בשבועות האחרונים עסקנו באופן אינטנסיבי (ויש שיטענו: אובססיבי) בתסריט הבלהות שעתיד להתרחש בישראל אם תצא לפועל המהפכה החוקתית. אובדן אמון של משקיעים וחוסכים, משיכה המונית של כספים, הורדת דירוג האשראי על ידי סוכנויות הדירוג ובנקי ההשקעות וחוזר חלילה במה שמכונה ״ספירלת מוות״. ביממה האחרונה זכינו לקבל הדגמה חיה ומפחידה של סחרור כזה, אבל במוקד לא עמדה דמוקרטיה מזרח-תיכונית אלא אימפריה אמריקאית: ספינת הדגל של בנקאות הטכנולוגיה העולמית, הנושאת את השם המגלם בתוכו את כל ההבטחות והחלומות - "סיליקון ואלי בנק".
אתמול התרסקה מניית הבנק בכ-60%, וחמור מכך - השוק החל לדבר על אפשרות ריאלית לקריסתו הקרובה. בתגובה לכך, השתלט הרגולטור האמריקאי על הבנק וסגר אותו.
קריסה של בנק גדול היא אירוע רב-נפגעים, ובמקרה זה הנפגעים הפוטנציאליים הם בעיקר חברות טכנולוגיה והמשקיעים שלהן - אבל השלכותיה עלולות להיות נרחבות אפילו יותר, בשל החשיפה הנרחבת של תעשיית ההייטק וההון סיכון למשבר המתהווה.
מאז הוקם לפני 40 שנה התמקד סיליקון ואלי בנק, הידוע בעיקר בראשי התיבות של שמו - SVB - בסטארטאפים וחברות מגובות הון סיכון. לאורך השנים הרחיב הבנק את מגוון פעיולויותיו, המוצרים והשירותים שהציע לחברות ולקרנות, וכמובן התרחב גם אל מעבר לגבולות עמק הסיליקון, למוקדי ההייטק העולמיים ובהם גם ישראל.
ניסיונותיהם של ראשי הבנק להדוף את השמועות, להסביר את הצעדים בהם נקטו ולשדר עסקים כרגיל, כשלו. בשעות הצהריים כבר עסקה התעשייה כולה - סטארטאפים, משקיעים וסוחרים בשוק ההון - בעתידה הלוט-בערפל של "ספינת הדגל של עמק הסיליקון"
המוצר העיקרי שהפך את SVB לשם-דבר בעולם הטכנולוגיה הוא "חוב סיכון" - Venture Debt. הבנק מעמיד לרשות הסטארטאפים הלוואה המגובה במניות החברה, לאחר שהוא מבצע הערכה של הסיכון - ממנה נגזרים בין השאר הריבית על ההלוואה, תנאי ההחזר, סייגים ושולי ביטחון מוסכמים ("covenants") וכמובן אחוז הכיסוי של ההלוואה במניות.
כמו בנקים אחרים, גם ל-SVB סוגים שונים של הלוואות בסיכון ומוצרים נלווים המשרתים צרכים שונים ומתאימים לחברות בשלבים שונים של התפתחותם העסקית. הלוואות למול הכנסות עתידיות, קווי אשראי לשימוש עתידי, ומגוון כלים נוספים, איפשרו לחברות רבות להימנע מגיוס הון בהנפקת מניות פרטית (מה שקרוי בעגת ההון סיכון סבב גיוס).
בתקופות הטובות של השוק, כששערי הריבית היו נמוכים, ההחלטה לקחת הלוואות מסוג Venture Debt היתה קלה מאוד. הבנקים התחרו ביניהם מי יציע תנאים נוחים יותר, וידרוש פחות בטוחות, סייגים וכיסוי של ערך ההלוואה בזכויות עתידיות להקצאת מניות (warrants). סיליקון ואלי בנק ידוע בתעשיה כתחרותי ואגרסיבי, במובן החיובי של המילה - הם רוצים את הביזנס שלך, וילכו לקראתך ככל הניתן כדי לזכות בו.
