קווין קאולי זוכר פרטים רבים מאותו יום, 15 באפריל 1989. הוא לקח אוטובוס לאצטדיון הכדורגל הילסבורו בשפילד, אנגליה, כדי לצפות במשחק חצי הגמר בין נוטינגהם פורסט וליברפול. הוא היה בן 17. היה אחר צהריים יפה ושטוף שמש. האוהדים מילאו את היציעים.
הוא זוכר שנלחץ חזק כל כך בין אנשים שלא הצליח להוציא את ידיו מהכיסים. הוא זוכר את התרסקות מעקה הבטיחות מאחוריו כשהקבוצה שלו כמעט הבקיעה והקהל נע כמו נחשול.
מאות אנשים נפלו, מי שעמדו לידם הטיחו אותם ארצה כמו אבני דומינו. קאולי נלכד מתחת לכולם. הוא זוכר איך התעורר בין הגוססים והמתים, משקל הגופות מוחץ אותו. הוא זוכר את ריח השתן והזיעה, קולות של גברים בוכים. הוא זוכר איך הצטלב מבטו עם עיניו של הגבר שנאבק לידו, ואז קאולי עמד עליו כדי להציל את עצמו. הוא עדיין תוהה אם אותו גבר היה בין 94 ההרוגים באותו יום.
הזיכרונות הללו ייסרו את קאולי כל חייו הבוגרים. במשך שלושים שנה הוא סבל מהבזקי זיכרון וחוסר שינה. הוא התקשה לעבוד אבל התבייש לדבר על כך עם אשתו. השתייה הפכה למחסום בינו לבין הדברים הקשים. ב-2004 הפנה אותו רופא לטיפול, אבל זה לא עזר והוא נשר אחרי שתי פגישות.
אבל לפני שנתיים הוא ראה כרזה שמפרסמת טיפולים באינטרנט, והחליט לתת לזה עוד הזדמנות. אחרי עשרות פגישות רגילות, שבהן הוא והמטפל שלו שוחחו אך ורק באמצעות הודעות כתובות, קאולי, שכיום הוא בן 49, מחלים סוף-סוף מתגובת דחק פוסט-טראומטית חמורה. "מדהים איך כמה מילים יכולות לשנות חיים," אומר אנדרו בלאקוֶול, הסמנכ"ל המדעי ב-Ieso, מרפאת בריאות הנפש שבסיסה בבריטניה ומטפלת בקאולי.
בלאקוול והקולגות שלו באייסו הם חלוצי גישה חדשה בטיפול נפשי שבה השפה המשמשת במפגשי טיפול מנותחת על ידי בינה מלאכותית. הרעיון הוא להשתמש בעיבוד שפה טבעית (NLP) כדי לזהות אילו חלקים בשיחה בין מטפל ומטופל – אילו סוגים של אמירות וחילופי דברים – נראים כיעילים ביותר בטיפול בהפרעות שונות.
היעד הוא לתת למטפלים תובנות טובות יותר על מה שהם עושים, לסייע למטפלים מנוסים לשמור על רמת טיפול גבוהה ולעזור למתלמדים להשתפר. בימים של מחסור גלובלי במטפלים, דפוס אוטומטי של בקרת איכות עשוי להיות חיוני בסיוע למרפאות לעמוד בביקוש.
בבוא העת, הגישה עשויה לגלות איך בדיוק עובדת הפסיכותרפיה מלכתחילה, דבר שקלינאים וחוקרים עדיין מגששים באפלה לגביו. הבנה חדשה של הרכיבים הפעילים בטיפול עשויה לפתוח את הדלת לטיפול נפשי מותאם אישית ולאפשר לרופאים להתאים במיוחד טיפולים פסיכיאטריים למטופלים מסוימים כפי שהם עושים כשהם רושמים תרופות.
למצוא את המילים הנכונות
הצלחה של טיפול וייעוץ תלויות בסופו של דבר במילים שנאמרות בין שני אנשים. חרף העובדה שטיפול מתקיים זה עשורים בצורתו המודרנית, חלק גדול להפתיע מהאופן שבו הוא פועל לא ידוע לנו. באופן כללי, קשר טוב בין מטפל למטופל נחשב לחיוני ומכריע, אבל עלול להיות קשה לחזות מראש אם טכניקה מסוימת, המופעלת לגבי מצב נפשי מסוים, תניב תוצאות או לא. בהשוואה לטיפול בבעיה רפואית גופנית, איכות הטיפול בבריאות הנפש היא עלובה. שיעורי ההחלמה קפואים על מקומם ובמקרים מסוימים אף הורעו מאז פותחו הטיפולים.
