ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום תעשיית ההייטק מנהלת קרב מאסף להצלת ההייטק הישראלי, כך אמר יו"ר הוועדה ח"כ אביגדור ליברמן בישיבת הוועדה השבוע. לוועדה אין כלים להשפיע על מישהו או לעצור משהו. בצר לו ליברמן הפציר במשתתפי הישיבה "להילחם עד הרגע האחרון".
זה כל כך סמלי שזה עצוב. לא השתתפו בישיבה חברי קואליציה. אין להם זמן להקשיב לשטח, זה לא השטח שהם מתעניינים בו. היו מעט אנשי אופוזיציה והרבה אנשי מקצוע בכלכלה ובהייטק, ולא היה אחד שעמד מאחורי מהלכי הממשלה. ובכל זאת – שום דבר מכל זה לא יעזור. פקידי ממשלה ומנהלי מכוני מחקר לא נלחמים עד הרגע האחרון. הם מציגים נתונים והערכות.
אז היו נתונים שהציגה שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, ונתונים של רשות החדשנות שהציג יו"ר הרשות ד"ר עמי אפלבאום, וגם נתונים של בנק ישראל ועוד. כולם מנסים להעריך כמה זמן ייקח להייטק הישראלי להתאושש אחרי שתוסר אבן הריחיים של האי-ודאות מצווארו. ההערכות עגומות: עשרות אלפי מפוטרים, הגירת טאלנטים לחו"ל, ירידה של 80% בהיקף ההשקעות בישראל לרמה שהיתה ב-2015, ירידה דרסטית במספר הסטארט אפים החדשים, ואחר כך עקומת התאוששות ובניית אמון איטית לאורך שנים מספר.
וכל זה בהנחה שהאי-ודאות תוסר, שהממשלה תכריז שהיא מבטלת את החקיקה המשטרית. אבל יש תסריט רע הרבה יותר, שבו זה לא הולך לקרות. שחרב המהפך המשטרי נשאר מעל ראשנו הרבה זמן. אבל כדי להעריך את התוצאה של זה לא צריכים כלכלנים אלא מקוננים. (טל שחף)
ההזדמנות הגדולה של הג'וניורים
דוח ההון האנושי של רשות החדשנות שיצא השבוע מצייר תמונה קצת מדכאת קצת של ההייטק הישראלי שעבר, תוך פחות משנה, מצמיחה לצמצומים. צריך לומר שלמרות הפיטורים עדיין חסרים עובדים בהייטק המקומי, אבל אחרי יותר מעשור של גידול מתמיד במספר העובדים - ברבעון האחרון נרשמה לראשונה צמיחה שלילית של 0.2%.
שנים סיפרו לנו שעלות השמה של ג'וניור לחברה גבוהה במיוחד: תקופת חפיפה ארוכה ועד שאותו ג'וניור כבר שולט בחומר הוא לרוב עובר למשרה הבאה במקום אחר. היום התמונה שונה ועובדים לא ממהרים לדלג הלאה להזדמנות הבאה, כך שג'וניור יכול להיות השקעה לטווח ארוך מבחינת החברה
לתהליכים האלה יש כמה השלכות. ראשית, מכיוון שמרבית המפוטרים עד כה הגיעו מתחומי המעטפת כפי שהם נקראים בהייטק - דהיינו לא עובדי מו"פ - יש חשש שנחווה רגרסיה בכל מה שקשור לשילוב נשים ואוכלוסיות בתת ייצוג. שנית, הצורך לצמצם עלויות מביא חברות לגייס יותר ג'וניורים (עובדים עם פחות משנתיים ניסיון בתחום).
שנים סיפרו לנו בהייטק שעלות השמה של ג'וניור לחברה גבוהה במיוחד: תקופת חפיפה ולמידה ארוכה מביאה לכך שעד שאותו ג'וניור כבר שולט בחומר הוא לרוב עובר למשרת הלא-ג'וניור הבאה במקום אחר. היום התמונה בהייטק שונה ועובדים לא ממהרים לדלג הלאה להזדמנות הבאה כך שג'וניור יכול להיות השקעה לטווח ארוך מבחינת החברה. בנוסף, חלק מהמנהלים מדברים על גמישות רבה יותר עם עובדים צעירים מאשר עם טאלנטים שהרבה פעמים מקובעים בדרכיהם. ולבסוף, אם וכאשר יצליח ההייטק הישראלי להרים ראשו מעל המים ולחזור למגמת התאוששות וצמיחה, הרי שמדובר בהכשרה של דור חדש של מפתחים ומפתחות לשוק העבודה. (הגר רבט)
אומת ההייטק לא מוגנת מפני איום סייבר
קצת מתסכל לעקוב אחרי תחום אבטחת המידע בישראל. הנה השבוע פרסם מבקר המדינה דוח מקיף בנושא סייבר ומערכות מידע שנגע בכמה גופים ציבוריים. אחד התתי דוחות נגע בשב"ס. לטענת המבקר, על אף שברשות השב"ס מידע מסווג רב ומסוגים שונים - מצא ליקויים בהסדרת סיווג המסמכים, נהלי האבטחה שלהם וצורת התקשורת. עוד הוא מצא, במסגרת בדיקות חדירות, הגנות לקויות בחלק ממערכות המחשב. אבל אני מספיק זקן לזכור שכבר ב-2018 מצא האקר כובע לבן שבאתר גיוס המועמדים של השב"ס יש פרצת אבטחה חמורה שמאפשרת גישה בקלות למסמכי כל המועמדים, חלקם אישיים מאוד.
מבקר המדינה אף ערך במסגרת הדוח החדש מבדק חדירה במרכז רפואי כלשהו (ששמו נותר חסוי) ומצא שם 13 ליקויים שרובם בדרגת חומרה גבוהה. מפתיע? ובכן, ב-2020 חשפה חברת סייבר הגנתי גישה חופשית מהרשת למכשיר רפואי רגיש בבי"ח ברזילי. ב-2021 הגיעה קבוצת תוקפים איראנית לעשרות אלפי מסמכים רפואיים ממכון מור ופרסמה אותם ברשת. ובאותה שנה, איך אפשר לשכוח, בית החולים הלל יפה היה מושבת חלקית ימים ארוכים וחזר לדף ועט לאור מתקפת סייבר חמורה. מה עוד צריך לקרות כדי שגופים בישראל יערכו כראוי לאיום הסייבר? (אמיתי זיו)