קהילת הסייבר הישראלית סוערת בימים האחרונים סביב סיפור "עריקה" של שני בכירים מסנטינל וואן למתחרה הישירה, קראוד סטרייק. מדובר בעובדים דניאל ברנרד, שהיה סמנכ"ל השיווק של החברה, וראג' ראג'אמאני, שהיה סמנכ"ל המוצר בסנטינל וואן. סנטינל וואן וקראוד סטרייק, נזכיר, מתחרות ראש בראש באותה קטגוריה בעולם הסייבר המכונה XDR - פלטפורמת הגנה, זיהוי ותגובה של מתקפות. זו קטגוריה צפופה ושתיהן מובילות את הענף: קראוד סטרייק (האמריקאית) נסחרת לפי שווי של 25 מיליארד דולר ואילו סנטינל וואן לפי שווי של 4 מיליארד דולר.
לפני קצת יותר משבוע, קראוד סטרייק הוציאה הודעה לתקשורת על הצטרפות הבכירים והנושא סוקר באתרים המתמחים בסייבר. ההערכה בשוק היא שהשניים קיבלו חבילת שכר והצטרפות מפתה מאוד ולפי השמועות היא אף מגיעה לפי 3 מהנוכחית.
המעבר הצית סערה בסנטינל, ומשקיע בכיר בשוק מעריך שהפרשה עוד תגיע לבית המשפט. לפי עובד בחברה, שאישר את הדברים, "תומר זועם". הכוונה לתומר ויינגרטן, מנכ"ל ומייסד סנטינל וואן. ויינגרטן אף הוציא מייל בנושא העזיבה לכלל עובדי החברה וכינס All Hands, ישיבה של כל העובדים, עקב המקרה. בחברה אפילו נפוצו בדיחות סביב האירוע, כמו הסלוגן: "זה די.בי (הכינוי של דניאל ברנרד) או טיבי".
ויינגרטן אף הוציא מייל בנושא העזיבה לכלל עובדי החברה וכינס All Hands, ישיבה של כל העובדים, עקב המקרה. בחברה אפילו נפוצו בדיחות סביב האירוע, כמו הסלוגן: "זה די.בי (הכינוי של דניאל ברנרד) או טיבי"
התגובה הרשמית של החברה לפנייתנו לא מגלה את הסערה שמתחת לפני השטח. "דניאל וראג' סייעו לסנטינל וואן להפך לחברה המובילה בתחום ה-XDR והסייבר האוטונומי. אנחנו מודים להם על המסירות וההשקעה בבניית המותג, מערך השיווק, וצוותי המוצר שימשיכו לפעול באופן רציף ולהביא את החברה להישגים נוספים".
להשלמת התמונה נספר שבעבר סנטינל וואן בעצמה דווקא היתה בצד השני של המשוואה. ב-2020 היא גייסה אליה עובד בכיר מהמתחרה הישראלית סייבריזן, עובד בשם ג'ונתן שלמרדין. סייבריזון תבעה את סנטינל וואן, בשל תפקידו הבכיר, הידע הייחודי שלו וסעיף אי תחרות שהוא חתם עליו בחוזה ההעסקה שלו. התיק נגמר בפשרה בין הצדדים. יתרה מזאת, למרבה האירוניה, שני ה"עורקים" הנוכחיים, נחטפו בעצמם ביחד על ידי סנטינל וואן מהמתחרה Cylance, ביולי 2017.
התקרית בין השתיים מציפה שאלה יותר רחבה של סעיף "אי התחרות" בחוזי העסקה של עובדים. זהו סעיף מאד שכיח בענף הההייטק, ולא רק בו, אך בפועל הוא מיושם לעיתים רחוקות ולרוב החברות נותנות לעובדים לעזוב ללא חיכוכים. גם בתי המשפט, במיוחד בקליפרוניה, פוסקים הרבה פעמים לטובת העובד, אפילו אם חתם ביודעין על הסכם אי תחרות.
היו מקרים חריגים כמובן: ביוני האחרון אמזון תבעה בכיר אשר עזב את פעילות הענן שלה לטובת משרה בחטיבת הענן של גוגל. גם במקרה זה נטען על ידי התובעת כי מדובר בעובד בכיר אשר סייע לנסח את מפת הדרכים האסטרטגית של מוצרי הענן בחברה, ונחשף למידע עסקי רגיש כמו יעדי מכירות. במקרה מפורסם אחר, גוגל היא שתבעה עובד שערק לאובר (אבל אז באמת היה מדובר במקרה של גניבת קניין רוחני).
