המִטבעה הישנה של סן פרנסיסקו היא גוש גרניט ניאו־קלאסי שיושב בין גורדי שחקים משרדיים ומלונות יוקרה בסמוך לרובע התיאטראות של העיר. היא נבנתה בשנות השישים של המאה התשע עשרה, והייתה אחד הבניינים הבודדים ששרדו את רעידת האדמה הגדולה של 1906 ואת השריפות שהתחוללו בעקבותיה. מדובר באנדרטת ענק ליציבות, שבעבר הוחזקו בה שליש מעתודות הזהב של המדינה. כיום נערכים בה אירועי חברה.

לכתבה הראשונה בסדרה: הקמתה של ליברה >

זה המקום שבחר דיוויד מרקוס, ממייסדי ליברה, לקיום מסיבת העיתונאים להשקת הפרויקט החדש שלו, באמצע יוני 2019. בין לבין הפכה פייסבוק מחברה שאינה נמצאת תחת פיקוח רב לכבשה השחורה של עמק הסיליקון – זאת כתוצאה משערוריות חוזרות ונשנות, כולל חשיפת קיימברידג' אנליטיקה, שליבו את החששות בנוגע לפרטיות המידע של המשתמשים. לאור המצב, מרקוס ומורגן בלר חשבו שמוטב להם לבקש רשות ולחלוק את תוכניותיהם לגבי ליברה עם הציבור. "למדנו לקחים מדברים שקרו בתחומים אחרים, ואמרנו לעצמנו, בואו נעשה את זה כפי שרגולטור היה רוצה שחברה כמו פייסבוק תעשה את זה", אומר אחד העובדים בפרויקט.

אחרי סיור בכספות זומנו העיתונאים לאולם רחב ידיים בעל תקרות גבוהות, שבו מרקוס העביר להם מצגת מרשימה כהרגלו וחשף את התוכנית במלואה. המזל האסטרולוגי מאזניים ("ליברה", Libra, הוא שמו באנגלית) מייצג את מאזני הצדק, הסביר מרקוס. בצרפתית, Libre משמעו חופשי. "חירות, צדק, כסף, זה הסיפור כאן", אמר.

הבחירה לערוך את ההשקה במטבעה הייתה החלטה פוליטית נוראית. הפוליטיקאים האמריקאים חששו ממילא שמטבע מבוזר מבית פייסבוק יפגע בכוחו של הדולר. השקתו בבניין שייצר בעבר את הדולרים האלה רק החריפה את חששותיהם. גורם ששוחח עם צוקרברג על ליברה בימיו המוקדמים של הפרויקט, אומר, "זה קשור לחוסר היכולת של צוקרברג להבין איך העולם תופס את פייסבוק: 'חדש מהאנשים שגנבו לכם את הנתונים – עכשיו הם נכנסים לכם גם לארנק'".

הבחירה לערוך את ההשקה של ליברה במטבעה הייתה החלטה פוליטית נוראית. הפוליטיקאים האמריקאים חששו ממילא שמטבע מבוזר מבית פייסבוק יפגע בכוחו של הדולר. השקתו בבניין שייצר בעבר את הדולרים האלה רק החריפה את חששותיהם

בשבוע קשה ביולי 2019 התברר היקף ההתנגדות הפוליטית לליברה. ראשית בא הציוץ האיום של כבוד הנשיא. "אני לא מעריץ גדול של ביטקוין ושאר המטבעות הדיגיטליים, כי הם לא כסף, והערך שלהם לא יציב ולא מבוסס על כלום", כתב דונלד טראמפ ב־11 ביולי. ארבעה ימים אחר כך, שר האוצר סטיבן מנושין חזר על המסר במסיבת עיתונאים והתריע: "ל[ליברה] ולאחרים יש הרבה עבודה לעשות כדי שנרגיש איתם בנוח".

