כ-18% מהעובדים בישראל עבדו לפחות חלק מהשבוע מהבית במהלך 2022, וכ-8% העבירו מחוץ למשרד את מרבית שבוע העבודה - לפחות 60% מהשעות. בממוצע בילו העובדים מרחוק 57% משעות העבודה מחוץ למשרד, לפי דוח תמונת מצב של שוק העבודה בישראל ל-2022 שמפרסם הבוקר משרד העבודה. עובדי ההייטק הם משיאני העבודה מחוץ למשרד ו-42% מהם עבדו מחוץ למשרד בשנה שעברה.
מחברי הדוח משתמשים בביטוי "עבודה מהבית" ו"עבודה מרחוק" כזהים זה לזה. הם מציינים כי השיעור הגבוה של עובדים מהבית ב-2022 הוא "נתון מפתיע במידה מסוימת, המלמד על האחיזה החזקה שיש לעבודה מהבית במשק ומעיד בבירור שמדובר בשינוי מבני".
העמקת הבדיקה לגבי ממצאי העבודה מרחוק מעלה הבדלים בין עובדים במקצועות שונים ובין מי שמתגוררים במרכז ישראל או בפריפריה שלה. כך, באזור המרכז 24% מבצעים עבודה היברידית שמשלבת בין עבודה במשרד ומחוצה לו - בשעה שבמחוזות ירושלים, חיפה ויהודה ושומרון השיעור יורד ל-16% ובפריפריה ממש הוא כבר ל-9% בלבד. הנתונים מאכזבים במידה, שכן אחת ההבטחות של העבודה מרחוק היתה פתיחה של אפשרויות התעסוקה בפריפריה.
השיעור הגבוה של עובדים מהבית ב-2022 הוא "נתון מפתיע במידה מסוימת, המלמד על האחיזה החזקה שיש לעבודה מהבית במשק ומעיד בבירור שמדובר בשינוי מבני"
הפער בין שיעורי העבודה מרחוק בין המרכז לפריפריה נשמר גם כשמסתכלים על הנתונים בפילוח לפי מקצועות, כמו עריכת דין, אדריכלים, סוכני נסיעות ועובדי תעשיית הטק. 48% ממפתחי התוכנה ומנתחי היישומים בפריפריה עובדים בצורה היברידית לעומת 61% במרכז. התבוננות יותר מעמיקה מראה כי רוב מפתחי התוכנה בפריפריה (28%) עובדים מרבית השבוע (לפחות 60% מהשעות) מהבית, בעוד רק 21% עובדים מהבית פחות מ-60% מהזמן.
"אנחנו רואים שהעבודה מהבית לא באמת מרחיבה את אפשרויות התעסוקה בפריפריה, עדיין אין תופעה של אנשים שגרים בפריפריה ועובדים במרכז", מסבירה רוני שניצר, סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד העבודה.
מה הסיבה לכך? המספרים לא מספקים תשובה חד משמעית וכל הסבר אפשרי הוא בגדר השערה.
"אחת ההשערות היא שחברות במרכז הן כנראה יותר חזקות, ויכולות לאפשר יותר עבודה מהבית", אומרת הדס פוקס, כלכלנית בכירה במשרד העבודה. "מצד שני, האנשים בפריפריה מוגבלים לעבודה בפריפריה ולאפשרות שיש בה. סיבה אחרת שמצריכה עוד בדיקה היא איכות התשתית של האינטרנט, שהיא לא מספיק חזקה כדי לאפשר את העבודה מהבית".
סיבה אפשרית נוספת היא היצע המשרות המרוכז במרכז הארץ, ובפרט בתחום ההייטק, שמגביר את כח המיקוח של העובדים באזור לעומת המתגוררים בפריפריה.
למה הפריחה בהייטק מסכנת את כלל המשק
תעשיית ההייטק זוכה להתייחסות נפרדת בדוח משרד העבודה בשל משקלה הגבוה יחסית בהשוואה לתעשיות אחרות בתעשייה הישראלית. אירלנד וישראל הן המדינות היחידות שבהן שיעור המועסקים בתעשיית ההייטק מגיע ל-10% מכלל המועסקים במשק המקומי נכון ל-2021 - שיעור כפול מהממוצע במדינות אירופה וארה"ב. ברבות ממדינות ההתייחסות כארה"ב, בריטניה ושווייץ עובדי ההייטק מהווים רק 6% מהמועסקים.
אך משקלו של ההייטק במשק מרחיק אל מעבר לשיעור העובדים בו, מסבירה שניצר: "אמנם ההייטק מהווה 10% מהמועסקים, אבל יש לו משמעות מעבר לתעסוקה: זה ענף מתגמל שרבים שואפים אליו, שעליות השכר בו משפיעות על ענפים אחרים וגם רואים קיטוב גדול בין ענף שהשכר הממוצע בו הוא 20 אלף שקל, לעומת ענפים שהשכר הממוצע בהם 8,000 שקל", היא אומרת. "אנחנו שמים זרקור על ההייטק כי הוא מאוד משמעותי לצמיחה, לכלכלה ולתעסוקה ולשוק העבודה למרות שזה 'רק' 10%".
