בשנים האחרונות נצבר הון משמעותי בקרב בכירי הטק בישראל: יזמים, משקיעים ומנהלי מרכזי הפיתוח של החברות הרב לאומיות שפועלות כאן. רק בשביל לקבל מושג כללי, ארגון Techaviv מונה 92 חדי קרן ישראלים, מהם 15 שנוספו לרשימה רק ב-2022.
הווליואציה המצרפית שלהם - 255 מיליארד דולר, היא כמובן השווי של החברות עצמן. אבל בהנחה שרק חמישית מהערך הזה נמצא אצל מייסדי החברות, או אפילו פחות - עדיין מדובר ב-50 מיליארד דולר שמוחזקים בידי כמה מאות או אלפים בודדים של אנשים. לאן הולך הכסף הזה? בסדר, קונים בית יפה בתל אביב, אולי עוד נדל"ן להשקעה, פורשה בחניה, משקיעים קצת בבורסה, ומה עוד?
אט אט החלו יזמי הטק להשקיע את כספם האישי בסטארט אפים - הסביבה הטבעית שלהם, הנטוורק שלהם ומה שהם מבינים בו. לאורך השנים, בהדרגה, קמו בישראל מספר קרנות הון סיכון, שהן קרנות של פאונדרים ומנהלים בכירים בטק. רובן פעלו מתחת לרדאר ובלי יחסי ציבור, והן נחשפות כאן לראשונה. הקרנות האלו מספקות הזדמנות השקעה מעניינת עבור יזמים - "כסף חכם" כמו שנהוג לומר, מאנשים שעמדו מול אותן דילמות כמו שהם עתידים לעמוד מולן - כך שלא מדובר רק בהשקעה כלכלית, כי אם בכסא חשוב בשולחן המשקיעים.
צ'ק פתוח מהחברים
לקרן INT3 יש אתר רזה עם שתי שורות של מידע ואפילו אימייל אין, רק קישור לעמוד לינקדאין. הקרן, כך ניתן ללמוד, קרויה על שם מונח משפת התכנות אסמבלי, והיא מרכזת מעל ל-50 פאונדרים ישראלים בסינדיקט השקעות. "אנחנו קרן במובן המשפטי, אבל פחות במובן האוריינטציה", מספר על הפעילות יואב נווה, אחד מארבעת השותפים המייסדים של INT3, והוא מתכוון לכך שהתחושה בקרן ביתית, משפחתית, כמו מועדון משקיעים-יזמים קרוב.
"השותפים שלי ואני מכרנו את החברות שלנו, ולא רצינו לרוץ ולהקים חברות אחרות, אז התחלנו להסתכל על סטארט אפים להשקיע בהם. בהדרגה פנו אלינו חברים שהתחילו להגיד 'אם אתם רואים דברים מעניינים, בואו נסתכל ביחד'. ככה התגבשה קבוצה של כמה עשרות - או יזמים פוסט אקזיט, או יזמים של יוניקורנים".
יואב נווה, קרן INT3: "השותפים שלי ואני מכרנו את החברות שלנו, ולא רצינו לרוץ ולהקים חברות אחרות, אז התחלנו להסתכל על סטארט אפים להשקיע בהם. בהדרגה פנו אלינו חברים וככה התגבשה קבוצה של כמה עשרות - או יזמים פוסט אקזיט, או יזמים של יוניקורנים"
השותפים למיזם הם: יאיר וינברגר, שמכר את חברת אלומה לגוגל בכ-150 מיליון דולר ב-2019, דני לשם שמכר את OpenRest ל-WIX ב-2014, יואב עמית השותף שלו ונווה עצמו, שמכר את קונברט מדיה לטאבולה ב-2016 תמורת 60 מיליון דולר.
בתחילה התנהלה קבוצת האנג'לים הזו בלי מבנה מסודר - פשוט הפנו אחד אל השני הזדמנויות, עד שזה נהיה מורכב מידי לנהל את זה: "מרגע שגדלנו ל-30 אנשים, שכל אחד יכול לשים צ'ק של 50 אלף דולר, התחלנו להשקיע בחברות אבל זה מהר מאוד נהיה מסובך מידי", מסביר נווה.
"משתי סיבות: קודם כל, יזם שרוצה לגייס 2.5 מיליון דולר, אתה לא רוצה שהוא יתחיל להיפגש עם 10 אנשים אחד אחרי השני, שזה בדרך כלל מה שסינדקטים של אנג'לים עושים. דבר שני, בחלק מהחברות נגמר המקום אחרי הבנאדם השביעי או השמיני, ונהיה קשה לנהל את התור" - מי שלא "ידחף" בתור להשקעה, סביר ולא יקבל הזדמנות ראשונים להשקיע.
