נתוני השכר בהייטק לחודש יוני 2022 שפרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים עצירה של מגמת הירידה בשכר הייטקיסטים ואפילו שיפור. האם זה שינוי טרנד שמראה על מצב השוק? צריך להיזהר ממסקנות מהירות. בגלל תנאי המאקרו הסוערים התנהגות השכר מעניינת, אלא שבלמ"ס נרשמו עליות וירידות במשכורות גם בשנה שעברה: למשל בין החודשים מרץ עד מאי נרשמה ירידה חדה מאוד של למעלה מ-14% משכר ההייטקיסטים והמתכנתים לא היו יוצאי דופן במקרה הזה.
כעת השכר ההמוצע של עובד בהייטק לחודש יוני עמד על 27,066 שקל בחודש, והוא כולל תת מקצועות בשכר נמוך יחסית כמו ייצור תרופות ושירותי תקשורת, ותחומים בשכר גבוה יותר כמו תכנות ומחקר ומדעי. השכר הממוצע בחודש מאי היה דומה מאוד ועמד על 27,037 שקלים אבל מדובר בירידה חדה של 10% (כ-3,000 שקל) לעומת השיא של חודש מרץ – 30,084 שקלים בממוצע. אלה גם היו חודשים משמעותיים של התקררות בשווקים.
מבחינת שכר המתכנתים, בחודש יוני נרשמה עליה זניחה של כאחוז לעומת שכרם בחודש מאי, וירידה של 5.5% לעומת השיא של מרץ, אז שכרם עמד על כמעט 31.5 אלף שקלים בממוצע. כלומר, לפי הלמ"ס, שכר המתכנתים פחות רגיש לשינויים בשוק משכרם של שאר עובדי הטק.
שירי וקס, מנכ"לית גוטפרינדס: "אם לפני שנה בוגרים היו מקבלים משכורת התחלתית של 22 אלף שקלים, היום הם יחתמו גם על 17-18 אלף, כי אין משרות של סטודנטים. הירידות בלמ"ס יכולות לבטא את הירידה של הג'וניורים, כי אף עובד בכיר שעבד בשכר של 35 אלף שקלים לא יקח היום משרה ב-33 אלף. זה לא קורה"
גם אנשי ה-HR לא מזהים בשטח את המגמה שנרשמת בלמ"ס. "ב-12 החודשים האחרונים אנחנו רואים רק עלייה בשכר של כמה מאות שקלים כל חודש", מספרת שירי וקס, מנכ"לית גוטפרינדס, חברת השמה בהייטק שמגייסת 230-300 עובדים מדי חודש. "זה מפתיע אותנו כי אנחנו מחכים לראות ירידה ואין. אני חשבתי שיהיו לי יותר מועמדים שיהיו פתוחים להצעות עבודה, אבל במציאות זה לא ככה".
לפי נתוני גוטפרינדס, שכר עובדי טכנולוגיה ברבעון השני של השנה עומד על 33.1 אלף ש"ח בשנה לעומת 32.9 אלף ברבע הראשון. ברבעון השלישי המגמה נמשכת עם עלייה ל-33.6 אלף שקל. "הנתונים שלנו סותרים את מה שרואים בלמ"ס ואין מצב שמתכנתים מרוויחים פחות", מבהירה וקס. "אני יודעת מה הסכומים בדיוק לפי חוזי ההעסקה".
את הפערים בין הנתונים הסותרים וקס מייחסת למיקום ולסוג העובדים שהיא מגייסת. "אנחנו פועלים בשוק של תל אביב, והלמ"ס ככל הנראה מביאים נתונים גם מהפריפריה, שם המשכורות קצת יותר נמוכות, אף שהעבודה מרחוק צמצמה את הפערים". הבדל נוסף יכול לנבוע מוותק של העובדים: "אנחנו עובדים עם מתכנתים שיש להם שלוש שנות ניסיון ומעלה ויכול להיות שהירידה בשכר היא בעיקר של ג'וניורים צעירים בתעשייה. בחודשיים האחרונים למשל, לא ראיתי שנפתחו משרות לבוגרי אוניברסיטאות והשכר שלהם גם ירד. אם לפני שנה בוגרים היו מקבלים משכורת התחלתית של 22 אלף שקלים היום הם יחתמו גם על 17-18 אלף כי אין משרות של סטודנטים. הירידות בלמ"ס יכולות לבטא את הירידה של הג'וניורים, כי אף עובד בכיר שעבד בשכר של 35 אלף שקלים לא יקח היום משרה ב-33 אלף. זה לא קורה".
