מנכ"לי אינטל ישראל החדשים קרין אייבשיץ-סגל ודניאל בן-עטר, שנכנסו לתפקידם ממש לאחרונה, ידעו כנראה היטב לאיזו סיטואציה הם נכנסים. תקופה לא קלה עוברת על אינטל בכלל, ועל אינטל ישראל בפרט. ההגמוניה שלה בעולם השבבים נמצאת תחת מתקפה רבתי, הלקוחות שלה מצמצמים ביקושים בגלל המצב הכלכלי והחברה נדרשת לפטר עובדים ולחתוך בהוצאות, ובאותו זמן להגביר משמעותית את הביצועים.
היום נחשף באתר mynet חיפה, שאינטל החליטה לעצור את הקמת הקמפוס החדש שהיא בונה בעיר, בהשקעה שתוכננה להגיע ל-200 מיליון דולר ועם גיוס של אלף עובדים נוספים שתוכנן לפני שנתיים. אין ספק שזו החלטה מושכלת: התוכניות לגייס עובדים התחלפו בתוכנית לקיצוצים כואבים בכוח האדם, הצורך בשטחי משרדים נרחבים התחלף בעבודה היברידית ובעיקר אינטל ישראל נדרשת להשתתף במאמץ של מנכ"ל החברה פט גלסינגר לחלץ את החברה ממסלול ההפסדים ולהחזיר את עטרת אינטל ליושנה.
יכול להיות שאייבשיץ-סגל ובן-עטר שואלים את עצמם למה הם היו צריכים את כאב הראש הזה. אייבשיץ-סגל משמשת כמנהלת העולמית של תחום הוולידציה (בדיקות שבבים) וכמנכ"לית מרכזי הפיתוח של אינטל ישראל. בן-עטר משמש כמנכ"ל משותף של מפעלי הייצור של אינטל ברחבי העולם. שניהם משמשים כסגני נשיא באינטל העולמית ואת מנכ"לות אינטל ישראל הם מחלקים ביניהם נוסף על תפקידיהם האחרים.
קחו לדוגמה את שלומית וייס, מנכ"לית חטיבת ההנדסה הגלובלית של אינטל. מחלונות משרדה בקמפוס אינטל בחיפה נשקף אתר הבנייה של הקמפוס החדש שכעת יהפוך למגרש חניה. אבל זה לא כאב הראש שלה. וייס היא סגנית נשיא בכירה וחברת הנהלת אינטל העולמית, הישראלית הבכירה באינטל, והיא מדווחת ישירות למנכ"ל גלסינגר. אפשר אפילו לנחש שכשיגיע הזמן להחליף אותו שמה יהיה בין המועמדים. כך שווייס לא מתעניינת בתפקיד מנכ"לית אינטל ישראל, מסלול ההתקדמות שלה לא עובר שם.
אינטל נמצאת על דרך חתחתים בתקופה הזו, שתימשך כנראה עוד חודשים ארוכים. באוקטובר האחרון היא הודיעה על קיצוץ של אלפי משרות בעולם, 20% מכלל 114 אלף העובדים שלה. החלק של אינטל ישראל הוא בקיצוץ כמה מאות משרות מתוך 14 אלף העובדים שהיא מעסיקה בישראל. הבאנה לאבס שנרכשה על ידי אינטל ב-2019 פיטרה כ-10% מעובדיה. הפיטורים האלה הם בהחלט משימה לא נעימה למנכ"לים החדשים.
אפשר לשאול למה שניים מחליפים את מנכ''ל אינטל ישראל הפורש, יניב גרטי. יש מי שרומז שאינטל, שסבלה מעריקות של בכירים רבים למתחרים בשנים האחרונות, לא רוצה להסתכן בעריקה נוספת מצד הבכיר או הבכירה שלא יתמנו לתפקיד מנכ"ל החברה.
מנגד, מקורבים לחברה אומרים שההיפך הוא הנכון, שהתפקיד הזה לא קרץ לאיש מהבכירים באינטל ישראל ושהחלוקה לשניים היא דרך לרצות אותם כך שיסכימו לקחת על עצמם את התפקיד. "תפקיד מנכ"ל אינטל ישראל לא משמעותי למנכ"לים החדשים", אומר בכיר באינטל לשעבר. "היומיום שלהם עוסק במפעלי הייצור או במרכזי הפיתוח והמנכ"ל אפילו לא היה יותר בכיר מהם. תראה את שלומית וייס שהיא הישראלית הבכירה ביותר באינטל. למה היא לא התמנתה למנכ"לית? כי זה לא באמת משנה".
