Brian Armstrong, מנכ"ל  קוינבייס (צילום: Steven Ferdman, getty images)
בריאן ארמסטרונג, מנכ"ל קוינבייס. "גדלנו מהר מדי" | צילום: Steven Ferdman, getty images

משבר הקריפטו, שלב הפיטורים: בורסת הקריפטו Coinbase, הודיעה על פיטורים של 18% מהעובדים שלה - כ-1,100 איש. מנייתה צוללת בטרום מסחר ב-7% נכון לכתיבת שורות אלה. מנכ"ל החברה שלח מייל לעובדים שבו הוא מסביר שלקראת מיתון אפשרי, נדרש ממנו למתן את קצב שריפת המזומנים בחברה. עוד הוסיף כי החברה גדלה "מהר מדי" בתקופה האחרונה, שעוד אופיינה בבורסות ירוקות. כזכור, מניית קוינבייס צללה 80% השנה, והביטקוין כרגע נמצא בערך הנמוך ב-53% מערכו הגבוה השנה, ועומד על 22 אלף דולר.

"נראה שאנחנו נכנסים למיתון אחרי תלמעלה מ-10 שנים של 'בום' כלכלי. מיתון יוביל ל'חורף קריפטו' נוסף, ויכול להימשך תקופה ממושכת", כתב ארמסטרונג לעובדים. הגם שקשה לנבא את הכלכלה או השווקים, אנו תמיד נערכים לגרוע מכל, כדי שנוכל לנהל את העסק בכל סביבה כלכלית שהיא".

קוינבייס אינה היחידה שמדללת שורות: בורסת המסחר Crypto.com הודיעה על פיטורי 260 עובדים, שהם כ-5% מכוח העבודה בה. ו-BlockFi, שלפי גורמים בשוק פועלת במודל דומה מאד לזה של צלזיוס, הודיעה על קיצוצי 20% מהעובדים לאחר שהבטיחה תשואות גבוהות ועקביות ונמצאת כעת בסיכון גבוה ליפול.

נראה כי אחרי ש-2019 ו-2020 נחשבו לשנות הפריצה של המטבעות הקריפטוגרפיים, בראשם ביטקוין ואתריום שערכם האמיר והאמיר, 2022 כנראה תיזכר כשנת המשבר המשמעותי הראשון של "הכלכלה המבוזרת".

הטכנולוגיה עצמה אולי מבוזרת, אבל הכלכלה עצמה לא מבוזרת ולא נעליים: החלומות הוורודים על ניתוק מערכתי מצד הקריפטו, שיהווה גידור להשקעות מסורתיות, הוחלפו באדמה חרוכה. הקריסה בשווי המטבעות והנכסים בשוק מעידה בבירור: המשקיעים נפטרים קודם כל מהנכסים הקריפטוגרפיים לפני כל השקעה אחרת שנתפסת כמסוכנת. לפי נתוני חברת הייעוץ CoinShares, בשבוע שעבר הוצאו מקרנות קריפטו בארה"ב לבדה כ-102 מיליון דולר, על רקע הציפיות להעלאת הריבית.

אפליקציית ביינאנס (צילום: Iryna Budanova, שאטרסטוק)
ביינאנס. בורסת הקריפטו הגדולה בעולם עצרה את משיכות הביטקוין | צילום: Iryna Budanova, שאטרסטוק

הקריסה בשווי המטבעות אתמול, שהביאה את שער הביטקוין ברגעים מסוימים אל מתחת ל-21 אלף דולר, יוחסה בעיקר לנפילתה של צלזיוס הישראלית-אמריקאית, שחסמה את יכולת המשתמשים בה לסחור בנכסים. המהלך הוביל לכך שבורסת הקריפטו הגדולה בעולם ביינאנס עצרה למספר שעות את יכולת המשתמשים למשוך ביטקוין. לפי אתר קוינדסק, הביטקוין איבד 50% מערכו מתחילת השנה ונסחר כעת על כשליש משיאו, שעמד על כמעט 69 אלף דולר.

והזעזועים בתחום מחלחלים גם למניות חברות הקריפטו: מנייתה של בורסת הקריפטו קוינבייס נפלה במסחר אתמול ב-11.5%, וענקית הפינטק בלוק של ג'ק דורסי איבדה 12.7%. פלטפורמת המסחר החינמית רובינהוד, שמאפשרת גם לסחור במטבעות קריפטו, איבדה יותר מ-7% משווייה, ופייפאל, שמאפשרת כיום גם היא לרכוש ולקנות קריפטו, ירדה בשיעור דומה.

אלי בז'רנו, מייסד שותף ומנכ"ל Bit2C  (צילום:  Bit2C , יחצ)
אלי בז'רנו, מנכ"ל בורסת הביטקוין הישראלית Bit2C. "המחיר מבטא את האמון הציבורי בפרויקטים" | צילום: Bit2C , יחצ

חברה אחרת תחת איום היא Lido, שעסקה בהנזלת של נכסי אתריום שסגורים בחשבון מרוויח ריבית. בעיית הנזילות של LIDO, שהשפיעה גם על צלזיוס, קשורה לאובדן הקשר (ה-Peg) שלו לאתריום והובילה לקריסה של 40% בערך המטבע של ה-DAO של החברה ביומיים האחרונים. ירידת הערך הזו מסמנת שבשוק מאבדים אמון בפרוטוקול של החברה וביכולתה לשמור על ה-Peg מול אתריום, ומאחר והחברה נחשבת למובילה בתחומה אובדן האמון הזה מאותת על בעיה רחבה יותר.

