לפני כמה חודשים יצאנו לדרך והתחלנו לכתוב את הדוח השנתי של רשות החדשנות שפורסם אמש, שאני מלווה את הכתיבה והעריכה שלו בשנתיים האחרונות. מאחורי הקלעים, כתיבה של דוח כזה כרוכה באיסוף וניתוח כמויות גדולות של נתונים, שנותנים הסתכלות של 360 מעלות על תעשיית ההיי-טק הישראלית.
במהלך העבודה על הדוח, שתי נשות מקצוע נהדרות בעולמות הכלכלה והמדיניות - עובדות רשות החדשנות, שהיו חלק מצוות כתיבת הדוח - עזבו את המגזר הציבורי והודיעו שהן עוברות להייטק. המעבר שלהן בתקופה הזו מסמל תופעה רחבה יותר בישראל של 2022 ובאה לידי ביטוי גם בדוח.
הישראלים נוהרים להייטק: בשנת 2021 הצטרפו לתעשייה 27 אלף איש ומספר השכירים בה צמח ב-8%, כפי שמראים הנתונים שפירסמנו. זו צמיחה פנומנלית - פי שמונה מהצמיחה במספר השכירים ביתר המשק (שעמדה על 1%). שיעור המועסקים בהייטק חצה לראשונה את רף 10% מהמועסקים (מתוך יעד של 15% שהציבה הממשלה).
האוכלוסיה הגדולה ביותר שממשיכה להשאר בתת ייצוג בהייטק היא נשים. קצב ההצטרפות של גברים להייטק גדול פי 1.5 מזה של נשים. ההייטק ממשיך להתבסס כענף סגור בעיקר על גברים ממרכז הארץ
נראה שהנהירה להייטק תמשיך בעתיד הקרוב כשמדעי המחשב הפך למקצוע הלימודים הפופולרי ביותר באקדמיה בישראל לתואר ראשון (קרוב ל-11% מהסטודנטים). כשמסתכלים על גילאי העובדים בהייטק, ניכר כי יש צמיחה במספר העובדים בהייטק ובתפקידים טכנולוגיים בכלל ענפי המשק בכל שכבות הגיל ולא רק בקרב הצעירים. כלומר, גם אנשים בגילאים מבוגרים יותר שנמצאים באמצע הקריירה לא יכולים להתעלם מכותרות התקשורת או המערכונים בארץ נהדרת שמעודדות אותם לעבור לעבוד בחברות הייטק.
הנתונים המעודדים הללו מסתירים מאחוריהם מציאות מורכבת ועגומה בנוגע להרכב האנושי של ההייטק הישראלי. בקצרה, ההייטק ממשיך להתבסס כענף סגור בעיקר על גברים ממרכז הארץ. האוכלוסיה הגדולה ביותר שממשיכה להשאר בתת ייצוג בהייטק היא נשים - כפי שהראנו ב״דוח נשים בהייטק - תמונת מצב 2022״ שפורסם במרץ, קצב ההצטרפות של גברים להייטק גדול פי 1.5 מזה של נשים.
הגיע הזמן לכור היתוך הייטקיסטי
הנתונים אולי הכי חשובים בדוח השנתי מתחבאים בעמוד 17: מספר הערבים בהייטק גדל ב-200 איש בלבד ומספר החרדיות ירד ב-1200 נשים ב-2021. הריכוזיות של ההייטק באה לידי ביטוי גם מבחינת הפיזור הגיאוגרפי של החברות והעובדים: תל אביב היא ביתן של יותר משליש מחברות היי-טק הפועלות בישראל ועבור כרבע מהעובדים המועסקים בענף. ובאופן נרחב יותר, כ-60% מעובדי ההייטק מתגוררים בערי המרכז בעוד שרק 45% מכלל השכירים מתגוררים בערים הללו, כלומר, הייצוג שלהם בהייטק גדול בכ-35% מחלקם היחסי באוכלוסיית השכירים.
מגוון של סיבות גורמות לתמונת המצב של תמהיל ההון האנושי ההומוגני בהייטק. כך למשל, הנשים החרדיות שעזבו את הענף הושפעו מהבידודים וסגירת מערכת החינוך בקורונה, ולכן כנראה מספרן בתעשייה הצטמצם. בשורה התחתונה, ההייטק הישראלי לא מצליח לצאת מהבועה ולצמוח.
המשימה שלנו כתעשייה היא להצליח לקלוט יותר נשים, ערבים, חרדים וחרדיות. שילוב של עוד אוכלוסיות יעזור להתגבר על המחסור הכרוני בעובדים בהייטק, וכמובן ישפר את איכות החיים (ותשלום המיסים חזרה למדינה) של המצטרפים החדשים לענף עם המשכורות הגבוהות.
הקורונה יצרה הזדמנות לחברות הטכנולוגיה להעסיק עובדים גם מחוץ למרכזי התעסוקה הגדולים במודל עבודה היברידי או מרחוק וזהו מומנטום שחשוב לנצל. למשל, באמצעות פתיחה של סניפים של חברות קרוב יותר לפריפריה שמחוץ למרכז הארץ.
ובחזרה לאותן נשים שעברו מהמגזר הציבורי להייטק תוך כדי כתיבת הדוח ולאתגר הכפול ברמה הלאומית.
אמנם ההייטק הוא ענף צומח וחשוב למדינה נטולת משאבי טבע או תעשייה כבדה כמו ישראל. אבל כשאנחנו מדברים על הנהירה להייטק והשגשוג שלו, צריך להסתכל מה קורה באיזורים שננטשים על ידי העובדים ושהזרקור פחות מופנה אליהם. קל להבין למה אנשים עוברים להייטק - זה ענף גלובלי ותחרותי שמבטיח לעובדים בו משכורות ותנאים מצוינים, אופק קידום וסביבת עבודה צעירה וגלובלית.
הקורונה יצרה הזדמנות לחברות הטכנולוגיה להעסיק עובדים גם מחוץ למרכזי התעסוקה הגדולים במודל עבודה היברידי או מרחוק וזהו מומנטום שחשוב לנצל. למשל, באמצעות פתיחה של סניפים של חברות קרוב יותר לפריפריה
המדינה גם מרוויחה מהמעברים הללו וככל שההייטק צומח במיסים, ייצוא ומדדים אחרים. יחד עם כל אלה, חשוב לוודא שגם בענפים אחרים - במגזר הציבורי והפרטי - יהיו אנשים מצוינים. במשרדי הממשלה, בבתי החולים, בחינוך ובכל תחום חשוב אחר שמשפיע על איכות החיים שלנו כאזרחים שהם קריטיים לעתיד של ישראל.
קשה להתחרות בשכר ובתנאים של ההייטק, אבל יש ענפים שיכולים להציע משמעות והשפעה על חיים של אנשים שלא ניתן למצוא בחברות הייטק. בתקופה של תחרות גוברת מול ההייטק, צריך לחזק גם את העולם שמחוץ לההייטק, גם אם צריך להכניס את היד לכיס בשביל זה.
ענבל אורפז היא יועצת חדשנות אסטרטגית ומייסדת יוזמת ״אישה בהייטק״ להגדלת השיוויון המגדרי בענף. היא יועצת לרשות החדשנות וליוותה מקצועית את כתיבת דו״ח ״ההייטק הישראלי 2022 - תמונת מצב״