מה עושים אנשי ה-Legal?
לאן עורכי הדין עפים כשהאגם המשפטי קפוא? להייטק, כמובן. חברות הייטק דורשות יותר ויותר מחלקות משפטיות - גם בשביל להתמודד עם הצורך לשמור על פרטיות המשתמשים ולעמוד בתקנים השונים, ההולכים ומחמירים של מדינות שונות, גם בשביל לנסח חוזים של עסקאות ולעוד שלל נושאים לפי הצרכים המשתנים של החברה.
מחלקות ה-Legal בהייטק התפתחו מאוד בשנים האחרונות והרבה מאוד עורכי דין ויועצים מוצאים את עצמם עובדים עבור חברות (לרוב הקטנות יותר) באופן עצמאי, או ממש כשכירים בתוך מחלקות ייעודיות.
מה תצטרכו לדעת בשביל להיות אנשי Legal טובים?
1. צריך (לפחות) קצת ניסיון. רוב העובדים לא מתחילים במחלקות Legal ישר מהלימודים אלא צוברים ניסיון מסוים במשרדי עורכי דין. יש צורך בלימודי משפטים וגם בהתמחות.
2. במובן מסוים, זה הפוך מעריכת דין. בדרך כלל היה נהוג שעורכי דין מתמקצעים בתחום מסוים - לוקחים איזשהו פסיק והופכים להיות המומחים הגדולים ביותר של אותו פסיק. עריכת דין היא מקצוע של עומק, לא רוחב. לעומת זאת, משרדי ה-Legal בהייטק דורשים בדיוק ההיפך: הם צריכים אנשים שיודעים להסתכל על התמונה הגדולה וגם לדעת לעשות הרבה דברים.
3. לכל הפחות, אל תהיו טכנופובים. נכון, זה לא מקצוע טכנולוגי, אבל הסביבה שלכם כן ואתם תצטרכו להבין אותה היטב בשביל להבין את העסקים של החברה שלכם. בחלק מהחברות לא יזיק לכם בכלל גם ידע ברישום פטנטים.
4. יש חברות שהמוצר שלהן ממש מבוסס על התחום המשפטי. בחברות כאלה, מחלקות ה-Legal יכולות להיות גדולות ומגוונות מאוד.
5. גם כאן תחשבו בינלאומי. רוב החברות עובדות באנגלית, ויש צורך בהבנה של חוזים משפטיים באנגלית. בנוסף, צריך להבין ולהיות מעודכן בחוקים של מדינות רבות.
6. רקע. רוב מי שמגיע למחלקות ה-Legal מגיעים ממשרדי עורכי דין, אחרי שלמדו משפטים וסיימו התמחות. יש גם משרדי עורכי דין שמתמחים בעבודה בייעוץ לחברות הייטק, לכן אפשר לעשות את המסלול גם מהצד השני - להישאר במשרד עורכי דין ועדיין לעבוד עם חברות הייטק, בעיקר סטארטאפים שעוד לא צמחו מספיק בשביל להצדיק מחלקה משל עצמם.
מה עושה יועצת משפטית בחברה בינלאומית
מירי מלכה, יועצת משפטית בכירה בצ'קמרקס (Checkmarx), מפתחת תוכנה לאבטחת אפליקציות (קרוב לאלף עובדים)
מירי, מה את עושה בצ'קמרקס?
"בתפקיד שלי אני תומכת בכל יחידות המטה של החברה, נותנת להן ליווי וייעוץ משפטי שוטף, ובמקביל אני אחת משלושת היועצים המשפטיים בחברה. כל אחד מאיתנו תומך באזור אחר בתחום המסחרי, אז אני אחראית על אירופה והמזרח התיכון.
