סיכום שבוע: כאב הראש שאחרי המסיבה ובעיית המעוף של הרחפנים בארץ

כאב הראש שאחרי המסיבה

יוניקורן הפינטק הישראלי ראפיד (Rapyd) נודע בשני דברים מרכזיים: היותו לכמה רגעים הסטארט אפ הפרטי עם השווי הגבוה בישראל, והמסיבות הראוותניות שהוא עורך. החברה של אריק שטילמן ערכה כבר שורה ארוכה של מסיבות לעובדיה, ולפי דיווחים אחת המסיבות שנערכה לפני כשנה עלתה לה כ-10 מיליון שקל.

השבוע התבשרנו שכמו חברות צמיחה רבות אחרות בהייטק המקומי, גם ראפיד צפויה לצאת במהלך פיטורים של עשרות מעובדיה. ובכל זאת, הפיטורים בראפיד, שהפכה לאחד הסמלים הבולטים של הזינוק בהייטק הישראלי ב-2021, מרגישים כמו אירוע קצת יותר סימבולי. השווי העצום, המסיבות הראוותניות, כל אלו מקנים לאירוע רובד נוסף.

השאלה על תרבות העבודה שייצרו שהמסיבות הנוצצות של ראפיד היא דיון נפרד. עם זאת, קשה להתנער מהתחושה שאם החברה היתה קצת פחות ראוותנית בהתנהלות שלה, קצת יותר מאופקת ושורפת מעט פחות הון על המסיבות - אולי היא היתה יכולה לשמר חלק מהמשרות שעכשיו היא נאלצת לקצץ. (אמיתי זיו)

הקטר של המשק מאט

יש לנו ב-tech12 כלי פנימי שמשמש אותנו לעקוב אחרי גיוסי ההון בהייטק המקומי ולחלק את מטלות הסיקור בין הכתבים. בשבוע החולף, כשבדקנו את הכלי, ראינו שלראשונה מאז הקמת האתר (תכף כבר שנה!) הוא היה ריק לגמרי - אף חברה או קרן לא תכננו לבשר השבוע על גיוס הון. לבסוף כן נכנס גיוס אחד בודד, וזה אחרי שבעבר הלא מאוד רחוק טבענו במספר דו-ספרתי של גיוסי הון מדי שבוע. נכון לכתיבת מלים אלו, גם הצפי לשבוע הבא נראה עגמומי.

הבחינה הזו היא אינדיקציה אנקדוטלית בלבד לעומק המשבר בהייטק, אך יש גם אינדקיציות רחבות יותר. כמו ירידה חדה של 33% במספר האקזיטים בשנה החולפת מול 2021, המשך הירידה בביקוש למהנדסים וסימנים לירידה בהיקף יצוא ההייטק. נתונים אלו מהשבוע החולף מתווספים למדדים אחרים, כמו העלייה במספר המפוטרים בהייטק, ירידה חדה בהיקף גיוסי ההון, ירידה במספר הסטארט אפים החדשים שמוקמים וקיטון בשווי התיק של קרנות ההון סיכון.

שאלה מעניינת שעולה מכל האינדיקטורים האלו היא מתי המשבר בענף ההייטק יהפוך לאירוע מאקרו שמשפיע על הכלכלה הישראלית כולה, אחרי הכל ההייטק הוא קטר הצמיחה של המשק. יכול להיות שזה כבר קורה. (אמיתי זיו)

אלכסה של אמזון מתעוררת מחלום הצמיחה

עד לא מזמן אלכסה נחשבה לאחת ההצלחות הגדולות ביותר של אמזון. העוזרת הקולית של ענקית המסחר המקוון נכנסה לחיינו לפני עשור, כשאמזון החלה למכור רמקולים חכמים זולים שאיפשרו למשתמשים לבקש מאלכסה לנגן להם שיר שהם אוהבים, לבדוק מה מזג האוויר וגם, כמובן, להזמין חלב או מצרכים אחרים כי בדיוק נגמר.

אמזון מכרה את הרמקולים במחיר עלות במטרה להיכנס כמה שיותר מהר לשוק חדש שיצרה במו ידיה, ולהשתלט על נתח כמה שיותר גדול ממנו. החברה קיוותה להציע לצרכנים יכולות מתקדמות במחיר נמוך ולצבור קהל משתמשים גדול ככל האפשר, שיכניס את אלכסה לביתו הפרטי, לסלון, למטבח ואפילו לחדר השינה, ויתרגל לדבר איתה כל יום, כל היום.

