לצד כ-200 קרנות הון סיכון "מסורתיות" פועלות בישראל גם חיות מסוג קצת שונה: קרנות הון סיכון תאגידיות, או בקיצור CVC (ר"ת Corporate Venture Capital). אלו זרועות ההשקעה בסטארט אפים של תאגידים גדולים. בישראל למשל מוכרת אינטל קפיטל של ענקית השבבים או קרן ההשקעות סיילספורס ונצ'רס של חברת הענן. יש פעילות לוקאלית כזו גם לקוואלקום ולסמסונג - ועוד ועוד דוגמאות.
לקרנות הון סיכון תאגידיות יש מבנה מוטיבציות קצת שונה מקרן הון סיכון פיננסית רגילה. במקרים רבים, המנדט של CVC הוא לא תשואה כספית, או לפחות לא במקום הראשון בסדר העדיפויות, אלא להיות "העיניים" של התאגיד הגדול על חדשנות, לזהות הזדמנויות או איומים שצומחים בשדה העיסוק של החברה. במילים אחרות: המנדט של CVC הוא להשקיע במשהו שעשוי בעתיד להשתלב בליבת העסקים של התאגיד.
מודל ה-CVC צובר שרירים בעולם, ולפי נתוני חברת המחקר CB Insight שנת 2021 הייתה שנת שיא מובהקת בהשקעות מהסוג הזה, שעמדו על 169 מיליארד דולר מצרפי, זינוק של 142% מהשנה שלפני כן. בין הקרנות הפעילות בעולם ניתן למנות את גוגל ונצ'רס, Coinbase ונצ'רס, סיילספורס ואחרות. נהוג להגיד שקרנות השקעה תאגידיות רלוונטיות במיוחד בתקופת משבר, כשמקורות המימון של הקרנות הרגילות מתחילים להתייבש - ומי יודע אם לא לשם אנחנו צועדים בשנים הקרובות.
עבור היזמים, כסף של CVC נחשב "כסף חכם", והוא מאפשר לקבל השקעה מגוף ש"חי" את תחום הידע של הסטארט אפ, ולעיתים גם יכול לשמש לקוח ראשון או שותף מקצועי לעיצוב המוצר. מול זאת, חשוב לומר שיש גם לא מעט ביקורת על מודל ה-CVC. אחת הטענות היא שאלו גופים שזזים לאט
עבור היזמים, כסף של CVC נחשב "כסף חכם", והוא מאפשר לקבל השקעה מגוף ש"חי" את תחום הידע של הסטארט אפ, ולעיתים גם יכול לשמש לקוח ראשון, שותף מקצועי לעיצוב המוצר (Design Partner) וכן הלאה. מול זאת, חשוב לומר שיש גם לא מעט ביקורת על מודל ה-CVC. אחת הטענות היא שאלו גופים שזזים לאט, ולוקח זמן ארוך לקבל החלטה ולאשר אותה בנבכי הארגון. ביקורת שנייה על קרנות הון סיכון תאגידיות היא שהן עלולות לפגוע במיקוד של סטארט אפ, להסיט אותו מדרך המלך ולהסליל אותו למוצר שרלוונטי לתאגיד. ביקורת שלישית היא שהשקעה מ-CVC פוגעת בניטרליות של סטארט אפ ולכן ביכולת שלו לעבוד עם המתחרה של אותו תאגיד. אלו דברים שיש לקחת בחשבון.
קרנות הון סיכון תאגידיות בינלאומיות פועלות כאמור בישראל כבר שנים, ממגוון תחומים. אך בשנים האחרונות, בטפטוף, גם תאגידים ישראלים מסורתיים מגלים את הצורך להשקיע בחדשנות וההזדמנות (הכפולה) שקיימת בשדה ההזנק, כאן קרוב לבית. אמת, חברות טק גדולות כמו ויקס, ובמידה מסוימת גם מוסדות פיננסיים, משקיעים בסטארט אפים כבר שנים. אבל כעת ישנם ניצנים ראשונים של תאגידים ישראלים מסורתיים יותר, ותיקים, שמקימים גופי השקעה בסטארט אפים ומקדישים לך תקציבים של עשרות מיליונים. עבור היזמים, זו עשויה להיות הזדמנות מעניינת.