למוחרת דיבר מרקוס לראשונה בשימוע בקונגרס. עדותו מול ועדת הבנקאות של הסנאט הייתה הזדמנות לפתוח דף חדש, להראות לחברי הקונגרס שהוא מקשיב לחששותיהם ושפייסבוק מוכנה לבצע את השינויים שהם דורשים.

דיוויד מרקוס (צילום: SAUL LOEB AFP, getty images)
דיוויד מרקוס בוועדת הבנקאות של הסנאט. האם חשב אז שהפרויקט היקר לליבו קורס לנגד עיניו? | צילום: SAUL LOEB AFP, getty images

מרקוס בקושי הספיק להתיישב – ועל אחת כמה וכמה לפתוח את הפה – והמתקפה כבר החלה. שֶרוֹד בראון, סנטור דמוקרטי מאוהיו ובעל קול מחוספס, נתן את הטון. "[פייסבוק] היא כמו פעוט ששם את הידיים על קופסת גפרורים", אמר. "פייסבוק שרפה את הבית שוב ושוב וטענה שכל אחת מההצתות האלה היא התנסות לימודית". הסנאטורים הרפובליקנים היו לא פחות עוינים. "אני לא סומכת עליכם", אמרה הסנאטורית מרתה מקסאלי. "במקום לעשות ניקוי אורוות אצלכם, אתם משיקים מודל עסקי חדש".

מרקוס מצמץ באטיות מאחורי משקפיו נטולי המסגרת בעודו מאזין למטחי הביקורת. האם חשב אז שהפרויקט היקר לליבו קורס לנגד עיניו? כך או כך, הוא לא הראה שום סימן לכך. אבל רבים מהמשקיפים חשבו שזה בדיוק מה שקורה. "זאת הייתה בלי שום ספק התקפה משולבת של שתי המפלגות, כי יש ביניהן הסכמה: עם הכסף לא מתעסקים", אומר דייוויד ג'רארד, מחבר הספר Libra Shrugged: How Facebook Tried to Take Over the Money. "זה מה שקורה כשחלומותיהם של חנוני הביטקוין פוגשים את המציאות".


בסוף אותו קיץ, ב־2019, רווחה התחושה בקרב השותפים בפרויקט ליברה שמשהו צריך להשתנות. כשוול סטריט ג'ורנל דיווח שוויזה, מאסטרקארד ואחרות קיבלו רגליים קרות, מרקוס הרגיש שהוא חייב להפריך את התפיסה שיש אי הסכמה בין החברות בליברה. "אין לי שום מידע על ארגונים שמתכננים לסגת", צייץ ב־2 באוקטובר, "המחויבות לפרויקט חשובה יותר מהכול".

למחרת נפגשו מנהלים מהחברות השותפות בקונסורציום בבניין נשיונל יוניון שברובע פֶּן בוושינגטון די. סי. לפי מקורות מבין המעורבים, כמה מהחברים החלו להיבהל מההשתלחות הפוליטית. הם חשבו שפייסבוק לא העריכה כהלכה עד כמה הפיקוח על ליברה יהיה הדוק, ויתרה מזו, שהיא פרסמה באופן מופרז את מעורבות המשתתפות האחרות. פייסבוק, מצדה, רצתה ששותפותיה יתמכו בפרויקט בקול ברור יותר.

הישיבה ההיא הייתה בהולה במיוחד, כי לפי התכנון השותפות בליברה היו אמורות לאותת על תמיכתן המתמשכת על ידי חתימה על הצהרת חברות. על רקע המתחים, כמה מעובדי ליברה לא שמו לב להיעדרם של נציגי אחת החברות – פייפאל, זו שמרקוס היה בעבר הנשיא שלה. למחרת הכריזה פייפאל שהיא נסוגה מהפרויקט בטענה שמרקוס לא נתן מענה מספק לחששות של הרגולטורים. הבשורה הזאת תפסה בהפתעה את ההנהלה הבכירה של ליברה.