אלא שהאסטרטגיה הזו לא עבדה, והשבוע קיבלנו אשרור לכך שהמחלקה באמזון שמפתחת את אלכסה בצרות: חטיבת המכשירים, שאחראית על המוצרים שמשלבים את אלכסה, צפויה להיות מהנפגעות הגדולות ממהלך הפיטורים שהחל בחברה. לפי דיווחים, המחלקה שאמונה על אלכסה צפויה לבדה להסב השנה לאמזון הפסד של 10 מיליארד דולר. השימוש של הצרכנים במוצר הולך ופחות, אף שיותר ויותר מכשירים חכמים, גם כאלו שלא מיוצרים בידי אמזון, משלבים את אלכסה בתוכם. מתברר שאנשים רבים עדיין מעדיפים ללחוץ על כפתור ולהפעיל את המיקרוגל מלפנות לאלכסה ולבקש ממנה לעשות את זה עבורם.

באמזון פשוט לא מצאו דרך לבצע מוניטיזציה אמיתית לאלכסה. נסיונות כמו הצעת אלכסה למפתחים צד שלישי שיוסיפו בעצמם פקודות קוליות, שיאפשרו למשל להזמין מונית באובר בפקודה קולית, לא המריאו. הציבור, מתברר, העדיף להמשיך להשתמש באפליקציות.

אבל אלכסה לא לבד. הכישלון שלה ושל האסטרטגיה סביבה מסמל את התעוררות השוק כולו מחלום ה-Growth. במקום להתחיל לאט עם מספר מצומצם של יחידות שיציעו את אלכסה, להבין את מידת העניין בשוק ולפתח מודל הכנסות, באמזון מיהרו לכבוש את העולם ולדחוף את אלכסה לכמה שיותר סוגים של מוצרים לפני שהמתחרים יוכלו ליצור דריסת רגל. הם היו בטוחים שהכסף יגיע אחר כך. כעת נראה שלאמזון נמאס לחכות. (שי רינגל)

טוויטר מאמצת חזק יותר את הכאוס

נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ קיבל השבוע בחזרה את יכולת השימוש בחשבון הטוויטר שלו, שנלקחה ממנו בשרירותיות אחרי ההסתערות של תומכיו על בית המחוקקים ב-6 בינואר אשתקד. בעלי טוויטר החדש אילון מאסק הבטיח רק לפני שבועות ספורים שלא יקבל שום החלטה לגבי משתמשים מושעים עד להקמת ועדה מסודרת שתדון בסוגיה - אך החליט, בקפריזיות אופיינית, לזרוק את התוכנית לפח, והעלה סקר בטוויטר שבו גולשים הצביעו אם להשיב את טראמפ לפלטפורמה. טראמפ עדיין לא צייץ, ומאסק מיהר להתגרות בו בכמה ציוצים בניסיון לפתות אותו לחזור לשירות.

נראה שעבור מאסק הדבר החשוב ביותר הוא לנהל את ההצגה הכי טובה בעיר. לטענתו, מאז שקיבל לידיו את טוויטר התנועה לאתר שוברת שיאים. ייתכן שזו טענה נכונה. אחרי הכל, מבדר להביט מהצד בכאוס המוחלט שמתרחש כעת בטוויטר מול העולם כולו.

בעוד העיתונות והמבקרים עסוקים בלספור כמה מפרסמים הקפיאו את הקמפיינים שלהם בטוויטר - כשליש מ-100 הגדולים לפי הספירה האחרונה - מאסק מתעסק בבידור, באיתור מימים ברשת ובספירת הלייקים. הוא מנהל את טוויטר כמו מישהו שמכור אליה, ועובר על החוק הראשון שכל סוחר סמים אמור לדעת: Don't get high on your own supply. (שי רינגל)

הרחפנים בישראל לא ממריאים

חזק יותר, רחוק יותר, כבד יותר – רשות החדשות הודיעה השבוע על השקת השלב השני של מיזם הרחפנים הלאומי, בכוונה לקרב את היום שבו נראה רחפנים מסחריים מטיסים משלוחים בשמי ישראל, ואולי אפילו מוניות מעופפות בשמי גוש דן. המיזם מרחף סביבנו כבר כמה שנים חינניות, אך עדיין לא סיפק אפילו פיצה אחת בשימוש מסחרי. כל זאת בשעה ששורה של סטארט אפים ישראלים כמו Flytrex ו-Airwayz מטיסים אלפי חבילות וארוחות בשמי ארה"ב ואירופה.

