"הבינה המלאכותית היא לא תחליף לבני אדם, אבל היא כלי לפרודוקטיביות על סטרואידים. אנשים שלא משתמשים בזה מבזבזים את הזמן שלהם", כך אומר דור נחשוני, המנכ"ל של הסטארט אפ ג'ונו ג'רני (Juno Journey).
הבינה המלאכותית משפיעה על נחשוני בשני היבטים. בפעם הראשונה כשעובדים בסטארט אפ שהקים עברו מהשלב הבידורי של כלי AI ג'נרטיבי, לשלב שבו הם רתמו אותה לעבודה. ובפעם השנייה - בביקוש מצד הלקוחות שלו להכשרת עובדים בתחום.
ג'ונו היא פלטפורמת HR, שבין היתר מחברת קורסים ממקורות תוכן שונים לצורכי הלמידה וההכשרות של ארגונים. באופן לא מאוד מפתיע, הביקוש לקורסים שקשורים לעולמות הבינה המלאכותית קפצו השנה בשיעורים תלת ספרתיים.
במחצית הראשונה של השנה הייתה עלייה של 500% בביקוש לקורסים בנושאי AI לעומת המחצית הראשונה של 2022 ועלייה של 300% בשלושת החודשים הראשונים השנה בביקוש לקורסים בנושאי AI ג'נרטיבי בהשוואה לתקופה המקבילה.
תחום ה-NLP (ראשי תיבות של Natural Language Processing) מהווה 50% מהבקשות לתוכן בתשלום, ו-50% מהבקשות האלה הן ספציפית לתחום ה-AI הג'נרטיבי. צד ההיצע מדביק את הביקוש ו-80% מהתכנים החדשים שמיוצרים על ידי קורסרה, יודמי, לינקדאין לרנינג וכו' הם בעולמות ה-AI.
נחשוני משתף כי בג'ונו התחילו להאיץ את הטמעת כלי ה-AI בתוך החברה. מה שהתחיל כבדיחות מסדרון על תמונות של ברק אובמה משייט על טיל בחלל ושיחות עם ChatGPT באמצעות פרומפטים מושחזים, הפך לכלי פרודוקטיביות חשוב.
דור נחשוני, ג'ונו ג'רני: "הבנו שאם הצ'אט מצליח לנסח מייל שכתבתי בתור בדיחה לאשתי, הוא יכול להפוך לכלי של כתיבת מיילים יותר מוצלחים בשירות אנשי המכירות ואחר כך גם למחקר שוק"
"הבנו שאם הצ'אט מצליח לנסח מייל שכתבתי בתור בדיחה לאשתי, הוא יכול להפוך לכלי של כתיבת מיילים יותר מוצלחים בשירות אנשי המכירות ואחר כך גם למחקר שוק. הדוגמה הכי בסיסית זה אנשי מכירות, שפעם לפני שיחה עם לקוח פוטנציאלי אספו עליו מידע בגוגל ובלינקדאין במשך 20 דקות. היום אפשר לבנות תמונת מצב כזו ב-30 שניות בבארד.
"חוץ ממכירות אנחנו משתמשים ב-ChatGPT כדי לעשות אנליזות. כל עובד בחברה יודע לעבוד היום עם דאטה וליצור אנליזות ממידע שיש אצלנו בשרתים, כשפעם זה היה תפקידו הבלעדי של האנליסט. ברוב המחלקות אצלנו יש היום מתודולוגיה של שימוש בכלי AI וזה מאפשר לנו להיות הרבה יותר פרודוקטיביים ולקצר תהליכים".
ביוניקורן הסייבר צ'ק (CHEQ), מדווחים על תרחיש דומה - הביקוש לבינה מלאכותית הגיע מהעובדים להנהלה. "הניצנים הראשונים היו עובדים ששיחקו עם כלי AI", מסבירה שרון אודה, VP R&D בצ'ק, חברה שמפתחת טכנולוגיית הגנה מפני בוטים, משתמשים מזויפים והונאות.
לדבריה, "לפני כמה חודשים הקמנו כוח משימה מתוך הבנה שהכלים האלה יהיו בסיסיים בעוד שנה או שנתיים והמטרה היא לקדם את השימוש בהם כדי לשפר את היעילות והפרודוקטיביות".
בכוח המשימה יש נציגים מכל מחלקות הארגון, בארץ ובחו"ל. כל 270 העובדים בחברה, מחציתם במרכז הפיתוח בתל אביב, כבר החלו להטמיע את הכלים. "התחלנו עם ישיבות תקופתיות ואז יצרנו מבנה של שלוש ועדות", אומרת אודה, "אחת עוסקת בחשיפה לכלים ואישור שלהם מבחינת אבטחה, השנייה עוסקת במיפוי שימושים כלל ארגוניים לכלים והשלישית, שאני עומדת בראשה, עוסקת בהטמעת הכלים בארגון.
