עונה טובה לקרנות הון סיכון: קרן LionBird שמתמחה בבריאות דיגיטלית מודיעה שהשלימה גיוס של 85 מיליון דולר לקרן השלישית שלה.
ליון בירד שומרת על פרופיל נמוך יחסית אך היא מחלוצות הבריאות הדיגיטלית בישראל עם פרוטפוליו גדול בתחום. את הקרן הקימו שני אחים, חיים ויצחק פרידמן, יזמים שבעברם שהקימו את חברת STARLIMS, אותה מכרו לבסוף לאבוט בשנת 2009 תמורת 123 מיליון דולר. "סטארלימס עסקה בניהול מידע רפואי, על כל המורכבויות והרגולציה שלו, שירתה לקוחות כמו ה-FDA, ה-CDC וחברות פארמה גדולות, הונפקה בנאסד"ק ולבסוף נמכרה ל-Abbott שזו הייתה הרכישה הראשונה שלהם בישראל", משחזר חיים פרידמן, שותף מייסד בליון בירד.
אחרי ההרפתקה היזמית, האחים פרידמן הקימו כאמור את הקרן: "התחלנו לפתח תזה ורצינו לראות אם אנחנו יכולים להיכנס להשקעות בחברות מהסוג הזה ולהביא ערך לחברות שלנו", משחזר פרידמן. לאורך השנים השקיעה ליון בירד בחברות כמו Tyto Care וג'נום קומפיילר (שנמכרה ב-2016 ל-Twist Bioscience). "סך הכל השקענו ביותר מ-30 חברות, רשמנו 6 אקזיטים, ובקרן החדשה נעשה 15-20 השקעות בסך הכל", מסביר פרידמן. ברוב המקרים ליון בירד היא המשקיעה הראשונה בחברה, ולרוב גם מובילה את הסבב.
באופן די יוצא דופן, ליון בירד מאופיינת מאז ועד היום בכך שחלק גדול מהקרן מושקע על ידי השותפים המנהלים עצמם. "הקרן הראשונה נסגרה ב-2014 ועמדה על 20 מיליון דולר; הקרן השנייה נסגרה ב-2016 ועמדה על 35 מיליון דולר; וכעת סגרנו קרן שלישית של 85 מיליון דולר וגם בה אנחנו (המנהלים, א"ז) כ-10%", מספר פרידמן.
"הקרנות הראשונות מומנו בעיקר על ידינו ועל ידי משקיעים פרטיים מהנטוורק הישיר שלנו, אבל מכיוון שהחלטנו למסד את ליון בירד כגוף בר קיימא לעוד שנים קדימה, החלטנו להכניס לקרן הזו גופים מוסדיים אסטרטגיים כמו קרן הפנסיה הקנדית HOOPP, חברת הטלקום Telus ו-Edritech (קרן של קרנות בשותפות קבוצת רוטשילד, א"ז)", מסביר פרידמן.
לקרן השלישית הצטרפו שני שותפים חדשים, רוברט לורד ודר' גל נוימן וקסלר, וכעת יש שישה שותפי השקעה לליון בירד.
לב הפתרון צריך להיות תוכנה
המיקוד של ליון בירד הוא כאמור בבריאות דיגיטלית, כפי שמסביר יונתן פרידמן, שותף בקרן (והבן של איציק). "אנחנו לא עושים פארמה (תרופות, א"ז), וגם לא מדיקל (מכשור רפואי, א"ז) למרות שיש אזורים אפורים שבהם קיים רכיב חומרתי בפתרון, אבל לב הפתרון צריך להיות תוכנה. אנחנו לא מחפשים משהו שיקח 10 שנים ו-100 מיליון דולר, אלא פתרונות שבאים לשנות איך טיפול ניתן, מאובחן ומיועל; פתרונות שבאים לתת מענה לאתגרים לוגיסטיים ואדמיניסטרטיביים של מערכת הבריאות ופתרונות קליניים שיושבים בצומת שבין טכנולוגיה וביולוגיה".
אפשר דוגמה?
"יש לנו בפורטפוליו חברה כמו Theranica, זה טיפול במיגרנות באמצעות פאטץ' על הזרוע במקום שימוש באמצעים כימיקליים או ביולוגים. התייחסנו לזה כמו תרופה, שצריכה לעבור מסלול FDA, אבל כזו שתופעות הלוואי או סיכויי ההתמכרות לא קיימים", מסביר חיים פרידמן. "ומכיוון שזה אמצעי שמופעל על ידי הסמאטרפון, יש לנו גם דאטה יוצא דופן: מתי יש התקף, מה המזג אוויר בזמן הזה וכן הלאה. זה היתרון של כל התרופות הדיגיטליות, הדאטה. דוגמה נוספת להשקעה היא Laguna Health, שעובדת עם מעסיקים, בתי חולים ומבטחים, ומסייעת להם ללוות את המטופל בתהליך השיקום אחרי שהוא משתחרר מבית החולים ומזהה מכשולים להחלמה".
השקעה טרייה, כבר מהקרן השלישית היא בחברת Mana.bio, חברה שמשתמשת בלמידת מכונה כדי למצוא מולקולות מתאימות ל"שינוע" של חיסון או תרופה בגוף האדם. את החברה הקימו יוגב דבי ורועי נבו (ממייסדי גנום קומפיילר) ביחד עם השותפים המדעיים פרופ' אבי שרויידר וד"ר קירה רדינסקי.
ליון בירד פועלת בשוק תחרותי למדי עם קרנות מתמחות אחרות בבריאות דיגיטלית כמו aMoon או OTV מצד אחד, ומן הצד השני, גם הקרנות הג'נרליסטיות מפתחות ידע בתחום הבריאות הדיגיטלית, כמו למשל פיטנגו או NFX שגייסו שותפים לסגמנט הזה.
"אנחנו עוד מעט עשר שנים בבריאות הדיגיטלית, עם 6 שותפים שהיו רובם בצד השני של המתרס ומבינים את המורכבות של התחום" משיבה נוימן וקסלר. "אנחנו מוכרים בתור קרן שבאים להתייעץ איתה כשהרעיון עוד בחיתולים - היו צוותים שעזרנו להם לפסול שני רעיונות לפני שהם הגיעו למוצר הנכון. בנוסף, כדי לעזור ליזמים הקמנו לפני כשנה את LionBird Rings, קהילת בכירים ובכירות מקבלי החלטות מכל קצוות האקוסיסטם של מערכת הבריאות האמריקאית אשר מסייעים ליזמים לתקף אסטרטגיות חדירה לשוק".