סיפרתי לכם על הפעם הזו שהזמנתי גלידה גולדה לטיילת? pic.twitter.com/kTc2tvJl0l

— Amitai Ziv (@amitaiz) November 13, 2021

ישראל, כך נראה, עדיין תקועה במתארי ניסוי והדגמת יכולות, ובבדיקת דרכים לשילוב כמה חברות באותו מרחב אווירי, אבל לא מגיעים לתכל'ס. אם שואלים את גופי החדשנות והרגולציה המקומיים, הם לא אשמים. המיזם הלאומי הוא סוג של ארגז חול רגולטורי, שמאפשר לחברות לשחק עם הטכנולוגיה ולבנות אקוסיסטם מקומי במטרה לבנות תשתית. מה שבאמת חסר לטענת הגורמים הממשלתיים, הוא לקוחות שיאפשרו לחברות שירותי הרחפנים להטיס את המוצרים שלהן. אמנם קוימו ניסויים מוגבלים עם מספר מצומצם של חברות כמו גלידה גולדה או רשת השיווק אושר עד, אך זה לא מספיק.

הבעיה לטענת גופי הרגולציה היא שלרחפנים בישראל אין לקוחות ממשלתיים, למשל בתי חולים שייעזרו בהם להעברת תרופות בין קמפוסים שונים, כמו אלו של בית החולים הדסה בירושלים או בין שיבא לאיכילוב; או לקוחות מסחריים גדולים, כמו סופר פארם או שופרסל, שיטיסו מוצרים לבתי הלקוחות. אלא שבעיה זו היא קצת סיבה ומסובב: כל עוד חברות הרחפנים לא מתאמצות למצוא לקוחות בישראל, אין מי שילחץ על הרגולטורים המקומיים לקדם שינוי משמעותי ובעל מעוף. (טל שחף)

דיסני חוזרת לקולנוע

המנכ"ל המיתולוגי של דיסני בוב איגר קיבל בשבוע שעבר חזרה לידיו את המפתחות לניהול החברה, ומאז שיחת היום מחוף לחוף - מהוליווד ועד וול סטריט - היא מה יעשה איגר בתחום הסטרימינג. כשאיגר מסר בתחילת 2020 את ניהול דיסני לבוב צ'אפק זה היה אחרי השקה מוצלחת של שירות הסטרימינג דיסני+. כמו כל שוק הסטרימינג השירות החדש של דיסני נהנה מסגרי הקורונה, ששלחו את בעלי חיבור האינטרנט לרכוש מינויים. השווקים הריעו לזינוק במספר המינויים והתעלמו מהזינוק המקביל בהוצאות על הפקת תוכן. היום המציאות שונה.

דיסני+ עדיין ממוקם בצמרת שירותי הסטרימינג הגדולים מבחינת מספר המנויים, אבל גם בפסגת ההוצאות על תוכן (30 מיליארד דולר בשנה) וההפסדים (כ-1.5 מיליארד דולר ברבעון האחרון). איגר יצטרך להתנהל על רקע תפיסה חדשה, שמחברת בין צמיחה לרווחיות, ובאקלים פחות סלחני.

אחד הכיוונים שאיגר צפוי לקחת הוא חזרה לבתי קולנוע. קודמו בתפקיד ומחליפו לשעבר בוב צ'אפק הציב דגש גדול מדי על הסטרימינג והתעקש לא להבין את הקהל שלו. צ'אפק, המנכ"ל המודח, שם דגש גדול (מדי) על סטרימינג ובמקביל התעקש לא להבין את הקהל שלו. מאמירה מוזרה ומנותקת על כך שמבוגרים לא רואים אנימציה (שהרתיחה גם מעריצים וגם את כל עובדי פיקסאר) ועד לוויתור על הפצה בקולנוע כמעט לגמרי.

דוגמה בולטת לכך היא ההמשכון לחביב הקהל "הוקוס פוקוס 2" ששבר שיאי צפייה בסטרימינג עם בכורה של 2.7 מיליארד דקות. העובדה שאיגר ויתר לגמרי על הכנסות מקולנוע גרמה לרבים בתעשייה לפקפק בו. סרטים לכל המשפחה הם זן נכחד בבתי הקולנוע של היום, ודיסני היא המלכה הבלתי מעורערת של התחום. צ'פאק כנראה השאיר על הרצפה עשרות מיליוני דולרים. כל זה צפוי להשתנות תחת איגר. (הגר רבט)