בצל הנפילות בבורסה והצהרות של ענקיות הטכנולוגיה מחו"ל על הקפאת גיוסי כוח אדם, שאלה מתבקשת היא האם אחרי שנים של עליה רצופה בשכר עובדי ההייטק נראה התמתנות או אולי אפילו ירידה. בהעדר יכולת לחזות את העתיד – נתוני העבר הם אלה שיכולים לספק רמז.
לכל נתוני סקר השכר האמיתי של צרות בהייטק ו-tech12
שני משברים כלכליים גדולים ידעה תעשיית הטק העולמית: פיצוץ בועת הדוט-קום בדצמבר 2000 והמשבר הכלכלי העולמי של 2008. יש כמובן הבדל מהותי בין שני המשברים הללו, הראשון היה במהותו משבר שהגיע מתוך תעשיית הטכנולוגיה ופגע בה מהותית, לא כך ב-2008.
בראשון, תעשיית ההייטק הישראלית הייתה צעירה מאוד, צעירה מדי, וקשה לומר כיצד הושפעו תנאי העבודה והשכר, בין היתר כי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לא אספה אז נתונים. על המיתון של 2008–2009 כבר יש קצת יותר נתונים והם מעידים על ירידה בשכר, אבל לא משמעותית. כמו כן, חברות שנסגרו וקיצצו הוציאו כמה אלפי עובדים לשוק העבודה ב-2009, שלפי נתוני הלמ"ס היוו 3% מכלל עובדי ההייטק באותה תקופה. והשכר בהייטק? עלה אז ב-2%. לאחר פיצוץ בועת הדוט-קום, אם כן, היו פחות משרות – אבל עובדים מתאימים נהנו משכר גבוה יותר.
השוואה למתרחש בארה"ב לאחר שני המשברים הללו מעידה ששם רעידת האדמה הורגשה בעוצמה גבוהה יותר. לפי נתונים של משרד העבודה האמריקאי מאוגוסט 2009, בין השנים 2001 ל-2008 חלה ירידה של 17% בתעסוקה בהייטק, בעוד שהשכר הממוצע זינק ב-36% (זאת בהשוואה לעלייה של 25% בכלל המשק). ב-2008 עצמה, אחרי משבר שאותותיו החלו כבר ביולי 2007, התעסוקה בהייטק גדלה ב-2.5% והמשכורות נפלו ב-1.5%.
רונן ניר, קרן PSG: "אולי נראה עצירה בעליית השכר, אבל אנחנו רחוקים מאוד מלראות ירידה – פשוט כי אין מספיק עובדים. זה קצת כמו שוק הדירות הנוכחי, שגם בו יש פערי היצע וביקוש גדולים שלא נסגרים, ובטח שאין ירידת מחירים"
"השכר מושפע הרבה יותר מהיצע וביקוש מאשר מגלים פיננסיים", אומר ל-tech12 רונן ניר, שותף בקרן PSG. ניר פגש את המשבר של 2008 כמה חודשים אחרי שהצטרף לקרן ויולה. היום הוא משתתף גם בוועדה המייעצת למשבר כוח האדם בהייטק בראשות דדי פרלמוטר שמינתה שרת החדשנות. "ההערכה שלנו היא שבגלל כמות החברות שקמו פה והמשבר באוקראינה, הביקוש יישאר משמעותי מאוד. גם אם ניכנס לעידן של מיתון שיימשך שנתיים, עדיין כמות המשרות הפתוחות היום גדולה מאוד. אולי נראה עצירה בעליית השכר, אבל אנחנו רחוקים מאוד מלראות ירידה בשכר – פשוט כי אין מספיק עובדים. זה קצת כמו שוק הדירות הנוכחי שגם בו יש פערי היצע וביקוש גדולים שלא נסגרים, ובטח שאין ירידת מחירים".
לא כולם בהייטק מסכימים עם ניר. יובל טל, שותף מנהל בקבוצת Team8 ומי שייסד את פיוניר הישראלית, נחרץ מאוד לגבי שיטת הפעולה הדרושה: "כבר עברתי שלושה משברים פיננסיים ויש לי פרוטוקול מומלץ. בחיי חברה יש באלנאס. אנחנו נכנסים עכשיו למשבר של מזומן, ומה שיקרה זה שהגיוסים יעצרו - והמשכורות ירדו. ככל שחברה תכיר בזה יותר מהר ככה יהיה לה יותר קל להתמודד. במשבר של 2008 אני הסתכלתי על כמות המזומן בקופה, חישבתי כמה זמן ייקח לי עד שאהיה רווחי והורדתי משכורת לכל העובדים ב-25% ולעצמי ב-70%, ונתתי לכולם אופציות כפיצוי".
