חברות הצמיחה התנפחו ועכשיו נאלצות להתכווץ
ההייטק הישראלי ידע שורה ארוכה של פיטורים השבוע בחברות כיוטפו, נקסאר, סימילרווב, Ownbackup, קלאודינרי, קפיטוליס וגונג. המשותף לכל חברות הרשימה לעיל: כולן חברות צמיחה, כולן עברו את רף ה-100 מיליון דולר בגיוסי הון, וכמעט כולן כבר עברו את שווי מיליארד הדולר שזיכה אותן בכינוי יוניקורן. חברות הצמיחה סובלות ממשבר אמיתי, גם בגלל קצב שריפת המזומנים שלהן, שמהיר יותר משל חברות קטנות; וגם בגלל הקרבה שלהן לשוק הציבורי, שהצניחה בשווי החברות בו משליך ישירות על החברות הפרטיות הגדולות.
כדאי במיוחד להקשיב למנכ"לים עצמם מנמקים את הצורך בפיטורים: "גייסנו המון כוח אדם ואנשי מכירות", הסביר מייסד ומנכ"ל סימילרווב אור עופר, "אלא שברבעון שעבר ראינו שאנחנו לא חסינים וכולם נכנסים לקוסט סייבינג וראינו שההייפר צמיחה לא מתממשת". דברים דומים אמר גם מנכ"ל קפיטוליס גיל מנדלזיס: "הצמצום מתמקד בתפקידים שאוישו תחת הצפי לגידול, שהפך ללא ריאלי בתנאי השוק הנוכחיים".
או בקיצור, החברות גייסו אנשים בקצב מהיר, התנפחו בציפייה למכירות מואצות שלא הגיעו, ועכשיו הן נאלצות להתכווץ חזרה. (אמיתי זיו)
לא כל הקיצוצים שווים
חודש נובמבר עוד לא נגמר ובהייטק האמריקאי כבר סופרים בו כ-25 אלף מפוטרים. גם אם שמים את הסיפור של טוויטר בצד (ראו הרחבה בהמשך), הרי שגל הפיטורים בענקיות האמריקאיות, מבהיל ככל שיהיה, לא משקף את שקורה וימשיך לקרות בכלל התעשייה. המספרים נשמעים עצומים - כמעט כמו מיליארדי הדולרים בשווי שנמחקים ומתווספים לשווי החברו הללו על בסיס כמעט שבועי. אך ברוב המקרים מדובר בטיפה בים עבור החברות עצמן.
אמזון מקדמת לפי דיווחים קיצוץ של 10 אלף איש, שחלקם כבר קיבלו מכתבי פיטורים, אך מעסיקה בעולם כמעט 1.5 מיליון איש. סיילספורס הודתה החודש שפיטרה כמעט אלף איש אך מעסיקה יותר מ-70 אלף סך הכל. אפילו במטא, ששלחה 11 אלף עובדים הביתה, עדיין מדובר רק ב-13% מהחברה. המהלכים קשים מורלית גם למפוטרים וגם לעובדים שנפרדים מחבריהם, אך לרוב הם לא משפיעים על יכולת החברה לתפקד. לא כך כשמפטרים מסטארט אפ.
כש-100 איש נשלחים הביתה בחברה של 700 איש יש לכך השפעה ישירה על תפוקת החברה. בדרך להראות למשקיעים את קיצוץ ההוצאות שהם דורשים, צריך לוודא שלא פוגעים ביכולת החברה להמשיך להתפתח
כש-100 איש נשלחים הביתה בחברה של 700 איש יש לכך השפעה ישירה על תפוקת החברה. הכיסאות הריקים בולטים יותר והעול על מי שנותרו גדל. אין ספק שגם קיצוצים של 1% מהחברה צריך לבצע בתבונה וברגישות, אבל חשוב לא פחות לוודא שבדרך להראות למשקיעים את קיצוץ ההוצאות שהם דורשים, לא פוגעים בתפקוד החברה וביכולת שלה להמשיך לבנות ולהתפתח. (הגר רבט)
מאסק מעמיד במבחן את מיתוס הבוס האכזר
הכאוס בטוויטר נמשך השבוע במלוא הכח. הקו המחבר בין שורת האירועים היה המלחמה הלא סמויה בין הבעלים החדש אילון מאסק לעובדי טוויטר. מהנדסים שביקרו בטוויטר או בסלאק את התנהלות הבוס החדש - פוטרו. בהמשך מאסק שלח לעובדים הצהרת נאמנות שדרשה מהם לחתום תוך 24 שעות שהם מסכימים לעבודה בתנאים קשוחים, תוך ציון שאי חתימה תתקבל כהודעת התפטרות. רבים מהם אכן בחרו באפשרות השנייה.
מאסק אמנם קיצוני בגישתו ומתודלק בידי משתמשי טוויטר צמאים לדם, אך ההתרחשות הקיצונית בחברה מהדהדת דיון די ישן על מיתוס הבוס האכזר. השאלה העתיקה היא האם בוס צריך לרדות בעובדיו כדי להוציא מהם את המקסימום והאם טקטיקה כזו אכן בונה חברות טובות יותר. סטיב ג'ובס נודע כמי שדרש המון מהעובדים, אך גם ידע למכור להם חלום לפיו הם הולכים לשנות את העולם. מאסק הצליח למכור את החלום הזה לעובדים בטסלה ובספייסX, אך בטוויטר נראה שהמסר בדבר שינוי עולמי חיובי פחות תופס.