גם בהייטק הישראלי מקובל לכלול הסכמי אי תחרות, "בדרך כלל של 12 חודשים", מסביר עו"ד רועי קנר, שותף וראש מחלקת ההייטק במשרד ארדינסט, בן נתן, טוליאדנו ושות'. "אך מנגד, יש בישראל חוק יסוד חופש העיסוק ותמיד אפשר להשתמש בזה בבית משפט. בפועל הסעיפים האלו לא נאכפים ברוב המקרים". קנר הוסיף והסביר שיש גם "תורה שבע"פ" בהקשר הזה ודקויות - אם למשל עובד הוא תכנת זוטר או חבר הנהלה - וגם אלמנט הזמן משפיע באופן טבעי. למשל, הסיכוי שינקטו בצעדים כנגד עובד זוטר אחרי 6 חודשים, הוא קטן מאד, גם אם הוא חתום על תקופת אי תחרות ארוכה יותר. אבל בעובדים בכירים המשחק הוא אחר. "מתי זה כן משנה?", מסביר קנר - "אם העובד הופך ליזם, אז לפני הסכם השקעה, כחלק מתהליך בדיקת הנאותות, הקרנות בודקות היטב שאין לעובד קופת שרצים. בודקים למשל מתי נרשמה החברה מול תאריך עזיבת החברה, מוודאים ששום דבר לא פותח על מחשבי החברה הקודמת וכדומה".
כעת, יתכן ואנחנו לקראת שינוי היסטורי בנושא. ה-FTC, רשות הסחר האמריקאית, פרסמה בתחילת החודש הצעת חוק חדשה לעיון הציבור ותגובות, שנוגעת למעשה בביטול חוקיות הסכמי אי התחרות בחוזי העסקה.
כך נכתב בדברי ההסבר הנלווים לחוק: "רשות הסחר מציעה חוק חדש אשר יאסור על מעסיקים לכפות סעיפי אי תחרות על עובדיהם, פרקטיקה נפוצה ולעיתים נצלנית אשר פוגעת במשכורות, חוסמת חדשנות ולעיתים מונעת מיזמים להתחיל עסקים חדשים". ההיגיון העסקי הוא שסעיפים כאלו מונעים שוק עבודה חופשי ומקטינים את יכולת המיקוח של עובד.
לפי מחקר של רשות הסחר שצורף להצעת החוק, 18% מהעובדים האמריקאים חתומים על הסכמי אי תחרות, וביטול הפרקטיקה הזו תתרום לעלייה של 300 מיליארד דולר במשכורות המצרפיות במשק, ואף תגדיל פי שתיים את החברות שיוקמו כמתחרות חדשות בתוך תעשיות קיימות.
לפי ה-FTC, זו ממש לא רק בעיה של ההייטק: "חברות משתמשות בסעיפי אי תחרות לאורך מגוון תעשיות ורמות שכר, ממעצבי שיער ועובדי מחסנים ועד רופאים ובכירים בהנהלות. וזאת, כאשר למעסיק כח מיקוח גדול יותר ביחס לעובד. הסכמי אי תחרות מונעים מעובדים למצוא הזדמנויות עבודה טובות יותר וממעסיקים לשכור את הכשרונות הטובים ביותר בשוק".
הרשות מוסיפה וכותבת שלאחרונה נקטה בהליכים נגד חברת שמירה ממישיגן אשר השתמשה בסעיפי את תחרות נגד עובדיה, בשכר נמוך, שביקשו לעבור לחברת שמירה אחרת. במקרה אחר, נכתב על שתי יצרניות גדולות בתחום מיכלי זכוכית, שנקטו שתיהן בהסכמי אי תחרות כדי למנוע הקמת מתחרות חדשות בשוק ריכוזי. החקיקה החדשה, עשויה לחול אפילו בדיעבד, על חוזים קיימים אך ב-FTC שהיא לא תמנע הסכמי סודיות, על מנת למנוע הברחת סודות מסחריים.