להיכשל ולהצליח בעברית
"הקמנו את קרן ההשקעות קודם כל כי משק האנרגיה נהיה מורכב יותר וטכנולוגי יותר", מסביר רועי פורמן, מנהל פעילות דוראל טק, זרוע השקעות של חברת האנרגיה הוותיקה. "זה כבר לא 'רק' שדה סולארי כי התפתחו גם עולמות של אגירת אנרגיה וכלכלת מימן, והיום חברת אנרגיה לא מייצרת רק אלקטרונים אלא גם מולקולות, כמו אמוניה ירוקה ועוד אתגרים. אנחנו צריכים טכנולוגיה כדי שיהיה לנו אדג' תחרותי וכדי להיות יותר רווחיים. סיבה נוספת שדוראל טק הוקמה היא בשביל לייצר אימפקט סביבתי, והסיבה האחרונה היא לייצר תשואות על ההשקעות שנעשה".
רועי פורמן, דוראל טק: "הקמנו את קרן ההשקעות כי אנחנו צריכים טכנולוגיה כדי שיהיה לנו אדג' תחרותי וכדי להיות יותר רווחיים. דוראל טק הוקמה גם בשביל לייצר אימפקט סביבתי - והסיבה האחרונה היא לייצר תשואות על ההשקעות שנעשה"
דוראל אנרגיה הוקמה ב-2007 והיא עוסקת באנרגיה מתחדשת לסוגיה, רוח וסולאר. דוראל טק (או בשמה המלא Doral Energy-Tech Ventures), הוקמה בתחילת 2021 עם המנדט "לקבל יתרון תחרותי על פני שאר חברות האנרגיה שאנו מתמודדים עימן בישראל, אירופה, וארה"ב", כפי שאמר אז לכלכליסט יקי נוימן, מנכ"ל דוראל אנרגיה.
למה שיזם יקח דווקא מכם כסף?
"אנרגיה זה לא תוכנה תאגידית", טוען פורמן, "אם יזם רוצה לעשות תא דלק חדשני או אלקטרוליזה של מימן או אגירת אנרגיה באמצעים חדשים כמו אבץ או אוויר, קשה לו להתמודד עם זה לבד. היזמים צריכים תמיכה שונה ופלטפורמה - כאן המקום של CVC הוא מכפיל כח בשביל הסטארט אפ. היכולת של יזם ישראלי לנסוע חצי שעה ברכב לאחד מ-200 הפרויקטים של דוראל - להתקין, להיכשל בעברית לתקן בעברית ואז להצליח בעברית, היא יוצאת דופן, במיוחד בתקופת הקורונה שלא היה אפשר לטוס. אנרגיה זו המומחיות שלנו, וסטארטאפ יכול לדבר עם המהנדסים שלנו בשטח ולקבל פידבק מאנשי המקצוע. יש לנו מגוון אפשרויות, החל מפרויקטים קטנים בקיבוצים ועד שדה באינדיאנה שהוא בגודל של תל אביב יפו. תגידו מה אתם צריכים ואני אמצא לכם את המקום הנכון עבורכם. בנוסף, הרבה פעמים דוראל הופכת אחר כך ללקוחה. לבסוף, סטארטאפ יכול ליהנות מגישה לקהילת השותפים שלנו בעולם; אנחנו משתפים פעולה בפרויקטים עם גופים כמו Temasek (קבוצת השקעות סינגפורית, א"ז) שניידר אלקטריק ואחרים, ויש סטארט אפים שהצלחנו להביא להם משקיעים טובים מהעולם".
פורמן מביא כדוגמה את חברת H2Pro שדוראל השקיעה בה. זוהי חברה שמפיקה מימן ממים בתהליך אלקטרוליזה ובאמצעות אנרגיה ירוקה. "הפיילוט הראשון שלהם בעולם זה כחול לבן - ליד מתקן שלנו בקיבוץ יטבתה". בשנת הפעילות הראשונה שלה השקיעה דוראל טק מעל ל-50 מיליון שקל ב-10 השקעות, חמש בישראל וחמש בחו"ל.
מה המנדט שלך, חדשנות או תשואה?
"בקרן הון סיכון תאגידית תמיד יש מתח בין פיננסים ואסטרטגיה", משיב פורמן, "בהרבה תאגידים יגידו לך 'חשוב לי לפתור בעיה עסקית ואם נעשה כסף מההשקעה זה אחלה', אבל זה קצת CVC מהזן הישן. הזן החדש של CVC גורס שההשקעות חייבות להיות השקעות פיננסיות טובות: זה מבטיח יכולת לנהל יחידה עסקית בת קיימא - להיות יחידת רווח".