נווה: "אנחנו קבוצה מאד חזקה, וחבר'ה שאוהבים להיות פעילים בחברות, יותר מהאנג'ל הממוצע. ה-Sweet spot שלנו זה לשים כסף ראשון של באזור השני מיליון דולר ואז לעבוד מאד צמוד עם היזמים ולהביא אותם לקפיצת מדרגה תוך שנה"
אז נווה והמייסדים האחרים מגששים מול החבורה אופציה לקבל "צ'ק פתוח" מהקבוצה להשקעות הבאות, במודל קרן: "אמרנו לקבוצה מה דעתכם שניקח עלינו את שש החברות הבאות? נשים את הכסף ביחד. תוך חמישה ימים הגענו ליעד הגיוס וסגרנו על סכום שמאפשר להשקיע בשנה הקרובה".
זהו מאפיין ייחודי ומסקרן שקיים לעיתים בקרנות מהסוג הזה: הן מה שמכונה "קרנות מתגלגלות" - עובדות תקופתית. "זו לא קרן של שבע שנים עם וינטג' ושומרים חצי מהכסף בצד (להשקעות המשך, א"ז). גייסנו את הכסף שמספיק לשנה, בלי רזרבה", מסביר נווה. קרן INT3 הוקמה רשמית בנובמבר האחרון וגייסה עבור השנה הראשונה 16 מיליון דולר.
יש לומר, כל היזמים המוזכרים בכתבה זו יכולים להיות משקיעי אנג'ל, ולהשקיע ישירות בחברות סטארט אפ, וחלקם אף עושים זאת. אבל זו עבודה קשה שדורשת ניהול שטף הזדמנויות (דיל פלואו) ובדיקת נאותות על כל החברה, ולרובם אין את הזמן הזה - הם עסוקים 100% בחברות שלהם. הקרנות של היזמים הם מכשיר השקעה שמאפשר להם להשיע בחברות הזנק באמצעות מנהלי השקעות שהם סומכים עליהם.
למה שיזמים יקחו מכם כסף?
"אנחנו קבוצה של בערך 50 יזמים, כולל 16 יזמים של יוניקורנס, קבוצה שהיא מאד חזקה וחבר'ה שאוהבים להיות פעילים בחברות, יותר מהאנג'ל הממוצע. ה-Sweet spot שלנו זה לשים כסף ראשון של באזור השני מיליון דולר ואז לעבוד מאד צמוד עם היזמים, אם זה מה שהם רוצים, ולהביא אותם לקפיצת מדרגה תוך שנה".
אתם לוקחים דמי ניהול?
"לא לוקחים Management fee. אם היה היינו לוקחים דמי ניהול היינו יכולים להעביר אותם ישירות ללנדוור שרונה, כי גם אין לנו משרדים", צוחק נווה. עד כה השקיעה INT3 בחמש חברות, האחרונה בהם היא בלינק, שעוסקת בפתרון נו-קוד עבור צוותי DevOps.
האנג'ל הפסיבי
ארגון TechAviv שהוזכר קודם החל כמעין "נטוורק" של בכירים בתעשית הטק, או כפי שהם מכנים את זה, "מועדון יזמים" שעובד על בסיס הזמנה בלבד, בשיטת חבר מביא חבר. הארגון פעל במתכונת הזו מאז 2007 ולאורך השנים השותפים בו הצמיחו סיפורי הצלחה גדולים. ואז הגיעה הקורונה.
ירון סמיד, TechAviv: "אנחנו לא קרן טיפוסית והכסף הוא הנכס הפחות משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן, אלא בנויים ככלי עבור יזמים עם רשת גלובלית של מומחים וקשרים היכן שצריך, מגיוס טאלנט, דרך מציאת לקוחות ועד גיוס הון נוסף"
"לאורך השנים שיטת ה'הזמנה' שלנו הוכיחה את עצמה כסיגנל טוב לזיהוי יזמים טובים, אבל בקיץ 2020 כבר לא יכולנו להיפגש פנים אל פנים בשל המגיפה", מספר ירון סמיד, המייסד והשותף המנהל של TechAviv (ויזם הייטק מצליח בעצמו בעברו). "ואז, כמה מהחברים הבולטים שלנו, בניהם 33 מייסדי יוניקורנס, שילבו כוחות ויצאו באופן פעיל לאתר חברות טובות ולהשקיע בהן.
