"אנחנו מזמן מעבר לצעד המחאתי. יש כמה אנשים שהוציאו את הכסף מהארץ כמחאה אבל עברנו לעולם של ניהול סיכונים פיננסיים, ואתם בתקשורת מפספסים את כמות הכסף ההיסטרית שיוצאת בימים האחרונים מהארץ", כך אומר ל-tech12 משקיע הון סיכון מוכר שמעדיף שלא להיחשף.
מאז צייצה עינת גז לפני כשבועיים שבכוונתה להעביר את כספי פאפאיה גלובל, היוניקורן שהקימה, לחו"ל - הצטרפו אליה עוד מספר מועט של יזמים וחברות שעשו זאת פומבית, ביניהם אסף רפפורט מייסד יוניקרון הסייבר WIZ וחברת SKAI. אולם מרבית המשקיעים שהתראיינו לכתבה הנוכחית טוענים בתוקף שהתופעה רחבה הרבה יותר ממה שמוצג בתקשורת. "ההכרזה על כך היא מעשה אמיץ ולא פופוליסטי כפי שמנסים לעיתים להציג אותו", אומר משקיע אחר שמייצג קרן אמריקאית גדולה. אך גם הוא מאשר: הרוב הגדול של החברות שהעבירו בימים האחרונים כסף לחו"ל - עשו זאת מתחת לרדאר ובהיקפים רחבים מכל מה שפורסם עד כה.
"זו הפעולה הכי קלה לביצוע ואין בה סיכון לחברה", מסכם המשקיע הראשון בהתייחס להוצאת כספים מהארץ, "זה שקף מספר 74 בישיבת בורד אם בכלל". ארז שחר, שותף בקרן קומרה ויוזם מכתב ההייטקיסטים מאשר ל-tech12: "על עצם היציאה של כספים מהארץ אין בכלל ספק. זה הדבר הכי קל לעשות כצעד של ניהול סיכונים. ומה שהתבשרנו עליו בתקשורת זה רק קצה הקרחון". שחר מוסיף ומפרט שמכיוון שמרבית ההון המדובר מופקד בפקדונות דולריים אותם אי אפשר להעביר מהיום למחר, החברות עושות זאת בהדרגה: "חברות התחילו להוציא כסף שהן יכולות להזיז. רובן עושות את זה בשקט ומעטות מאוד מוכנות לדבר על זה".
המשקיע שחר כהן מלוסיד קפיטל, מסכים. "מה שהיה סוד עכשיו כבר ברור לכולם, יש המרות משמעותיות של ישראלים אמידים ופתיחת חשבונות בבנקים זרים. זה נעשה בשקט, לא מטעמי מחאה אלא כניהול סיכונים; אבל על כל עינת גז יש 100 אחרים. רואים את זה היטב בשער הדולר, שפרץ לעבר 3.53 שקלים בשישי". לדבריו, הסכומים עדיין מינוריים יחסית בהשפעתם על מאזני הבנקים, אבל המגמה ברורה: "השבועות הקרובים יהיו קריטיים לראות האם זה גל חולף - או כדור שלג מתגלגל".
שוב ושוב חוזר צמד המילים "ניהול סיכונים" בהקשר הנוכחי. "איש לא רוצה להיות האחרון שנשאר עם כסף בישראל", מסביר דב מורן, יזם ומשקיע ותיק שגם חתם בשבוע שעבר על מסמך עקרונות לרפורמה משפטית מתוקנת שהופנה לנתניהו. אך גם לדבריו, זה תהליך של כדור שלג: "הבורסה עלולה לרדת ותהליכים אחרים עלולים להתחיל. אני מקווה שזה לא יקרה אבל אני חושש שמהרגע שתהליך כזה החל, אי אפשר לדעת היכן הוא יגמר והוא עלול להסתיים בכאב".
למה הכוונה כאב?
"חלק גדול מהאנשים מחזיקים את כספם בקרנות פנסיה המשקיעות בחברות ישראליות, למשל. אם הם מושכים משם כסף הקרנות מוכרות מניות והבורסה יורדת. בסוף זה גם כסף בקרנות הפנסיה של גברת כהן מחדרה ואדון לוין מרחובות. הפגיעה לא תהיה בעשירים אלא בכלל הציבור ובמיוחד במי שלא יכול להוציא מכאן את כספו ולברוח".
הפרקטיקה משתנה מחברה לחברה. "יש כל מיני פרמטרים בניהול סיכונים", מרחיב המשקיע הראשון. "אם להשקיע במניות או כפקדון, באיזה בנק להפקיד וכן, גם באיזו מדינה. עד היום ההבדלים לא היו גדולים והמנכ"לים לא התעסקו בזה. היום כשרמת הסיכון של ישראל עולה - הדיון נפתח מחדש".
"אני לא בעד הרפורמה אבל גם לא בעד הפעולות האלה"
בקרב התעשיה ישנם כמובן קולות שמתריעים על התהליך, בייחוד כשהוא נעשה באופן פומבי, והדיון מעורר לא מעט אמוציות. "בעיני זו הבעת דעה פוליטית ואידיאולוגית ומינוף מעמד המנכ"ל", אומר ל-tech12 מייסד של קרן הון סיכון ישראלית ותיקה, שמושקעים בה גופים זרים. "אני לא בעד הרפורמה, אבל גם לא בעד הפעולות האלה. להוציא את הכסף זו פעולה קלה של לחיצה על כפתור. זה לא דומה לפיטורים של כל העובדים בארץ, להעביר את החברה לניו יורק ולשכור שם את כל העובדים מחדש".
