הקורונה עברה, האם דפוסי העבודה מהבית כאן להישאר? זו השאלה שעמדה מול אנשי זרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה כחלק מדוח שנתי על "שוק העבודה בישראל". התשובה היא ובכן, לכאן ולכאן.
ראשית, ממבט על, נכתב בדוח: "ברבעון הרביעי של 2021 עמד שיעור העובדים מהבית על כ-17% מכלל המועסקים במשק, לעומת 31% בזמן הסדר השני של ספטמבר 2021". אבל זה בגדול, כאשר עבודה מהבית מוגדרת "היקף כלשהו מסך השעות השבועיות" וישנה שונות גדולה מאד בעבודה מהבית לפי סוג עבודה, אזור מגורים ודמוגרפיה.
"מאפיינים כגון מחוז המגורים, השכלה, מגדר, מגזר ומשלח יד של העובדים מהבית מתואמים עם מידת צמצום העבודה מהבית עם שוך המגפה, וניכרים פערים בין העובדים החזקים במשק, הממשיכים לעבוד מהבית בשיעורים גבוהים יותר, ובין עובדים חלשים יותר", מוסבר.
"מאפיינים כגון מחוז המגורים, השכלה, מגדר, מגזר ומשלח יד של העובדים מהבית מתואמים עם מידת צמצום העבודה מהבית עם שוך המגפה, וניכרים פערים בין העובדים החזקים במשק, הממשיכים לעבוד מהבית בשיעורים גבוהים יותר, ובין עובדים חלשים יותר"
למשל, בדוח נכתב שהחברה הערבית החמיצה לגמרי את ההזדמנות הקיימת בעבודה מהבית והיא עומדת על 2% בלבד. בנוסף, יש מתאם חזק בין השכלה אקדמית לעבודה מהבית, 26% מבעלי ההשכלה האקדמית אימצו עבודה מרחוק אל מול 8% בעלי השכלה תיכונית.
נתון מעניין נוסף הוא שכפי הנראה, עובדים מעוניינים לעבוד מהבית יותר ממה שהמעסיקים מאפשרים. אינדיקטור לזה הוא שיעור העצמאיים שעובדים מהבית שגדול פי שניים משיעור השכירים שעובדים מהבית או כפי שנכתב בעבודה: "נטייתם הברורה של שכירים לעבודה במשרד מושפעת ככל הנראה מתלותם בנהלי העבודה ומכך שלא בהכרח הם יכולים לשאת ולתת על האפשרות לעבוד מהבית".
מבחינת סוגי מקצועות, באופן לא מפתיע, מגזר ההייטק מוביל בעבודה מרוחקת, או כפי שנכתב בדוח, "כשליש מכל שעות העבודה בענפי ההייטק בוצעו מהבית לעומת 6% בענף החינוך ו-5% בענף המסחר".
מבין השכירים שעובדים מהבית, רק 28% עושים זאת באופן מלא והיתר מחלקים את זמנים כאשר הפלח הכי גדול הוא של עובדים מהבית יום בשבוע (25%). בראש הטבלה כולה, של כלל המקצועות, ניצבים "מפתחי תוכנה" ש-58% מהם עובדים גם מהבית
גם תחת המטרייה של "עבודה מהבית" העבודה ההיברידית שולטת: מבין השכירים שעובדים מהבית, רק 28% עושים זאת באופן מלא והיתר מחלקים את זמנים כאשר הפלח הכי גדול הוא של עובדים מהבית יום בשבוע (25%). בראש הטבלה כולה, של כלל המקצועות, ניצבים מפתחי תוכנה ש-58% מהם עובדים גם מהבית.
מחברים את הלטפטופ גם בפריפריה?
דיון אחר בדוח הוא האם האפשרות ל-WFH שינתה את דפוסי המגורים בישראל, והתשובה לכך היא כנראה שלילית, בניגוד למה שניתן היה לסבור.
"היה אפשר לקוות שהמעבר החלקי לעבודה מהבית יפתח אפשרויות חדשות לא רק בתחום התעסוקה אלא גם בתחום המגורים, ובייחוד שיתרום לחיזוק הפריפריה כאזור מגורים רלוונטי לעובדים מהבית שמקום מושבו של מעסיקים במרכז", נכתב.
"כדי לאפשר מעבר של עובדים לפריפריה על מעסיקים להיפתח לאימוץ מודלים של תעסוקה היברידית, למשל יום או יומיים בשבוע של עבודה מהבית או אף עבודה מלאה מהבית"
לצורך כך, מעסיקים צריכים להיות פתוחים לעבודה כזו. "כדי לאפשר מעבר של עובדים לפריפריה על מעסיקים להיפתח לאימוץ מודלים של תעסוקה היברידית, למשל יום או יומיים בשבוע של עבודה מהבית או אף עבודה מלאה מהבית".
במציאות, זה לא ממש קרה: "בפועל, גם אם היו עובדים שעברו לפריפריה, מדובר בתופעה מצומצמת יחסית, שכן מגמת ההגירה הפנימית בין המחוזות בישראל בשנת 2020 דומה למגמות בשנים שקדמו לה, ולא מסתמנת עלייה בהגירה חיובית למחוזות הצפון או הדרום".
פיזור האוכלוסייה בשנת 2021 נשאר דומה לשנת 2019, נכתב. עדות נוספת לכך היא שיעור המועסקים מחוץ ליישוב מגוריהם, וגם נתון זה לא השתנה בין שנת 2019 לרבעון הרביעי של שנת 2021. אגב, שיעור העובדים הגדול ביותר מחוץ לישוב המגורים הוא במחוז יהודה ושומרון.