רועי פורמן: "אנחנו זזים מהר, רק ככה נהיה רלוונטיים. את ההשקעה הכי טובה בקרן שעשינו, עשינו ב-48 שעות. זה לא היה הליך רגיל אבל הכוכבים הסתדרו והייתה הזדמנות מעניינת, אז הפעלתי מנגנון השקעות מואץ. זה ממש היה לכנס דירקטוריון ב-11 בלילה ביום חמישי"
אתה יודע מה הביקורת השכיחה על CVC, שהם זזים לאט, כי הם צריכים לעבור מסכת אישורים מפרכת בארגון הגדול.
פורמן: "אני הצטרפתי לדוראל טק ב-2020. לא הגעתי מתחום האנרגיה אלא מעולם הסטארט אפים וכשהצטרפתי ביקשתי לוודא עם הדירקטוריון שלושה דברים: הראשון, שאנחנו נכונים לקחת סיכונים, ובשלבים מוקדמים. השני, שיש לנו אורך נשימה, כי אלו דברים שלוקחים זמן. השלישי, שאנחנו זזים מהר כי רק ככה נהיה רלוונטיים. בפועל, את ההשקעה הכי טובה בקרן שעשינו, עשינו ב-48 שעות. זה לא היה הליך רגיל אבל הכוכבים הסתדרו והייתה הזדמנות מעניינת, אז הפעלתי מנגנון השקעות מואץ. זה ממש היה לכנס דירקטוריון ב-11 בלילה ביום חמישי".
מה מערכת היחסים שלכם עם הקרנות הרגילות?
"תלוי. יש קרנות שמחזיקות את הקלפים קרוב לחזה, אבל יש קרנות שפועלות מתוך בטחון ומשתפות פעולה. אני הייתי שמח לייצר סביבה פתוחה ושיתופית, לחלוק בהזדמנויות השקעה ובתוצרי בדיקת הנאותות עם הקרנות בשוק. בעיני שיתוף פעולה כזה הוא מכפיל כח בעולם מורכב כמו אנרגיה ואקלים ואנחנו גורם מקצועי שמפחית את רמת הסיכון עבור המשקיע הפיננסי".
"המרחק מרעיון מבריק עד למוצר הוא שנים"
הכניסה של תנובה לעולם השקעות הטק היא דוגמה טובה ל"מסלול החדשנות" שעוברת חברה גדולה וותיקה. לפני מספר שנים תנובה הבינה שהיא נמצאת מאחור בעולם הפודטק ביחס למתחרה שטראוס, מה שעשוי ליצור פער מוצרי. כמהלך ראשון, ב-2019 תנובה התחרתה על הזיכיון ואף זכתה להפעיל את חממת הפודטק הגלילית "פרש סטארט". אבל חממה היא בסוף ברובה בתקציב ממשלה, תלויה בשותפות של תנובה (היא רק אחת מארבע שותפות שוות בחממה) ומאפשרת חשיפה בעיקר לחברות ממש בראשית דרכן.
בנוסף, עוד קודם לקרן, תנובה עשתה השקעה אחת ישירה בחברת תחליף החלב רימילק. רימילק השלימה לאחרונה גיוס ענק של 120 מיליון דולר ותנובה עשתה פי 8 תשואה על ההשקעה, וראתה כי טוב.
יעקב חן, תנובה נקסט: "העולם של בשר מתורבת מצריך צ'קים של עשרות מיליוני דולרים. המרחק מרעיון של יזם מבריק מהאוניברסיטה עד למוצר, הוא שנים. כאן זה גם המקום של תנובה לתת ערך, עם גישה למפעלים ומכונות וידע"
בחודש שעבר הכריזה תנובה שהיא לוקחת את זה צעד אחד קדימה ומקימה את Next, זרוע השקעות בתחום הפודטק עם תקציב שנתי של 35 מיליון שקל. "כשמסתכלים על הספרות המקצועית רואים שאם פעם, ב-1950, הגיל הממוצע של חברת S&P 500 היה 60 שנה, היום הגיל הממוצע של חברה כזו הוא פחות מ-20 שנה", מסביר יעקב חן, סמנכ"ל הכספים והמשנה למנכ"ל תנובה, שגם מוביל את פעילות נקסט.
חן מדבר על זה שגם חברות ענק יכולות להינגף אל מול הטכנולוגיה, קודאק או נוקיה למשל. "לאף אחד אין תעודת ביטוח, גם לא לתנובה. אחרי הקמת החממה וההשקעה ברימליק הבנו שיש אזורים שכסף קטן לא ישנה את הסיפור. העולם של בשר מתורבת למשל מצריך צ'קים של עשרות מיליוני דולרים. המרחק מרעיון של יזם מבריק מהאוניברסיטה עד למוצר, הוא שנים. כאן זה גם המקום של תנובה לתת ערך, עם גישה למפעלים ומכונות וידע".