חוקרים ניסו זה שנים לחקור את הדיבור בטיפול כדי לפענח את הסוד שקובע למה חלק מהמטפלים משיגים תוצאות טובות מאחרים. בהתבסס על תחושות הבטן של מטפלים מוסמכים, מדובר באמנות לא פחות משמדובר במדע. בלתי אפשרי היה למעשה לכמת מה עובד ומה לא – עד עכשיו. זאק אימֶל, חוקר טיפול פסיכולוגי באוניברסיטת יוטה, זוכר שניסה לנתח ידנית תמלילים ממפגשי טיפול. "זה לוקח נצח, וגודל הדגימות המתקבלות הוא מביך," הוא אומר. "כך שלא למדנו הרבה במהלך עשרות השנים שבהן אנחנו עושים את זה."
בינה מלאכותית משנה את המשוואה. למידת-מכונה מהסוג שמבצע תרגום אוטומטי יכולה לנתח בזריזות כמויות עצומות של שפה. הדבר מאפשר לחוקרים גישה למקור אינסופי ובלתי מנוצל של נתונים: השפה שבה משתמשים מטפלים. חוקרים מאמינים שהם יכולים להשתמש באבחנות מנתונים אלה כדי לתת לטיפול הפסיכולוגי את הדחיפה שדרושה לו כבר מזמן. התוצאה תוכל להיות יותר אנשים שמצב ישתפר, וכך יישאר.
התמלילים מאמנים את המכונה
בלאקוול והקולוגות שלו הם לא היחידים שמבקשים לקדם חזון זה. ליסן (Lyssn) חברה מארצות הברית, מפתחת טכנולוגיה דומה. את ליסן ייסדו אימל והמנכ"ל דייוויד אטקינס, שחוקר פסיכולוגיה ולמידת מכונה באוניברסיטת וושינגטון.
שתי הקבוצות מאמנות את הבינות המלאכותיות שלהן בתמלילים של מפגשים טיפוליים. כדי לאמן את המודלים של עיבוד שפה טבעית, כמה מאות תמלילים זוכים להערות ידניות כדי להדגיש את התפקיד שמילותיהם של המטפלים והמטופלים ממלאות בשלב זה במפגש. לדוגמה, מפגש עשוי להתחיל בברכת שלום של המטפל למטופל ואחר כך דיון במצב רוחו של המטופל. בחילופי הדברים שלאחר מכן, המטפל עשוי להזדהות עם הבעיות שהמטופל מעלה ולשאול אם המטופל עשה שימוש במיומנויות שהוצגו במפגש הקודם. וכן הלאה.
הטכנולוגיה פועלת בדומה לאלגוריתם ניתוח סנטימנט שיכול לומר אם ביקורות סרטים הן חיוביות או שליליות, או כלי תרגום שלומד להבחין בין אנגלית לסינית. אבל במקרה זה, הבינה המלאכותית מתרגמת משפה טבעית לסוג של ברקוד או טביעת אצבע של מפגש טיפולי שחושפים את התפקיד שממלאות אמירות שונות.
טביעת אצבע של מפגש יכולה להראות כמה זמן הוקדש לטיפול קונסטרוקטיבי לעומת שיחה קלה. צפייה בתוצאות יכולה לסייע למטפלים להתמקד יותר בסוג הראשון בטיפולים בעתיד, אומר סטיבן פריר, הסמנכ"ל הקליני של אייסו, שמפקח על כ-650 המטפלים במרפאה.
התקווה: הגדלה דרמטית של אחוזי ההחלמה
הבעיות שהחברות אייסו וליסן מחפשות להן פתרון הן דחופות. סיפורו של קאולי מדגיש שני חסרונות עיקריים וגדולים במתן טיפול נפשי: גישה ואיכות. קאולי סבל במשך 15 שנה לפני שהוצע לו טיפול, ובפעם הראשונה שהתנסה בו, ב-2004, הטיפול לא עזר לו. חלפו עוד 15 שנה בטרם זכה לטיפול שעושה משהו.