"במוצר של צ׳קמרקס, הלקוח מעלה את הקוד שלו למוצר שלנו ואנחנו מפיקים דוח שמסביר לו איך הוא יכול לשפר את הקוד מבחינת אבטחה. בשביל זה אנחנו חייבים לעמוד בסטנדרטים הכי גבוהים של אבטחת מידע, כי המוצר שלנו מאוד רגיש. לכן אחד התפקידים שלנו זה להבטיח שאנחנו עומדים בכל התקנים הכי מחמירים לפי כל מדינה.
"בנוסף, יש פה גם עניין של קניין רוחני - קוד מקור הוא הקניין הרוחני של הלקוח. לעומת זאת, ההמלצות שהמערכת שלנו מפיקה על מנת לשפר את הקוד הן הקניין הרוחני של צ'קמרקס. לכן התפקיד שלנו זה למצוא את השילוב, שבו אנחנו שומרים על הקניין הרוחני של הלקוח ושלנו במקביל".
מירי מלכה, צ'קמרקס: "כשאתה עובד עם חברה מבחוץ אז אתה נותן את הייעוץ אבל לא רואה איך זה מיושם. אתה חותם על הסכם ואתה לא רואה אותו מתבצע, ואני רציתי את האקסטרה הזה"
איך הגעת לתפקיד?
"אני עורכת דין כמעט 12 שנה. התחלתי במשרד בתל אביב, עבדתי שם כשבע וחצי שנים ורוב התפקיד שלי היה לתת ייעוץ משפטי לחברות. לא לכל החברות יש מחלקות משפטיות, ואנחנו ליווינו אותם בהסכמים, בפשרות, בכל נושא שהחברה הייתה צריכה מאיתנו. זה יכול להיות שאלות מינוריות וזה יכול להיות שאלות עם השפעה על כלל החברה. זה היה משרד יחסית קטן אבל בגלל זה עשינו הכל, אז יצא לי להתעסק גם במשאבי אנוש, ובביטוחים, וברכש, באמת כל הקשת המשפטית.
"בסופו של דבר החלטתי שאני רוצה לעבור לשלב הבא, שזה מבחינתי היה להיכנס לתוך חברה. כשאתה בחוץ אתה נותן את הייעוץ אבל אתה לא רואה איך זה מיושם. אתה חותם על הסכם ואתה לא רואה אותו מתבצע, ואני רציתי את האקסטרה הזה. עברתי לחברה שמתעסקת במוצרי סייבר, ושם הייתי יועצת משפטית, בפעילות שדומה למה שאני עושה כיום אבל בהיקף קטן יותר. אחרי כשלוש שנים הצטרפתי צ'קמרקס, ואני פה כבר כמעט שנתיים".
איך המעבר ממשרד עורכי דין למשרד הייטק?
"בהתחלה המעבר היה חד מאוד. זה לא רק לעבור להייטק, זה גם לעבור לתחום ספציפי שזה סייבר ו-SaaS. היה צריך להתרגל למונחים של הייטק, גם להבין את כל התחומים ולהבין איך הכל משתלב. אבל אני חושבת שבסופו של דבר, המהות היא אותה מהות. אני פה לתת שירות, הלקוחות שלי הם האנשים בחברה ואלו אותם האנשים שאני אוכלת איתם אחר כך צהריים, אז כשהם מבקשים ממני משהו, הרבה יותר טבעי לי להירתם לזה".
מה ההבדל בין לעבוד בחברה קטנה לבין לעבוד בחברה גדולה כמו צ'קמרקס?
"היה צריך להתרגל. אתה עובר מלעבוד לבד ושהכל תלוי בך למצב שבו אתה חלק ממחלקה. שני עורכי הדין שעובדים איתי מדהימים, היועץ המשפטי הראשי מאוד מנוסה, מבין היטב את הטכנולוגיה. יש לי הרבה מאוד אנשים מאוד טובים ומוכשרים לעבוד מולם.