איך את מסבירה את הפיטורים מצד אחד ואת העליה בשכר שאת רואה מצד שני?
"הטאלנטים לא פוטרו, להוציא אולי מרכזי פיתוח שנסגרו וכל העובדים פוטרו. היו רק שלושה כאלה, והפיטורים שם לא שפכו כמות אדירה של כשרונות לשוק. נוסף על כך, בחודשים האחרונים חברות הורידו את השומנים, התייעלו ועכשיו באיזשהו מקום הם לא רוצים לצמצם יותר. כל המפוטרים ביחד לא מספיקים למלא את הביקושים. לי יש 2,000 משרות פתוחות וגם 300 מפוטרים לא יסגרו את כולן. ובשאר השוק יש עוד אלפי משרות ולכן מי שטוב ממשיך לשפר את השכר שלו".
שום ביטוי למשבר? לשינוי מגמה?
"אני רואה שיותר קשה לעבור ראיון עבודה. בעבר, מתוך עשרה מועמדים שהתחילו תהליך - אחד קיבל חוזה. היום זה אחד מכל 14 כי החברות יותר זהירות בגיוסים והן פחות מתפשרות".
גם ריקי הראל, Director of HR and Talent Acquisition בחברת At-Bay, לא מזהה שום ביטוי של נתוני הלמ"ס בשטח. "אני לא רואה שינוי בשכר, בטח לא של מתכנתים. אם יש ירידה היא כנראה בתפקידים של ג'וניורים אבל הדרישה למתכנתים מנוסים גבוהה מאוד ולא מרגישים שינוי. אני גם לא יכולה להגיד שאפשר היום לשכור מתכנת עם ניסיון של שמונה שנים במחיר של מתכנת עם חמש שנות ניסיון. המתכנים היו יקרים וימשיכו להיות יקרים".
אז איפה הפער בין הלמ"ס לתעשייה?
"הלמ"ס מתייחס למטריה רחבה בהייטק, כולל חברות שירותים שמעסיקות הרבה מאוד אנשים ויכול להיות ששם נרשמה ירידה. נוסף על כך, בשנה שעברה היו המון גיוסים של מפתחים בכל רמות הניסיון והיום לתחושתי חברות נוהגות יותר באחריות ומגייסות פחות ג'וניורים. הג'וניורים מחפשים היום את ההזדמנות הראשונה בשוק ויכול להיות שאצלם היתה פגיעה בשכר. השכר של מפתחים עם ניסיון לא נפגע".
אם ישנה השפעה משברית לכאורה על העובדים שהראל כן מזהה, היא דווקא בדרישות שלהם שפחות נוגעות לשכר. "בשנה האחרונה אנשים חוו ארגונים במשבר וזו חוויה טראומטית. אני רואה היום רצון חזק ביציבות שגובר על כמה אלפי שקלים לכאן או לכאן. בשנה האחרונה כמות הארגונים שפיטרו היתה גדולה ולכן הם פונים לארגונים שהוכיחו את עצמם בשוק, שיש להם שוק יותר חזק, שהם פחות טרנדיים. כשאני מגייסת היום מפתחת מצוינת אני מספרת על ההכנסות ולא רק על סטטוס היוניקורן, למרות שכבר הגענו לשווי הזה. זה פחות מעסיק מועמדים פוטנצייאלים".
את חושבת שהמגמה יכולה להשתנות בעתיד הנראה לעין ושנראה ירידות שכר?
"אני לא חושבת שיהיה שינוי בשכר של המפתחים המנוסים".