו אנחנו מייצרים בדולר ומוכרים בדולר או ביורו. יש לנו גם נתח שוק גדול בארץ, אבל ישראל היא שוק קטן יחסית מסך המכירות של החברה. רוב התפוקות של סולאראדג' הן בדולרים, ואילו התשומות הגדולות הן בשקל. לכן, שקל חלש פירושו פחות דולרים שאנחנו משלמים על משכורות. זה משפר את הוצאות התפעול של החברה ושם אותנו במקום קל יותר".
פייר מסביר שמכיוון שהמפעל שלהם בישראל מייצר רק כ-10% מכלל הייצור, "עליית המחירים בארץ פחות משפיעה עלינו. הלחץ האינפלציוני כן מורגש אצלנו בהיבט של עליית שכר העובדים, כי ככל שיש לחץ אינפלציוני, שכר המינימום נוטה לעלות. כ-55% מעובדי סולאראדג' מקבלים את שכרם בשקלים. גם שכר הדירה שאנו משלמים צמוד למדד, אבל זה פחות משפיע על המאזן של החברה".