בביצת ההייטק המקומית הולכים ומתרבים הסיפורים בנוגע למנהלים ומנהלות, בכירים ובכירות, אנשי ונשות טכנולוגיה מבריקים - שזורקים משרות טובות, טייטלים מפוצצים ומשכורות עתק - והולכים לחפש את עצמם. "הקורונה", הם משתפים את מי ששואל, בווריאציות שונות על הנושא, "גרמה לי להסתכל אחרת על החיים בכלל, על החיים שלי בפרט, ובעיקר על מה חשוב לי באמת".
השנתיים האחרונות הובילו רבים להכרה שהמסלול הרגיל של תיכון, צבא, אוניברסיטה ועבודה בתאגיד - מצאת החמה עד צאת הנשמה - כבר לא מתאימים להם. מסתבר שזה לא קשור לגובה השכר, המיקום בהיררכיה, או כמה מופלגים התנאים הנלווים. פשוט נשחקנו: אנו מתקדמים בצייתנות בסולם ההירארכי, הן הניהולי והן המקצועי, עוסקים בנושאים שמעניינים אותנו יותר או פחות - אבל הם ליבת ה"ביזנס" של הארגון ולכן אנחנו עוסקים בהם. הארגון, בתורו, משלם לנו משכורת טובה, מספק לנו מסגרת חברתית ותובע מאיתנו את כוליותינו, בדרך כלל ללא קיום דיאלוג בנוגע לשאלה מה אנחנו רוצים באמת. מהבוקר ועד הערב אנחנו עובדים מול יעדים, מטרות ושורות תחתונות של הפירמה.
"אזור הגאונות", מונח שטבע הפסיכולוג גיי הנדריקס, קורא לנו לשוב אל אזור הנוחות שלנו. אל תחומי העיסוק שמדליקים אותנו, שבהם אנחנו מנצנצים כמו יהלום, אלו שגורמים לנו להבריק. זהו המקום אשר מתוכו אנו יוצרים בהנאה ובתשוקה
בדרך לשם, הפסקנו לשחק והפסקנו ליצור. הגיע הזמן להיפוך מגמה: הגיע הזמן לחזור ל"אזור הגאונות".
"אזור הגאונות", מונח שטבע הפסיכולוג גיי הנדריקס, קורא לנו לשוב אל אזור הנוחות שלנו. אל תחומי העיסוק שמדליקים אותנו, שבהם אנחנו מנצנצים כמו יהלום, אלו שגורמים לנו להבריק. אותו מקום בו יושב הבידול והערך היחסי הגבוה ביותר של כל אחד, או אחת מאיתנו, בעיסוקו ובתחומי עניינו. זהו המקום אשר מתוכו אנו יוצרים בהנאה ובתשוקה. זהו המעיין הנובע של יכולותינו הייחודיות. כשאנו באים ממנו אנו, בו זמנית, נהנים בטירוף ומשיאים לעולם את מרב הערך. ממקור קמאי זה נובע הבידול שלנו כאנשי מקצוע ומנהלים, ממקום זה ממונפת מירב ההשפעה שלנו.
לנווט עובדים לאיזור הגאונות שלהם זה לא בהכרח מהלך אינטואיטיבי עבור המנהלים שלהם, שרגילים בדרך כלל לשאת באחריות לתקן, למשב ולעצב את הכפופים להם. אך פעמים רבות, הם מפסידים מכך. מרקוס באקינגאם, מומחה בעל שם עולמי לעולם העבודה, פריון ומנהיגות, אמר כבר לפני מספר עשורים שביקורת שלילית אינה מפתחת מצוינות, ועל כן מי שמעונין בארגון מצוין חייב להחליף משוב שלילי בחיובי - ולהאיר את עוצמותיו של מי שעומד מולו.
הצלבה בין "עונת הנדידה" של הטאלנטים, עקב תחושת היעדר מימוש ומשמעות, בשילוב עם תפישתו של באקינגהם בנוגע לסימון במארקר את העוצמות דווקא, מעבירה לכולנו מסר עמוק בנוגע לתהליכי למידה והתפתחות של ארגונים חפצי חיים: עזבו שיחות הערכה ומשוב על הזדמנויות לשיפור. הימנעו מהעברת ביקורת, או שיקוף פגמים וכשלים לחברי הצוות שלכם.
עזבו שיחות הערכה ומשוב על הזדמנויות לשיפור. הימנעו מהעברת ביקורת, או שיקוף פגמים וכשלים לחברי הצוות שלכם. התרכזו אתם, וסייעו לחבריכם ולאלו המדווחים לכם, להבין ולהתחבר לאזורי הגאונות שלהם
התרכזו אתם, וסייעו לחבריכם ולאלו המדווחים לכם, להבין ולהתחבר לאזורי הגאונות שלהם, למקור היצירה והתשוקה - כי משם הם יבואו בידיים שלובות לשביעות רצון והגשמה עצמית, וכמובן "הגביע הקדוש" של המעסיקים - מחוברות לארגון. ארגון שיאפשר את זה ירוויח פריון עשייה בעלת ערך המקפיצה יפה את ה"שורות התחתונות". סיטואציה חלומית ממנה כולם מרוויחים.
ארגון אשר ישכיל להפוך את התרבות הארגונית שלו לכזו שתומכת באיי גאונות ייחודיים של אנשים שמחים, יאפשר יבשות חדשות של חיבורים בין פרטים וצוותים, חיבורים שיבנו ידע חדשני עם תפוקה משמעותית.
חיבור לאיזור הגאונות מאפשר לעובדים להיות ב-Flow. התחושה הממכרת הזאת שלא מרגישים בה את ממד הזמן והעובד יצרני ואפקטיבי וגם מאושר. אנחנו ביצירה ואנחנו נהנים ממה שאנחנו עושים. בדיוק כאילו אנחנו רצים, מפסלים או שרים קריוקי עם חברים. כל מי שהיה בסיטואציות הללו מכיר את התחושה של שהות בממד ממנו מגיעים מיטב הרעיונות שלנו. לכל אחת ואחד מאיתנו יש את המקום הזה ויש את הזיכרון הברור והמוחשי ממה שקורה לנו כשאנחנו שם. אנחנו מוגשמים.
"אזור הגאונות" אינו מתכון לכאוס: מובן כי תאגידים זקוקים לנהלים, חוקים, תהליכים ומבנים. אין כאן סתירה. ועדיין, ניתן לייצר סביבה שבה הפרט מרגיש שהוא נמצא באיזור הנוחות שלו. סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט, השתמש לפני מספר שנים בפרפרזה על משפט המיוחס לנשיא קנדי המנוח: "אל תשאל מה אתה יכול לעשות עבור החברה, שאל מה החברה יכולה לעשות למענך". גם מיקרוסופט הגדולה הבינה כי ארגון מצליח מורכב מפרטים מרוצים ומוגשמים.
ככל שנשכיל ליצור מבנה, תהליכים, מערך תגמולים ותרבות ארגונית המאפשרים עשייה מתוך אזורי גאונות, מרחבי שיתוף ורישות חכמים, כך נשכיל למשוך טאלנט, להפיק ממנו את המיטב לטובת מודעות, חקירה עצמית, יצירה והשאת ערך מבדל שיגרום לכולנו להצטיין.
הכותבות: חן כהן, דירקטורית פיתוח ארגוני iTero, Align Technology ויו"ר עמותת גוונים וניל"י גולדפיין, משנה למנכ"ל קבוצת נירם גיתן NGG, מומחית למנהיגות וניהול בעולם של הפרעה