אפשר לשאול למה שניים מחליפים את מנכ''ל אינטל ישראל הפורש, יניב גרטי. יש מי שרומז שאינטל, שסבלה מעריקות של בכירים רבים למתחרים בשנים האחרונות, לא רוצה להסתכן בעריקה נוספת מצד הבכיר או הבכירה שלא יתמנו לתפקיד מנכ"ל החברה
הבכיר מסביר: "לתפקיד של מנכ"ל אינטל ישראל אין המון משמעות. מדובר ב-geo-manager בשעה שמה שמניע את אינטל הוא מבנה לפי חטיבות ולא חלוקה גאוגרפית. זה כן חשוב במדינות שבהן חשוב לאינטל לנהל קשרי ממשל, כמו בהודו למשל. בישראל לא צריכים מנכ"ל ישראל במשרה מלאה".
אלא שזה לא כל כך פשוט, ושורה של מנכ"לי אינטל ישראל מאז המייסד המיתולוגי דב פרוהמן, מעידה על כך. העובדה שבמקום מנכ"ל אינטל ישראל אחד יש שני מנכ"לים משותפים, מחלישה את ההשפעה והמרכזיות של היישות הזו. כל אחד מהמנ"כלים מדווח למנהל שלו במטה בארה"ב. תפקידים כמו חיזוק מעמדה של אינטל מול קהילת עובדי ההייטק, כמו טיפול בשיתופי פעולה עם האקדמיה והממשלה וכמו קידום המעורבות הממשלתית בהקלות ותקציבי עידוד לאינטל – כל אלה עלולים להיחלש עכשיו כשאין לחברה מנכ"ל אחד שאחראי על הכל. האם בממשלה לא יהיה מי שיחשוש שאינטל מתכננת להוריד פרופיל בישראל ולקצץ במשרות כאן? ואם כן - איך זה ישליך על המשך העידוד שמקבלת אינטל ממדינת ישראל?
בכיר לשעבר באינטל אומר שיש שיתוף פעולה מלא ואפילו חיבה הדדית בין הבכירים בחברה ואין יחסים עכורים. שיתוף פעולה בין שני מנהלים בתפקיד אחד, two in a box קוראים לזה, הוא מבנה עבודה שמוכר בחברה ויש לו תקדימים מוצלחים. ניהול כוח האדם לפי הבכיר הזה נעשה ממילא בחטיבה בה מועסקים העובדים וייצוגה של אינטל מול המימשל יתחלק כנראה בין שני המנכ"לים. "באינטל כנראה הגיעו למסקנה כי עיקר התפקיד שלהם הוא לנהל מערכות ענקיות ולדווח לארה"ב, ועל ידי שיתוף פעולה יוכלו גם לעשות את תפקידם המרכזי וגם לנהל את אינטל ישראל", אומר בכיר לשעבר אחר בחברה.
שידוד מערכות באינטל ישראל
שאלה אחרת, שמעסיקה אנשים באינטל, היא למה גרטי פורש דווקא עכשיו, אחרי תקופת כהונה קצרה מקודמיו? אלכס קורנהאוזר שימש כמנכ"ל אינטל ישראל בשנים 2000-2007, מקסין פסברג שימשה כמנכ"לית אינטל ישראל בשנים 2007-2016 ואילו גרטי נכנס לתפקיד ב-2016 ופרש בסוף 2022. אינטל לא נתנה הסברים רק ציינה שזו החלטה של גרטי. גם גרטי עצמו נמנע מהסברים ומראיונות והסתפק באמירה שהוא "רוצה לפנות להמשך דרכו האישית והמקצועית".
בכיר לשעבר באינטל אומר שיש שיתוף פעולה מלא ואפילו חיבה הדדית בין הבכירים בחברה ואין יחסים עכורים. שיתוף פעולה בין שני מנהלים בתפקיד אחד, two in a box קוראים לזה, הוא מבנה עבודה שמוכר בחברה ויש לו תקדימים מוצלחים
יכול להיות שבראייה רחבה יותר מדובר בשידוד מערכות באינטל ישראל, עליו הוחלט במטה החברה. אם מחפשים בין השורות בהודעת החברה על מינוי המנכ"לים החדשים - אפשר למצוא שהמטרה היא "להביא לחיבור אופטימלי בין תחומי הפיתוח והייצור העומדים בליבת אסטרטגיית IDM 2.0 של אינטל העולמית". האסטרטגיה הזו היא החזון של המנכ"ל העולמי גלסינגר, שמחזירה את המיקוד של החברה בפיתוח ובייצור שבבים, תוך העברת מפעלי הייצור למערב ומתן שירותי פיתוח וייצור לחברות חיצוניות.