חווייתו של קאולי היא מקרה קיצוני, אבל לא נדיר. האזהרות מפני משבר מתקרב ברפואת הנפש מתעלמות מאמת בסיסית: אנחנו כבר במשבר. למרות נסיגתה האיטית של הסטיגמה, רוב האנשים שזקוקים לעזרה בבעיה של בריאות הנפש עדיין לא מקבלים אותה. לאחד מכל חמישה מאיתנו בערך יש מחלה נפשית בכל זמן נתון ועדיין, 75 אחוז מחולי הנפש לא מקבלים שום צורה של טיפול.
ומבין מי שכן מקבלים טיפול, רק כמחצית יכולים לצפות להחלים. וזאת במערכות בריאות הנפש הטובות ביותר בעולם, אומר בלאקוול. "אם היינו מגיעים עם רגל שבורה לבית חולים והיו אומרים לנו שיש סיכוי של 50-50 שירפאו אותה, איכשהו זה לא היה נראה לנו מקובל," הוא אמר בהרצאת TED בשנה שעברה. "אני חושב שאנחנו יכולים לאתגר את עצמנו, שיהיו לנו ציפיות גבוהות יותר."
המגפה החריפה את הבעיה אך לא יצרה אותה. ביסוד העניין יש היצע וביקוש. הביקוש בא מאיתנו והמספרים גאו בגלל אחת החוויות הקולקטיביות שגבו את המחיר הגבוה ביותר, שמצויות בזיכרון הקולקטיבי. הבעיה מכיוון ההיצע היא מחסור במטפלים טובים.
וזה מה שמנסים לפתור בחברות אייסו וליסן. לדברי פריר, בדרך כלל אנשים ניגשים לבעיית ההיצע עם ההנחה שאחת משתיים: או שיכולים להיות יותר מטפלים, או שיכולים להיות מטפלים יותר טובים; אבל לא גם וגם. "לדעתי זאת טעות," הוא אומר. "אני חושב שאנחנו רואים שאפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה." במילים אחרות, אייסו חושבים שהם יכולים להגדיל את הנגישות לטיפול ולהשתמש בבינה מלאכותי כדי לסייע בניהול איכות הטיפול.
אייסו היא אחת הספקיות הגדולות ביותר שמציעה טיפול באינטרנט בהודעות כתובות או בשיחת וידיאו, בתמיכת שירות הבריאות הלאומי של בריטניה (NHS). המטפלים של אייסו קיימו עד עתה 460 אלף שעות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) – טכניקה יעילה בשימוש נפוץ שעוזרת לאנשים לנהל את בעיותיהם דרך שינוי האופן שבו הם חושבים ומתנהגים – עם בערך 86 אלף מטופלים, והם טיפלו במגוון בעיות כולל הפרעות מצב רוח וחרדה, דיכאון והפרעת דחק פוסט-טראומטית.
אייסו אומרים כי שיעור ההחלמה אצלם בהפרעות מכל הסוגים הוא 53 אחוזים, בהשוואה לממוצע הלאומי של 51 אחוזים. נשמע הבדל קטן – אבל עם 1.6 מיליון הפניות לשיחות טיפוליות בבריטניה מדי שנה, הוא מייצג עשרות אלפי אנשים שאילולא ההצלחה היו נותרים עדיין חולים. והחברה מאמינה שהיא יכולה לעשות יותר מכך. מאז 2013, אייסו התמקדה בדיכאון ובהפרעת חרדה כללית, ונעזרה בטכניקות מוּנעות-נתונים – עיבוד שפה טבעית הוא מרכזי בהן – כדי להגדיל דרמטית את שיעורי ההחלמה ממצבים אלה. לדברי אייסו, שיעור ההחלמה אצלם מדיכאון ב-2021 הוא 62 אחוזים – בהשוואה לממוצע הלאומי של 50 אחוזים – ו-73 אחוזים בהפרעת חרדה כללית – בהשוואה לממוצע הלאומי של 58 אחוזים.
אייסו אומרים שהתמקדו בחרדה ודיכאון בין השאר כי אלה שניים מן המצבים הנפוצים ביותר. אבל גם משום שהם מגיבים לטיפול קוגניטיבי התנהגותי טוב יותר ממצבים אחרים, כמו למשל הפרעה אובססיבית כפייתית. עדיין לא ברור עד היכן תוכל המרפאה להרחיב את הצלחתה, אבל היא מתכננת להתחיל להתמקד במצבים נוספים.