בסמוך להקמת הקרן, תנובה הכריזה על השקעה ראשונה ממנה: מיזם משותף (JV) עם חברת פלוריסטם לפיתוח בשר מתורבת. ההשקעה במיזם עומדת כעת על 7.5 מיליון דולר. "באמצעות החממה אנחנו נחשפים לדיל פלואו של 300 חברות בשנה וממפים את כל התעשייה. מלבד ההשקעה במיזם המשותף יש עוד חברות בדרך", מסביר חן.
מה המטרה של הקרן, תשואות?
"כוכב הצפון, כמו שאני אומר לאנשים שלי, זה לעשות את ההשקעות ולא רק לקרוא עליהן בעיתון. אני מאמין שזה יביא ערך אדיר לחברה, כי גם אם נבחר חברה בתחום מסוים, ודווקא מתחרה שלה היא שתנצח, יהיה לנו כבר את הידע והניסיון בתחום מחוויה בלתי אמצעית ולא מקריאה בעיתונות".
מנוף חכם בשמי תל אביב
דוגמה נוספת, מכיוון אחר לגמרי, היא חברת הנדל"ן תדהר, שנוסדה לפני 28 שנים נחשבת לחברת הנדל"ן והבנייה הפרטית הגדולה בישראל, עם 800 עובדים. את הרומן שלה עם חדשנות אפשר לספר דרך הסיפור של Versatile, סטארט אפ שפיתח חומרה שהופכת כל מנוף לחכם.
"לפני 5 שנים הגיעה אל מנכ"ל תדהר-בנייה מירב אורן, (היזמת של ורסטיל, א"ז). היא אמרה משהו כמו, 'עבדתי עשר שנים באינטל, הנה אני כאן, מה מציק לכם?'", את הסיפור מספר נאור כספי, מנהל החדשנות של תדהר. לפי הסיפור מנכ"ל תדהר ענה אז: "המנופים, זה הדבר שהכי כואב לי, זה הצוואר-בקבוק".
שני הצדדים נרתמו לאתגר: אורן פיתחה את הקופסה החכמה שמתחברת למנוף ויכולה לנטר את אתר הבניה, ותדהר חיברה אנשי מקצוע לפרויקט וסיפקה שני אתרי ניסוי למוצר: אחד בשדרות רוטשילד בתל אביב והשני בהוד השרון. המשך הסיפור ידוע, ורסטיל גייסה בספטמבר האחרון 80 מיליון דולר, בהובלת אינסייט, ובהשתתפות טייגר גלובל ואנטריי קפיטל, וכספי מספר שהיא כעת חברה של חצי מיליארד דולר. גם תדהר בפנים.
"בערך באותה תקופה תדהר התחילה לגשש בעולמות הסטארטאפים, אבל אז היו 40-50 חברות בתחום, ותדהר עשתה השקעות פה ושם", מספר כספי. "לפני שנתיים היו"ר גיל גבע החליט להביא אותי להקים גוף חדשנות, כי הבינו שרוצים לנהל את זה בצורה רצינית. היום יש בשוק כבר 250-300 חברות".
כשכספי מדבר על ה"שוק" הוא מכוון לחברת מתחום ה-Construction, הבנייה המסורתית, מה שמכונה גם בקיצור ConTech ולחברות מתחום הפרופרטי-טק, או בקיצור PropTech, חברות סטארט אפ שעוסקות בניהול המבנה או הדיירים, אחרי שכבר הסתיימה הבנייה.
נאור כספי, תדהר: "מטרת הקרן היא לעזור לנו להוביל את השוק ולקדם את כל הענף קדימה באמצעות טכנולוגיה. תשואות כלכליות זה בעיניים שלנו הכי פחות מעניין, אם כי כבר השקענו בחברות ששוות מעל למיליארד דולר"
"עד היום השקענו ב-10 סטארט אפים בסכום שעובר את ה-30 מיליון דולר, והיד עוד נטויה. מלבד ההשקעות הישירות יש לנו ברגע זה 25 סטארט אפים פעילים בתוך תדהר - הדלת שלנו תמיד פתוחה ואני פוגש בין חברה לשלוש בשבוע", מסביר כספי. בין היתר השקיעה תדהר ב-Buildots, שפיתחה מערכת לניהול אתרי בנייה ובחברת Homez שעוסקת ברילוקיישן ושכירות ארוכות טווח.
ויש עוד סיפור משנה לא זניח בתדהר: חיבור מיוחד עם קרן אינסייט. "כ-50% מההשקעות שלנו הם משותפות עם אינסייט", אומר כספי. "אין בינינו הסכם כתוב אבל זו מערכת יחסים הדדית מאד בריאה ששלושת הצדדים נהנים ממנה".