"בעתיד הקרוב נראה עוד פרויקטים בתחום קורסים"

"שוק הקריפטו הוא שוק צעיר גם רגולטורית וגם טכנולוגית", אומר אלי בז'רנו, מנכ"ל ומייסד שותף של בורסת הביטקוין הישראלית הוותיקה Bit2c, שסבור שצפויות קריסות נוספות של פלטפורמות ופרויקטים בתחום. ולמרות זאת, הוא טוען שאסור לשפוך את התינוק עם המים. "יש אזורים שקל יותר להחיל רגולציה ויש פערים טכנולוגיים שצריך לגשר עליהם. מטבע הטרה, שנועד להיות יציב וצמוד לדולר לא הצליח - אבל אי אפשר לבטל את כל שוק המטבעות היציבים בגלל זה", לדבריו.

אבישי עובדיה, קולידר,  (צילום: ניקי טרוק, יחצ)
מייסד קוליידר ונצ'רס אבישי עובדיה. "פרויקטים שהבטיחו הבטחות עכשיו נדרשים לעמוד בהן" | צילום: ניקי טרוק, יחצ

"אנשים נפטרים מנכסי קריפטו לפני נכסים אחרים כי הם נחשבים למסוכנים. כלכלת הקריפטו לא באמת מבוזרת, היא קלאס נוסף של נכסים. אחת הבעיות של המטבעות היא שקל מאוד לעשות מניפולציות על המחיר שלהם. אבל עדיין יש הרבה חדשנות ובשוליים יש גם הונאות, אבל זה חלק מכל שוק", טוען בז'רנו. "טכנית, למחירים של הקריפטו אין שום תחתית, הכל מבוסס על מפגש מושלם בין ביקוש להיצע. המחיר מבטא את האמון הציבורי בפרויקט. כרגע אנשים בוחרים לצאת מהשוק, אבל בטווח הארוך אני מעריך שהביטקוין יעלה בקיצוניות. אי אפשר לעצור את כלכלת ה-DeFi, אבל בזמן הקרוב נמשיך לראות קריסות של פרויקטים".

אבישי עובדיה, מייסד קוליידר ונצ'רס שמתמחה בהשקעות קריפטו סבור שהקריסה בשוק נובעת מריבוי נכסים שנמצאים במינוף: "כשמתחילה מפולת הנכסים נמכרים והשווי שלהם קורס. אז אם מישהו לקח הלוואה נגד אתריום במחשבה שהמחיר שלו לא ייפול יותר מדי, אז הקולטרל של זה מפיל את מחיר המטבע ברגע. עכשיו רואים יציאת אוויר מכל הנכסים הספקולטיביים. פרויקטים שהבטיחו תשואה מובטחת סיכנו את המשקיעים והמשתמשים. פרויקטים ריכוזיים שהציעו תשואה מובטחת הם בסיכון גבוה, כי הם הבטיחו הבטחות ועכשיו נדרשים לעמוד בהן. דווקא מיזמי קריפטו של הלוואות P2P שבהם השקיפות היא סופר קריטית, שאין הבטחה לעמלה והם מבוזרים לחלוטין הם דוגמאות לטכנולוגיות שעדיין מצליחות", אמר עובדיה.

אסף מאיר, מייסד שותף ומנכ״ל Solidus Labs (צילום: יחצ, tech12)
אסף מאיר, Solidus. "באיזשהו מקום תעשיית הקריפטו היא סטארט אפ בפני עצמה" | צילום: יחצ, tech12

"יש פער בין היכולת של חברות לתקשר למשתמשים ולרגולטורים את הסיכונים במגזר הפיננסי שהן יוצרות", אומר אסף מאיר, מנכ"ל Solidus Labs שעוסקת בזיהוי מניפולציות במטבעות קריפטו. מאיר ושותפיו לייסוד החברה הם יוצאי בנק השקעות גולדמן זאקס ועוסקים מ-2018 בניטור ופיקוח על שוקי הון ונכסים דיגיטליים. החברה עובדת בין היתר עם שחקני ענק כמו FTX ופידליטי.

"באיזשהו מקום תעשיית הקריפטו היא סטארט אפ בפני עצמה, אבל היזמים בה צריכים להראות שהם מסוגלים לעמוד בתנאי השוק. מי שנפגעים הכי הרבה מהתנודות הם המשקיעים הקטנים, כי אין להם זמן להבין את המורכבויות של כל מודל שהם משקיעים בו", אומר מאיר. "המון חברות נטלו מינוף יקר ועכשיו בסיכון, אבל הכי משמעותי פה זה ה-reputational risk (סיכון למוניטין - א"ל). אסור להגיע למיצוב בעייתי כי אי אפשר לייצר אמון בקרב המשתמשים בלי אינטגריטי. לא משנה מה תגיד הרגולציה עליך, אם המשתמשים לא סומכים עליך הם יבחרו במערכות אחרות".