באופן תאורטי, השימוש בבינה מלאכותית כדי לנטר איכות משחרר את המטפלים לפגוש יותר מטופלים כי טיפול טוב יותר משמעו פחות פגישות לא-פרודוקטיביות, אף על פי שאייסו עדיין לא בחנו את ההשפעה הישירה של עיבוד שפה טבעית על יעילות הטיפול.
"כרגע, עם אלף שעות טיפול אנחנו יכולים לטפל בערך בשמונים עד תשעים מטופלים," אומר פריר. "אנחנו מנסים להזיז את המחוג הזה עוד ולשאול: האם אפשר לטפל במאתיים, שלוש-מאות, אפילו ארבע-מאות מטופלים באותו מספר של שעות טיפול?"
לזהות את הפרקטיקות הטיפוליות הטובות ביותר
שלא כמו אייסו, ליסן לא מציעה את הטיפול עצמו. במקום זאת, היא מספקת את התוכנה שלה למרפאות אחרות ואוניברסיטאות, בבריטניה ובארצות הברית, לצורך הכשרה ובקרת איכות.
בארצות הברית, אחד הלקוחות של ליסן זו תוכנית בריאות-מרחוק לטיפול בנפגעי מגפת האופיאדים בקליפורניה, שרוצה לנטר את איכות הטיפול שניתן על ידי המטפלים בה. ליסן עובדת גם עם אוניברסיטת פנסילבניה על חיבור מטפלים בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי שנמצאים ברחבי פילדלפיה לטכנולוגיה שלה.
בבריטניה, ליסן עובדת עם שלושה ארגונים, ביניהם טרנט שירות טיפולים פסיכולוגיים (Trent Psychological Therapies Service), רשת מרפאות שכמו אייסו נבחרה על ידי ה-NHS הבריטי לספק טיפול בתחום בריאות הנפש. רשת טרנט עדיין מנסה את התוכנה. בגלל שמודל עיבוד השפה הטבעית נבנה בארצות הברית, המרפאה הייתה צריכה לעבוד עם ליסן כדי לגרום לה לזהות מבטאים בריטיים אזוריים.
דין רֶפֶּר, מנהל השירותים הקליניים של רשת טרנט, מאמין כי התוכנה תוכל לסייע למטפלים להפוך את הפרקטיקות הטיפוליות הטובות ביותר לתקן. "אפשר היה להעריך שמטפלים שעושים את זה כבר שנים ישיגו את התוצאות הכי טובות," הוא אומר. "אבל זה לא בהכרח ככה." רפר משווה זאת לנהיגה: "כשאתה לומד לנהוג במכונית, מלמדים אותך לעשות כמה דברים בטוחים," הוא אומר. "אבל עם הזמן אתה מפסיק לעשות חלק מהדברים הבטוחים ואולי חוטף כמה קנסות על מהירות."
לשפר את המטפלים, לא להחליף בבוטים
הרעיון בבינה המלאכותית הוא שיפור הטיפול שניתן על ידי בני אדם ולא החלפתו. המחסור בטיפול נפשי איכותי לא ייפתר על ידי פתרונות לטווח קצר. טיפול שורש בבעיה צריך לכלול גם הפחתת הסטיגמה, הגדלת המימון ושיפור החינוך. בלאקוול, במיוחד, מבטל רבות מהטענות שנשמעות כלפי הבינה המלאכותית. "יש כמות מסוכנת של מהומה סביב זה," הוא אומר.
לדוגמה, נוצר המון רעש סביב דברים כמו מטפלי צ'טבוט וניטור מסביב לשעון באמצעות יישומים – שמוצגים לעיתים כאביזרי חישוב-לביש שנועדו לנפש. אבל רוב הטכנולוגיה הזאת נופלת איפשהו בין "בעוד שנים מהיום" לבין "זה לא יקרה לעולם".
"לא מדובר באפליקציות לרווחה נפשית או דברים מסוג זה," אומר בלאקוול. "אם ניתן בידי מישהו אפליקציה שאומרת שהיא תטפל בדיכאון שלו, כנראה שהיא רק תגרום לו להתחסן נגד חיפוש עזרה."
אבל יש בעיה אחת בהפיכת הפסיכותרפיה למבוססת-ראיות יותר, והיא שנצטרך לבקש ממטפלים ומטופלים לפתוח בפנינו את שיחותיהם הפרטיות. האם מטפלים יתנגדו לניטור של ביצועיהם המקצועיים באופן הזה?