בין אסטרטגיה לתשואה, תדהר כ-CVC נמצאת יותר קרוב לאסטרטגיה מסביר כספי: "מטרת הקרן היא לעזור לנו להוביל את השוק ולקדם את כל הענף קדימה באמצעות טכנולוגיה. תשואות כלכליות זה בעיניים שלנו הכי פחות מעניין, אם כי רק השלוש חברות שציינתי שוות כבר מעל למיליארד דולר".
סביבת מעבדה אין סופית
בדצמבר האחרון הודיעה קבוצת הקמעונאות והאופנה אירני על הקמת קרן השקעות בהיקף של 30 מיליון דולר. מה ליבואנית טומי הילפיגר ולהייטק? "קבוצת אירני עוסקת בשלושת העולמות של האופנה: אנחנו יבואנים בלעדיים של כ-150 מותגי על; אנחנו מחזיקים רשת חנויות שחלקן מונו-ברנד וחלקן מולטי ברנדס כמו Factory 54 ויש לנו גם פעילות ייצור ברישיון של מותגים כמו Fila". את הרקע פורש אמיר רוזן, מי שכיהן כסמנכ"ל הטכנולוגיות ומערכות המידע של הקבוצה ומונה להיות מנהל קרן ההשקעות החדשה - אירני ונצ'רס.
"איך הרעיון הזה נולד?", שואל ומיד משיב רוזן: "בשנים האחרונות הקבוצה עשתה טרנספורמציה דיגיטלית מקיפה, הבנו את הערך הגדול בטכנולוגיה והחשיבות שלה, מאתרי אי-קומרס ועד ניהול שרשרת האספקה. הקמנו מחלקת R&D פנימית, אבל לאורך הזמן הבנו שחלק מהדברים יש חברות סטארט אפ שעושות את זה יותר טוב או יותר מהר מאיתנו". מנגד, מסביר רוזן, "בחלק מהדברים יש סטארט אפים שהם 'לקראת זה' וצריך לעזור להם בלדייק את המוצר ולתת להם את סביבת המעבדה הראשונה שלהם. התחלנו עם זה ספורדית - ועם האוכל בא התיאבון".
בעת השקת הקרן מסר רוני אירני, המייסד והבעלים של הקבוצה: "ב-150 השנים האחרונות הריטייל כמעט ולא השתנה. אנחנו עומדים בפני מהפכה, ועולם הריטייל כפי שאנו מכירים יעבור שינוי דרמטי. היכולת לקבל מוצר בתוך שעתיים והתחרות הגדולה בעולם הוסיפו לחץ משמעותי על הריטייל המסורתי וכן על עולמות האיקומרס. החברות שישרדו יהיו אלו שיידעו לאמץ ולפתח חדשנות משמעותית". עד כה אירני ונצ'רס עשתה 4 השקעות, בניהן ב-Nextine של ענת שקד, חברה שמאפשרת לעקוב אחרי רכיבים פיזיים באמצעות טכנולוגיית רדיו חדשה ובחברת kahoona.io שמאפשרת ניטור משתמשים באתרי סחר ללא "עוגיות" מעקב, על בסיס התנהגות המשתמש באתר.
אמיר רוזן, אירני ונצ'רס: "אנחנו מציעים ליזם סביבת מעבדה אינסופית, עם מחסנים לוגיסטיים וחנויות ומסחר מקוון, וחיבור לנכסים הפיזיים והדיגיטליים שלנו עם כל הדאטה שנצבר. בנוסף, בהתרחבות לחו"ל, יש לנו קשרים קרובים עם כל 150 המותגים שאנחנו מייבאים והם מתייעצים איתנו על בסיס שוטף, כי הם יודעים שישראל מובילה בטכנולוגיה"
למה שיזם יקח מכם כסף?
"כי כסף נהיה קומודיטי, אבל אנחנו מציעים ליזם סביבת מעבדה אינסופית, עם מחסנים לוגיסטיים וחנויות ומסחר מקוון, וחיבור לנכסים הפיזיים והדיגיטליים שלנו עם כל הדאטה שנצבר. בנוסף, בהתרחבות לחו"ל, יש לנו קשרים קרובים עם כל 150 המותגים שאנחנו מייבאים והם מתייעצים איתנו על בסיס שוטף, כי הם יודעים שישראל מובילה בטכנולוגיה. יזמים ממש מפנים לנו מקום בסבבי השקעה ורוצים אותנו בבורד בגלל היתרונות האלו", מסכם רוזן.