"בשקט, גייסנו 50 מיליון דולר לקרן שמשקיעה בחברות בשלבי הקמה, פרה סיד וסיד, עם השקעות של חצי מיליון דולר עד שלושה מיליון דולר. ביצענו 15 השקעות כאלו עד כה. אנחנו לא קרן טיפוסית והכסף הוא הנכס הפחות משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן, אלא בנויים ככלי עבור יזמים עם רשת גלובלית של מומחים וקשרים היכן שצריך, מגיוס טאלנט, דרך מציאת לקוחות ועד גיוס הון נוסף".
באתר TechAviv תוכלו לראות כמה מהשמות המוכרים של תעשיית הטק המקומית כמשקיעים: עינת גז (פאפיה גלובל), קירה רידינסקי, ליעד אגמון (אינסייט), מיכה קאופמן (פייבר), מיכל צור (קלטורה), מיקי בודאי, אורן קניאל (אפספלייר), נועם ברדין (וייז), וזו באמת רק טעימה. מפתיע או לא, ברשת שותפים גם משקיעי הון סיכון,"מתחרים" אם תרצו, כמו אלן פלד מקרן וינטג' או אדם פישר מבסמר.
באתר TechAviv תוכלו לראות כמה מהשמות המוכרים של תעשיית הטק המקומית כמשקיעים: עינת גז, קירה רידינסקי, ליעד אגמון, מיכה קאופמן, מיכל צור, מיקי בודאי, אורן קניאל, נועם ברדין וגם משקיעי הון סיכון,"מתחרים" אם תרצו, כמו אלן פלד מקרן וינטג' או אדם פישר מבסמר
"עוד לפני שמדברים על קרנות של יזמים, זו בכלל תופעה בתעשייה שקרנות גדולות כמונו משקיעות ב'הכל', גם בקרנות אחרות, בדרך כלל קרנות מתמחות בתחום ספציפי או בגיאוגרפיה ספציפית", מסביר אדם פישר, שותף בקרן בסמר על מעורבתו בטק-אביב. "זה כסף קטן עבורנו וכך אנחנו יכולים לראות עסקאות לפני אחרים, ותומכים גם באקוסיסטם".
ולגבי הקרנות של היזמים, פישר מסביר שזו פשוט וריאציה פסיבית של להיות אנג'ל: "יזמים ממילא אוהבים להשקיע ביזמים אחרים, והקרנות האלו הן דרך לארגן את זה יותר טוב, כי יש יזמים שמנותקים מעולם ההשקעות, או שאין להם זמן לזה, אז ככה הם יכולים להשקיע".
יתכן, והקרנות של היזמים נכנסות גם לסוג של חוסר בשוק. לאדם הפרטי יש כלים בסיסיים להשקיע את הונו, קרן נאמנות למשל. לאנשים האולטרה עשירים יש מכשירים, דרך משרד השקעות משפחתי (פמילי אופיס), אבל מה עושה האדם שיש לו "רק" כמה מיליוני דולרים בודדים? "אני חושב שזה מענה טוב לאנשים כאלו, כי קרן הון סיכון רגילה כנראה לא תיקח השקעה מאדם פרטי בדרך כלל", מסכם פישר.
יזמים שעכשיו בשוחות
קרן שלישית שפועלת בשדה היזמים היא Jibe ונצ'רס. השותפים המייסדים סירבו להתראיין לכתבה זו אבל אפשר ללמוד על פעילות הקרן מפרסומים ציבוריים. המילה ג'ייב מגיעה מעולם הימאות, משהו כמו "מהפך" או סיבוב עם כיוון הרוח. סביב אותו עולם תוכן: היזמים-משקיעים בקרן קרויים Crew Members, אנשי צוות, ויזם בשם אסף יעקבי מגדיר את עצמו בלינקדאין בתור: Captain at Jibe Ventures - או במילים אחרות, הוא השותף המייסד.
רפאל ברושי, יזם ומנכ"ל חברת הפינטק notch: "קיבלתי המלצה על ג'ייב ממנכ"ל סטארט אפ אחר שאני סומך עליו ואני שמח ששמעתי בעצתו. הם עזרו לי הרבה, בעיקר בענייני ההקמה, איך ומה לעשות. אתה צריך מצד אחד שמות גדולים ומצד שני אנג'לים שתומכים בך בדברים הרכים בשלבים ההתחלתיים"
לג'ייב יש כ-50 משקיעים, סליחה חברי צוות, אבל בפרופיל מעט יותר נמוך מהשמות הקודמים: "רוב המשקיעים בג'ייב הם יזמים של חברות של עד 100 מיליון דולר, יזמים שהם עכשיו בשוחות", הסביר גורם שמכיר את פעילות הקרן. ברשימה אפשר לראות למשל יזמים כמו בועז כץ (ביזאבו), בן וולקוב (אוטונומו), שמעון אלקבץ מ-Tomorrow.io ועוד.