לאורך השנים עמד המודל של SVB ושל מתחריו בכמה מבחנים לא פשוטים - רובם, כמובן, סביב משברים בשווקי מניות הטכנולוגיה. הבנק עמד בכבוד בכל המבחנים והפך לא רק לברירת המחדל של התעשייה, אלא גם לאחד הגופים הרווחיים ביותר בה. בין השנים 2019 ל-2022 הצליח SVB להכפיל את הכנסותיו ל-7.4 מיליארד דולר, ולהגדיל את הרווח הגולמי ביותר מ-40%. רק בשנה החולפת, שהיתה כידוע שנה קשה למגזר הטכנולוגיה, רשם הבנק רווח גולמי של 6.2 מיליארד דולר, ורווח נקי של מעל 1.5 מיליארד דולר. נכון לסוף 2022 החזיק הבנק מעל 340 מיליארד דולר בכספי לקוחות, מתוכם 74 מיליארד בהלוואות.
2022 היתה שנת שיא של SVB, אבל תיזכר גם כשנה בה החלה בועת השוויים לפקוע. כיוון שחלק ניכר מההלוואות ומסגרות האשראי שהעניק הבנק היו מגובות במניות, ירידה משמעותית בשוויין של החברות משמעותה ירידה בערכן של הבטוחות שמחזיק הבנק. אבל עוד לפני כן, הבנק נדרש לספק מזומן לחברות שלוו ממנו כסף והמשיכו להוציא אותו בקצב גבוה, חרף המשבר ולמרות צמצומים ופיטורים. האינפלציה ושערי הריבית הגבוהים הפכו את ההלוואות ומסגרות האשראי שהעניקה SVB לחברות לחשובות עוד יותר, בתקופה בה השוק הציבורי נסגר להנפקות חדשות, ומשקיעים היססו להשקיע בשוויים הישנים והגבוהים.
היקף ההשקעות של קרנות בחברות טכנולוגיה בשנה החולפת היה נמוך בעשרות אחוזים מזה של 2021 - לפי Pitchbook ירד סך ההשקעות בסטארטאפים ב-30%, מ-320 מיליארד דולר ב-2021 ל-238 מיליארד ב-2022. לפי דוח שהוציא הבנק רק לפני שבועות ספורים - זה לא מנע מהלקוחות להמשיך להוציא את הכסף הזול שהעניק להן, בקצב דומה לימים שלפני המשבר.
מניית SVB, שכבר חוותה ירידה של כ-70% תוך שנה, מאוקטובר 2021 (מעל 750 דולר למניה) עד אוקטובר 2022 (213 דולר למניה), דווקא התאוששה יחד עם כל השוק ועלתה בלמעלה מ-50% עד תחילת פברואר השנה. את שבוע המסחר פתחה המניה בשער של כ-270 דולר, שגילם חלק מהסיכונים שזיהה השוק בהצהרות ראשי הבנק. אבל את מה שקרה אתמול לא צפו אפילו הפסימיים בקרב הסוחרים: הבנק שיתף את בעלי המניות בפקודת מכירה של אגרות חוב בהיקף של 21 מיליארד דולר שמשמעותה הפסד של 1.8 מיליארד דולר (כיוון שנרכשו במחיר גבוה יותר), ובכוונתו לגייס הון סיכון בהיקף של כ-1.75 מיליארד דולר.
צעדים אלה התפרשו על ידי התעשייה כפעולת חירום שנועדה למנוע חדלות-פרעון, מה שגרר גל מכירות של המניה והתניע שמועות על נפילה קרובה של הבנק: אם SVB לווה כסף בריבית של 5% ומלווה בריבית ממוצעת של 1.6%, ההפרש - מוכפל בהיקף ההלוואות - גבוה מסך הנכסים של הבנק. החוסכים והלווים, רובם חברות סטארטאפ, בילו את הבוקר בניסיון להבין מה היקף החשיפה שלהם לקריסה כזו, וחלקם אף החליטו לנהוג בזהירות יתר ולהעביר את כספם לבנקים אחרים.
ניסיונותיהם של ראשי הבנק להדוף את השמועות, להסביר את הצעדים בהם נקטו ולשדר עסקים כרגיל, כשלו. בשעות הצהריים כבר עסקה התעשייה כולה - סטארטאפים, משקיעים וסוחרים בשוק ההון - בעתידה הלוט-בערפל של "ספינת הדגל של עמק הסיליקון". אם זה אכן רגע ה'טיטאניק' של SVB, אף אחד לא רוצה להיתקע על הסיפון בלי סירת הצלה.