לדברי שניצר, השכר בהייטק משפיע גם יתר המשכורות במשק: "ככל שהמשק נמצא בתקופה עם יותר ביקוש לעובדים, יש משיכה של המשכורות למעלה גם בענפים אחרים. ככל שיש דרישה לעובדים בהייטק, כמו בתחילת 2022 - וגם יותר דרישה לעובדים שלא למדו רק את מקצועות ההייטק - השכר עולה, כי המעסיקים מנהלים משא ומתן עם אותם עובדים.
"פירמת רואי חשבון למשל, שרוצה לשמור על העובדים המבריקים, צריכה להתחרות בשכר גם מול מעסיקים בהייטק. דווקא עכשיו כשיש פחות משרות בהייטק, כנראה שתהיה פחות זליגה של עובדים והשפעה של השכר בטק על השכר בתעשיות אחרות".
"ההייטק בתקופה יותר מאתגרת גם מלפני 2020"
השכר הגבוה בהייטק והיצע המשרות הרב בענף משכו בשנים האחרונות סטודנטים רבים. אלו לומדים מקצועות הייטק טהורים כמדעי המחשב והנדסת חשמל וכן מקצועות משיקים כהנדסת תעשייה וניהול, ביוטכנולוגיה ומקצועות מדעיים בתקווה שיסללו עבורם את הדרך להייטק. אותן סיבות הביאו גם לפריחת תעשיית הבוקאמפים וההכשרות המקצועיות, שנועדו להסב עובדים מענפי משק אחרים.
לפי נתוני משרד העבודה, מאז 2016 גדל מספר הסטודנטים במקצועות ההייטק ב-46% - זאת לעומת צמיחה של 22% במספרם בין השנים 2016-2022. אלא שבמשרד העבודה מעריכים כי ההאטה הנוכחית בענף תפגע בראש ובראשונה בבוגרים הצעירים, שיתקשו למצוא עבודה. וככל שתחום הלימודים רחוק יותר מהליבה הטכנולוגית, כך יגדל הקושי להשתלב בתעשייה.
במשרד העבודה מעריכים כי ההאטה הנוכחית בענף תפגע בראש ובראשונה בבוגרים הצעירים, שיתקשו למצוא עבודה. וככל שתחום הלימודים רחוק יותר מהליבה הטכנולוגית, כך יגדל הקושי להשתלב בתעשייה
נתון נוסף שמאותת על היחלשות ההייטק הוא מספר המשרות הפנויות. במקרים רבים זהו המדד הראשון שיעיד על מיתון או גאות בשוק עבודה מסוים. בתחילת 2022 מספר הצעות העבודה בהייטק עלה בקצב המהיר ביותר בהשוואה לשאר ענפי המשק והיה כמעט כפול מהמשרות הפתוחות ב-2019 - אך בהמשך השנה התמתן הביקוש לעובדים.
דוח משרד העבודה מציג נתון נוסף שמשקף את היחלשות התעסוקה בהייטק המקומי: המשרות שנוספו לתעשייה. מדובר בנתון שנמדד במונחים שנתיים, החוזה מה היה הגידול במשרות אם קצב השינוי היה נמשך באופן דומה לכל אורך השנה. כך, ברבעון הראשון של 2022 נוספו להייטק 15.2% משרות במונחים שנתיים, אך ברבעונים הבאים המספרים הלכו והתכווצו עד שהגיעו ל-4.2% בלבד ברבעון האחרון.
שניצר משתפת בנתונים שנאספו כבר לגבי הרבעון הראשון של 2023 ומשקפים במהלכו כי ההייטק עבר לירידה של 0.8% במספר המשרות במונחים שנתיים. "אי אפשר להסיק רק מנתון אחד לגבי כל 2023, אבל אם מחברים את זה למספר המשרות הפנויות שמעסיקים מחפשים לגייס, אני חושבת שאנחנו הולכים לתקופה שהיא יותר מאתגרת בהייטק, בטח לעומת הגאות של 21 ותחילת 22", היא אומרת.
לדברי שניצר, היחס בין מספר המשרות הפנויות בענף לעומת מספר המועסקים בו נמוך כיום ממה שהיה לפני 2019. "תמיד כשיש קפיצה גדולה הנתונים מתקנים את עצמם לאחור וזה בסדר", היא אומרת. "אני לא יודעת אם מה שאנחנו רואים עכשיו זה תיקון קיצוני אחורה או תקופה שתהיה ארוכה. יש מספיק אינדיקציות להגיד שאנחנו בתקופה יותר מאתגרת גם מהתקופות שלפני 2020".