"לי כיזם היה חשוב שיהיו לי בפינה כמה אנג'לים לצד 'מפלצות' כמו לייטספיד", מספר רפאל ברושי, יזם ומנכ"ל חברת הפינטק notch, שקיבלה השקעה מג'ייב. "קיבלתי המלצה על ג'ייב ממנכ"ל סטארטאפ אחר שאני סומך עליו ואני שמח ששמעתי בעצתו. הם עזרו לי הרבה, בעיקר בענייני ההקמה, איך ומה לעשות. גם טל מורגנשטרן מלייטספיד עוזר מאד אבל אני מתייעץ על דברים שונים עם כל אחד מהם. אתה צריך מצד אחד שמות גדולים ומצד שני אנג'לים שתומכים בך בדברים הרכים בשלבים ההתחלתיים".
ג'ייב הוקמה ב-2020 ועל פי אתר החברה ביצעה כבר 25 השקעות - קצב מהיר - רובן בשלבי הנבטה אך יש יוצאי דופן. גם ג'ייב, כך נודע לנו, לא לקחת דמי ניהול. יזם מוכר שהוא גם משקיע בג'ייב הסביר כך בתמצות: "ג'ייב חברה טובים שבוחרים חברות טובות".
יותר טובות ממה שאתה יכול לבד?
"בהחלט. גם אין לי את הזמן, צריך לעבוד", אמר.
השלם גדול מסך חלקיו
השחקנית הוותיקה ביותר מבין הקרנות של היזמים היא הקרן Cerca Partners. גם לה סיפור מעניין: סרקה הוקמה לפני כ-8 שנים על ידי שני "אינסיידרים" של התעשייה, עופר כץ, שהוא סמנכ"ל הכספים של פייבר, והללי ברט, עו"ד של חברות הזנק. למעשה סרקה היא התפתחות מתוך Nextage, חברה שכץ הוא הבעלים שלה שמספקת שירותי CFO (סמנכ"ל כספים) לחברות סטארטאפ. דרך נקסטייג' והפירמה של ברט סרקה נחשפה לחברות הטובות בשוק והחלה להשקיע.
"אנחנו מנהלים 100 מיליון דולר ב-4 קרנות, אבל לא מחפשים את אור הזרקורים", מסבירה ברט. "כל המשקיעים בסרקה הם כולם אנשים פרטיים, כמאה, רובם פאונדרים או מנהלים בכירים וקצת משקיעי הייטק. אין מוסדיים". סרקה בספרדית זה קרוב והקרן היא מעין פעילות מעגלית כזו של משקיעים ויזמים.
הללי ברט, מייסדת משותפת: "אנחנו ממש לא מתחרים עם הקרנות האחרות. לא מובילים עסקאות, לא לוקחים מושב בורד וגם לא משקיף בבורד. אנחנו רוצים שירצו אותנו בגלל הערך המוסף שאנחנו מביאים, ואתה רואה, זה עובד"
"השקענו באדאלום בתחילת הדרך למשל, ואז אחרי האקזיט היזמים השקיעו בסרקה, ואז אנחנו השקענו ב-Wiz (החברה החדשה של אותם היזמים, א"ז)", מסבירה ברט איך עובד מעגל החיים הזה. "השקענו בארמיס ונדיר ויבנגי (נדיר יזרעאל ויבגני דיברוב יזמי החברה, א"ז) משקיעים גם בנו.
"אבל גם יזמי Wix משקיעים בסרקה - ולא השקענו בויקס. חלק מהאנשים האלו משקיעים גם באופן פרטי, אז אתה יכול לשאול למה להם להשקיע דרך קרן (ולשלם דמי ניהול הכוונה, א"ז) ולא ישירות? כי השלם גדול מסך חלקיו ופעם אתה מביא עסקה ופעם מישהו אחר".
נראה שהמנגנון הזה עובד היטב ובפורטפוליו של סרקה כמה מהאקזיטים הגדולים בשוק: ארמיס, ארגוס, אלומה, דאטורמה, דמיסטו ועוד. ברט מסבירה כי היזמים הם גם ה-Advisory board של הקרן, לפי תחומי ההתמחות שלהם.
עוד עקרון שמאפיין את הקרנות של היזמים או עקרון אי התחרות. "אנחנו ממש לא מתחרים עם הקרנות האחרות", מסבירה ברט, "לא מובילים עסקאות, לא לוקחים מושב בורד וגם לא משקיף בבורד. אנחנו רוצים שירצו אותנו בגלל הערך המוסף שאנחנו מביאים, ואתה רואה, זה עובד".