והמצב עמד להחריף עוד יותר. ימים בודדים אחר כך, שרוד בראון ועמיתו הסנטור הדמוקרטי בריאן שץ כתבו לשאר שותפותיה של ליברה מתחום התשלומים – ויזה, מאסטרקרד וחברת עיבוד התשלומים המקוון Stripe – והזהירו אותן שאם ימשיכו לקחת חלק בפרויקט, הקונגרס יהדק את הפיקוח עליהן. "זה היה פחות או יותר איום מבית היוצר של סופרנוס", אמר גורם מתוך ליברה.

רוד בראון, סנטור דמוקרטי מאוהיו: "פייסבוק היא כמו פעוט ששם את הידיים על קופסת גפרורים. היא שרפה את הבית שוב ושוב וטענה שכל אחת מההצתות האלה היא התנסות לימודית"

ימים ספורים חלפו וליברה איבדה רבע מחבריה, ובהם ויזה, מאסטרקארד, Stripe ואיביי. מרקוס ישב בעמק הסיליקון וליקק את פצעיו. הוא הבין שכדי שלחלום שלו יהיה סיכוי לשרוד, הוא יצטרך לעשות כמה ויתורים גדולים.


זה בדיוק מה שמרקוס עשה בשנה וחצי הבאות. ראשית הוא נסוג מאור הזרקורים. ניסיונו לכבוש את וושינגטון בקסם אישי הדגיש את הקשר בין ליברה לפייסבוק. אפילו צוקרברג הכיר בבעיה. "אני מבין שאנחנו לא השליח האידיאלי בזמן הזה... אני משוכנע שאנשים היו מעדיפים שהרעיון הזה יבוא מכל אחד אחר, רק לא מפייסבוק", אמר צוקרברג למחוקקים ב־2019. "אבל יש סיבה שאכפת לנו מזה. פייסבוק שואפת לשים את הכוח בידי האנשים".

כדי להמחיש עד כמה ליברה עצמאית, אנשיה פנו לסטיוארט לוי, לשעבר תת שר האוצר האמון על ניסיונות בלימת המימון לטרור של הממשל האמריקאי. במאי 2020 הפך לוי בן ה־58 למנכ"ל החדש של עמותת ליברה השוויצרית. הנשיא שמינה אותו לתת שר בזמנו היה ג'ורג' וו' בוש, והוא נשאר בתפקיד עד כהונת ברק אובמה, מה שהפך אותו לאחד המינויים הפוליטיים הבודדים ששירתו גם תחת נשיא רפובליקני וגם תחת נשיא דמוקרטי.

לוי, המתואר על ידי עמיתיו כממלכתי ובה בעת מלא התלהבות, עמד בשנים שבין לבין בראש המחלקה המשפטית של בנק HSBC, ולכן הייתה לו הבנה מעמיקה של רגולציה פיננסית. ליברה גייסה גם את סטיב בּאנֶל, לשעבר ראש המחלקה הפלילית במשרדי התובע הכללי והיועץ המשפטי, לתפקיד ראש המחלקה המשפטית שלה.

סטיוארט לוי, מנכ"ל דיאם (צילום: David Scull Bloomberg, getty images)
סטיוארט לוי. מנכ"ל עמותת ליברה השוויצירית, כיום דיאם | צילום: David Scull Bloomberg, getty images

שני המינויים האלה היו הישגים מרשים. "אלה אנשים יוצאי דופן, מהטובים שיש", אומר ארי רֶדבּוֹרד, שהיה אז היועץ הבכיר לסגן שר האוצר ותת השר לענייני טרור ומודיעין פיננסי. "בגדול, הם הרכיבו צוות שהרגולטורים ירצו להקשיב לו כשהם יבדקו איך ליברה בנתה את תוכנית הציות שלה".