שלומי בן חיים, Jfrog: "ההבדל הוא בין חברה ששורדת משבר לעומת חברה שמגיעה אליו זחוחה ויוצאת בטראומה. זה ישמע מוזר אבל יש לי רק זכרונות טובים מ-2001 ומ-2008. אנחנו נכנסים עכשיו לתקופה מתונה ובעוד שלוש עד חמש שנים יהיה שוב סייקל של צמיחה"
איך זה התקבל?
"בגלל הדוגמה האישית ורוח התקופה לא היו התנגדויות. למי שלא רצה להישאר אפשרתי לעזוב, אבל זה לא קרה. בפרספקטיבה של זמן, אנשים הרוויחו מזה המון. היום את מדברת על משכורת של צעירים שאין להם מחויבות על הראש והם מקבלים שכר גבוה. אולי זה מבחן לעבודת צוות של סטארט אפ כי כולם מבינים את המשמעות, זה יוצר אפילו אחווה בתוך החברה".
ומה יקרה אצל העובדים הלא טכניים, מי שלא חלק מהמו"פ?
"אני יכול להגיד מה אני הייתי עושה כמנכ"ל, וזה להפריד בין עובדים שאני לא יכול בלעדיהם – שזה בערך 10% מהעובדים. אותם הייתי משאיר בכל מחיר - ולכל השאר מוריד משכורת. חלק ילכו לאיבוד וחלק לא. מי שיש לו הרבה כסף ומתנהל נכון ישרוד ומי שלא, לא.
"לעובדים אני מציע לברר כמה שיותר מהר מה מצב החברה שלהם, מה מצב המזומנים וכמה המשקיעים מוכנים לתמוך בה בתקופה קשה. זו אחריות של המנהלים להיות גלויים איתם ואחריות של העובד לשאול ושהיה לו מספיק ידע בשוק כדי להבין את זה או ללכת לשאול מישהו שמבין. אם לחברה יש חצי שנה לחיות אני בתור עובד בכיר שיכול למצוא עבודה הייתי עובר לחברה שיש לה סיכוי שרידות גבוה יותר. אני מדבר בציניות ואני כן מחשיב נאמנות אבל אם אתה לא מאמין שלחברה שלך יש סיכוי – תעזוב".
עמית בן דב, מנכ"ל גונג: "ב-2008 נפגשנו וניתחנו את הסיטואציה, ואמרנו שיש מקום לזהירות אבל לא לפאניקה. ראינו שאנחנו צריכים לקצץ 10% מהמשרות, מה שלא היה הרבה אנשים בזמנו, ועשינו את זה במקום לקצץ בשכר. החלטנו שאנחנו מעדיפים פחות אנשים אבל לשלם יותר למי שנשאר"
יש גם חברות שקמות בזמן משבר. שלומי בן חיים הקים את ג׳ייפרוג (JFrog) ב-2008. הנפילה, לדבריו, "התחילה שלושה חודשים אחרי שהקמנו חברה. המשבר היה שונה כי הוא לא היה ממוקד בהייטק, אבל הוא פגע בכלכלה והגיע אלינו".
איך היו התנאים בהייטק הישראלי?
"זה היה שוק יחסית יציב עם משכורת מתגמלות וטובות לאנשים איכותיים. היה שפע כלכלי ואנשים יכלו להרשות לעצמם. אנשים לקחו על עצמם התחייבויות לא פרופציונליות לפני המשבר כי הבנקים נתנו להם, ורגע אחרי, הסיטואציה לא הייתה 'בוא נוריד משכורות' אלא שאנשים מכרו את הבתים בחצי מחיר או השאירו את הדירה לבנק. הייתה היסטריה הישרדותית. האטמוספירה הייתה שונה. אני חושב שהדוט-קום ייצב את שוק ההייטק להרבה מאוד שנים, ובגלל זה ההייטק לא נפגע ראשון במשבר של 2008".
חברה שקמה במיתון שונה בהתנהלות ובתרבות הארגונית שלה מחברה שקמה בתקופת צמיחה כלכלית?
"ההבדל הוא בין חברה ששורדת משבר לעומת חברה שמגיעה אליו זחוחה ויוצאת בטראומה. זה ישמע מוזר אבל יש לי רק זכרונות טובים מ-2001 ומ-2008. אנחנו נכנסים עכשיו לתקופה מתונה ובעוד שלוש עד חמש שנים יהיה שוב סייקל של צמיחה".
אודי זיו מנכ"ל ארניקס, ששימש ב-2008 כנשיא החטיבה האזרחית של נייס, מספר שבמשבר הקודם החברה האטה את גיוסי כוח האדם והקפיאה שכר לבכירים לתקופה מוגבלת.
יש הבדל בהתנהלות בין מנכ"לים שעברו משבר בעבר לבין כאלה שלא?