משקיע הון סיכון מוכר: "יש כל מיני פרמטרים בניהול סיכונים. אם להשקיע במניות או כפקדון, באיזה בנק להפקיד וכן, גם באיזו מדינה. עד היום ההבדלים לא היו גדולים והמנכ"לים לא התעסקו בזה. היום כשרמת הסיכון של ישראל עולה הדיון נפתח מחדש"
שחר מסביר, שהכלכלי והפוליטי שלובים זה בזה: "יש קו ברור שלא חוצים בין פעילויות מחאה שאנחנו עושים כאינדיבידואלים מוטרדים לבין שימוש בחברות שלנו - שהן לא שלנו - ככלי מחאתי. בחברה אתה עושה רק מה שנכון וטוב לחברה. כל השיקולים הם עסקיים ולא אישיים. אבל לא יכול להיות היום בורד בחברה ישראלית שיש לה פעילות משמעותית מחוץ לישראל - שזה כל חברת הייטק למעשה - שיגיד 'אנחנו רואים פוטנציאל שתעבור כאן עוד שבוע-שבועיים חקיקה שתאפשר לממשלה כוח בלתי מוגבל' ולא חושב שיש סיכון בהשארת הכסף בישראל.
"לא סתם נותנים כל הזמן כדוגמה את הונגריה, שם הפלייבוק נראה דומה אחד לאחד למה שקורה בישראל ואצלם עוד יש בקרה של האיחוד האירופי. בהונגריה כל שני וחמישי מעבירים חוק שמגביל עסקים מקומיים. אי אפשר היום להוציא כסף זר מהמדינה, מלאימים חברות על ימין ועל שמאל ומעלים מיסים רטרואקטיבית. אי אפשר שלא לחשוש שזה עלול לקרות גם כאן. כל הקולגות שלנו שמסתכלים על החקיקה הדרקונית בישראל ועל קצב ההתקדמות שלה מבינים מה יהיו ההשלכות המיידיות על הכלכלה. הם לא רוצים למצוא את עצמם רגע אחרי מפלת הכלכלה כשהממשלה במצוקה איומה ומתחילה לעשות צעדים היסטריים כדי לנסות לשמור על רזרבות מטבע חוץ", הוא מסכם.
"הבעיה האמיתית תתרחש אחרי הורדת דירוג האשראי של ישראל", מוסיף המשקיע הראשון. "זה הופך את זה משאלה של שיקול דעת לבעיה פורמלית. ואז יצאו מפה כמויות כספים אדירות כי הפחד הוא שהממשלה לא תאפשר להוציא כסף בלי פיקוח". מדובר בתרחיש אימים, אבל לא כל המשקיעים והיזמים שותפים לתחושה הזו.
"אני חושב שמנכ"לים מסוימים נהנים מיחסי הציבור שהם מרוויחים", אומר מנכ"ל של חברת יוניקורן שגייסה עד היום מאות מיליוני דולרים. "צריך גם להבין מה זה אומר להוציא את הכסף מהארץ, זה חסר משמעות. מה המחשבה מאחורי המהלך הזה? שאם מדינת ישראל מתחרפנת ומטילה מיסים גבוהים או שמה יד על הכסף, אז הכסף יהיה מוגן בחו"ל. והנימוק העסקי הוא שאם בית המשפט לא מתפקד, או שהמדינה תחוקק חוקים דרקוניים, אז מגדרים את הסיכון הזה באמצעות הוצאת כסף מהארץ?
משקיע: "צריך גם להבין מה זה אומר להוציא את הכסף מהארץ, זה חסר משמעות. מה המחשבה מאחורי המהלך הזה? שאם מדינת ישראל מתחרפנת ומטילה מיסים גבוהים או שמה יד על הכסף, אז הכסף יהיה מוגן בחו"ל? זו טענה מטומטמת"
"זו טענה מטומטמת, כי לחברה יש המון קשרים בישראל, עובדים, מנהלים, קניין רוחני ועוד. הכסף יכול להיות בחו"ל, אבל החברה עדיין כפופה לחוק בישראל. את המיסים עדיין משלמים בארץ. רק אם החברה עוזבת את ישראל לגמרי היא לא תהיה כפופה לחוק. אבל אף אחד לא עושה את זה. כל עוד העובדים וההנהלה כאן, כולם כפופים לחוקים ולמערכת המס המקומית ואין משמעות למיקום של הכסף".
על דבר אחד, עם זאת, כולם מסכימים. "אף אחד לא רוצה לעשות זה", אומר שותף באחת הקרנות הפעילות בישראל שהתראיין גם הוא בעילום שם, אבל מאשר שהתופעה כבר הפכה נפוצה למדי. "ממש מבאס לעשות ניהול סיכונים של המדינה שלך, מה גם שמהרגע שהדיון עולה בבורד ויושב שם משקיע זר ושומע אותנו אז בהשקעה הבאה שלו בישראל הוא כבר יחשוב פעמיים. זה קורה יותר ויותר וזה יטיל ספק בהשקעות כאן. לכן, החשש האמיתי הוא לא הכסף שייצא מישראל אלא הכסף שלא ייכנס אליה בעתיד".