בזמן שאצלנו עדיין מתחבטים בסוגיות כמו הכנסת כספים שמקורם בקריפטו לבנקים ישראלים, מדינות אחרות בעולם עובדות על רגולציה מקיפה בתחום. דוגמה לכך היא ארצות הברית, שם דלפה שבוע שעבר טיוטת הצעת חוק פדרלית (The Responsible Financial Innovation Act) שעתידה לחולל מהפכה של ממש, ומבקשת ליצור מתווה רגולטורי לשוק הקריפטו ונכסים דיגיטליים.
רגולציה אמריקאית משפיעה באופן ישיר על ישראל, עקב החברות הישראלית שעובדות גם בארצות הברית, הכסף האמריקאי אשר מושקע בטכנולוגיה ישראלית וכן הסטנדרט הרגולטורי, שישפיע על החקיקה הישראלית העתידית.
מס: הבשורה המרגשת למחזיקים הרבים היא פטור ממס על תשלומים בנכס דיגיטלי עד שווי 200 דולר לעסקה.
אם השתמשתם בנכס דיגיטלי כדי לרכוש שירותים או מוצרים (לא כולל חריגים כמו רכישת נכסים דיגטליים אחרים, המרה לדולר ועוד), לא תצטרכו לשלם מס רווח-הון שנוצר במכירת הנכס.
כמו כן, רווחים מכריית נכסים דיגיטליים או מתמיכה ברשת בלוקצ׳יין (Validators), לא ייחשבו כהכנסה חייבת במס ביום קבלת הרווחים, אלא רק ביום מכירת הנכסים שהתקבלו. מהלך זה צפוי לעודד השתתפות ותמיכה ברשתות בלוקצ׳יין שונות, ואף להגביר את ביזוריות ואבטחת הרשתות.
רווחים מכריית נכסים דיגיטליים או מתמיכה ברשת בלוקצ׳יין, לא ייחשבו כהכנסה חייבת במס ביום קבלת הרווחים, אלא רק ביום מכירת הנכסים שהתקבלו. מהלך זה צפוי לעודד השתתפות ותמיכה ברשתות בלוקצ׳יין שונות
באופן משונה, ההגדרה של ארגונים מבוזרים, המכונים DAO (Decentralized Autonomous Organizations) מצורפת לקודקס המס האמריקאי, כך שלמעשה נוצרת חובה על DAO לפעול כישות עצמאית לצרכי מס (כך שתחול חובת מס על רווחים וגם על תשלומי דיבידנד למחזיקי הנכס הדיגיטלי, בדומה למניות בחברה). לא ברור מה ההשלכות על DAO שלא יפעלו לפי החוק.
ניירות ערך: נכסים דיגיטליים ייחשבו כניירות ערך רק אם יענו על מאפיינים קבועים כחוק, כמו מטרת הנכס הדיגיטלי והזכויות שהוא מקנה. במצב כזה, הנכס (והפרויקט שיזם אותו) ייפול תחת הפיקוח של רשות לניירות ערך האמריקאית (SEC), ואלו יהיו חייבים בחובות גילוי.
ישנה הגדרה חדשה של נכסים דיגיטליים אשר לא ״מתנהגים״ בדיוק כמו ניירות ערך (אין זכות מוקנית לדיבידנד, או לזכויות שיוריות בפירוק חברה ועוד) והיא ״ancillary assets״.
מנפיקי נכסים יידרשו לקיים חובות גילוי מצומצמות מאלו של ניירות ערך רגילים, ולהגיש דיווחים רק פעמיים בשנה. כאשר נכס דיגיטלי יהפוך להיות מבוזר דיו, חובות הגילוי מפסיקות, הנכס הדיגיטלי יחשב כסחורה
הגדרה זו עשויה בפועל להכניס בתוכה חלק משמעותי מהנכסים הדיגיטליים הנסחרים כיום. מנפיקי הנכסים מסוג זה יידרשו לקיים חובות גילוי מצומצמות מאלו של ניירות ערך רגילים, ולהגיש דיווחים רק פעמיים בשנה. כאשר נכס דיגיטלי יהפוך להיות מבוזר דיו, חובות הגילוי מפסיקות, הנכס הדיגיטלי יחשב כסחורה (לדוגמה - ביטקוין ואית׳ר) ויפוקח על ידי הרשות למסחר בסחורות (CFTC).
לפי טיוטת החוק הנוכחית, בורסות מבוזרות (Decentralized Exchanges) לכאורה נופלות תחת ההגדרה של בורסה (exchange), ויתכן ויחולו חובות ציות על פלטפורמות מסחר אלו. זה כמובן עלול להיות בעייתי ולא מאוד ישים, כיוון שמדובר בחוזים חכמים הפועלים על הבלוקצ׳יין באופן אוטומטי, ללא מרכיב אנושי.
DeFi: ישנה הוראה לערוך מחקר על השוק והגשת דו״ח על המצב הנוכחי, ההזדמנויות והסכנות הקיימות. מדובר בתחום עצום בהיקפו (מעל 100 מיליארד דולר), אשר כולל פעילות של הלוואות, ביטוחים, ניהול נכסים, מסחר בנגזרים ועוד, ומתבצע באופן אוטומטי על ידי חוזים חכמים. המשמעות היא שהמלאכה רחוקה מלהסתיים, וגם אחרי חתימת החוק המוצע, חלק נרחב מהשוק יישאר במצב של חוסר וודאות רגולטורי עמוק.
ישנה הוראה לערוך מחקר על השוק והגשת דו״ח על המצב הנוכחי, ההזדמנויות והסכנות הקיימות. מדובר בתחום עצום בהיקפו (מעל 100 מיליארד דולר), אשר כולל פעילות של הלוואות, ביטוחים, ניהול נכסים, מסחר בנגזרים ועוד, ומתבצע באופן אוטומטי על ידי חוזים חכמים
החוק כולל הוראות בתחום המטבעות היציבים (stablecoins), הדורשות מכל מנפיק של stablecoin לשמור על רזרבת נכסים ביחס של 1:1, ותדרש חובות גילוי מטעם גופים אלו. לא ברור עד כמה החוק ישפיע על stablecoins שפועלים באמצעות אלגוריתם, ואם אלו ייאסרו לחלוטין או שיוכלו לפעול במתכונת מסוימת. הצעת החוק גם מעגנת באופן מפורש את הזכות ל-self-custody, קרי שמירת נכסים דיגיטליים בארנק פרטי.
כמו כן, מורה החוק על הקמת שורה של וועדות וצוותי בדיקה, החל מצוות שיחקור את השפעות הרגולציה על השוק ויעלה הצעות לשיפור, בחינת סכנות סייבר ואבטחה, וכלה בבדיקת ההשפעות הסביבתיות של שוק הקריפטו.
צריך לזכור שמדובר רק בהצעה (מודלפת יש לציין), ועומד לעבור זמן רב עד שזו תעבור כחוק. המסמך כבר מעורר דיונים סוערים בדבר הדרך הנכונה לאסדרת תחום הקריפטו, בארה״ב ובעולם. יזמים ומשפטנים בתחום הקריפטו אינם נותרים אדישים לאור ההצעה המודלפת, ואפשר להיות בטוחים שבוושינגטון ישמעו מה דעתם על הצעת החוק, ועל הדרכים לשיפורו. נקווה רק שמישהו יקשיב.
הכותב הוא דן יעקובוביץ', יועץ משפטי ב-Collider Ventures. כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצת השקעה