"חד משמעית, וזה נקרא ניסיון. יש לי חברים טובים, מנכ"לים של חברות מדהימות, שבמשבר הקודם חלקם היו בצבא או בתיכון וכל מה שהם חוו מאז שהתחילו זה גרפים עולים וחיזור אינסופי של משקיעים. הם לא פחות חכמים אבל ניסיון של התנהלות בשוק משברי שלא בכל רגע נתון אפשר לגייס כסף – הוא פשוט יתרון. חברות שכל הדנ"א שלהן הוא של אנשים שחוו סוג אחד של ניהול עסקים צריכות להעשיר את עצמן עם אנשים שכבר חוו משהו בעבר.
"זו תזכורת לכולנו של איך עולם העסקים עובד ובסוף צריך חברות עם מודל עסקי מוצר ולקוחות. השנתיים האחרונות בלבלו משקיעים שקצת התעלמו מדברים שאינם צמיחה וזה בלבל את החברות עצמן. זו קריאת השכמה ותזכורת שבסוף מה שחשוב זה האם העסק הוא אמיתי. מה שאני אומר לכל מי שמתייעץ איתי ולא רק בחודשיים האחרונים זה - תלכו לחברה שיש לה ביזנס אמיתי. זה מרגש לעבוד על פנטזיה אבל בסוף מי שמצליח לטווח הארוך זה עסקים אמיתיים. המרוץ לייצור ולואציה חדשה כל חודש הוא מיותר. צריך לזכור גם שהשוק אף פעם לא יודע איך לתמחר את עצמו ותמיד טועה למעלה ואז מתקן למטה. זה סייקל שתמיד קורה והשאלה רק כמה זמן הוא ייקח הפעם".
המשבר הרביעי שלי
"מאז שנת 2000 מעולם לא חתמתי חוזה שכירות לתקופה של יותר משנתיים" אומר ל-tech12 עמית בן דב, מייסד משותף ומנכ"ל חברת גונג (Gong). "אחרי שב-2000 נתקעתי עם שכירות יקרה שלא הייתי צריך – למדתי שעדיף לחתום לשנתיים. אחריהן או שיהיה משבר או שגם ככה תהיו גדולים מדי ותצטרכו לעבור מקום".
אודי זיו, מנכ"ל ארניקס: "מה שאני אומר לכל מי שמתייעץ איתי ולא רק בחודשיים האחרונים זה - תלכו לחברה שיש לה ביזנס אמיתי. זה מרגש לעבוד על פנטזיה אבל בסוף מי שמצליח לטווח הארוך זה עסקים אמיתיים"
המשבר של 2008 תפס את בן דב כשהיה סמנכ״ל שיווק בחברת פאנאיה. "בשנת 2000 היה מפחיד מאוד כי היה ממש משבר טכנולוגי, אבל ב-2008 אני זוכר שנפגשנו וניתחנו את הסיטואציה, ואמרנו שיש מקום לזהירות אבל לא לפאניקה. בדקנו כמה מזומנים והכנסות יש לנו וראינו שאנחנו צריכים לקצץ 10% מהמשרות, מה שלא היה הרבה אנשים בזמנו, ועשינו את זה במקום לקצץ בשכר. החלטנו שאנחנו מעדיפים פחות אנשים אבל לשלם יותר למי שנשאר. בדיעבד החברה הצליחה וכנראה שזה מראה ששכרנו יותר מדי אנשים. כמובן שזו לא תקופה של העלאות שכר, אבל אז זה נגמר בקיצוצים האלה ולא היו צעדים נוספים".
אלה לקחים שיישמת גם להתמודדות עם הקורונה בתחילת 2020?
"אפילו יותר מזה. ב-2000 הייתה פאניקה, ב-2008 תגובה מהירה וב-2020 אף אחד לא נבהל. אני מדבר על פברואר 2020, כשלא ידענו אם זה ייקח חודשיים או שנתיים: אמרנו 'אוקיי, נחכה לסוף רבעון שני'. לא פיטרנו, לא קיצצנו שכר ולא הוצאנו לחל"ת. קודם כל כי הגענו למשבר אחרי גיוס ועם כסף בבנק ויכולנו להרשות לעצמנו להפסיד כמה מיליונים. שנית, כי אלה אנשים ששכנענו אותם לבוא לחברה וזה היה לא נכון לשלוח אותם הביתה. אם לא היתה ברירה – זה היה קורה. אבל החלטנו לא לעשות כלום עד סוף יוני וגם הודענו לאנשים שאין להם מה לדאוג עד אז".
אתה חושב שהניסיון הזה שלך משפיע על התרבות הארגונית של גונג היום?
"בוודאי. עכשיו זה המשבר הרביעי שלי ושל רוב צוות ההנהלה בגונג. אנחנו מבינים שצריך להיות לא שאננים ולא בפאניקה. מבינים שזה מחזור טבעי".
לחלק השני בסדרה: האם המשבר הכלכלי ישפיע על זירת הגיוס להייטק?