"הוועדה שעוסקת במיפוי ביקשה מהעובדים לשתף אותה בכל המשימות שאפשר להפוך אותן לאוטומטיות באמצעות AI. בוועדה שלי אנחנו בונים עכשיו תוכנית הכשרה שתביא לארגון סדנאות פרונטליות לכל העובדים, שבהן נלמד על סוגי הכלים והיישומים שלהם בעבודה היומיומית. אנחנו גם כותבים ניוזלטר חודשי כדי לחשוף את העובדים למידע רלוונטי".
שרון אודה, CHEQ: "כששאלתי את המפתחים הם אמרו שהם לא יכולים לכמת את תרומת העבודה עם AI בזמן, אבל שהם מרגישים שהם עושים יותר בכל שעה. זה גם משתנה מעובד לעובד, אם הוא מנוסה או ג'וניור"
היא משתפת כי היישומים הבולטים נוגעים בעיקר למשימות האפורות והשנואות שמתלוות לעבודה כמו תיעוד ודוקומנטציה של פגישות וקטעי קוד וקיצורי דרך באקסל. בתחום של כתיבת תוכן, הכלים מנוצלים להתנעת רעיונות והשראה.
"הלמידה אצלנו היא גם חיצונית באמצעות סדנאות וגם פנימית, כשעובדים משתפים מהניסיון שלהם בעבודה עם AI. אחת העובדות במחלקת הצלחת לקוח, סיפרה על בקשה של לקוח, שבעבר הייתה מגיעה למחלקת הפיתוח, והיא הצליחה לפתור אותה בעצמה די מהר", מוסיפה אודה. "גם המפתחים אצלנו משתמשים בכלים שעוזרים להם לכתוב קוד יותר מהר".
בחברת הפינטק רמיטלי (Remitly), שעוסקת בהעברת תשלומים של מהגרי עבודה, בחרו בצורת הטמעה שונה – פיילוט שמתחיל במחלקת השיווק ובעוד שלושה חודשים, אם יסתיים בהצלחה, יורחב למחלקות נוספות בחברה. נציין כי בשונה מצ'ק, רמיטלי ישראל היא חלק מתאגיד גלובלי שמעסיק 2,500 עובדים, מתוכם 180 בישראל.
"זה התחיל מאנשי השיווק ומהרצון שלהם להשתמש ב-AI לעבודה, אבל עצרנו את זה כדי לעשות בדיקה משפטית על מנת להכניס את הכלים האלה בצורה מסודרת ובטוחה", מסבירה שנהב יהודה גורן, מנהלת השיווק ברמיטלי ישראל.
בבדיקה אושרו עשרים כלים שונים לשימוש בפיילוט ו-20 עובדים ממחלקת השיווק בארץ ובעולם התחילו להשתמש בהם. הכלי המרכזי הוא כמובן ChatGPT שמשמש את העובדים לצורכי כתיבה יותר קריאייטיבית, כתיבת פוסטים, ניתוח תחרות וכלים נוספים ליצירת סרטוני וידאו.
בנוסף העובדים עברו הדרכה משפטית על גבולות גזרה בעבודה עם הבינה המלאכותית כשההנחייה המרכזית היא לא לחשוף מידע פנימי, שאינו חשוף לציבור, לכלים. למשל, לא להעלות מידע על מכירות, מוצרים חדשים, אסטרטגיה וכו'.
"אני השתמשתי ב–ChatGPT כדי להגדיר סגמנט של אנשים שמעבירים כמעט את כל המשכורת שלהם לבן משפחה אחר כדי לתמוך במשפחה שלהם, זה קהל שהוא שונה מאנשים שמעבירים כסף הביתה לחיסכון.
"ביקשתי מ-ChatGPT שיאפיין אותם, מה חשוב להם? איזו הבנה טכנולוגית יש להם? מה חשוב להם יותר - המחיר? הבטיחות? המחיר? המידע שהוא נתן לי היה איכותי מאוד והתאים לנתונים שאנחנו מכירים", מספרת יהודה גורן.
שנהב יהודה גורן, רמיטלי ישראל: "זה התחיל מאנשי השיווק ומהרצון שלהם להשתמש ב-AI לעבודה. זה בעיקר חוסך שעות של עבודה. זה לא מחליף עובדים אבל מפנה אותם לעסוק בליבה של התפקיד"
תהליך הלמידה מתנהל באמצעות פגישת שיתוף שבועית, בה חולקים העובדים את הניסיון והתובנות שלהם מהשימוש בבינה המלאכותית. הפיילוט התחיל לפני כחודש וחצי ולדבריה של יהודה גורן נראה שהתוצאות עד כה חיוביות והוא יורחב לכל מחלקת השיווק שמונה כ-150 עובדים. אם גם השלב הזה יתברר כמוצלח, השימוש בבינה מלאכותית יורחב לשאר הארגון.