"עבודה בחברה בינלאומית זה דבר מאתגר. זה אומר להבין תרבויות שונות ואת האתגרים המשפטיים השונים בכל מדינה. זה יכול להיות אינטנסיבי, אבל בצ'קמרקס, עם כמה שהיא גדולה, יש גם משהו מאוד אינטימי. אין מעמדות, המנכ"ל יושב שני משרדים לידי ולכולם יש מדיניות של דלת פתוחה".
מה עושה מנהלת Legal בחברה צומחת
אילאיל לבנת, מנהלת מחלקת ה-Legal בארטליסט (Artlist), מפעילה קטלוגים של נכסים דיגיטליים לשימוש יוצרי תוכן (כ-500 עובדים)
אילאיל, מה את עושה בארטליסט?
"הרעיון של ארטליסט הוא פלטפורמה דיגיטלית ידידותית ונגישה לכל יוצר באשר הוא, בין אם הוא יוטיובר שרוצה לעשות ערוץ חתולים, וצריך מוזיקת רקע או קליפים של חתולים קופצים, ובין אם זו חברת הפרסומת של BMW שעובדת על פרסומת הזהב לפוטבול. לא משנה מה המנעד ומה האופי של היוצר, הוא צריך מאיתנו חומרים, וכאלו שאף אחד לא יוכל לבוא אליו אחר כך בטענות שהוא השתמש בהם באופן מסחרי. הרעיון של ארטליסט היה להקים ספריה - אפקטים, מוזיקה, וידאו, הכל - שאפשר להשתמש בה בכל דרך, בכל זמן, בכל מקום בעולם ולכל שימוש אפשרי ללא מגבלות. זאת אומרת שהמחלקה שלנו, מחלקת ה-Legal, יושבת ממש בלב המוצר של ארטליסט.
"בתפקידי הקודם הייתי היועצת המשפטית של רשת 13 והנושא של זכויות יוצרים וחומרי גלם היה מרכזי מאוד גם שם: בין שאתה ברודקאסטר שמייצר הפקות משל עצמך או סתם עשית פרומו עם מוזיקה של מישהו, היית חייב לדעת שהשימושים שלך נקיים ושלא תפגוש אותם אחר כך בצורת תביעות".
אילאיל לבנת, ארטליסט: "ארטליסט הקימה ספריה - של אפקטים, מוזיקה, וידאו - שאפשר להשתמש בה בכל שימוש אפשרי ללא מגבלות, וזה אומר שהמחלקה שלנו, המשפטית, יושבת ממש בלב המוצר"
איך הגעת לתפקיד?
"את ארטליסט פגשתי כשאני מנגבת את הדמעות אחרי הפרידה מרשת, שם הייתי עשר שנים. ביום שהיה ברור שאין מקום לכולם אחרי המיזוג עם ערוץ 10. אחרי שבועיים קיבלתי טלפון מארטליסט. לשמחתי קורות החיים שלי התאימו להם כמו כפפה ליד".
מה זו מחלקה משפטית בחברת הייטק? במה היא שונה?
"המסע פה הוא מטורף, כי בעצם ארטליסט היא בית ענק ליוצרים, מקום שנותן במה ליוצרים באשר הם, ואנחנו באים ואומרים - היצירה שלכם חשובה, ומגיעה לכם עליה תמורה, והתמורה שאתם תקבלו מאיתנו היא שתוכלו לפגוש יותר כסף מכל מקום אחר. אנחנו מפגישים אותם עם קהילה בינלאומית ובונים איזשהו רישיון, שמאפשר הצד השני למי שקונה את החומרים האלה להשתמש בהם בלי דאגות. רק 3% מהאומנים שרוצים להיכנס לקטלוג שלנו מתקבלים לאחר מסכת של אוצרות מקצועית - וכאן נכנס התפקיד המשפטי לתמונה.