והיה גם מהלך של מיתוג מחדש. ליברה שינתה את שמה לדיאֶם, ואילו קליברה – הארנק הדיגיטלי של פייסבוק – הפך לנוֹבי (Novi). מרקוס עשה צעד לאחור בתוך עמותת ליברה והתמקד בבניית נובי. בלר עזבה את פייסבוק והצטרפה לקרן הון סיכון.

צוקרברג על ליברה בפני בקונגרס ב-2019: "אני מבין שאנחנו לא השליח האידיאלי בזמן הזה... אני משוכנע שאנשים היו מעדיפים שהרעיון הזה יבוא מכל אחד אחר, רק לא מפייסבוק. אבל יש סיבה שאכפת לנו מזה. פייסבוק שואפת לשים את הכוח בידי האנשים"

תחת ניהולו של לוי, דיאם הצטמקה. כדי לרצות את הרגולטורים האירופאים והאמריקאים, היקף הפרויקט הצטמצם ליצירתו של מטבע דיגיטלי המגובה אחד לאחד בדולר האמריקאי, ולא בסל של מטבעות ונכסים אחרים בסיכון נמוך, זאת לאור החששות מפגיעה במעמדו של הדולר. צוות של מפתחי מטבעות מבוזרים מאירופה ומעמק הסיליקון עבד מסביב לשעון על בניית מערכת המנטרת את העסקאות כדי לזהות הלבנות כספים והפרת סנקציות. הם גם מצאו דרכים לאסור על עסקאות אלמוניות ולסנן את החברות שעתידות לפתח שירותים נלווים לדיאם.


בשלב זה, העולם כבר היה בעיצומה של המגפה. מפגשי השידול והגיוס עברו לזום. עתידו של דיאם נידון בשיחות וידאו עם רגולטורים שהפגיזו את הנהלת הפרויקט בתחקורים מפורטים. כמה מעובדי דיאם אמרו שהיו כל כך הרבה פקידי רגולציה, שלעתים קרובות לא היה להם מושג אילו סוכנויות בוחנות אותם עכשיו. זה היה מייגע אפילו יחסית לממשל האמריקאי. רדבורד נזכר בשיחות ארוכות "שבהן עוברים שורה אחר שורה על תוכנית הציות הטכנית שהם בנו בתגובה לדרישות האוצר".

כל המסכת הזאת החלה סוף סוף להיראות כדאית באביב של 2021. בשלב זה, לוי ושאר הצוות הבכיר, כולל מרקוס, כבר היו בטוחים מספיק במצב הפרויקט כדי להתנסות בהנפקה של כמויות קטנות של דיאם, וגם להוציא לבדיקה גרסה של הארנק הדיגיטלי נובי. בבדיקה עמדה להשתתף קבוצה קטנה של משתמשים, אבל הצוות בכל זאת היה מאושר, לטענת כמה מהאנשים שהיו מעורבים בפרויקט בזמנו.

"אלה אנשים יוצאי דופן, מהטובים שיש", אמר על המינויים החדשים בצמרת ליברה תת השר לשעבר לענייני טרור ומודיעין פיננסי ארי רֶדבּוֹרד. "בגדול, הם הרכיבו צוות שהרגולטורים ירצו להקשיב לו כשהם יבדקו איך ליברה בנתה את תוכנית הציות שלה"

כדי להגיע לציון הדרך המשמעותי הזה, דיאם הייתה זקוקה לרישיון מ־FINMA, הרשות השוויצרית המפקחת על שוק הפיננסים. טופסי הבקשה הונחו על שולחנה של הסוכנות הרגולטורית, ו-FINMA כינסה מועצה של יותר מעשרים סוכנויות וגופי פיקוח מכל העולם כדי שינחו אותה בתהליך. היא רק חיכתה לקבל את האור הירוק האחרון ממשרד האוצר האמריקאי.