מאסק עוד עשוי להפתיע את כולנו ולהפנות את טוויטר למחוזות הצלחה שעדיין לא הכירה. אלא שכפי שהדברים מתנהלים עכשיו זה לא נראה ככה. טוויטר נראית כמוצר בקריסה מהירה ומאחר שהיא כיכר העיר, כפי שמאסק אוהב להזכיר לנו, התוצאה של המהלכים שהוא מוביל בה יהיו מאד פומביים. בסוף היום אולי נקבל את התשובה לשאלה האם מיתוס הבוס האכזר אכן עובד, או שאולי הגיע הזמן לזנוח אותו. (שי רינגל)
אל תמהרו למחוא כפיים לתוצאות ההון סיכון
דו"ח של קרן הקרנות Sweetwood Ventures הראה השבוע ששווי התיק הממוצע של קרנות ההון סיכון הישראליות נחתך ב-16% מול נתוני השנה שעבר. זה אולי נשמע הרבה, אבל בהשוואה למדד הייחוס הנאסד"ק, שירד בכ-30% מתחילת השנה אפשר עוד לחשוד שהקרנות ההון סיכון המקומיות עושות עבודה מצוינת. האמת קצת שונה: בתיק השקעות ציבורי מחיר המניה משתנה כל העת, בעוד שווי התיק של קרנות ההון סיכון מבוסס על שערוכים שהקרנות מבצעות לחברות שלהן. והשערוכים האלו מבוססים על חשבונאות אלסטית מאד.
באופן דומה, גם התשואה שמציגות קרנות ההון סיכון - מדד שמכונה IRR - אינו בר השוואה למדד הציבורי. זה מה שמאפשר להן להמשיך לספר סיפורים במשך שנים עד סוף חייה של הקרן, שעשוי להגיע גם 10-12 שנה לאחר גיוס ההון המקורי. רק בסוף הדרך סופרים את כמות הכסף שיצא ביחס לכסף שנכנס, מה שמכונה מדד DPI.
עם זאת, גם הדו"ח הזה מראה שהשוק מתחלק בין 25% של קרנות שעושות תשואות מרשימות, וכל היתר. או במילים אחרות: 75% מקרנות ההון סיכון מניבות תשואות מאכזבות. (אמיתי זיו)
הנאסד"ק מאותת שהוא נוגע בתחתית
עונות הדוחות האחרונה היתה טובה מהתחזיות. אפילו סקטור הטכנולוגיה המוכה, למרות הפיטורים שהגיעו עד לענקיות ותחזיות המאקרו הרעועות, מראה איתנות. הנאסד"ק אמנם עדיין רחוק ב-30% מהשיא שרשם לפני שנה בדיוק - אבל כשמסתכלים מעט מגבוה יותר מגלים שלמרות האינפלציה הגבוהה, מדד הדאו ג'ונס התעשייתי רחוק פחות מ-8% משיאו וגם ה-S&P 500 נמצא במינוס 17% משיאו.
ניבוי השוק הוא משימה לשוטים, אך בהינתן ולא תהיה החמרה פתאומית בתנאי המאקרו אפשר לומר בזהירות שייתכן שכבר ראינו את הנאסד"ק מגיע לתחתית. אלא שזה לא אומר שהוא בהכרח יחזור לטפס מעלה, לפחות לא עד שסביבת הריבית תהפוך ליציבה יותר. (ארז ליבנה)
אלו דווקא האמירתים שרוצים כסף ישראלי
כנס הפינטק Finance Week 2022 שנערך באבו דאבי בימים אלה שימש במה להצגת השקעות ראשונות של איחוד האמירויות ביוזמות ישראליות שמוקמות באבו דאבי: קרן OurCrowd חתמה על הסכמים להרחבת פעילות ההשקעות שלה באבו דאבי ולהקמת חברה בשם IDI לפיתוח בינה מלאכותית. בנוסף, חברת ליקווידיטי חתמה על הסכם להקמת מרכז פיתוח למוצרי פינטק באמירות. שתי היוזמות ממומנות חלקית בידי איחוד האמירויות. ההודעות האלו באות לאחר שבספטמבר הודיעה חברת AllStars-IT על הקמת מרכז מו"פ בדובאי וחברות כאירובוטיקס, Trusstor וקבוצת אבנון דיווחו על קבלת הזמנות מאיחוד האמירויות.
הסכמי אברהם שנחתמו בספטמבר 2020 הביאו הרבה דיבורים על עידן חדש, אבל מעט עסקאות. הציפיה שקרנות העושר של איחוד האמירויות יפתחו על השוק הישראלי התבדתה. מאז חלה התפכחות וחילחלה הבנה שבאמירויות בכלל רוצים שההשקעות יזרמו בכיוון ההפוך, מישראל אל אקוסיסטם המתפתח אצלן.
בראיון ל-tech12 השבוע אמר מנכ"ל Ourcrowd ג'ון מדווד שהעסקים מצליחים כשמדברים עם האמירתים בגובה העיניים וצריך סבלנות. אם הכל ימשיך ויתקדם, כנראה נראה שווקים נוספים במפרץ הפרסי נפתחים לישראלים. אינשאללה. (טל שחף)