שאלת מיליון הדולר היא כמובן שאלת התפוקות – איך מודדים את השיפור בתוצרים או את החיסכון בזמן? העובדים מרגישים את התרומה, אבל קשה לתרגם אותה למספרים. "זה בעיקר חוסך שעות של עבודה", אומרת שנהב יהודה גורן, "זה לא מחליף עובדים אבל מפנה אותם לעסוק בליבה של התפקיד".
גם דור נחשוני מג'ונו מתקשה לשייך את השיפור בפרודוקטיביות לבינה המלאכותית. "זה יותר תחושת בטן, אבל החיסכון בזמן הוא ברור. אנשי הסושיאל מנהלים מערכת יחסים עם ChaGPT, וזה חוסך להם זמן בייצור התוכן. לאנשי המכירות זה עוזר באיסוף מידע לפני שיחות עם לקוחות".
הוא מסכים עם יהודה גורן שלמרות האיום על ההון האנושי, הבינה לא תחליף את העובדים. "זה פותר את העובדים מהמשימות האפורות, זה מקצר תהליכים של סיעור מוחות ומעשיר את הידע. לא יהיו פחות מפתחים או אנשי מכירות, אבל היעדים יהיו יותר שאפתניים".
מנכ"ל סיקלום ישראל ערן כהן: "מצאנו שיפור של עד 15% בפרודוקטיביות ובמהירות הפיתוח אבל רק אצל מפתחים עם יותר מארבע שנות ניסיון. אצל הג'וניורים מצאנו של-AI ג'נרטיבי אין שום השפעה מטיבה ואפילו להיפך, יש הפרעה שמאיטה אותם"
נחשוני מוסיף: "אם אנחנו חוסכים לאיש מכירות שעה וחצי ביום, אנחנו למעשה מוסיפים לו עוד יום עבודה בשבוע. יהיו חברות שיבחרו לצמצם עובדים ויהיו חברות שיתרגמו את הזמן הזה ליעדים יותר אגרסיביים, כי גם המתחרים יהיו יותר אגרסיביים".
"כששאלתי את המפתחים הם אמרו שהם לא יכולים לכמת את זה בזמן, אבל הם מרגישים שהם עושים יותר בכל שעה", מסכמת שרון אודה מצ'ק. "זה גם משתנה מעובד לעובד, אם הוא מנוסה או ג'וניור, אם הוא מתחיל קוד מאפס או עובד על קוד קיים. בעיקר זה חוסך את כל המטלות היותר טריוויאליות בעבודה".
נושא הפרודוקטיביות מעסיק גם את חברת שירותי התוכנה והייעוץ סיקלום (Ciklum). בחברה מדדו במשך שנה את הפרודוקטיביות של מאות מפתחים שמשתמשים ב-AI והממצאים היו טובים, אבל לא יוצאי דופן.
"מצאנו שיפור של עד 15% בפרודוקטיביות ובמהירות הפיתוח אבל רק אצל הסיניורים, כלומר מפתחים עם יותר מארבע שנות ניסיון", מספר ערן כהן, מנכ"ל ומייסד סיקלום ישראל.
לדבריו, "אצל הג'וניורים ומפתחים עם ניסיון קצר יותר מצאנו של-AI ג'נרטיבי אין שום השפעה מטיבה ואפילו להיפך, יש הפרעה שמאיטה את המפתחים. עוד ממצא מהבדיקה הוא שאין שיפור באיכות הקוד וגם לא ציפינו שזה יהיה המצב. התוצאה המעניינת ביותר לטעמי היא שביעות הרצון של המפתחים – 80% מהם דיווחו על שביעות רצון גבוהה מאוד, הם נהנים לעבוד עם ChatGPT וזה כלי לשימור עובדים".
כהן מתכנן להמשיך להשתמש ב-AI לטובת צרכים פנימיים וגם למען עבור הלקוחות. "יש לזה אימפקט משמעותי אבל לא ענק וכמו שזה נראה בטווח הקצר זה לא הולך לשנות את עולם הפיתוח בצורה מאסיבית. קשה לאמוד בדיוק את הפרודוקטיביות שנובעת מהכלים האלה, אבל אנחנו מרגישים שאנחנו מצליחים לבצע את העבודה עם קצת פחות שעות עבודה".
מנכ"ל סיקלום ישראל ערן כהן: "יש לזה אימפקט משמעותי אבל לא ענק וכמו שזה נראה בטווח הקצר זה לא הולך לשנות את עולם הפיתוח בצורה מאסיבית. קשה לאמוד בדיוק את הפרודוקטיביות שנובעת מהכלים האלה"
הוא מוסיף כי "העובדים צריכים לדעת להשתמש בכלים האלה וחברות צריכות להתחיל את השימוש ולהתחיל לצבור את הניסיון, בלי ציפייה לתרומה מרהיבה בטווח הקצר. מצד שני זה לא פיילוט יקר. זה מאוד מבטיח אבל זה רק בהתחלה. האימפקט הכי משמעותי הוא על שביעות הרצון של העובדים המנוסים".