"עורך דין הוא אדם שצריך תמיד לפחד, כי החששות שלו הם אלו שמגנים על החברה. כשהגעתי לארטליסט התחלתי להבין את המורכבויות. למשל, שצריכים לעמוד ברגולציה של המון מדינות בו זמנית, שזה כבר שונה ממחלקה משפטית רגילה שמתעמקת לרוב במקום אחד. בנוסף, יש את כל נושא הגנת הפרטיות. אנחנו צריכים לשמור על שמות של אנשים, על מספרי טלפון, על כתובות אימייל, שלא לדבר על כרטיסי אשראי.
"יש אצלנו המון תחומים שבהם אתה צריך לציית לרגולציות שונות ובכל רגע אני צריכה לוודא שאנחנו לא פתאום, נניח, בהפרה של איזשהו סעיף בחוק הוייטנאמי. זה גם מצריך ממך מהירות מחשבה והתאמה לתנאים המשתנים, כי כל חברה טכנולוגית היא חברה שאם היא לא תעבוד על הדבר הבא שלה תפסיד את המכנסיים".
מה היה האתגר מבחינתך בעבודה על הרישיון של ארטליסט?
"כשהגעתי לחברה היה שם כבר רישיון הודות ליועץ חיצוני שליווה את החברה והניח את התשתית המשפטית. הרישיון הזה נראה לי מדהים בפשטותו אבל הוא היה קצת מעורפל. ערפול משפטי זה משהו שיכול לפעמים לשרת אותך ולפעמים לעשות לך בעיות. לקחתי שנה, עשיתי סבב בין מחלקות החברה, למדתי אותן ואת הצרכים שלהן. למשל, ליוויתי את צוות הקריאייטיב, וידאתי שהם בעצמם לא עושים איזשהן הפרות. ליוויתי את צוות הפיתוח ובדקתי שהם לא נשענים על כל מיני תוכנות שלא נועדו לשימוש מסחרי. ליוויתי את האומנים שלנו ויצרתי עבורם הסכמים שיחזיקו מים בכל מצב.
"בחלוף עשרה חודשים התחלתי לבנות צוות שקטפתי ממשרדים מדהימים. ביחד באנו לפאונדרים ואמרנו להם שהרישיון מדהים אבל אנחנו רוצים לחדש ולדייק אותו. לקחנו את כל השאלות שהמשתמשים שלנו יכולים לשאול אותנו ובנינו רישיון חדש שבנוי בשפת העם, של שאלות ותשובות, מאוד ידידותי לכל משתמש".
מה עושה מנהלת Legal בסטארט אפ
הילה דלל שמש, מנהלת ה-Legal וה-Finance בנבינה (Navina), מפתחת פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית לרופאי משפחה (כ-90 עובדים)
הילה, את מוגדרת כ-Director of Finance אבל יש לך עוד כמה כובעים ב-Navina. מהם?
"אני אחראית על הניהול השוטף של האופרציה הפיננסית, על גיוסי ההון, על ההתרחבות של החברה. בצד המשפטי אני אחראית על התקשרויות עם לקוחות חדשים, מעבר על חוזים, בדיקת הסעיפים המסחריים בחוזים שלנו, דיווחים למשקיעים. יש לא מעט.
"אצלי יש ממשק בין צד ניהול הכספים לבין הצד המשפטי. לדוגמא, אנחנו עוברים עכשיו על חוזה של לקוח, אז יש הסתכלות גם מהצד המשפטי, ההתחייבויות שלנו, התחייבויות של הלקוח כלפינו. ויש גם הסתכלות מהצד הפיננסי, על כל התנאים מהצד המסחרי. כשמכירים את שני התחומים זה מאוד נוח ליצור את הממשק ביניהם.
"נבינה (Navina) היא חברת Digital Health, זו פלטפורמה המבוססת על אינטליגנציה מלאכותית ומיועדת לרופאי משפחה בשוק האמריקאי. המוצר שלנו עוזר לרופאים לתת טיפול טוב יותר - המערכת מרכזת להם את כל המידע הרפואי שרלוונטי לתוך תעודת זהות קלינית אחת, ובדקה אחת הם יכולים להבין מה מצבו של המטופל והמערכת מספקת תובנות והמלצות בזמן אמת. יש לזה גם הרבה משמעויות משפטיות ויש לנו הרבה מאוד רגולציה לעמוד בה".