זה הרגע שבו משרד האוצר נתן את ה"לא" ההרסני הראשון שלו. פקידיו אמרו ל־FINMA ולדיאם שהם מבקשים דחייה זמנית של הפיילוט. ממשל ביידן עדיין מתאקלם, הם אמרו, ונדרש זמן כדי לבחון את הפרויקט. לוי זעם, כי היה משוכנע שלא מדובר בחששות מהותיים. דַנְטֶה דיספַּרטֶה, האחראי על המדיניות ואיש הקשר המרכזי עבור השותפות בפרויקט התפטר בתסכול.

סמל דיאם על רקע סמל פייסבוק (צילום: Ascannio, שאטרסטוק)
דיאם (אילוסטרציה). בין המפלגות היתה הסכמה שעם כסף לא מתעסקים | צילום: Ascannio, שאטרסטוק

לוי עדיין לא נכנע. הוא הרגיש שהוא יכול לתת מענה לחששות המתמשכים של משרד האוצר. אז דיאם שוב שינה צורה. בניסיון לרצות את הרגולטורים העתיק לוי את הפרויקט השוויצרי לארה"ב והתחיל לעבוד על הנפקת מטבעות דיאם עם בנק סילברגייט, שכבר היה בעל אישור רגולטורי אמריקאי. בשלב זה, אילו רצה הממשל האמריקאי להתערב, הוא היה יכול לעשות זאת הודות למערכת היחסים הרגולטורית שלו עם סילברגייט. מבחינת לוי, ואף מבחינתם של גורמים מסוימים בתוך הבנק הפדרלי, השותפות החדשה הזאת הייתה החתיכה האחרונה שחסרה בפאזל. מנהלי דיאם הודיעו לבנק הפדרלי ולמשרד האוצר שהשקה נוספת מתוכננת ל־29 ביוני 2021.

אבל גם היא לא יצאה לפועל. אחרי התערבותה של ילן, הבנק הפדרלי העביר את המסר לסילברגייט ולדיאם. בשיחת טלפון מתוחה, היועץ המשפטי של הבנק הפדרלי, מארק ואן דר וַייד אמר ללוי שהממשל לא מרגיש בנוח לאשר שום פרויקט עד שהוא יניח "תשתית רגולטורית מקיפה" למטבעות יציבים, והביע חששות בנוגע למטבע עם "[פונטציאל] גדילה עצום" כמו של דיאם.

פקיד בכיר בגופי הרגולציה: "שנים התייחסנו לפייסבוק כאילו אנחנו תולשים לזבוב כנפיים, אבל בנוגע לאחרים לא עשינו שום דבר. לא להרשות לדיאם לצאת לדרך – זה היה חמור מפשע. זאת הייתה תקלה איומה"

לפי אנשי דיאם, היה משהו מוזר בנימת הדיבור של ואן דר וייד במהלך השיחה. הוא היה נוקשה, כמעט רובוטי. כשהם שוחחו על כך עם עמיתיהם בסילברגייט, הם גילו שהשיחה שהם קיבלו מוואן דר וייד הייתה דומה להחשיד. הם הגיעו למסקנה שהוא הקריא מתסריט. שני הארגונים חשו שמדובר בעלבון. הבנק הפדרלי והאוצר סירבו להגיב. "עשו לנו תרגיל מלוכלך של הדקה התשעים, בערב שלפני תאריך ההשקה שהצענו", אומר אחד המעורבים. האנשים בדיאם היו המומים ו"התפוצצו מכעס".

