ג'ו רוגן (צילום: FRANCK FIFE, getty images)
צילום: FRANCK FIFE, getty images

"סליחה אם עצבנתי מישהו", מסר אתמול, הפודקאסטר ג'ו רוגן, "זו אחריות מוזרה כשיש לך כל כך הרבה מאזינים וצופים". בתקשורת האמריקאית נהוג לכנות תגובות כאלה non-apology-apology, הצהרה שלכאורה מנוסחת כמו התנצלות אבל אין בה לקיחת אחריות ולעיתים קרובות היא אפילו מטילה את האשמה על הצד הנפגע.

זה בדיוק מה שעשה כאן רוגן, בגיבוי מוחלט של ספוטיפיי, שכזכור משלמת לו 100 מיליון דולר על הזכות לארח אותו. רוגן הוא קומיקאי פעיל כבר כמה עשורים ופודקאסטר מאז 2009. יש לו כמעט 12 מיליון מנויים ביוטיוב ומספר דומה של מאזינים חודשיים בספוטיפיי, כך שאם יש משהו שצריך להיות מוכר ולא מוזר עבורו זו העובדה שאנשים מקשיבים לו. ובכל זאת, רוגן לא לוקח אחריות אלא רומז שהבעיה היא שכל כך הרבה אנשים מתעניינים במה שיש לו לומר.

לא מצנזרים ולא מתנצלים

כל זה היה הרבה פחות מעניין אם רוגן לא היה מוצר הדגל של ספוטיפיי והתגובה שלו לא הייתה מלווה בפתרון הפשרה של החברה שיצא במקביל: ללוות תוכן בנושאי קורונה בתיוג מיוחד ולהפנות מאזינים למידע נוסף בנושא. "אנחנו יודעים שיש לנו תפקיד קריטי בתמיכה בחופש הביטוי של יוצרים", כתב בבלוג החברה המייסד והמנכ"ל דניאל אק, "חשוב לי שלא ניקח על עצמנו את העמדה של מצנזרים אבל במקביל שיהיו לנו חוקים ויהיו תוצאות למי שמפר אותם". נראה שמגיעות ברכות חמות לאק שכנראה בדיוק התעורר מקומה ממושכת.

נכון, ספוטיפיי טרם התמודדה עם שערורייה בסדר גודל כזה, אבל קשה מאוד להאמין שכאשר בחברה קיבלו את ההחלטה לפרסם תוכן בלעדי ובחרו ברוגן כטאלנט המוביל שלהם לפני פחות משנתיים, הם לא הבינו במה זה כרוך.

התגובות של אק, של רוגן ושל ספוטיפיי עצמה מזכירות כמעט מילה במילה את התגובות של מייסד ומנכ"ל טוויטר לשעבר ג'ק דורסי ומייסד ומנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג לפני כארבע וחמש שנים. נכון, ספוטיפיי טרם התמודדה עם שערורייה בסדר גודל כזה, אבל קשה מאוד להאמין שכאשר בחברה קיבלו את ההחלטה לפרסם תוכן בלעדי ובחרו ברוגן כטאלנט המוביל שלהם לפני פחות משנתיים, הם לא הבינו במה זה כרוך.

 

spotify ספוטיפיי (צילום: Yalcin Sonat, שאטרסטוק)
ספוטיפיי. המשתמשים איבדו סבלנות | צילום: Yalcin Sonat, שאטרסטוק

אולד ניוז

פייק ניוז וסוגיית האחריות של פלטפורמות טכנולוגיות על התכנים שלהן הם נושאים שפותחים מהדורות חדשות כבר שש שנים. קיימברידג׳ אנליטיקה, The Facebook Files ופסקה 230 הקונטרוברסלית הם רק הדוגמאות הבולטות לכך. לסמן תוכן בעייתי? ברוכים הבאים לטוויטר 2019. לעשות הכל בשביל אינגייג'מנט? צוקרברג של 2018 מוסר ד"ש. מידע מזויף ומזיק הוא אחריות הגולשים? היוש גוגל 2016.

התגובה של ספוטיפיי היא לא רק אסון יחצני ושיעור בהתמודדות עם משברים, היא אנכרוניזם טכנולוגי וחברתי שמשתמשים איבדו את הסבלנות אליו כבר לפני כמה שנים. הרשת עמוסה בימים האחרונים בתגובות וכתבות שעיקרן הוא שספוטיפיי כבר אינה שירות סטרימינג מוזיקלי אלא חברת תוכן. כל זה כמובן נכון, אבל לא חדש. השאלה שצריכה להישאל היא איזו חברת תוכן ספוטיפיי בוחרת להיות, ומהתגובה הנוכחית שלה התשובה המסתמנת היא: חברה לא רלוונטית.