הילה דלל שמש, נבינה: "מקצועות כמו משפטים וראיית חשבון, אם יש לך את התשתית הנכונה ואת ההכשרה, אם אתה טוב, אתה יכול להתאים את עצמך לז'רגון ולשפה של ההייטק יחסית בקלות. אתה לא צריך להכיר את הדברים כמו שמפתח מכיר אותם"
איך הגעת לתפקיד?
"בהכשרתי אני עורכת דין ורואת חשבון. בסיום הלימודים יצאתי להתמחות בעריכת דין, והאמת שנבניתי לאט לאט לתוך עולם ההייטק. התמחיתי בשוק ההון, שם נחשפתי לעולם התאגידי ולדיני חברות, והייתי אמורה להמשיך להתמחות בראיית חשבון בכלל בתחום המיסים, אבל מספר ימים לפני שהתחלתי את ההתמחות הזאת החלטתי שאני רוצה לעסוק יותר בצד הפיננסי של החברות.
"עסקתי בביקורת של חברות פרטיות, ותוך כדי שהכרתי את הכלכלה בעולם ונחשפתי לעולם הזה, הבנתי שיותר מתאים לי הדינמיות של עולם ההייטק. זה מאוד מצא חן בעיני. עברתי למשרד גדול רק כדי להיכנס לביקורת של חברות הייטק ומשם יצאתי לחברות ההייטק עצמן. עבדתי ב-Appsflyer כשהם עוד היו בשלב צמיחה, היו שם אז כ-350 עובדים. כשהגעתי למחלקת הכספים היו בה ארבעה חשבים, ואחרי שנתיים, כשעזבתי, כבר היו מעל לעשרה".
איך היה המעבר להייטק?
"במקצועות כמו משפטים וראיית חשבון, אם יש לך את התשתית הנכונה ואת ההכשרה, אם אתה טוב, אתה יכול להתאים את עצמך לז'רגון ולשפה של ההייטק יחסית בקלות. אתה לא צריך להכיר את הדברים כמו שמפתח מכיר אותם. כשנכנסים לחברה חשוב ללמוד אותה טוב, עוד לפני שעושים את הדבר הראשון שאתה עושה. צריך ללמוד את המונחים הבסיסיים, בכל חברה ובכל תחום. בכל חברה שהייתי היו מונחי יסוד שמשמשים אותה ושבחברה אחרת להם שום זכר. הייתי אומרת שזה האתגר המרכזי".
מה ההבדל בין חברה גדולה לקטנה?
"מה שאני מאוד אוהבת בעולם ההייטק זו הדינמיות הזאת, שאתה חייב להתאים את עצמך. מה שהיה נכון לפני חצי שנה כבר לא מתאים היום, ויש המון בנייה של תהליכים שיתמכו בדברים שיקרו בעתיד. כשאתה עובד בחברה בצמיחה אתה לומד איך בונים תהליכים כאלה ואז כשאתה מגיע לסטארט אפ יותר קטן אתה כבר יודע איך דברים אמורים להראות יום אחד, כשהחברה תהיה יותר גדולה. יש לזה את האתגרים שלו - צריך להסתגל ולבנות דברים חדשים. אבל צריך לחיות את זה ולאהוב את זה.
"זה גם מה שקוסם לי בחברות היותר קטנות. התפקיד הוא רחב, אתה מעורב בהכל, אתה עושה הכל מהכל, וזה משהו שצריך לאהוב ולהתחבר אליו. אני מאמינה שאנשים לרוב יהיו או טיפוס יותר תאגידי או טיפוס יותר סטארט אפי, אבל טוב להכיר גם את זה וגם את זה. גם אם אתה אדם של סטארט אפ, הניסיון של החברה הגדולה מאוד חשוב בעיני".