רפר צופה מידה של התנגדות. "הטכנולוגיה הזו מייצגת אתגר בעבור המטפלים," הוא אומר. "כאילו יהיה לראשונה עוד מישהו בחדר שרושם כל מה שהם אומרים." בתור התחלה, רשת טרנט משתמשת בתוכנה של ליסן רק עם מתלמדים, שיש להם ציפייה מראש להיות מנוטרים. כאשר המטפלים האלה יוסמכו, חושב רפר, יתכן שיקבלו את הניטור כי התרגלו אליו. יתכן שיידרש שכנוע למטפלים מנוסים יותר באשר ליתרונותיו.
הרעיון הוא להשתמש בטכנולוגיה לא בתור מקל אלא כמשענת, אומר אימל, שהיה פעם בעצמו מטפל. הוא חושב שרבים יקבלו את המידע הנוסף בברכה. "קשה להיות לבד עם המטופלים שלך," הוא אומר. "כשכל מה שאתה עושה הוא לשבת בחדר עם אדם אחר במשך עשרים או שלושים שעות בשבוע, בלי לקבל פידבק מקולגות, באמת יכול להיות קשה להשתפר."
פריר מסכים. באייסו, המטפלים משוחחים על הפידבק של הבינה המלאכותית עם הבכירים מהם. הרעיון הוא להניח למטפלים לתפוס פיקוד על התפתחותם המקצועית, להראות להם במה הם טובים – דברים שמטפלים אחרים יכולים ללמוד מהם – ובמה הם לא כל כך טובים – דברים שאולי כדאי שיעבדו עליהם.
אייסו וליסן רק החלו לצעוד בנתיב הזה, אבל יש פוטנציאל ברור בלמידת דברים על טיפול שמתגלים רק דרך כריית כמויות נתונים גדולות דיין. אטקינס מזכיר מטה-אנליזה שפורסמה ב-2018 שסיכמה כאלף שעות טיפול בלי סיוע בינה מלאכותית. "ליסן מעבדת כמות כזאת ביום אחד," הוא אומר. מחקרים חדשים שפרסמו הן אייסו והן ליסן מנתחים עשרות אלפי פגישות טיפוליות.
לדוגמה, במחקר שפורסם בכתב-העת לפסיכיאטריה של האגודה האמריקאית לרפואה ב-2019 (JAMA Psychiatry) חוקרי אייסו מתארים מודל לימוד עמוק בעיבוד שפה טבעית שאומן לחלק אמירות של מטפלים לקטגוריות על פני יותר מ-90 אלף שעות של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם כ-14 אלף מטופלים. האלגוריתם למד להבחין האם ביטויים שונים וחלקי שיחה קצרים היו מופעים של סוגים מסוימים של שיחת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי – כמו למשל בדיקת מצב רוחו של המטופל, קביעה ובדיקה של שיעורי בית (כשמטופלים מתאמנים במיומנויות שנלמדו בפגישה), דיון בדרכים ושיטות לשינוי, תכנון לעתיד וכן הלאה – או דיבורים שלא קשורים לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, כגון שיחה כללית.
החוקרים הראו התאמה בין יחס גבוה יותר של שיחת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לשיעורי החלמה טובים יותר, כפי שנמדדו במדדי דיווח-עצמי המשמשים ברחבי בריטניה. הם טוענים שהתוצאות מתקפות את הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית כטיפול. הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי כבר נחשב יעיל ממילא, אבל המחקר הזה הוא אחד הניסויים רחבי ההיקף הראשונים שתומכים בהשערה המקובלת.
"סוף סוף נקבל יותר תשובות"
במאמר שהתפרסם השנה, בחן הצוות של אייסו אמירות של מטופלים במקום אמירות של מטפלים. הם גילו שיותר תגובות מהסוג שהם מכנים "פעיל בשיחת-שינוי" (שרומזות על רצון להשתנות, כגון "אני לא רוצה לחיות ככה יותר") ו"בדיקה בשיחת-שינוי" (ראייה לכך שהמטופל מהרהר בדרכים להשתנות) היו קשורות לסיכויים גדולים יותר לשיפור אמין ומחויבות. היעדר הצהרות שכאלה יכול להיות תמרור אזהרה שמהלך הטיפול הנוכחי לא עובד. בפועל, אפשר יהיה גם לחקור תמלילי פגישות טיפוליות למציאת רמזים למה שהמטפלים אומרים שיכול לעורר התנהגות כזאת, ולהכשיר מטפלים אחרים לעשות כך.