"המשקיעים הצעירים והמשועממים היו עסוקים היום בלתדלק את הפאניקה", כתב יזם. למי שבילה את השבועות האחרונים בישראל, האשמות כאלה אולי יישמעו מוכרות: גם מובילי מחאת ההייטקיסטים הואשמו ביצירת פאניקה שאינה במקומה. אבל ממש כמו במקרה הישראלי, גם החששות של החוסכים והלווים ב-SVB אינם מופרכים
מנכ"ל הבנק הוותיק, גרג בקר, עלה ב-11:30 בבוקר לשיחת ועידה עם לקוחות הבנק ויעץ להם להישאר רגועים ולתמוך בבנק כשם שהוא תמך בתעשייה במשך 40 שנה. הבנק, הוא הבטיח, לא בסכנה - אלא אם כולם ימשכו את כספם. פחות משעה אחר כך קרא המשקיע פיטר ת'יל לחברות בהם השקיע לפדות את פקדונותיהם, וגם קרנות הון סיכון גדולות כמו פאונדרז פאנד, קואוטו, יוניון סקוור ואחרות הודיעו לחברות הפורטפוליו שלהן על המלצתן לצמצם חשיפה ל-SVB.
עד שעות הצהריים המאוחרות כמעט לא היתה קרן הון סיכון שלא ביררה עם חברות הפורטפוליו שלה מה שיעור החשיפה העדכני, ורבות מהן - גם אם נמנעו מלהמליץ באופן גורף על משיכת הכספים - שיתפו את החברות ואת חבריהם לדירקטוריונים בהמלצות של משקיעים אחרים. בשעות אחר הצהריים כבר קרס פורטל הלקוחות של הבנק ורבים התקשו לבצע את פעולת המשיכה. קווי הטלפון היו תפוסים או ללא מענה בשעות רבות של היום.
בקרב המשקיעים היו גם קולות אחרים. מארק סאסטר, משקיע מוכר ורב-השפעה בתעשייה, קרא לחבריו (וליזמים) שלא לעלות על גל המשיכות. סאסטר ציין בסדרת ציוצים שהוא מאמין למנכ"ל בקר שהבנק יציב, והזכיר לעוקביו את נאמנותו ארוכת השנים של SVB ללקוחותיו ולענף ההון סיכון בכלל.
אבל הריצה אל הבנק (או "על הבנק" - אם לתרגם מילולית את הביטוי Run on the bank בו השתמשו רבים ב-24 השעות האחרונות) כנראה לא תיעצר, ועכשיו נותר לראות האם יצליח בקר להשלים את גיוס סבב ההון-סיכון, ולהבטיח תמיכה פיננסית שתאפשר לו לכבד את כל המשיכות, לייצב את המערכת ולהחזיר את האמון בבנק. רבים בתעשיה טוענים כי SVB "גדול מכדי ליפול", ורומזים שאולי הממשל הפדרלי יחלץ את הבנק כפי שנהג בכמה מקרים קודמים בהיסטוריה.
היו גם כאלה שהזדרזו להאשים את אנשי ההון סיכון ביצירת פאניקה מוגזמת. "המשקיעים הצעירים והמשועממים (בהיעדר השקעות חדשות) היו עסוקים היום בלהתקשר אלה לאלה ולתדלק את הפאניקה", כתב יזם שגם הוא מיהר למשוך את כספי החברה מהבנק. למי שבילה את השבועות האחרונים בישראל, האשמות כאלה אולי יישמעו מוכרות: גם מובילי מחאת ההייטקיסטים הואשמו ביצירת פאניקה שאינה במקומה. אבל ממש כמו במקרה הישראלי, גם החששות של החוסכים והלווים ב-SVB אינם מופרכים, והעובדה שהנבואה הגשימה את עצמה במהירות גבוהה כל כך מעידה שאכן היה מקום לחשש.
אירועי היממות האחרונות - ללא קשר לדרך בה יסתיים המשבר - הם ההוכחה שגם מותג חזק ואהוב, בין אם קוראים לו SVB או "מדינת ישראל", אינו חסין מהתרסקות מהירה. כשהמשקיעים חוששים לכספם אין מקום לסנטינמנטים, וצעד שגוי (אפילו אם השגיאה היתה במישור ההסברתי) עלול להביא לקריסה מהירה.