בעידן ה-IDM2.0 מילת המפתח באינטל היא ביצועים (Execution). החברה, שהשתרכה בשנים האחרונות ואיבדה נתחי שוק חשובים, חייבת לתת ביצועים ב-2023. זה לא קרה ב-2022. מעבדי ה-AI שהחברה הציגה בשבוע שעבר יצאו באיחור ניכר לעומת התכנון. בתחום השבבים למחשבים אישיים הביצועים היו תמיד גבוהים יותר ומרכז הפיתוח בחיפה הביא את השבבים במועד ועם כל התכונות שהוצבו כיעד. במגזר של פיתוח מעבדי השרתים והדאטה-סנטר הביצועים היו פחות משביעי רצון.
בכיר לשעבר באינטל שאנחנו משוחחים עימו לא מקבל את הניתוח הזה: "זה נכון שבאינטל העולמית יש מקומות שרוצים לתת בהם יותר אקזקיושן, אבל במקרים האלה אתה מטפל בבעיה, מחפש איפה לייעל, ובמקרי קיצון אתה יכול לפטר אדם. אבל אתה לא עושה כאלה שמיניות ולא עושה מינויים של מנכ"לים", הוא אומר.
מצד שני, גורם באינטל ישראל מציג תמונה אחרת ואומר שבחברה העולמית רוצים שאינטל ישראל תצליח, ופחות אוהבים את הדשדוש בתחומים מסוימים. לדבריו אינטל ישראל צריכה לשפר ביצועים, היא גם צריכה להיות ראשונה מכל שלוחות החברה לקחת על עצמה פרויקטים חדשים, מוצרים חדשים לפיתוח. אם זה יקרה, לחברה יהיה תמריץ להמשיך ולהשקיע בפיתוח הפעילות בישראל, ולא להקפיא פרויקטים כמו שקרה בחיפה.
מילת המפתח באינטל השנה היא ביצועים. החברה, שהשתרכה בשנים האחרונות ואיבדה נתחי שוק חשובים, חייבת לתת ביצועים ב-2023. זה לא קרה ב-2022. מעבדי ה-AI שהחברה הציגה בשבוע שעבר יצאו באיחור ניכר לעומת התכנון
לפי הניתוח הזה, המינוי של אייבשיץ-סגל ובן-עטר נועד לעשות את כל זה בדיוק, וחובת ההוכחה של יכולות אינטל ישראל רובצת לפתחם של השניים. מנכ"לית מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל אחראית למרכזים בחיפה, בירושלים, ביקום ובפתח תקווה. מנכ"ל מפעלי הייצור של אינטל ברחבי העולם אחראי על מפעלי ה-fab בישראל, לצד המפעלים הקיימים והחדשים של אינטל בעולם, כולל המפעל החדש שנבנה בקריית גת וכולל המגה-פאב שנבנה באוהיו. ההחלטות שכל אחד מהם יקבל יהיו בעלות משמעות רבה לעתידה של אינטל ישראל.
באינטל ישראל אהבו מאז ומעולם לספור ישראלים בכירים בחברה, ולאורך השנים היו רבים כאלה. לפני כמה חודשים הודיעה אינטל על מינוי שלושה ישראלים לתפקידי Intel Fellows, שמקבילים לסגני נשיא. לפני כן בסוף 2021 החברה דיווחה על עשרה ישראלים שמונו לתפקידים בכירים בחברה, סגני נשיא ו-Intel Fellows וכמה חודשים לפני כן על מינוי עוד ארבעה ישראלים לתפקידים בכירים. גורם באינטל אומר לנו שכיום יש לא פחות מ-30 סגני נשיא ישראלים בהנהלת החברה. "מעולם לא היתה תקופה כזו באינטל, שכל כך הרבה ישראלים יושבים לשולחן ההנהלה ויש להם עמדת השפעה", הוא אומר.
היחס של אינטל כלפי אינטל ישראל ומקומה במארג הפעילויות הכולל שלה בוודאי מושפע מנוכחות ישראלים רבים במעגל מקבלי ההחלטות. זה עשוי להוביל להעברת פרוייקטים מרכזיים של החברה לישראל ולשמירה על היקף הפעילות בישראל. אבל צריך לזכור שעולם השבבים העולמי נמצא ברתיחה בתקופה הנוכחית, חוק ה-CHIPS ACT האמריקאי שמקציב מעניקים של מיליארדים לחברות השבבים ואינטל בראשן, עלול לשנות את תהליכי קבלת ההחלטות בחברה. וכאן כנראה יעמדו למבחן ההחלטות שהתקבלו לאחרונה לגבי אינטל ישראל.