עניין רב ערך, אומרת ג'ניפר ויילד, פסיכולוגית קלינית באוניברסיטת אוקספורד. היא חושבת שמחקרים כאלה מסייעים לתחום והופכים את הפסיכותרפיה ליותר מבוססת-ראיות ומצדיקים את אופן ההכשרה של המטפלים.
"אחד היתרונות של הממצאים הוא שכאשר נכשיר קלינאים, נוכל עכשיו להפנות למחקר שמראה כי ככל שתדבקי בפרוטוקול, תשיגי יותר שינוי בסימפטום," אומרת ויילד. "אולי יתחשק לך לאלתר, אבל עלייך לדבוק בטיפול, כי אנחנו יודעים שזה עובד ואנחנו יודעים איך זה עובד. אני חושבת שזה דבר חשוב – ואני חושבת שזה דבר חדש."
טכניקות הבינה המלאכותית הללו יוכלו גם לסייע בהתאמה בין מועמדים לטיפול לבין מטפלים ולחשב איזה סוג טיפול יפעל באופן הטוב ביותר בעבור כל מטופל ומטופל, אומרת ויילד: "אני חושבת שסוף-סוף נקבל יותר תשובות בעניין איזה טכניקות טיפול עובדות הכי טוב לכל שילוב של סימפטומים."
"סוג חדש לגמרי של טיפול"
וזאת רק ההתחלה. ספק שירותי בריאות גדול כמו קייזר פרמננטה בקליפורניה אולי מציע שלושה מיליון מפגשי טיפול בשנה, אומר אימל – "אבל אין להם מושג מה קרה במפגשים, וזה נראה כמו בזבוז איום." לדוגמה, אם ספק שירותי בריאות מטפל בשלושה מיליון אנשים עם מחלות לב, הוא יודע כמה מהם קיבלו סטטינים והאם נטלו אותם או לא. "אם אנחנו יכולים לעשות מחקרים ברמת האוכלוסייה על דברים כאלה," הוא אומר. "אני חושב שאנחנו יכולים לעשות אותם דברים על פסיכותרפיה."
בלאקוול מסכים. "למעשה, יתכן שבחמש השנים הבאות אנחנו נכנסים לאזור של רפואה מדויקת בפסיכולוגיה ופסיכיאטריה," הוא אומר.
עם הזמן, יתכן שנוכל לערוך ערבוב והתאמה של טיפולים. בארצות הברית, אומר בלאקוול, יש בסביבות 450 סוגי טיפולים בתחום הנפש שתוכל לגרום לחברת הביטוח הרפואי שלך לשלם בעבורם. במבט מבחוץ נראה שכל אחד מהם טוב כמו האחרים. "אבל אם היינו עושים סוג של אנליזה כימית לטיפולים, אני חושב שהיינו מוצאים שיש חומרים פעילים מסוימים, שככל הנראה מגיעים ממגוון מסגרות תאורטיות," הוא אומר. הוא מדמיין אפשרות של חיבור מבחר מרכיבים מסוגי טיפולים שונים בעבור מטופל מסוים. "מרכיבים שעשויים ליצור סוג חדש לגמרי של טיפול שאין לו שם עדיין," הוא אומר.
אפשרות מסקרנת אחת היא להשתמש בכלים כדי לבחון מה עושים מטפלים שיש להם תוצאות טובות במיוחד, וללמד את האחרים לעשות כמוהם. פריר אומר כי 10 עד 15 אחוזים מהמטפלים שאיתם הוא עובד "עושים איזה קסם."
"יש משהו שהם עושים בקביעות, עם מספרים גדולים של מטופלים, גם משפרים את מצבם וגם המטופלים נשארים במצב טוב," הוא אומר. "אולי אפשר לבקבק את זה?"
פריר מאמין כי מי שטיפל בקווין קאולי הוא בדיוק סוג כזה של מטפל. "לכן אני חושב שלסיפור של קווין הייתה כזו עוצמה," הוא אומר. "תחשבו על השנים שהוא סבל. ועכשיו דמיינו לו הייתה לקווין גישה לטיפול כשהיה בן 17 או 18."
© 2021 Copyright 2021 Technology Review, Inc
All rights reserved. Distributed by Tribune Content Agency
https://www.technologyreview.com/2021/12/06/1041345/ai-nlp-mental-health-better-therapists-psychology