לוי החבול והמתוסכל השיב מלחמה בשיטה שכוחה יפה רק בדי.סי: מכתב תקיף. האגרת שלו לא נחשפה בעבר אך הפייננשל טיימס ראה אותה. היא ממוענת לשרת האוצר ילן ולנגיד הפד פאוול ומתוארכת ל־6 ביולי 2021. לוי נוזף ברגולטורים על חסימת הפרויקט ומתאר את כל הצעדים שננקטו כדי לרצות אותם. הבקשות הקודמות לפגוש את ילן ואת סגנהּ וולי אדֶיֶימוֹ זכו לסירוב "בלי הסבר", כתב. וכעת הוא דורש להיפגש עם שניהם כדי לקבל את ההזדמנות להשמיע את דבריו. "אף שדיאם ממשיכה לקבל בנכונות את העבודה המשותפת והפיקוח, מגיע לנו גם יחס הוגן ושוויוני", המשיך לוי. "בלימת פיילוט מוגבל העומד בתנאי החוק, בשעה שמטבעות יציבים אחרים גדלים ללא ביקורת, אינה הוגנת ואינה שוויונית". כך כתב והוסיף שהסטטוס קווי הנוכחי הוא "גזירת מוות" לפרויקט.

שרת האוצר של ארה"ב ג'נט ילן (צילום: Alexandros Michailidis, שאטרסטוק)
שרת האוצר של ארה"ב ג'נט ילן. סרבה להיפגש עם אנשי דיאם | צילום: Alexandros Michailidis, שאטרסטוק

הפגישות שלוי ביקש מעולם לא התקיימו. בדלתיים סגורות, כמה מהמעורבים בפרויקט טוענים שהיחס שהם קיבלו היה מעבר לחוסר הוגנות. רגולטורים ניטרליים משכו אותם באף, ובסופו של דבר החלטותיהם הוטו על ידי שילוב של שיקולים פוליטיים ואינטרסים של בנקים גדולים. "זה קצת כמו ברפובליקת בננות", אומר איש פייסבוק שהיה מעורב בפרויקט. "יש לך כאן בנק פדרלי שאמור להיות בנק מרכזי עצמאי. תפקידו לקבוע תנאים שיוציאו את הפוליטיקה מהכסף, ושיישארו בתוקף גם כשהשלטון מתחלף שוב ושוב. חבל שהפוליטיקה נכנסה פה לתמונה".

אפילו בין הרגולטורים יש מי שמביעים אהדה לדיאם. "שנים התייחסנו לפייסבוק כאילו אנחנו תולשים לזבוב כנפיים, אבל בנוגע לאחרים לא עשינו שום דבר", אומר פקיד בכיר ומציין עשרות פרויקטים נוספים של מטבעות יציבים המרכיבים יחד שוק בשווי של 127 מיליארד דולר. "לא להרשות לדיאם לצאת לדרך, זה היה חמור מפשע. זאת הייתה תקלה איומה".

איש פייסבוק שהיה מעורב בפרויקט: "זה קצת כמו ברפובליקת בננות. יש כאן בנק פדרלי שאמור להיות בנק מרכזי עצמאי. תפקידו לקבוע תנאים שיוציאו את הפוליטיקה מהכסף, ושיישארו בתוקף גם כשהשלטון מתחלף. חבל שהפוליטיקה נכנסה פה לתמונה"

בממשל האמריקאי לא ראו בעין יפה את המכתב של לוי. הקשר לפייסבוק המשיך לעמוד לנגד עיניהם של הפוליטיקאים. משרד האוצר לא הסכים להתגמש ללוח הזמנים של דיאם, בין שהבקשה הגיעה מאיש החזון הלהוט מרקוס, או מהפרגמטיסט המשופשף לוי. המכתב נשמע "כאילו הייתה שם חברות ואז היא נהרסה והם מונים את כל התלונות שלהם", אומר בלגלוג פקיד ממשל. הוא מוסיף, "כל הסיפור הזה היה פנטזיה מההתחלה". וכך נכנס פרויקט דיאם לשלב הניסיון הנואש, השלב האחרון של קיומו חסר התקווה.

בפרק הבא: בנסיון להציל את דיאם, פייסבוק פונה לאויבים ישנים

© The Financial Times Limited 2022. All Rights Reserved. Not to be redistributed, copied or modified in anyway. tech12 is solely responsible for providing this translation and the Financial Times Limited does not accept any liability for the accuracy or quality of the translation.